דילוג לתוכן

החוט השקוף שמושך לכם בפנסיה: למה כשהבורסה בניו יורק עולה – הדולר כאן נופל?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
3 3 63 3
  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

  • @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

    @רואה-את-הנולד
    ייגמר למי?

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    61 צפיות
    ד
    כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו משקיעים רציונליים. אנחנו בוחנים גרפים, בודקים נתונים כלכליים ומקשיבים למומחים. אבל האמת היא שבזמן אמת, המוח שלנו פועל לפי יצרים עתיקים שנועדו להציל אותנו מסכנות בטבע, ולא לעזור לנו לקבל החלטות פיננסיות נבונות. הנה שלוש תופעות פסיכולוגיות מרתקות (ומסוכנות) שכל משקיע חייב להכיר כדי לא ליפול בפח של עצמו: 1. הטיית האישור – "אל תבלבלו אותי עם עובדות" שמתם לב שכשאתם ננעלים על השקעה מסוימת, אתם פתאום נחשפים רק לכתבות חיוביות עליה? המוח שלנו מסנן באופן אוטומטי מידע שסותר את דעתנו ומחפש חיזוקים למה שכבר החלטנו. התוצאה: אנחנו נשארים עם השקעות פחות טובות רק כי "קראנו פוסט אחד שחיזק את מה שרצינו לשמוע". 2. הטיית הזיכרון הקרוב – "מה שהיה הוא שיהיה" המוח האנושי נוטה לתת משקל יתר לאירועים שקרו ממש עכשיו. אם השוק עלה בחודשים האחרונים, אנחנו בטוחים שהוא ימשיך לעלות לנצח. אם הוא ירד – אנחנו בטוחים שסוף העולם הגיע. הטעות: זה גורם לנו לקנות ביוקר (כשיש התלהבות כללית) ולמכור בזול (כשכולם בלחץ). 3. כאב ההפסד מול עונג הרווח מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו שהכאב שאנחנו חשים מהפסד כספי מסוים, צורב וחזק פי כמה מהשמחה שנרגיש אם נרוויח את אותו הסכום בדיוק. איך זה פוגע בנו? הפחד מהפסד גורם לנו לברוח מהשוק בדיוק ברגעים שבהם נוצרות ההזדמנויות הגדולות ביותר, או לחילופין – להחזיק נכס יורד "עד שיעלה חזרה" רק כדי לא להודות בהפסד. איך עוקפים את המוח של עצמנו? (הפתרון המעשי) כדי לנצח את הפסיכולוגיה, צריך להפסיק לנסות להיות "חכמים" בכל רגע נתון ולעבור לעבודה מתוכננת מראש: קביעת סכום קבוע: הפקדה חודשית קבועה בלי קשר למצב השוק. בשיטה הזו, כשהמחירים נמוכים אנחנו קונים יותר יחידות, וכשהם גבוהים אנחנו קונים פחות – באופן אוטומטי. כלל ההמתנה: לעולם לא לבצע פעולת קנייה או מכירה ברגע שקראתם חדשות מרעישות. חכו יום שלם כדי שהסערה הרגשית תשקע. תיעוד ההחלטות: תכתבו לעצמכם למה בחרתם בהשקעה מסוימת. כשיגיעו ימים של ירידות (והם תמיד מגיעים), תקראו את מה שכתבתם כדי להיזכר בתכנית המקורית ולא לפעול מתוך דחף רגעי.
  • 2 הצבעות
    30 פוסטים
    812 צפיות
    צ
    @בן-עליה לדעתי זה תלוי מה המטרה של הפיזור, אם המטרה של הפיזור זה למנוע חשש למחיקת הכספים, מספיק את הסנופי. ואם המטרה של הפיזור היא למנוע ירידות גדולות. אולי לא מספיק רק סנופי.
  • 8 הצבעות
    4 פוסטים
    215 צפיות
    בנימין 26ב
    @בית-שמש כתב ב בדחיפות לעובדי הוראה: האם אתם מקבלים את קרן ההשתלמות המגיעה לכם?: איך עושים את זה? אפשר דרך ארגון בנקל
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    391 צפיות
    אבי ר.א
    @שמיל-שמיל אני חושב שעדין ההבדל ברור.
  • 5 הצבעות
    3 פוסטים
    225 צפיות
    רחל עומסיר
    @אסתר-קונינסקי קרן השתלמות לעצמאיים היא בהחלט מהלך חכם – גם חיסכון לטווח בינוני-ארוך (מומלץ ארוך) וגם הטבת מס משמעותית- מוכר כהוצאה וללא מס רווחי הון. היכן כדאי לפתוח? זה תלוי בעיקר בדמי ניהול, במסלול ההשקעה שמתאים לך ובשירות שתקבלי. אצלי ניתן להשיג דמי ניהול מוזלים במיוחד ולהתאים את המסלול באופן אישי. השירות כרוך בתשלום, אך בסופו של דבר החיסכון עבורך הוא גדול ומשתלם.