דילוג לתוכן

מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
3 2 108 2
  • מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה?

    השאלה שמטרידה רבים אבל לא תמיד שואלים, מה קורה לכספים שצברנו בקרן הפנסיה אם חס וחלילה קורה לנו משהו?

    הרבה אנשים מעדיפים לא לחשוב על השאלה הזו בכלל, אולי מתוך חשש או תחושה שזה “מוקדם מדי”. אבל בפועל, זו אחת השאלות שאני נשאלת שוב ושוב בתהליכי ייעוץ, בעיקר כשאנשים מתחילים להבין כמה ההחלטות בפנסיה משפיעות גם על המשפחה שלהם בעתיד.

    יש מי שבטוח שהכסף “נעלם”, אחרים חושבים שהכול עובר אוטומטית לילדים, ויש כאלו שמגלים מאוחר מדי שהמציאות שונה לגמרי ממה שחשבו.

    התשובה תלויה בשלב שבו נמצא החוסך.

    בשנות העבודה
    במהלך שנות החיסכון, קרן הפנסיה אינה רק חיסכון אלא גם ביטוח.
    לכן במקרה פטירה, ברוב המקרים הקרן משלמת קצבת שאירים חודשית לבני המשפחה הזכאים לפי התקנון.

    מי נחשב לשאירים?
    בדרך כלל מדובר בבן או בת זוג וילדים עד גיל מסוים.
    מה שחשוב להבין הוא שברוב המקרים הכסף לא מועבר כסכום חד פעמי, אלא כקצבה חודשית שנועדה להחליף את ההכנסה שאבדה למשפחה.
    במקרים שבהם אין שאירים לפי תקנון הקרן, יתכן שהכספים יעברו למוטבים או ליורשים כסכום חד פעמי.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שבמהלך השנים חלו שינויים במבנה המשפחתי או במצב האישי שלהם, אך הפרטים בקרנות לא תמיד עודכנו בהתאם.

    לאחר הפרישה
    כאן התמונה כבר משתנה לגמרי.
    במועד הפרישה הכסף שנצבר בקרן מומר לקצבה חודשית, בהתאם למסלול הפרישה שנבחר. מרגע זה הקרן מתחייבת לשלם קצבה חודשית בהתאם לתנאי המסלול שנבחר.

    ולכן, מה שיקרה במקרה פטירה תלוי במסלול שנבחר בזמן הפרישה.
    יש מסלולים הכוללים קצבה לבן או בת זוג לאחר הפטירה.
    יש מסלולים עם תקופת הבטחה למספר שנים.
    ויש מסלולים שבהם במקרה פטירה מוקדמת לא יישאר סכום ליורשים.

    זו אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתכנון הפרישה.
    מצד אחד, מסלול עם תקופת הבטחה או כיסוי רחב יותר לשאירים מעניק יותר הגנה למשפחה.
    מצד שני, ככל שההגנה רחבה יותר, כך הקצבה החודשית עצמה לרוב תהיה נמוכה יותר.
    כלומר, הבחירה במסלול הפרישה משפיעה לא רק על גובה הקצבה אלא גם מה תהיה המשמעות הכלכלית עבור המשפחה בהמשך.
    ולכן לפני שמקבלים החלטה בפרישה, חשוב להבין לא רק “כמה אקבל כל חודש”, אלא גם מה המשמעות למשפחה במקרה פטירה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • האם יש ביטוח גם על מקרה שהאשה שהכניסה את הפנסיה מעבודתה ב"ה חיה, אבל הבעל רח"ל נפטר, ומחמת זה האשה לא יכולה לעבוד יותר, האם יש גם על זה ביטוח בדמי הפנסיה?

  • בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה.
    בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    111 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]
  • 4 הצבעות
    38 פוסטים
    1k צפיות
    כרמיאליכ
    @בן-עליה כתב בככה לא מתכננים מס: שניתן לקזז מס רווחי הון מנקודות זיכוי תודה 0 ב בן עליה אפשר קישור ללשון החוק שניתן לקזז מס רווחי הון מנקודות זיכוי תודה חישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעורי המס הקבועים בסעיף קטן (ב1) או בסעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, לפי הענין, וכן בהתחשב בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של הנישום וביתרת נקודות הזיכוי שלהן הוא זכאי, כאמור בפסקה (1); קישור מלא כאן
  • 0 הצבעות
    84 פוסטים
    4k צפיות
    צ
    @בן-עליה תשלח לי דו"ח הפקדות למייל.
  • 4 הצבעות
    10 פוסטים
    1k צפיות
    טריידרט
    @גמל-און כתב במיי-גמל - השוואת מסלולי השקעה: @טריידר אתה מצליח להבין מה שרשום באקסל? לא
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    712 צפיות
    רואה את הנולדר
    @שמואל @רחל-עומסי ממש טובה ביעוץ אישי ושווה כל שקל