דילוג לתוכן

התקנות החדשות נגד יועצי המשכנתאות פוגעות בכיס של כולנו!!

כלכלת המשפחה
9 6 143 6
  • בימים האחרונים פורסמה תקנה חדשה האוסרת על גופי אשראי חוץ בנקאיים
    לתגמל סוכנים ומשווקים בתמורה להלוואות.
    תקנה זו מהווה המשך לקודמתה האוסרת על הבנקים להעניק עמלות ליועצים מפנים.
    על פניו, נדמה שתקנה זו באה להיטיב עם הצרכנים ולמנוע מצב שבו האינטרס של היועץ מופנה לטובת הגוף שמעניק עמלות גבוהות,
    למרות תנאים פחות משתלמים ללקוח.

    אמנם, אם נתבונן בעומקם של דברים,
    נגלה לכאורה שדווקא תקנות אלו עומדות לרועץ לנו הצרכנים,
    והאינטרס הציבורי הוא בעד מתן הטבות ליועצים מפנים.

    ישנם לא מעט בני אדם בעלי אופי מחושב שיודעים לעמוד על שלהם ולשאת ולתת בפיקחות.
    בשנים האחרונות המודעות ב"ה הלכה וגברה,
    ורבים-רבים מאיתנו מבינים שזו לא פריבילגיה להשוות הצעות מחיר.
    במצב שכזה, אם הרווח של יועצי המשכנתאות וכדו' היה מגיע מהבנקים,
    העלות של לקיחת משכנתא – שעומדת היום בסביבות ה-10,000 ש"ח
    הייתה מתגלגלת אל הגופים הרווחיים ביותר במדינה (כולה או חלקה הגדול).
    כשהלקוח בעצמו יודע להשוות הצעות ולבחור באופציה הנכונה והמשתלמת,
    כך יוצא שהניזוקים הראשונים מההתנהלות הזו הם דווקא אלו שבולמים לא מעט עליות מחירים,
    שהדעת נותנת שנכון לצ'פר אותם.

    גם אם נאמר שטובת הצרכנים שאינם צורכים נכון עדיפה על טובת הראשונים,
    עדיין סבורני שהמהלך הזה שגוי.
    מהסיבה שעם התפתחות האוריינות הפיננסית,
    כמעט כולם כבר נתקלים בשכן, מכר או בן משפחה שקצת שוחה בחומר ויודע להמליץ על שיפורים נכונים.
    וודאי בעסקה כמו משכנתא שמיועדת על פי רוב לטווח של עשרות שנים,
    במהלכם וודאי ייתקל כל אחד במי שיסב את תשומת ליבו לעניין הזה.

    ואם עדיין לא השתכנעתם,
    נעבור לנקודה השלישית:
    ניקח לדוגמה את ענף הביטוח והפיננסים,
    שם כולנו נתקלים ללא הרף בהצעות לבדיקה חינם וכדו'.
    הרי גם לקוח שכביכול "נפל" עם דמי ניהול גרועים,
    יקבל לא מעט הצעות מתחרות עם הזמן.
    בכזה שוק, נותני השירות עסוקים כל הזמן בלשפר את הצעותיהם על מנת לשאוב לקוחות,
    כך שהם עצמם מונעים כל הזמן ניצול חוסר הבנה של לקוחות.
    דוגמה נוספת תמצאו בתחום הסלולר:
    תשאירו כאן פנייה לכל החברות שמציעות חבילה שמותאמת לצרכים שלכם,
    ומחר מהשעה 7 בבוקר תקבלו מבול טלפונים מנציגים שיתחרו זה בזה על ההצעה המשתלמת עבורכם.
    אז למה לא להניח להם לעשות עבורנו את העבודה ועל הדרך לחסוך את התשלום הראשוני?

    לסיום, כדאי לשים לב לחסם הכניסה שמציב התשלום ליועצים לכל מי שמבקש לטייב את תנאי ההלוואה שלו.
    הרי לא לכל אחד יש כמה אלפי שקלים למיחזור בכל תקופה,
    אדרבה, תחסכו את ההוצאה הזו ותאפשרו להרבה יותר לקוחות להיחשף לשוק הוגן ותחרותי.

    מאכזב מאוד שעם כל אתגרי המחיה הרבים עמם אנחנו מתמודדים, יוזמה כזו שבאה כביכול להיטיב עמנו ולהקל את הקושי, מתבררת כהיפך גמור.

  • לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.
    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.
    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

  • לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.
    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.
    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

    @השומר said:

    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.

    אתה לא צריך לכעוס, הצרכן לא חייב לצרוך (ואם מדובר במונופול ממשלתי מסגנון הבנקים אתה צריך לכעוס על המונופול של הבנקים ועל בנק ישראל שעדיין קיים).

  • @השומר said:

    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.

    אתה לא צריך לכעוס, הצרכן לא חייב לצרוך (ואם מדובר במונופול ממשלתי מסגנון הבנקים אתה צריך לכעוס על המונופול של הבנקים ועל בנק ישראל שעדיין קיים).

    @רבנאי-יתרעם-גאון אני לא כועס אני מתעצבן (רגש שיותר קרוב לעצב מאשר כעס מבחינתי) וזה עניין של הבנה כללית בכלכלה שהלקוח הוא זה שמשלם על כל העבודה האמיתית והפייק שנעשתה והוא קיבל את המוצר זה מה שקורה גם היעוץ.
    הצרכן לא מחויב לצרוך וה בדיוק המודעות שכדאי לעלות לאנשים התובנה הנ"ל.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון אני לא כועס אני מתעצבן (רגש שיותר קרוב לעצב מאשר כעס מבחינתי) וזה עניין של הבנה כללית בכלכלה שהלקוח הוא זה שמשלם על כל העבודה האמיתית והפייק שנעשתה והוא קיבל את המוצר זה מה שקורה גם היעוץ.
    הצרכן לא מחויב לצרוך וה בדיוק המודעות שכדאי לעלות לאנשים התובנה הנ"ל.

    @השומר said:

    @רבנאי-יתרעם-גאון אני לא כועס אני מתעצבן (רגש שיותר קרוב לעצב מאשר כעס מבחינתי) וזה עניין של הבנה כללית בכלכלה שהלקוח הוא זה שמשלם על כל העבודה האמיתית והפייק שנעשתה והוא קיבל את המוצר זה מה שקורה גם היעוץ.

    לא הבנתי אתה חושב שחברה במקום לפרסם תוריד מחירים? היא תיקח את הפער לעצמה.
    (ולמעשה הן מרוויחים מהפרסום הגדלת נפח מכירות, העלות מתגלגלת למי שקנה בגלל הפרסום [כי בלעדיו הוא היה עשיר ולא היה קונה בכלל], לא ללקוח הוותיק)

  • בימים האחרונים פורסמה תקנה חדשה האוסרת על גופי אשראי חוץ בנקאיים
    לתגמל סוכנים ומשווקים בתמורה להלוואות.
    תקנה זו מהווה המשך לקודמתה האוסרת על הבנקים להעניק עמלות ליועצים מפנים.
    על פניו, נדמה שתקנה זו באה להיטיב עם הצרכנים ולמנוע מצב שבו האינטרס של היועץ מופנה לטובת הגוף שמעניק עמלות גבוהות,
    למרות תנאים פחות משתלמים ללקוח.

    אמנם, אם נתבונן בעומקם של דברים,
    נגלה לכאורה שדווקא תקנות אלו עומדות לרועץ לנו הצרכנים,
    והאינטרס הציבורי הוא בעד מתן הטבות ליועצים מפנים.

    ישנם לא מעט בני אדם בעלי אופי מחושב שיודעים לעמוד על שלהם ולשאת ולתת בפיקחות.
    בשנים האחרונות המודעות ב"ה הלכה וגברה,
    ורבים-רבים מאיתנו מבינים שזו לא פריבילגיה להשוות הצעות מחיר.
    במצב שכזה, אם הרווח של יועצי המשכנתאות וכדו' היה מגיע מהבנקים,
    העלות של לקיחת משכנתא – שעומדת היום בסביבות ה-10,000 ש"ח
    הייתה מתגלגלת אל הגופים הרווחיים ביותר במדינה (כולה או חלקה הגדול).
    כשהלקוח בעצמו יודע להשוות הצעות ולבחור באופציה הנכונה והמשתלמת,
    כך יוצא שהניזוקים הראשונים מההתנהלות הזו הם דווקא אלו שבולמים לא מעט עליות מחירים,
    שהדעת נותנת שנכון לצ'פר אותם.

    גם אם נאמר שטובת הצרכנים שאינם צורכים נכון עדיפה על טובת הראשונים,
    עדיין סבורני שהמהלך הזה שגוי.
    מהסיבה שעם התפתחות האוריינות הפיננסית,
    כמעט כולם כבר נתקלים בשכן, מכר או בן משפחה שקצת שוחה בחומר ויודע להמליץ על שיפורים נכונים.
    וודאי בעסקה כמו משכנתא שמיועדת על פי רוב לטווח של עשרות שנים,
    במהלכם וודאי ייתקל כל אחד במי שיסב את תשומת ליבו לעניין הזה.

    ואם עדיין לא השתכנעתם,
    נעבור לנקודה השלישית:
    ניקח לדוגמה את ענף הביטוח והפיננסים,
    שם כולנו נתקלים ללא הרף בהצעות לבדיקה חינם וכדו'.
    הרי גם לקוח שכביכול "נפל" עם דמי ניהול גרועים,
    יקבל לא מעט הצעות מתחרות עם הזמן.
    בכזה שוק, נותני השירות עסוקים כל הזמן בלשפר את הצעותיהם על מנת לשאוב לקוחות,
    כך שהם עצמם מונעים כל הזמן ניצול חוסר הבנה של לקוחות.
    דוגמה נוספת תמצאו בתחום הסלולר:
    תשאירו כאן פנייה לכל החברות שמציעות חבילה שמותאמת לצרכים שלכם,
    ומחר מהשעה 7 בבוקר תקבלו מבול טלפונים מנציגים שיתחרו זה בזה על ההצעה המשתלמת עבורכם.
    אז למה לא להניח להם לעשות עבורנו את העבודה ועל הדרך לחסוך את התשלום הראשוני?

    לסיום, כדאי לשים לב לחסם הכניסה שמציב התשלום ליועצים לכל מי שמבקש לטייב את תנאי ההלוואה שלו.
    הרי לא לכל אחד יש כמה אלפי שקלים למיחזור בכל תקופה,
    אדרבה, תחסכו את ההוצאה הזו ותאפשרו להרבה יותר לקוחות להיחשף לשוק הוגן ותחרותי.

    מאכזב מאוד שעם כל אתגרי המחיה הרבים עמם אנחנו מתמודדים, יוזמה כזו שבאה כביכול להיטיב עמנו ולהקל את הקושי, מתבררת כהיפך גמור.

    @ביזנייעס אחת העילות לביטול ההטבות של חברות חוץ בנקאיות היא הסיבה לכך שיועצי משכנתאות שכיום לוקחים לקוחות מאוד מהר לחוץ בנקאי יחשבו פעמיים מכיוון שלא יהיה להם רווח מצד החברות האלו וזה יהיה כמו הגשת תיק בבנק.
    וזה בעצם רווח ללקוחות כי להישאר בתוך המערכת הבנקאית הרבה יותר זול וחכם מול חוץ בנקאי.

  • אני לא מסכים עם המאמר, [אולי לא הבנתי מספיק במה מדובר.]
    לא דומה שוק הסלולר או הביטוחים לשוק המשכנתאות, שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך וכולל תנאים ותהליך ארוכים ושונים בכל עסקא,
    ולכן -
    הבנקים בכל מקרה מציעים ומתחרים על הלקוחות,
    הלקוחות - מי שיודע ומבין יכול לפנות בעצמו לבנקים ולתת להם להתחרות עליו, בדיוק כמו בביטוח,

    • מי שלא ממש מבין/חושש שיפספס נקודות מהותיות/נמצא בתנאים מורכבים, כאן הוא כבר צריך מישהו שיעמוד לצידו אל מול הבנקים,
      מה יעזור לו נציג הבנק/יועץ ממון על ידי הבנק, הוא ידאג לשכנע את הבנק לתת משכנתא בתנאים מורכבים? הוא יהיה ישר וכן אתו במקומות שאינו מבין לומר לו איפה יש נקודה לא משתלמת?
      ושוב - מי שמבין ויודע ובמשכנתא 'פשוטה', באמת לא צריך כ"כ מתווך/יועץ ויכול לפנות בעצמו לבנקים, שיתחרו עליו בהצעות שונות בדיוק כמו בסלולר וביטוחים.
  • הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים

  • לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.
    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.
    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

    @השומר said:

    לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.

    לבנקים יש מספיק מאיפה לצ'פר את היועצים ולהמשיך להיות רווחיים...

    @השומר said:

    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

    מהם הצדדים האחרים?

    @משכנתא-בקצב-שלך said:

    וזה בעצם רווח ללקוחות כי להישאר בתוך המערכת הבנקאית הרבה יותר זול וחכם מול חוץ בנקאי.

    שוב, בהחלט יהיו אינטרסים שונים ליועצים, אך כבר מניתי את הסיבות שבגללם אני לא חושש מכך.

    @אס-אנד-פי said:

    לא דומה שוק הסלולר או הביטוחים לשוק המשכנתאות, שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך וכולל תנאים ותהליך ארוכים ושונים בכל עסקא,

    אכן יש תיקים מורכבים במשכנתאות, וכמוהם בדיוק ישנם ביטוחים מורכבים (ביטוח אחריות מקצועי עשית פעם?)
    בתיקי משכנתאות קלאסיים, מספיקות כמה שעות כדי להבין מלמעלה את הנתונים.
    ולמי שגם זה מורכב, יש מספיק יועצים שיתחרו ביניהם ויעצרו את הניצול.

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    13 פוסטים
    567 צפיות
    nigunN
    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו: אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות. לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים. הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי). אם עובדים רק לפי התקציב (ובתקצבי שנתי) זה לא אמור לשנות אם מרגישים את התשלום או לא והאם יש מסגרת של 30K בכרטיס או לא ההוצאה אמורה להסתדר בתקציב ולא משנה אם זה מקרר או ספה
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    261 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בקורס יעוץ משכנתאות במחיר של יעוץ בודד, שווה?: @פייבל-אשרינו עיקר המעלה של יועץ הוא הקשרים וההסכמים שהוא משיג עם הבנקאים. את עיקר הידע של היועצים אפשר לקנות על רגל אחת אבל זה לא יעזור להשיג ריביות זולות כמו שהם משיגים וכמו שכתב @בית-שמש . ובכל מקרה מיחזור פנימי בד"כ עולה פחות מ5 לפעמים גם היועץ שהוציא לך את המשכנתא יכול לעשות לך מיחזור באזור ה2000. זה בדיוק הנקודה שגרמה לחבר שלי לא לקחת בעצמו את המשכנתא.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    757 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    271 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    180 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!