דילוג לתוכן

השוויגער מול וורן באפט❤️📈

שוק ההון והשקעות
4 3 57 2
  • הרהורים בעקבות הפוסט הזה שהעלה הרב @אפ_על_פי_כן


    תמיד חשבתי שהמבחן הגדול של הנישואין שלנו יהיה בבחירת קרמיקה למטבח או בשאלה האם הילד צריך סוודר ב-28 מעלות... טעיתי.
    המבחן האמיתי הגיע כשהשוק החליט "לתקן"... קיבלתי מיד זימון לבירור דחוף.
    כך זה התחיל..

    לפני שנה ישבנו במטבח, הילדים כבר נרדמו, הארוחה חוסלה כליל, וכטוב ליבי בסלט, התחלתי להראות לה גרפים.
    "רחלי," אמרתי, "זה פאסיבי. אנחנו לא נוגעים בזה 20 שנה. גם אם העולם קורס, אנחנו בפנים."
    היא הנהנה בראש. אני מכיר את התנועה הזאת, היא לא באמת הקשיבה... רק שמחה שסיימתי לדבר והלכתי לשטוף כלים.
    "בסדר מה שתגיד, העיקר שיהיה למיכל חתונה בכבוד."

    ואז הגיע יום שני האדום. המדדים צללו אחרי הודעה מטופשת של נשיא מטורף.
    בצ'אט של המשפחה הגיס ה"חכם" (קנה דירה על הנייר, ועדיין מחפש את הנייר...) שלח הודעה: "הבורסה קורסת, מי שיש לו כסף שיברח!".

    הייתי בדיוק בדרך הביתה, כשנכנסתי ראיתי אותה יושבת מול המחשב, המבט שלה היה יותר קר ממקפיא.
    "יוסף," היא אמרה לאט, "אמא שלי אמרה שהכסף שלנו נשרף. היא שמעה בגינה שמישהו הפסיד חצי דירה ביום אחד."
    ניסיתי להישאר רגוע. "תרגעי, זה רק רעשי רקע. אנחנו משקיעים לטווח ארוך. הסטטיסטיקה אומרת ש..."
    "הסטטיסטיקה לא קונה במכולת!" היא קטעה אותי. "אתה בטוח שהחברה הזאת, בלאקרוק, הם לא נוכלים? אולי כדאי להוציא הכל ולשים בגמ"ח של השכונה? שם לפחות אני יודעת איפה ישנים הבעלים."

    הקואליציה התחילה להתפרק.
    היא רצתה מכירת חיסול הרגע! בחצי מחיר. אני רציתי להיות חמדן כשכולם פחדנים.
    "בגללך..." היא אמרה את מילת הקסם שכל בעל מפחד ממנה, "בגללך הילדים יצטרכו לגור במחסן בבית שמש."

    בסוף הגענו לפשרה. לא מכרנו, אבל הייתי צריך להבטיח לה שני דברים:

    1. אני לא קונה מזה עוד.
    2. אנחנו קונים את הספה החדשה עכשיו (מה זה קשור בכלל? סוג של טקטיקה שלה..)

    למחרת הנשיא ההוא אמר שהכל היה בצחוק, ובכלל הסינים מתנהגים נהדר.
    הבורסה עלתה מיד. חייכתי אליה בגאווה. בשבת הקרובה אשיר "איש חיל מי ימצא"...


    רגע ברצינות:
    שוק ההון הוא לא רק מספרים, הוא פסיכולוגיה. וכשמדובר בבני זוג, הפסיכולוגיה היא כפולה.
    המשקיעים הם לא "יחידה אחת" מל הגרף. לכל אחד יש סף לחץ אחר.
    אם אחד מבני הזוג לא ישן בלילה בגלל הירידות, ההשקעה הכי טובה היא לא בשוק ההון, אלא בשקט הנפשי של הבית.
    שם התשואה הכי גדולה.
    אל תהיו גיבורים על חשבון השלום בית שלכם. תסבירו, תשתפו, ולפעמים – פשוט תנמיכו את רמת הסיכון.
    בסוף, הזוגיות היא הנכס עם התשואה הכי גבוהה בטווח הארוך.

  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה
  • הרהורים בעקבות הפוסט הזה שהעלה הרב @אפ_על_פי_כן


    תמיד חשבתי שהמבחן הגדול של הנישואין שלנו יהיה בבחירת קרמיקה למטבח או בשאלה האם הילד צריך סוודר ב-28 מעלות... טעיתי.
    המבחן האמיתי הגיע כשהשוק החליט "לתקן"... קיבלתי מיד זימון לבירור דחוף.
    כך זה התחיל..

    לפני שנה ישבנו במטבח, הילדים כבר נרדמו, הארוחה חוסלה כליל, וכטוב ליבי בסלט, התחלתי להראות לה גרפים.
    "רחלי," אמרתי, "זה פאסיבי. אנחנו לא נוגעים בזה 20 שנה. גם אם העולם קורס, אנחנו בפנים."
    היא הנהנה בראש. אני מכיר את התנועה הזאת, היא לא באמת הקשיבה... רק שמחה שסיימתי לדבר והלכתי לשטוף כלים.
    "בסדר מה שתגיד, העיקר שיהיה למיכל חתונה בכבוד."

    ואז הגיע יום שני האדום. המדדים צללו אחרי הודעה מטופשת של נשיא מטורף.
    בצ'אט של המשפחה הגיס ה"חכם" (קנה דירה על הנייר, ועדיין מחפש את הנייר...) שלח הודעה: "הבורסה קורסת, מי שיש לו כסף שיברח!".

    הייתי בדיוק בדרך הביתה, כשנכנסתי ראיתי אותה יושבת מול המחשב, המבט שלה היה יותר קר ממקפיא.
    "יוסף," היא אמרה לאט, "אמא שלי אמרה שהכסף שלנו נשרף. היא שמעה בגינה שמישהו הפסיד חצי דירה ביום אחד."
    ניסיתי להישאר רגוע. "תרגעי, זה רק רעשי רקע. אנחנו משקיעים לטווח ארוך. הסטטיסטיקה אומרת ש..."
    "הסטטיסטיקה לא קונה במכולת!" היא קטעה אותי. "אתה בטוח שהחברה הזאת, בלאקרוק, הם לא נוכלים? אולי כדאי להוציא הכל ולשים בגמ"ח של השכונה? שם לפחות אני יודעת איפה ישנים הבעלים."

    הקואליציה התחילה להתפרק.
    היא רצתה מכירת חיסול הרגע! בחצי מחיר. אני רציתי להיות חמדן כשכולם פחדנים.
    "בגללך..." היא אמרה את מילת הקסם שכל בעל מפחד ממנה, "בגללך הילדים יצטרכו לגור במחסן בבית שמש."

    בסוף הגענו לפשרה. לא מכרנו, אבל הייתי צריך להבטיח לה שני דברים:

    1. אני לא קונה מזה עוד.
    2. אנחנו קונים את הספה החדשה עכשיו (מה זה קשור בכלל? סוג של טקטיקה שלה..)

    למחרת הנשיא ההוא אמר שהכל היה בצחוק, ובכלל הסינים מתנהגים נהדר.
    הבורסה עלתה מיד. חייכתי אליה בגאווה. בשבת הקרובה אשיר "איש חיל מי ימצא"...


    רגע ברצינות:
    שוק ההון הוא לא רק מספרים, הוא פסיכולוגיה. וכשמדובר בבני זוג, הפסיכולוגיה היא כפולה.
    המשקיעים הם לא "יחידה אחת" מל הגרף. לכל אחד יש סף לחץ אחר.
    אם אחד מבני הזוג לא ישן בלילה בגלל הירידות, ההשקעה הכי טובה היא לא בשוק ההון, אלא בשקט הנפשי של הבית.
    שם התשואה הכי גדולה.
    אל תהיו גיבורים על חשבון השלום בית שלכם. תסבירו, תשתפו, ולפעמים – פשוט תנמיכו את רמת הסיכון.
    בסוף, הזוגיות היא הנכס עם התשואה הכי גבוהה בטווח הארוך.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    שוק ההון הוא לא רק מספרים, הוא פסיכולוגיה. וכשמדובר בבני זוג, הפסיכולוגיה היא כפולה.

    זה בדיוק מה שניסיתי לומר
    חזק אתה
    אני מוופתע שאף אחד לא מדבר על זה באף מקום

  • אגב השוויגער תמיד מנצחת
    את וורן באפט, את ביבי נתניהו, ולהבדיל גם את הראש ישיבה שלך
    בדוק

  • הרהורים בעקבות הפוסט הזה שהעלה הרב @אפ_על_פי_כן


    תמיד חשבתי שהמבחן הגדול של הנישואין שלנו יהיה בבחירת קרמיקה למטבח או בשאלה האם הילד צריך סוודר ב-28 מעלות... טעיתי.
    המבחן האמיתי הגיע כשהשוק החליט "לתקן"... קיבלתי מיד זימון לבירור דחוף.
    כך זה התחיל..

    לפני שנה ישבנו במטבח, הילדים כבר נרדמו, הארוחה חוסלה כליל, וכטוב ליבי בסלט, התחלתי להראות לה גרפים.
    "רחלי," אמרתי, "זה פאסיבי. אנחנו לא נוגעים בזה 20 שנה. גם אם העולם קורס, אנחנו בפנים."
    היא הנהנה בראש. אני מכיר את התנועה הזאת, היא לא באמת הקשיבה... רק שמחה שסיימתי לדבר והלכתי לשטוף כלים.
    "בסדר מה שתגיד, העיקר שיהיה למיכל חתונה בכבוד."

    ואז הגיע יום שני האדום. המדדים צללו אחרי הודעה מטופשת של נשיא מטורף.
    בצ'אט של המשפחה הגיס ה"חכם" (קנה דירה על הנייר, ועדיין מחפש את הנייר...) שלח הודעה: "הבורסה קורסת, מי שיש לו כסף שיברח!".

    הייתי בדיוק בדרך הביתה, כשנכנסתי ראיתי אותה יושבת מול המחשב, המבט שלה היה יותר קר ממקפיא.
    "יוסף," היא אמרה לאט, "אמא שלי אמרה שהכסף שלנו נשרף. היא שמעה בגינה שמישהו הפסיד חצי דירה ביום אחד."
    ניסיתי להישאר רגוע. "תרגעי, זה רק רעשי רקע. אנחנו משקיעים לטווח ארוך. הסטטיסטיקה אומרת ש..."
    "הסטטיסטיקה לא קונה במכולת!" היא קטעה אותי. "אתה בטוח שהחברה הזאת, בלאקרוק, הם לא נוכלים? אולי כדאי להוציא הכל ולשים בגמ"ח של השכונה? שם לפחות אני יודעת איפה ישנים הבעלים."

    הקואליציה התחילה להתפרק.
    היא רצתה מכירת חיסול הרגע! בחצי מחיר. אני רציתי להיות חמדן כשכולם פחדנים.
    "בגללך..." היא אמרה את מילת הקסם שכל בעל מפחד ממנה, "בגללך הילדים יצטרכו לגור במחסן בבית שמש."

    בסוף הגענו לפשרה. לא מכרנו, אבל הייתי צריך להבטיח לה שני דברים:

    1. אני לא קונה מזה עוד.
    2. אנחנו קונים את הספה החדשה עכשיו (מה זה קשור בכלל? סוג של טקטיקה שלה..)

    למחרת הנשיא ההוא אמר שהכל היה בצחוק, ובכלל הסינים מתנהגים נהדר.
    הבורסה עלתה מיד. חייכתי אליה בגאווה. בשבת הקרובה אשיר "איש חיל מי ימצא"...


    רגע ברצינות:
    שוק ההון הוא לא רק מספרים, הוא פסיכולוגיה. וכשמדובר בבני זוג, הפסיכולוגיה היא כפולה.
    המשקיעים הם לא "יחידה אחת" מל הגרף. לכל אחד יש סף לחץ אחר.
    אם אחד מבני הזוג לא ישן בלילה בגלל הירידות, ההשקעה הכי טובה היא לא בשוק ההון, אלא בשקט הנפשי של הבית.
    שם התשואה הכי גדולה.
    אל תהיו גיבורים על חשבון השלום בית שלכם. תסבירו, תשתפו, ולפעמים – פשוט תנמיכו את רמת הסיכון.
    בסוף, הזוגיות היא הנכס עם התשואה הכי גבוהה בטווח הארוך.

    @מחשב-מסלול-מחדש כל כך אהבתי!
    אוכל לעשות בזה שימוש?

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    7 פוסטים
    158 צפיות
    אבי ה-נערהא
    @רואה-את-הנולד said: ללא מקורות מימון חיצוניים משמעותיים, מודל כמו של יד שמשון חייב גידול מתמשך וחזק כדי להחזיק לאורך עשרות שנים. אם זה לא קורה – קיים סיכון אמיתי לקושי לעמוד בהתחייבויות. נשמע לי קצת תלוש. איך הרב קלסר תומך במשהו שיכול ברגע אחד לקרוס (כי אם הבנתי אז הגלגל של לעצור מתן הלוואות יעצור את המשך התרומות וברגע זה יקרוס)? זה אולי מסביר את הכנס של יד שמשון הערב ואת ההיסטריה שלהם מזה שאברכים מצאו מקומות חדשים שדרכם יוכלו לחתן את הילדים, חשבתי שמה ששמעתי זה דמגוגיה זולה סתם כי הם מזלזלים באינטלגנציה של הציבור, כנראה שמדובר ממצוקה שלהם ואם כן אני מושך את מילותיי שחס וחלילה לא בגללנו הגמח יקרוס!!
  • 12 הצבעות
    2 פוסטים
    119 צפיות
    אבי ר.א
    @מחשב-מסלול-מחדש כתב במלכודת הטרנד - פאסיבי במדבר: רגע ברצינות: הטור הזה נכתב בחיוך, אבל הוא נוגע בנקודה חשובה מאוד למשקיע הפאסיבי: הפיתוי. לכל דור יש את ה"ליתיום" שלו – מטבעות דיגיטליים, חברת סטארט-אפ שמבטיחה לשנות את העולם, אנרגיה ירוקה, נדל"ן בחו"ל, AI, ושאר ירקות. הבעיה היא לא הטרנד. הבעיה היא המשקיע שחושב שהוא הראשון שגילה אותו. אבל לא מבין שזה האויב של האסטרטגיה שבה הוא בחר. הבהלה ל"טרנד" היא הרצון למצוא את ה"נס" שידלג על השנים הארוכות שהמחשבון מראה לנו, אבל זה לא כך! אל תחפשו קיצורי דרך. התשואה הכי בטוחה היא זו שנבנית לאט לאט, שקל לשקל. בסבלנות. בפיזור נכון. בדרך ארוכה ומשעממת, ובלי צורך להבין בגיאולוגיה, אסטרונומיה, נדל"ן או כל מקצוע אחר. המסר חזק מאוד! מקווה שיעזור לאנשים לחשב את המסלול מחדש...
  • 2 הצבעות
    53 פוסטים
    1k צפיות
    מ
    @השומר כתב בדירת שותפים בפתח תקוה ל"אברך מתחיל": @משהמשה זה רעיון מעולה אבל גם בהשכרה לעובדים זרים אין ודאות לכל הזמן זה עדין משתלם והייתי מוסיף לחפש באזור מתפתח להתחדשות עירונית או לי רכבת קלה וכו... לא דיברתי על השכרה לעובדים זרים סתם מה שיש בפ"ת זה השכרה לחברות בנייה, יש המון אתרי הבנייה בפ"ת שצריכים לשכן את הפועלים הסיניים וכו' שלהם ואם יש לך דירה ליד הרכבת הקלה... אז זה כל אתרי הבנייה בגוש דן ותמיד תמיד תהיה שם בנייה.
  • 2 הצבעות
    6 פוסטים
    257 צפיות
    מ
    יש פה כמה משפטים שהם ממש נשמעים קלישאות, אבל יש מצב שהוא הראשון שאמר אותם לפני כמה עשורים…
  • 3 הצבעות
    367 פוסטים
    14k צפיות
    פ
    בקו של @איצ-ה-דז-אלובסקי עלה אתמול שיחה עם שני יזמים מהגדולים במגזר, השיחה שם די מייתרת את הדיון כאן. איצה אתה יכול להעלות את השיחה לכאן?