דילוג לתוכן

בורסה בלי דפיקות לב: למה לא אכפת לי שהשוק יורד?

שוק ההון והשקעות
7 4 213 4
  • דמיין שאתה הולך לקנות רכב.
    המוכר אומר לך: "היום המחיר 100,000 ש"ח, אבל אין לי מושג מה יהיה המחיר מחר. אולי 80,000 ואולי 120,000". מה תעשה? אם תשים את כל הכסף עכשיו, אתה עלול לצאת פראייר של החיים בעוד יומיים.

    שיטת המיצוע אומרת: אל תנסה לנצח את המוכר. פשוט תקנה "חתיכות" מהרכב כל חודש.

    1. לנצח את ה"פחד מהפספוס"
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו תמיד מרגישים שפספסנו את הרכבת. אם השוק עולה – אנחנו מפחדים לקנות כי "יקר עכשיו". אם השוק יורד – אנחנו מפחדים לקנות כי "זה ימשיך לרדת".
    המיצוע הוא פקודת עבודה. אתה לא שואל שאלות. הגיע ה-1 בחודש? קונים. זה מוריד ממך את המשא הכבד של לקבל החלטה כל פעם מחדש.

    2. הקסם שקורה כשהשוק "מדמם"
    זה נשמע מוזר, אבל בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.
    כשהבורסה צוללת, כולם בורחים. אתה, לעומת זאת, ממשיך להפקיד את אותו סכום. מכיוון שהמחיר נמוך, אתה אוסף "סחורה" בכמויות גדולות יותר.
    כשהשוק יתקן ויעלה חזרה (והוא תמיד עושה את זה בסוף), ה"מכה" שנתת כשהיה זול היא זו שתקפיץ לך את התיק לשמיים.

    3. מבחן הכרית: איך לישון בלילה?
    תחשוב על משקיע ששם מיליון ש"ח ביום אחד. למחרת השוק ירד ב-5%. הוא הפסיד "על הנייר" 50,000 ש"ח ביום. הוא לא יירדם בלילה.
    עכשיו תחשוב על מישהו שמשקיע 10,000 ש"ח כל חודש. השוק ירד ב-5%? הוא "הפסיד" 500 ש"ח. זה לא מזיז לו. הוא יודע שבחודש הבא הוא פשוט יקנה יותר בזול.
    המיצוע קונה לך שקט נפשי, וזה הנכס הכי יקר בבורסה.

    4. השורה התחתונה: פשטות מנצחת תחכום
    יש אנשים שיושבים עם 4 מסכים, מנתחים גרפים ומנסים למצוא את ה"תחתית". רובם מפסידים כסף או פשוט מבזבזים המון זמן.
    המשקיע הממצע הוא זה שמתעסק בחיים שלו, בעבודה שלו ובמשפחה שלו, בזמן שהתיק שלו נבנה מעצמו בשיטת "שגר ושכח".

    מיצוע זה לא לחפש "מציאות", זה פשוט להיות עקבי. זה להבין שאתה לא יודע מה יקרה מחר, אבל אתה בטוח שבעוד 10 שנים השוק יהיה גבוה יותר מהיום.

  • דמיין שאתה הולך לקנות רכב.
    המוכר אומר לך: "היום המחיר 100,000 ש"ח, אבל אין לי מושג מה יהיה המחיר מחר. אולי 80,000 ואולי 120,000". מה תעשה? אם תשים את כל הכסף עכשיו, אתה עלול לצאת פראייר של החיים בעוד יומיים.

    שיטת המיצוע אומרת: אל תנסה לנצח את המוכר. פשוט תקנה "חתיכות" מהרכב כל חודש.

    1. לנצח את ה"פחד מהפספוס"
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו תמיד מרגישים שפספסנו את הרכבת. אם השוק עולה – אנחנו מפחדים לקנות כי "יקר עכשיו". אם השוק יורד – אנחנו מפחדים לקנות כי "זה ימשיך לרדת".
    המיצוע הוא פקודת עבודה. אתה לא שואל שאלות. הגיע ה-1 בחודש? קונים. זה מוריד ממך את המשא הכבד של לקבל החלטה כל פעם מחדש.

    2. הקסם שקורה כשהשוק "מדמם"
    זה נשמע מוזר, אבל בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.
    כשהבורסה צוללת, כולם בורחים. אתה, לעומת זאת, ממשיך להפקיד את אותו סכום. מכיוון שהמחיר נמוך, אתה אוסף "סחורה" בכמויות גדולות יותר.
    כשהשוק יתקן ויעלה חזרה (והוא תמיד עושה את זה בסוף), ה"מכה" שנתת כשהיה זול היא זו שתקפיץ לך את התיק לשמיים.

    3. מבחן הכרית: איך לישון בלילה?
    תחשוב על משקיע ששם מיליון ש"ח ביום אחד. למחרת השוק ירד ב-5%. הוא הפסיד "על הנייר" 50,000 ש"ח ביום. הוא לא יירדם בלילה.
    עכשיו תחשוב על מישהו שמשקיע 10,000 ש"ח כל חודש. השוק ירד ב-5%? הוא "הפסיד" 500 ש"ח. זה לא מזיז לו. הוא יודע שבחודש הבא הוא פשוט יקנה יותר בזול.
    המיצוע קונה לך שקט נפשי, וזה הנכס הכי יקר בבורסה.

    4. השורה התחתונה: פשטות מנצחת תחכום
    יש אנשים שיושבים עם 4 מסכים, מנתחים גרפים ומנסים למצוא את ה"תחתית". רובם מפסידים כסף או פשוט מבזבזים המון זמן.
    המשקיע הממצע הוא זה שמתעסק בחיים שלו, בעבודה שלו ובמשפחה שלו, בזמן שהתיק שלו נבנה מעצמו בשיטת "שגר ושכח".

    מיצוע זה לא לחפש "מציאות", זה פשוט להיות עקבי. זה להבין שאתה לא יודע מה יקרה מחר, אבל אתה בטוח שבעוד 10 שנים השוק יהיה גבוה יותר מהיום.

    @דוד-גולדברג said:

    בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.

    מה תגיד על מישהו ששם כל חודש סכום, ומתכנן להוציא בעוד 15 שנה. ב10% השנים הראשונות חווה עליה של ממוצע 10% שנתי, וב5 השנים האחרונות היה משבר, והשוק הפסיד ממוצע של 2.5% (2004-2008).
    מי שהשקיע בשיטת המיצוע, הרויח 35% בסה"כ.
    אבל מי שהשקיע הכל בהתחלה הרוויח 128%.
    אז זה לא תמיד נכון, זה נכון רק אם הירידות היו בהתחלה והעליות בסוף, ולא להיפך.
    מי ששם סכום גדול בבת אחת, ככל שהוא משאיר אותו לטווח יותר ארוך, הסיכוי שלו לנצח את המשקיע במיצוע - גדל. (תחשבן את זה. כבר אין לי כח לחשבן בחינם בשביל אנשים שזו אמורה להיות העבודה שלהם...)

  • דמיין שאתה הולך לקנות רכב.
    המוכר אומר לך: "היום המחיר 100,000 ש"ח, אבל אין לי מושג מה יהיה המחיר מחר. אולי 80,000 ואולי 120,000". מה תעשה? אם תשים את כל הכסף עכשיו, אתה עלול לצאת פראייר של החיים בעוד יומיים.

    שיטת המיצוע אומרת: אל תנסה לנצח את המוכר. פשוט תקנה "חתיכות" מהרכב כל חודש.

    1. לנצח את ה"פחד מהפספוס"
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו תמיד מרגישים שפספסנו את הרכבת. אם השוק עולה – אנחנו מפחדים לקנות כי "יקר עכשיו". אם השוק יורד – אנחנו מפחדים לקנות כי "זה ימשיך לרדת".
    המיצוע הוא פקודת עבודה. אתה לא שואל שאלות. הגיע ה-1 בחודש? קונים. זה מוריד ממך את המשא הכבד של לקבל החלטה כל פעם מחדש.

    2. הקסם שקורה כשהשוק "מדמם"
    זה נשמע מוזר, אבל בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.
    כשהבורסה צוללת, כולם בורחים. אתה, לעומת זאת, ממשיך להפקיד את אותו סכום. מכיוון שהמחיר נמוך, אתה אוסף "סחורה" בכמויות גדולות יותר.
    כשהשוק יתקן ויעלה חזרה (והוא תמיד עושה את זה בסוף), ה"מכה" שנתת כשהיה זול היא זו שתקפיץ לך את התיק לשמיים.

    3. מבחן הכרית: איך לישון בלילה?
    תחשוב על משקיע ששם מיליון ש"ח ביום אחד. למחרת השוק ירד ב-5%. הוא הפסיד "על הנייר" 50,000 ש"ח ביום. הוא לא יירדם בלילה.
    עכשיו תחשוב על מישהו שמשקיע 10,000 ש"ח כל חודש. השוק ירד ב-5%? הוא "הפסיד" 500 ש"ח. זה לא מזיז לו. הוא יודע שבחודש הבא הוא פשוט יקנה יותר בזול.
    המיצוע קונה לך שקט נפשי, וזה הנכס הכי יקר בבורסה.

    4. השורה התחתונה: פשטות מנצחת תחכום
    יש אנשים שיושבים עם 4 מסכים, מנתחים גרפים ומנסים למצוא את ה"תחתית". רובם מפסידים כסף או פשוט מבזבזים המון זמן.
    המשקיע הממצע הוא זה שמתעסק בחיים שלו, בעבודה שלו ובמשפחה שלו, בזמן שהתיק שלו נבנה מעצמו בשיטת "שגר ושכח".

    מיצוע זה לא לחפש "מציאות", זה פשוט להיות עקבי. זה להבין שאתה לא יודע מה יקרה מחר, אבל אתה בטוח שבעוד 10 שנים השוק יהיה גבוה יותר מהיום.

    @דוד-גולדברג said:

    דמיין שאתה הולך לקנות רכב.
    המוכר אומר לך: "היום המחיר 100,000 ש"ח, אבל אין לי מושג מה יהיה המחיר מחר. אולי 80,000 ואולי 120,000". מה תעשה? אם תשים את כל הכסף עכשיו, אתה עלול לצאת פראייר של החיים בעוד יומיים.

    שיטת המיצוע אומרת: אל תנסה לנצח את המוכר. פשוט תקנה "חתיכות" מהרכב כל חודש.

    1. לנצח את ה"פחד מהפספוס"
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו תמיד מרגישים שפספסנו את הרכבת. אם השוק עולה – אנחנו מפחדים לקנות כי "יקר עכשיו". אם השוק יורד – אנחנו מפחדים לקנות כי "זה ימשיך לרדת".
    המיצוע הוא פקודת עבודה. אתה לא שואל שאלות. הגיע ה-1 בחודש? קונים. זה מוריד ממך את המשא הכבד של לקבל החלטה כל פעם מחדש.

    2. הקסם שקורה כשהשוק "מדמם"
    זה נשמע מוזר, אבל בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.
    כשהבורסה צוללת, כולם בורחים. אתה, לעומת זאת, ממשיך להפקיד את אותו סכום. מכיוון שהמחיר נמוך, אתה אוסף "סחורה" בכמויות גדולות יותר.
    כשהשוק יתקן ויעלה חזרה (והוא תמיד עושה את זה בסוף), ה"מכה" שנתת כשהיה זול היא זו שתקפיץ לך את התיק לשמיים.

    3. מבחן הכרית: איך לישון בלילה?
    תחשוב על משקיע ששם מיליון ש"ח ביום אחד. למחרת השוק ירד ב-5%. הוא הפסיד "על הנייר" 50,000 ש"ח ביום. הוא לא יירדם בלילה.
    עכשיו תחשוב על מישהו שמשקיע 10,000 ש"ח כל חודש. השוק ירד ב-5%? הוא "הפסיד" 500 ש"ח. זה לא מזיז לו. הוא יודע שבחודש הבא הוא פשוט יקנה יותר בזול.
    המיצוע קונה לך שקט נפשי, וזה הנכס הכי יקר בבורסה.

    4. השורה התחתונה: פשטות מנצחת תחכום
    יש אנשים שיושבים עם 4 מסכים, מנתחים גרפים ומנסים למצוא את ה"תחתית". רובם מפסידים כסף או פשוט מבזבזים המון זמן.
    המשקיע הממצע הוא זה שמתעסק בחיים שלו, בעבודה שלו ובמשפחה שלו, בזמן שהתיק שלו נבנה מעצמו בשיטת "שגר ושכח".

    מיצוע זה לא לחפש "מציאות", זה פשוט להיות עקבי. זה להבין שאתה לא יודע מה יקרה מחר, אבל אתה בטוח שבעוד 10 שנים השוק יהיה גבוה יותר מהיום.

    כל מילה בסלע. לא היה אפשר לנסח את זה טוב יותר. לכו להשקיע ושנו בשקט. בעצם... כשיורד תתעוררו והכניסו עוד כסף

  • @דוד-גולדברג said:

    בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.

    מה תגיד על מישהו ששם כל חודש סכום, ומתכנן להוציא בעוד 15 שנה. ב10% השנים הראשונות חווה עליה של ממוצע 10% שנתי, וב5 השנים האחרונות היה משבר, והשוק הפסיד ממוצע של 2.5% (2004-2008).
    מי שהשקיע בשיטת המיצוע, הרויח 35% בסה"כ.
    אבל מי שהשקיע הכל בהתחלה הרוויח 128%.
    אז זה לא תמיד נכון, זה נכון רק אם הירידות היו בהתחלה והעליות בסוף, ולא להיפך.
    מי ששם סכום גדול בבת אחת, ככל שהוא משאיר אותו לטווח יותר ארוך, הסיכוי שלו לנצח את המשקיע במיצוע - גדל. (תחשבן את זה. כבר אין לי כח לחשבן בחינם בשביל אנשים שזו אמורה להיות העבודה שלהם...)

    @איש-בנימין said:

    @דוד-גולדברג said:

    בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.

    מה תגיד על מישהו ששם כל חודש סכום, ומתכנן להוציא בעוד 15 שנה. ב10% השנים הראשונות חווה עליה של ממוצע 10% שנתי, וב5 השנים האחרונות היה משבר, והשוק הפסיד ממוצע של 2.5% (2004-2008).
    מי שהשקיע בשיטת המיצוע, הרויח 35% בסה"כ.
    אבל מי שהשקיע הכל בהתחלה הרוויח 128%.
    אז זה לא תמיד נכון, זה נכון רק אם הירידות היו בהתחלה והעליות בסוף, ולא להיפך.
    מי ששם סכום גדול בבת אחת, ככל שהוא משאיר אותו לטווח יותר ארוך, הסיכוי שלו לנצח את המשקיע במיצוע - גדל. (תחשבן את זה. כבר אין לי כח לחשבן בחינם בשביל אנשים שזו אמורה להיות העבודה שלהם...)

    אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה
    לכן כתבו ככה
    אבל אפשר לעשות משהו שלישי
    גם להכניס הרבה בבת אחת וגם למצע בהמשך
    אבל כולם מחפשים את הנביא

  • ויותר מ'למצע'. להכניס בירידות

  • ויותר מ'למצע'. להכניס בירידות

    @מבין-עניין בשביל הסקרנות, מעניין אותי כמה מזומן אתה שומר מתחת לבלטות כדי להכניס לממונף פי 700 אחרי הירידה הבאה? 😉

  • לא שומר. לוקח הלוואה בסיכון מחושב.
    מחשש עינא בישא מעדיף לא לפרט יותר אבל זה הרעיון. אשמח לפרט לך באישי אבל בינתיים רואה שאתה לא יכול

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    70 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    2 פוסטים
    123 צפיות
    הקול השפויה
    https://forum.benakel.org/topic/639/הטור-הכואב-של-נחום-ברוק-על-הגמחים?_=1776244689490
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    98 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • להשקיע או לא?

    שוק ההון והשקעות השקעה להשקיע חשש מהשקעה
    17
    6 הצבעות
    17 פוסטים
    614 צפיות
    מ
    @דל-גאה said: מה השטות הזו? קרנות מחקות מדדים זה השקעה סולידית? הוא התכוון לקרנות כספיות. משום מה הוא קרא להן מחקות מדדים. כמובן שמחקות מדדים זה לא השקעה סולידית. @פלוס said: שוק ההון (מניות, [קרנות נאמנות], אג"ח) פוטנציאל לרווחים גבוהים לאורך זמן ניתן להתחיל גם עם סכומים קטנים דורש סבלנות – השוק עולה ויורד בטווח הקצר השקעות סולידיות (אג"ח ממשלתי, קרנות מחקות מדדים) מסוכן פחות ממניות מניב תשואה טובה יותר מחסכון בנקאי הרווחים נמוכים יותר מהשקעה במניות
  • 3 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    שמש מרפאש
    @בן-עליה כתב בלא להשבר בירידות!!!: ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי 0 ב בן עליה ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי לא מאמין שהסולידית המליצה לגדר. בכל אופן אין לזה שום הגיון.