דילוג לתוכן

דילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?

כלכלת המשפחה
7 4 390 3
  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

  • (שואל בשביל משפחה שאני מלווה)
    אני מתמודד עם דילמה נפוצה בתכנון כלכלת המשפחה, ואני בטוח שרבים מכם מכירים אותה: איך אנחנו מתעדפים ומנהלים את הכסף כשיש פער בין הרצונות שלנו לבין הצרכים הבסיסיים?

    לפעמים אנחנו רוצים "לחיות עכשיו" ולרכוש דברים שישמחו אותנו או יעניקו נוחות, אבל מצד שני אנחנו יודעים שיש צרכים חיוניים – כמו חיסכון, כיסוי הוצאות בלתי צפויות, או השקעה בעתיד. אני מלווה משפחה שגם מתמודדת עם זה מאוד.

    אשמח לשמוע מניסיונכם או ממומחיותכם:

    איך אתם מגדירים וקובעים סדרי עדיפויות בין "רצונות" ל"צרכים" בתקציב המשפחתי שלכם?
    האם יש לכם שיטות או כלים ספציפיים שעוזרים לכם לקבל החלטות פיננסיות בנושא הזה? (למשל, תקציב לפי אחוזים, "מעטפות", או שיחות משפחתיות קבועות).
    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?
    כל תובנה שתעזור לנו לאזן טוב יותר בין ההווה לעתיד, ובין הרצוי למצוי, תתקבל בברכה.

    תודה רבה!

    @דוד-גולדברג כתב בדילמת כלכלת המשפחה: איך לתמרן בין רצונות לצרכים בתקציב המשפחתי?:

    איך מתמודדים עם תחושת ה"ויתור" או ה"החמצה" כשבוחרים צורך על פני רצון?

    לדעתי, כדאי להגיע לידי הכרה פנימית מבוססת, שבחירה בצורך על פני רצון, נחשבה הישג והצלחה.

    כמו אותו אברך מודרני, שנוסע ברכב טויוטה אברכים משנת 2003, אך הוא מרגיש ממש "מתוחכם" עם הרכב, כי במקום רכב מבריק הוא מפקיד מדי חודש 2000 ש"ח בתוכנית חיסכון בסיכון מוגבר, ומרגיש בעצם החזקת הרכב עליונות מסוימת על אחרים, שחיים בטווח ראייה קצר ובסוף נדפקים בחתונות ובפנסיה.

  • אכן חיסכון שהולך ומצטבר
    נותן בדר''כ תחושה טובה יותר
    ומפצה על הצער שבהפחתה בהוצאות של ההווה
    שווה לנסות לתקופה ולהיווכח האם גם אצלכם זה כך?

  • אני לא מנוסה ולא מומחה ,אני רק רוצה להוסיף דבר ששמעתי שעזר לי הרבה בהגדרה הזאת:
    לחפש סיבות למה לא לקנות את זה ואם כל הסיבות נופלות ,כי צריך משהו איכותי במקום מלא זולים ,כי אי אפשר בלי זהו וכו' וכו',זה באמת אומר שחייבים את זה.
    ברוב המקרים פשוט מתברר המקום האמיתי של המוצר.
    זה בעצם הדרך שכידוע עובדות הרשתות רק בהפוך שמים דברים שתרגיש בהם צורך מול העיניים.

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

  • יש למישהו סיפור אמיתי שנותן השראה?

    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

  • @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן.
    (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    240 צפיות
    צ
    @איציק-התותח said: @א-יידישע-קאפ said: האם עדיף לשנות את האשראי לעשירי? כן בודאי באם אתה רואה את המשכורת של אשתך כבר בעשרי בבנק בשלב הזה שעדיין אין סדר ויש לפעמים מינוס, אני לא ממליץ לשנות. יותר טוב שאחרי שהמשכורת נכנסה יש אפשרות לבדוק כמה הולך לרדת באשראי, ויש כמה ימים להתארגן עם עוד כסף במקרה הצורך.
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    288 צפיות
    Y
    לא הצלחתי להבין התלבטות בין איזה שתי דברים אבל אני רוצה להסביר קצת יש שתי הקלות בעוסק זעיר 1 30% מההכנסות נחשבים להוצאות שזה הגורם שלא צריך מייצג עם רישיון (אבל אם אתה מסתבך תסתדר לבד גם בתשלום לא מכיר מי שיעזור לך) וגם הצורה לדווח יותר קל מי שלא שולט בהכנסות שלו לדוגמה מי שעובד רק עם פרויקטים גדולים והוא לא יכול לקחת פחות עבודות ואין לו הוצאות ודאי כדאי לו להיות זעיר (אם הוא זכאי למענק עבודה אם אין 2 דירות אם יש 2 דירות לא כדאי לו להיות פטור לאשה שיש לה דמי לידה ) מי שיכול לשלוט בעסק שלו לא צריך להיות זעיר המייצג לוקח אותו מחיר כי התשלום הוא על האחריות והוא לא יכול להעסיק עובדים עוד משהו שזעיר יש לו פטור מהצהרות הון לשנתיים אבל בהנחה בארנונה יש עיריות שלא מורידים את השלושים אחוז מי ששולט בהכנסות שלו יש רווח 1 הצהרות הון וסיכון בארנונה (להיות בלי מייצג לא הכנסתי בסיכום עקב הפסוק ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה)
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    326 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    640 צפיות
    א
    @דוד-גולדברג פן אם לא העיקרי אך חשוב מאד הוא הדוגמא האישית, ילד שגודל בבית שההתנהלות הכלכלית בריאה ונבונה, יקבל את הכלים שגדל עליהם, כמובן אם אין אוירה של לחץ או דוחק ודקדוקי עניות שיכולים לפעול לקיצון הפוך, אלא בנינוחות ושמחה. במיוחד אם יסבירו באופן מושכל ולפי הענין את סיבות ושרשי ההתנהלות, וכ"ש אם יש תוצאות בשטח על הרווחה בהתנהלות הזו (כגון שרואים איך מצליחים באופן סביר או יותר לעבור תקופות מורכבות מבחינה כלכלית כחגים, חתונות וכיוצ"ב), ייש"כ על הנושא, ואולי גם זה כלול במצווה של חינוך...
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    515 צפיות
    טריידרט
    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים: כתיבה יפיפייה ממש, גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI... ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה, אך לא בכושר כתיבה ספרותית, תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...