דילוג לתוכן

התקנות החדשות נגד יועצי המשכנתאות פוגעות בכיס של כולנו!!

כלכלת המשפחה
9 6 415 6
  • בימים האחרונים פורסמה תקנה חדשה האוסרת על גופי אשראי חוץ בנקאיים
    לתגמל סוכנים ומשווקים בתמורה להלוואות.
    תקנה זו מהווה המשך לקודמתה האוסרת על הבנקים להעניק עמלות ליועצים מפנים.
    על פניו, נדמה שתקנה זו באה להיטיב עם הצרכנים ולמנוע מצב שבו האינטרס של היועץ מופנה לטובת הגוף שמעניק עמלות גבוהות,
    למרות תנאים פחות משתלמים ללקוח.

    אמנם, אם נתבונן בעומקם של דברים,
    נגלה לכאורה שדווקא תקנות אלו עומדות לרועץ לנו הצרכנים,
    והאינטרס הציבורי הוא בעד מתן הטבות ליועצים מפנים.

    ישנם לא מעט בני אדם בעלי אופי מחושב שיודעים לעמוד על שלהם ולשאת ולתת בפיקחות.
    בשנים האחרונות המודעות ב"ה הלכה וגברה,
    ורבים-רבים מאיתנו מבינים שזו לא פריבילגיה להשוות הצעות מחיר.
    במצב שכזה, אם הרווח של יועצי המשכנתאות וכדו' היה מגיע מהבנקים,
    העלות של לקיחת משכנתא – שעומדת היום בסביבות ה-10,000 ש"ח
    הייתה מתגלגלת אל הגופים הרווחיים ביותר במדינה (כולה או חלקה הגדול).
    כשהלקוח בעצמו יודע להשוות הצעות ולבחור באופציה הנכונה והמשתלמת,
    כך יוצא שהניזוקים הראשונים מההתנהלות הזו הם דווקא אלו שבולמים לא מעט עליות מחירים,
    שהדעת נותנת שנכון לצ'פר אותם.

    גם אם נאמר שטובת הצרכנים שאינם צורכים נכון עדיפה על טובת הראשונים,
    עדיין סבורני שהמהלך הזה שגוי.
    מהסיבה שעם התפתחות האוריינות הפיננסית,
    כמעט כולם כבר נתקלים בשכן, מכר או בן משפחה שקצת שוחה בחומר ויודע להמליץ על שיפורים נכונים.
    וודאי בעסקה כמו משכנתא שמיועדת על פי רוב לטווח של עשרות שנים,
    במהלכם וודאי ייתקל כל אחד במי שיסב את תשומת ליבו לעניין הזה.

    ואם עדיין לא השתכנעתם,
    נעבור לנקודה השלישית:
    ניקח לדוגמה את ענף הביטוח והפיננסים,
    שם כולנו נתקלים ללא הרף בהצעות לבדיקה חינם וכדו'.
    הרי גם לקוח שכביכול "נפל" עם דמי ניהול גרועים,
    יקבל לא מעט הצעות מתחרות עם הזמן.
    בכזה שוק, נותני השירות עסוקים כל הזמן בלשפר את הצעותיהם על מנת לשאוב לקוחות,
    כך שהם עצמם מונעים כל הזמן ניצול חוסר הבנה של לקוחות.
    דוגמה נוספת תמצאו בתחום הסלולר:
    תשאירו כאן פנייה לכל החברות שמציעות חבילה שמותאמת לצרכים שלכם,
    ומחר מהשעה 7 בבוקר תקבלו מבול טלפונים מנציגים שיתחרו זה בזה על ההצעה המשתלמת עבורכם.
    אז למה לא להניח להם לעשות עבורנו את העבודה ועל הדרך לחסוך את התשלום הראשוני?

    לסיום, כדאי לשים לב לחסם הכניסה שמציב התשלום ליועצים לכל מי שמבקש לטייב את תנאי ההלוואה שלו.
    הרי לא לכל אחד יש כמה אלפי שקלים למיחזור בכל תקופה,
    אדרבה, תחסכו את ההוצאה הזו ותאפשרו להרבה יותר לקוחות להיחשף לשוק הוגן ותחרותי.

    מאכזב מאוד שעם כל אתגרי המחיה הרבים עמם אנחנו מתמודדים, יוזמה כזו שבאה כביכול להיטיב עמנו ולהקל את הקושי, מתבררת כהיפך גמור.

  • לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.
    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.
    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

  • לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.
    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.
    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

    @השומר said:

    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.

    אתה לא צריך לכעוס, הצרכן לא חייב לצרוך (ואם מדובר במונופול ממשלתי מסגנון הבנקים אתה צריך לכעוס על המונופול של הבנקים ועל בנק ישראל שעדיין קיים).

  • @השומר said:

    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.

    אתה לא צריך לכעוס, הצרכן לא חייב לצרוך (ואם מדובר במונופול ממשלתי מסגנון הבנקים אתה צריך לכעוס על המונופול של הבנקים ועל בנק ישראל שעדיין קיים).

    @רבנאי-יתרעם-גאון אני לא כועס אני מתעצבן (רגש שיותר קרוב לעצב מאשר כעס מבחינתי) וזה עניין של הבנה כללית בכלכלה שהלקוח הוא זה שמשלם על כל העבודה האמיתית והפייק שנעשתה והוא קיבל את המוצר זה מה שקורה גם היעוץ.
    הצרכן לא מחויב לצרוך וה בדיוק המודעות שכדאי לעלות לאנשים התובנה הנ"ל.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון אני לא כועס אני מתעצבן (רגש שיותר קרוב לעצב מאשר כעס מבחינתי) וזה עניין של הבנה כללית בכלכלה שהלקוח הוא זה שמשלם על כל העבודה האמיתית והפייק שנעשתה והוא קיבל את המוצר זה מה שקורה גם היעוץ.
    הצרכן לא מחויב לצרוך וה בדיוק המודעות שכדאי לעלות לאנשים התובנה הנ"ל.

    @השומר said:

    @רבנאי-יתרעם-גאון אני לא כועס אני מתעצבן (רגש שיותר קרוב לעצב מאשר כעס מבחינתי) וזה עניין של הבנה כללית בכלכלה שהלקוח הוא זה שמשלם על כל העבודה האמיתית והפייק שנעשתה והוא קיבל את המוצר זה מה שקורה גם היעוץ.

    לא הבנתי אתה חושב שחברה במקום לפרסם תוריד מחירים? היא תיקח את הפער לעצמה.
    (ולמעשה הן מרוויחים מהפרסום הגדלת נפח מכירות, העלות מתגלגלת למי שקנה בגלל הפרסום [כי בלעדיו הוא היה עשיר ולא היה קונה בכלל], לא ללקוח הוותיק)

  • בימים האחרונים פורסמה תקנה חדשה האוסרת על גופי אשראי חוץ בנקאיים
    לתגמל סוכנים ומשווקים בתמורה להלוואות.
    תקנה זו מהווה המשך לקודמתה האוסרת על הבנקים להעניק עמלות ליועצים מפנים.
    על פניו, נדמה שתקנה זו באה להיטיב עם הצרכנים ולמנוע מצב שבו האינטרס של היועץ מופנה לטובת הגוף שמעניק עמלות גבוהות,
    למרות תנאים פחות משתלמים ללקוח.

    אמנם, אם נתבונן בעומקם של דברים,
    נגלה לכאורה שדווקא תקנות אלו עומדות לרועץ לנו הצרכנים,
    והאינטרס הציבורי הוא בעד מתן הטבות ליועצים מפנים.

    ישנם לא מעט בני אדם בעלי אופי מחושב שיודעים לעמוד על שלהם ולשאת ולתת בפיקחות.
    בשנים האחרונות המודעות ב"ה הלכה וגברה,
    ורבים-רבים מאיתנו מבינים שזו לא פריבילגיה להשוות הצעות מחיר.
    במצב שכזה, אם הרווח של יועצי המשכנתאות וכדו' היה מגיע מהבנקים,
    העלות של לקיחת משכנתא – שעומדת היום בסביבות ה-10,000 ש"ח
    הייתה מתגלגלת אל הגופים הרווחיים ביותר במדינה (כולה או חלקה הגדול).
    כשהלקוח בעצמו יודע להשוות הצעות ולבחור באופציה הנכונה והמשתלמת,
    כך יוצא שהניזוקים הראשונים מההתנהלות הזו הם דווקא אלו שבולמים לא מעט עליות מחירים,
    שהדעת נותנת שנכון לצ'פר אותם.

    גם אם נאמר שטובת הצרכנים שאינם צורכים נכון עדיפה על טובת הראשונים,
    עדיין סבורני שהמהלך הזה שגוי.
    מהסיבה שעם התפתחות האוריינות הפיננסית,
    כמעט כולם כבר נתקלים בשכן, מכר או בן משפחה שקצת שוחה בחומר ויודע להמליץ על שיפורים נכונים.
    וודאי בעסקה כמו משכנתא שמיועדת על פי רוב לטווח של עשרות שנים,
    במהלכם וודאי ייתקל כל אחד במי שיסב את תשומת ליבו לעניין הזה.

    ואם עדיין לא השתכנעתם,
    נעבור לנקודה השלישית:
    ניקח לדוגמה את ענף הביטוח והפיננסים,
    שם כולנו נתקלים ללא הרף בהצעות לבדיקה חינם וכדו'.
    הרי גם לקוח שכביכול "נפל" עם דמי ניהול גרועים,
    יקבל לא מעט הצעות מתחרות עם הזמן.
    בכזה שוק, נותני השירות עסוקים כל הזמן בלשפר את הצעותיהם על מנת לשאוב לקוחות,
    כך שהם עצמם מונעים כל הזמן ניצול חוסר הבנה של לקוחות.
    דוגמה נוספת תמצאו בתחום הסלולר:
    תשאירו כאן פנייה לכל החברות שמציעות חבילה שמותאמת לצרכים שלכם,
    ומחר מהשעה 7 בבוקר תקבלו מבול טלפונים מנציגים שיתחרו זה בזה על ההצעה המשתלמת עבורכם.
    אז למה לא להניח להם לעשות עבורנו את העבודה ועל הדרך לחסוך את התשלום הראשוני?

    לסיום, כדאי לשים לב לחסם הכניסה שמציב התשלום ליועצים לכל מי שמבקש לטייב את תנאי ההלוואה שלו.
    הרי לא לכל אחד יש כמה אלפי שקלים למיחזור בכל תקופה,
    אדרבה, תחסכו את ההוצאה הזו ותאפשרו להרבה יותר לקוחות להיחשף לשוק הוגן ותחרותי.

    מאכזב מאוד שעם כל אתגרי המחיה הרבים עמם אנחנו מתמודדים, יוזמה כזו שבאה כביכול להיטיב עמנו ולהקל את הקושי, מתבררת כהיפך גמור.

    @ביזנייעס אחת העילות לביטול ההטבות של חברות חוץ בנקאיות היא הסיבה לכך שיועצי משכנתאות שכיום לוקחים לקוחות מאוד מהר לחוץ בנקאי יחשבו פעמיים מכיוון שלא יהיה להם רווח מצד החברות האלו וזה יהיה כמו הגשת תיק בבנק.
    וזה בעצם רווח ללקוחות כי להישאר בתוך המערכת הבנקאית הרבה יותר זול וחכם מול חוץ בנקאי.

  • אני לא מסכים עם המאמר, [אולי לא הבנתי מספיק במה מדובר.]
    לא דומה שוק הסלולר או הביטוחים לשוק המשכנתאות, שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך וכולל תנאים ותהליך ארוכים ושונים בכל עסקא,
    ולכן -
    הבנקים בכל מקרה מציעים ומתחרים על הלקוחות,
    הלקוחות - מי שיודע ומבין יכול לפנות בעצמו לבנקים ולתת להם להתחרות עליו, בדיוק כמו בביטוח,

    • מי שלא ממש מבין/חושש שיפספס נקודות מהותיות/נמצא בתנאים מורכבים, כאן הוא כבר צריך מישהו שיעמוד לצידו אל מול הבנקים,
      מה יעזור לו נציג הבנק/יועץ ממון על ידי הבנק, הוא ידאג לשכנע את הבנק לתת משכנתא בתנאים מורכבים? הוא יהיה ישר וכן אתו במקומות שאינו מבין לומר לו איפה יש נקודה לא משתלמת?
      ושוב - מי שמבין ויודע ובמשכנתא 'פשוטה', באמת לא צריך כ"כ מתווך/יועץ ויכול לפנות בעצמו לבנקים, שיתחרו עליו בהצעות שונות בדיוק כמו בסלולר וביטוחים.
  • הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים

  • לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.
    כשאני שומע על חברה על קמפיין של מליונים שבנק או חברה גדולה מוציאה זה מעצבן אותי כי אני מבין שבסוף הצרכן משלם את הפרסומת המטופשת שגורמת לו לצרוך.
    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

    @השומר said:

    לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח.

    לבנקים יש מספיק מאיפה לצ'פר את היועצים ולהמשיך להיות רווחיים...

    @השומר said:

    בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב.

    מהם הצדדים האחרים?

    @משכנתא-בקצב-שלך said:

    וזה בעצם רווח ללקוחות כי להישאר בתוך המערכת הבנקאית הרבה יותר זול וחכם מול חוץ בנקאי.

    שוב, בהחלט יהיו אינטרסים שונים ליועצים, אך כבר מניתי את הסיבות שבגללם אני לא חושש מכך.

    @אס-אנד-פי said:

    לא דומה שוק הסלולר או הביטוחים לשוק המשכנתאות, שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך וכולל תנאים ותהליך ארוכים ושונים בכל עסקא,

    אכן יש תיקים מורכבים במשכנתאות, וכמוהם בדיוק ישנם ביטוחים מורכבים (ביטוח אחריות מקצועי עשית פעם?)
    בתיקי משכנתאות קלאסיים, מספיקות כמה שעות כדי להבין מלמעלה את הנתונים.
    ולמי שגם זה מורכב, יש מספיק יועצים שיתחרו ביניהם ויעצרו את הניצול.

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    5 פוסטים
    61 צפיות
    קל זכותק
    @בן-עליה כתב: מי בוחר את הרופאים כמו כל המכרזים שיש למען האמת ביטוח לאומי מפרסם כל הזמן שחסרים לו רופאים בתחומים מסוימים הוא פשוט במצוקה ומחסור ומחפש כל הזמן רופאים יש כמובן רופאים שאותם הם לא רוצים וגם לאחר שנבחרו לא מאריכים להם את המינוי או שמקצצים להם בשעות וכו' ובכלל רוב הרופאים לא ממש רעבים ללחם, ואם מתחיל עימות או משהו לא נעים עם הצוות בסניף הם פשוט מוותרים על התענוג לעבוד בוועדות הרפואיות ועוברים לעבוד במקום אחר. אני מוכרח לציין שרוב הרופאים בוועדות הרפואיות בביטוח לאומי גם הקשוחים שבהם, הם אנשים טובים ורופאים מקצועיים, שרוצים לעשות את תפקידם ועבודתם ולסייע למי שזקוק לסייע ולא לתת למי שלא מגיע לו, כמו בכל מקום יש את המיעוט שמתנהל אחרת.
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    177 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 9 הצבעות
    13 פוסטים
    806 צפיות
    nigunN
    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו: אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות. לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים. הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי). אם עובדים רק לפי התקציב (ובתקצבי שנתי) זה לא אמור לשנות אם מרגישים את התשלום או לא והאם יש מסגרת של 30K בכרטיס או לא ההוצאה אמורה להסתדר בתקציב ולא משנה אם זה מקרר או ספה
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    474 צפיות
    הקול השפויה
    @אבי-ר. כתב במה יותר זול עוגיות של "ברמן" או של "מן"?: @הקול-השפוי א"כ מוזמנת מן להוריד את הכמות ולהתחרות עם ברמן בחזרה ע"י שיורידו את המחיר שיהיה יותר זול משל ברמן. ואנחנו הצרכנים מוזמנים לשים לב למשקל
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    535 צפיות
    ארגון תבונהא
    מוזמנים להוריד את הקובץ אקסל שיעשה לכם סדר בהוצאות השוטפות. מניסיון שלי, הקובץ בנוי מצוין ותוכלו לשנות בו לפי הצרכים שלכם ותגלו בסוף חודש נפלאות (בלי סגולות וקמעות) אקסל מאזן 'תבונה'.xlsx