דילוג לתוכן

מלחמות קודש בעגלת הקניות: בין כבוד המגזר לכיס של אברך

כלכלת המשפחה
3 3 225 2
  • נהוג לומר שמידע הוא כוח, אך בשנים האחרונות נדמה שהכוח האמיתי עבר למגרש אחר לגמרי: המגרש של הרגשות, ההשקפה והזהות. אם תפתחו את העיתונות, את לוחות המודעות בשכונות או את קבוצות המייל בתקופה האחרונה, לא תוכלו לפספס את המושג החם ביותר ברחוב: "החרם".

    אנחנו מנהלים מלחמות קודש דרך עגלות הקניות שלנו. חרם על כלי תקשורת מסוים ועל החברות שמעזות לפרסם בו; חרם נגדי על בנק שנחשב "שמאלני" כי הוא סירב לפרסם באותו מקום; וחרם מפורסם על מאפייה ותיקה רק בגלל שיושב ראש הדירקטוריון שלה הפגין נגד גדול הדור. הארנק שלנו הפך לכלי ביטוי השקפתי וחברתי.

    אבל בזמן שאנחנו עסוקים בללמד את החברות הגדולות לקח, אנחנו מפספסים את הדרמה האמיתית של הכסף שלנו.

    המהפכה השקטה של הצרכן ה"אידאולוגי"
    החרמות האלו מבוססים על הנחה נכונה מיסודה: לחברות הענק אכפת מאיתנו. הן מבינות מצוין שכל שקל או שניים שנשארים אצלנו בכיס, במצטבר של הציבור שלנו, הם אלו שמניעים את גלגלי השיניים של האימפריות שלהן. הציבור, כשהוא מתאגד כאיש אחד, הוא כוח עצום שיכול להרעיד דירקטוריונים.

    אבל כאן בדיוק נוצר הפרדוקס הצרכני הגדול של ימינו.

    אנחנו מוכנים להפוך עולמות, לשנות הרגלים, לזעוק ולהחרים מותגים בגלל עקרונות והשקפה – אבל אנחנו נרדמים בשמירה כשעושקים אותנו ברמת המחיר. אנחנו נלחמים על כבודו של המגזר, אבל מפקירים את הדבר הבסיסי ביותר: את הביטחון הכלכלי של ביתנו, את הכסף של הילדים ואת התקציב המשפחתי.

    המלכודת: כשהחרם מנהל אותנו, במקום שהמחיר ינהל אותו
    קחו לדוגמה את חברת קוקה קולה. לא מעט אנשים הצטרפו לאחרונה לחרם נגדה מסיבות כאלו ואחרות. אבל האמת המרה היא שהיינו צריכים להשאיר את הבקבוקים האלה על המדף הרבה לפני כן, ומסיבות רציונליות לחלוטין: ראשית, זה פשוט לא בריא (ונשמרתם מאוד לנפשותיכם); שנית, הטעם הוא עניין של הרגל; ושלישית, וזה העיקר – זה פשוט יקר להחריד ומיותר.

    כשאנחנו מחרימים חברה רק בגלל צד כזה או אחר, אנחנו פועלים מתוך סערת רגשות. אבל הכלכלה לא עובדת עם רגש, היא עובדת עם מספרים.

    הבעיה בחרמות האלו היא שהם זמניים, יוצרים כותרות ורעש, ואז שוקעים. חברה גדולה יכולה להוריד ראש, לחכות שהסערה הציבורית תעבור, ואז להמשיך להעלות מחירים באין מפריע. המאבק האמיתי והיומיומי של משפחה לא צריך להיות רק נגד מי שלא חושב כמוה, אלא נגד מי שמוכר לה ביוקר וגוזל את פת לחמה.

    המשוואה ההפוכה: החרם הכלכלי התמידי
    דמיינו עולם שבו הציבור שלנו היה מתרגל להפעיל את אותו כוח אימתני של חרם – אבל על בסיס כלכלי טהור. דמיינו שחברה שהייתה מעלה מחירים ללא הצדקה, הייתה מתעוררת בבוקר למחרת למדפים מלאים וקופות ריקות, לא בגלל שיושב הראש שלה אמר משהו לא נכון, אלא פשוט כי היא העזה לבקש שקל אחד יותר מדי מאברך או מאם למשפחה ברוכת ילדים.

    כדי להשפיע באמת, אנחנו צריכים להעביר את החרם מהדיונים הציבוריים – לחשבון הבנק המעשי שלנו. בכל פעם שאנחנו עושים מאמץ, מחפשים את החלופה הזולה יותר, קונים מותג פרטי ומעדיפים חנות זולה על פני מותג יקר, אנחנו עושים את המעשה הכלכלי והאחראי ביותר.

    כוח צרכני אמיתי, בסופו של דבר, הוא לא המודעות ברחוב ולא ההצהרות הדרמטיות. הוא השקט הכלכלי של מי שמנהל את ביתו בתבונה ובמידת ההסתפקות במועט. הוא היכולת להבין שהשקל או השניים שלנו הם הכוח שניתן לנו, וכדאי מאוד שנשמור אותם קודם כל עבור המשפחה שלנו – ונחרים פשוט, בעקביות ובשקט, את מי שבוחר למכור לנו ביוקר.

  • הוי אומר שהכסף לציבור החרדי - פחות חשוב מערכים
    דבר טוב לכשעצמו..

  • אם אתה מאמין שזה חשוב לחברות גדולות תאמין שעליך זה משפיע פי כמה וכמה

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    148 צפיות
    9988779
    @ישראל-גוטמן תודה על כל המאמרים המאמר הקודם פורסם גם אצל ניסן עציוני שמעתי א''ז טלפוני, האם גם מאמר זה יבוא בעקבותיו ?
  • תכנון חסכון: כמה עולה לידה של ילד ראשון?

    הועבר כלכלת המשפחה לידה
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    845 צפיות
    איש קישא
    @שששששש עדיין אין לי כזאת..בעז"ה יהיה אבל אין ברית ופדיון
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    376 צפיות
    הקול השפויה
    עוד כמה מאות או אלפי רכבים על הכביש יהיו בזכות זה: מחר, תענית אסתר ובפורים, תפעל התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת לאור מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא יופעלו תגבורים בקווים ולא יופעלו קווים ייעודיים לימים אלה כמתוכנן, וכן לא יופעלו קווי לילה בשונה משנים קודמות. הקווים הפעילים יופעלו במסלולים הרגילים ולא במסלולים מיוחדים לפורים. https://www.jdn.co.il/news/2597306/
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    495 צפיות
    טריידרט
    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים: כתיבה יפיפייה ממש, גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI... ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה, אך לא בכושר כתיבה ספרותית, תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    219 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!