דילוג לתוכן

מלחמות קודש בעגלת הקניות: בין כבוד המגזר לכיס של אברך

כלכלת המשפחה
3 3 122 2
  • נהוג לומר שמידע הוא כוח, אך בשנים האחרונות נדמה שהכוח האמיתי עבר למגרש אחר לגמרי: המגרש של הרגשות, ההשקפה והזהות. אם תפתחו את העיתונות, את לוחות המודעות בשכונות או את קבוצות המייל בתקופה האחרונה, לא תוכלו לפספס את המושג החם ביותר ברחוב: "החרם".

    אנחנו מנהלים מלחמות קודש דרך עגלות הקניות שלנו. חרם על כלי תקשורת מסוים ועל החברות שמעזות לפרסם בו; חרם נגדי על בנק שנחשב "שמאלני" כי הוא סירב לפרסם באותו מקום; וחרם מפורסם על מאפייה ותיקה רק בגלל שיושב ראש הדירקטוריון שלה הפגין נגד גדול הדור. הארנק שלנו הפך לכלי ביטוי השקפתי וחברתי.

    אבל בזמן שאנחנו עסוקים בללמד את החברות הגדולות לקח, אנחנו מפספסים את הדרמה האמיתית של הכסף שלנו.

    המהפכה השקטה של הצרכן ה"אידאולוגי"
    החרמות האלו מבוססים על הנחה נכונה מיסודה: לחברות הענק אכפת מאיתנו. הן מבינות מצוין שכל שקל או שניים שנשארים אצלנו בכיס, במצטבר של הציבור שלנו, הם אלו שמניעים את גלגלי השיניים של האימפריות שלהן. הציבור, כשהוא מתאגד כאיש אחד, הוא כוח עצום שיכול להרעיד דירקטוריונים.

    אבל כאן בדיוק נוצר הפרדוקס הצרכני הגדול של ימינו.

    אנחנו מוכנים להפוך עולמות, לשנות הרגלים, לזעוק ולהחרים מותגים בגלל עקרונות והשקפה – אבל אנחנו נרדמים בשמירה כשעושקים אותנו ברמת המחיר. אנחנו נלחמים על כבודו של המגזר, אבל מפקירים את הדבר הבסיסי ביותר: את הביטחון הכלכלי של ביתנו, את הכסף של הילדים ואת התקציב המשפחתי.

    המלכודת: כשהחרם מנהל אותנו, במקום שהמחיר ינהל אותו
    קחו לדוגמה את חברת קוקה קולה. לא מעט אנשים הצטרפו לאחרונה לחרם נגדה מסיבות כאלו ואחרות. אבל האמת המרה היא שהיינו צריכים להשאיר את הבקבוקים האלה על המדף הרבה לפני כן, ומסיבות רציונליות לחלוטין: ראשית, זה פשוט לא בריא (ונשמרתם מאוד לנפשותיכם); שנית, הטעם הוא עניין של הרגל; ושלישית, וזה העיקר – זה פשוט יקר להחריד ומיותר.

    כשאנחנו מחרימים חברה רק בגלל צד כזה או אחר, אנחנו פועלים מתוך סערת רגשות. אבל הכלכלה לא עובדת עם רגש, היא עובדת עם מספרים.

    הבעיה בחרמות האלו היא שהם זמניים, יוצרים כותרות ורעש, ואז שוקעים. חברה גדולה יכולה להוריד ראש, לחכות שהסערה הציבורית תעבור, ואז להמשיך להעלות מחירים באין מפריע. המאבק האמיתי והיומיומי של משפחה לא צריך להיות רק נגד מי שלא חושב כמוה, אלא נגד מי שמוכר לה ביוקר וגוזל את פת לחמה.

    המשוואה ההפוכה: החרם הכלכלי התמידי
    דמיינו עולם שבו הציבור שלנו היה מתרגל להפעיל את אותו כוח אימתני של חרם – אבל על בסיס כלכלי טהור. דמיינו שחברה שהייתה מעלה מחירים ללא הצדקה, הייתה מתעוררת בבוקר למחרת למדפים מלאים וקופות ריקות, לא בגלל שיושב הראש שלה אמר משהו לא נכון, אלא פשוט כי היא העזה לבקש שקל אחד יותר מדי מאברך או מאם למשפחה ברוכת ילדים.

    כדי להשפיע באמת, אנחנו צריכים להעביר את החרם מהדיונים הציבוריים – לחשבון הבנק המעשי שלנו. בכל פעם שאנחנו עושים מאמץ, מחפשים את החלופה הזולה יותר, קונים מותג פרטי ומעדיפים חנות זולה על פני מותג יקר, אנחנו עושים את המעשה הכלכלי והאחראי ביותר.

    כוח צרכני אמיתי, בסופו של דבר, הוא לא המודעות ברחוב ולא ההצהרות הדרמטיות. הוא השקט הכלכלי של מי שמנהל את ביתו בתבונה ובמידת ההסתפקות במועט. הוא היכולת להבין שהשקל או השניים שלנו הם הכוח שניתן לנו, וכדאי מאוד שנשמור אותם קודם כל עבור המשפחה שלנו – ונחרים פשוט, בעקביות ובשקט, את מי שבוחר למכור לנו ביוקר.

  • הוי אומר שהכסף לציבור החרדי - פחות חשוב מערכים
    דבר טוב לכשעצמו..

  • אם אתה מאמין שזה חשוב לחברות גדולות תאמין שעליך זה משפיע פי כמה וכמה

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    9 פוסטים
    208 צפיות
    ביזנייעסב
    @השומר said: לגבי הטענה שאם נגלגל את חלק מהרווח של היועץ על הגוף נותן ההלוואה זה לא נכון כי בסוף זה יחושב בצורה עקיפה בריביות כי הבנק רוצה להרוויח ובסוף הרווח כולל כל אנשי המקצוע בדרך מגיעים מהלקוח. לבנקים יש מספיק מאיפה לצ'פר את היועצים ולהמשיך להיות רווחיים... @השומר said: בנוגע לחוק באמת כמו שהעלת יש צדדים לפה ולפה וכשיש ספק תמיד כדאי לנקוט בכלל שכמה שפחות חוקים ורגולציה זה טוב. מהם הצדדים האחרים? @משכנתא-בקצב-שלך said: וזה בעצם רווח ללקוחות כי להישאר בתוך המערכת הבנקאית הרבה יותר זול וחכם מול חוץ בנקאי. שוב, בהחלט יהיו אינטרסים שונים ליועצים, אך כבר מניתי את הסיבות שבגללם אני לא חושש מכך. @אס-אנד-פי said: לא דומה שוק הסלולר או הביטוחים לשוק המשכנתאות, שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך וכולל תנאים ותהליך ארוכים ושונים בכל עסקא, אכן יש תיקים מורכבים במשכנתאות, וכמוהם בדיוק ישנם ביטוחים מורכבים (ביטוח אחריות מקצועי עשית פעם?) בתיקי משכנתאות קלאסיים, מספיקות כמה שעות כדי להבין מלמעלה את הנתונים. ולמי שגם זה מורכב, יש מספיק יועצים שיתחרו ביניהם ויעצרו את הניצול.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    ד
    שנת 2026 מביאה איתה שינוי במדרגות מס הכנסה שישאיר ליותר אנשים יותר כסף בבנק. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת ב-30 שניות: מה השתנה? עד היום, מי שהרוויח מעל 16,150 ש"ח בחודש "קפץ" למדרגת מס גבוהה של 31%. החל מ-2026, הממשלה מרחיבה את מדרגת המס הנמוכה (20%) כך שתחול עד לשכר של 19,000 ש"ח. כמה כסף זה שווה לכם? השינוי הזה פונה בדיוק למעמד הבינוני. אם אתם מרוויחים באזור ה-19,000 ש"ח ומעלה, אתם הולכים לשלם פחות מס על חלק משמעותי מהשכר שלכם. בשורה התחתונה: מדובר בתוספת של כ-313 ש"ח נטו בכל חודש ישירות לתלוש השכר. בשנה שלמה, זה מצטבר ליותר מ-3,700 ש"ח שנשארים אצלכם במקום לעבור למדינה. למי זה רלוונטי? בעיקר לשכירים ועצמאיים שמרוויחים בין 16,000 ל-25,000 ש"ח בחודש. אם אתם בטווח הזה, צפויה לכם "העלאה" בנטו בלי שהבוס יצטרך להוציא שקל נוסף.
  • 2 הצבעות
    12 פוסטים
    276 צפיות
    ia90990I
    @צמיחה אין מישהו שיכול לעשות מחשבון +אינפלציה...?
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    401 צפיות
    ארגון תבונהא
    מוזמנים להוריד את הקובץ אקסל שיעשה לכם סדר בהוצאות השוטפות. מניסיון שלי, הקובץ בנוי מצוין ותוכלו לשנות בו לפי הצרכים שלכם ותגלו בסוף חודש נפלאות (בלי סגולות וקמעות) אקסל מאזן 'תבונה'.xlsx
  • 2 הצבעות
    7 פוסטים
    333 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן. (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)