דילוג לתוכן

קרן השתלמות לעובדי הוראה- כשרות

  • אני מנסה לברר כבר זמן רב מה הכשרויות של קה"ש לעובדי הוראה בעגור/ הבינ"ל
    אם יש למישהו מידע, אשמח לשמוע.
    תודה!

  • גלאט הון - עדכון 18 אב תשפה.pdf
    בעדכון מגלאט הון אפשר לראות העמוד 3 בענין עגור
    מידע נוסף בקישור דלהלן :
    https://rhon.co.il/kosher/

  • גלאט הון - עדכון 18 אב תשפה.pdf
    בעדכון מגלאט הון אפשר לראות העמוד 3 בענין עגור
    מידע נוסף בקישור דלהלן :
    https://rhon.co.il/kosher/

    @ברכת-ה-תעשיר תודה
    יש כשרות רק למסלול הלכה אחד (לעל יסודי).
    מה הכשרות של האחרים?

  • מצאתי כאן קובץ של מכון כת"ר עי' בעמוד 6 אולי יעזור לכם
    __רשימת-מסלולי-השקעות-כשרים.pdf

  • קהש"ת של הסתדרות תחת כשרות הרב דביר ושנוי במחלוקת ויש לו קולות יותר מבד"ץ גלאט הון ותשואה כהלכה לטענתו ע"פ הוראת הגריש"א

    תקנת הרבית מכתב.pdf

  • קהש"ת של הסתדרות תחת כשרות הרב דביר ושנוי במחלוקת ויש לו קולות יותר מבד"ץ גלאט הון ותשואה כהלכה לטענתו ע"פ הוראת הגריש"א

    תקנת הרבית מכתב.pdf

    @מתעניין-1
    הייתי מנסח את זה אחרת.
    בין שאר ההכשרים יש הבדלים, גם ברמה של הפיקוח, וגם ברמת ההידור ההלכתי. אבל למרות שאין חולק שהרב אלישיב סבר שאין צורך בכשרות על מסלולי פנסיה/גמל/קרנות סל ונאמנות, ההכשר של הרב דביר מיועד רק למי שנוהג על פי שיטה זו.

  • @מתעניין-1
    הייתי מנסח את זה אחרת.
    בין שאר ההכשרים יש הבדלים, גם ברמה של הפיקוח, וגם ברמת ההידור ההלכתי. אבל למרות שאין חולק שהרב אלישיב סבר שאין צורך בכשרות על מסלולי פנסיה/גמל/קרנות סל ונאמנות, ההכשר של הרב דביר מיועד רק למי שנוהג על פי שיטה זו.

    @הון_כשר כידוע הרב אלישיב לא הפוסק הגדול היחיד האוחז בשיטה זו.

  • @הון_כשר כידוע הרב אלישיב לא הפוסק הגדול היחיד האוחז בשיטה זו.

    @השומר
    אשמח אם תשתף איזה עוד פוסק גדול סובר שנכסי הקרנות אינם בבעלות המשקיעים.
    בינתיים אני לא מצאתי.

  • @השומר
    אשמח אם תשתף איזה עוד פוסק גדול סובר שנכסי הקרנות אינם בבעלות המשקיעים.
    בינתיים אני לא מצאתי.

    @הון_כשר מבלי להיכנס לסיבת ההיתר שיש מכמה סיבות האם ידועה לך שיטתו של ר משה פינשטיין ר שלמה זלמן הרב שינברג ר אשר וויס המנחת יצחק הרב עובדיה ועוד בכל הסוגיות הנ"ל.

  • התכוונתי לציין שהוא ההכשר היחיד שהוא לא הכשר כ"כ אלא מתיר וזהו...
    אל אף ששמעתי שבתשואה כהלכה כלפי מניות לא אג"ח מצרפים את הדעות שלא בעלות

  • יישכ על המאגר, סוף סוף משהו מסודר בנושא.
    תודה לעונים!

  • @הון_כשר מבלי להיכנס לסיבת ההיתר שיש מכמה סיבות האם ידועה לך שיטתו של ר משה פינשטיין ר שלמה זלמן הרב שינברג ר אשר וויס המנחת יצחק הרב עובדיה ועוד בכל הסוגיות הנ"ל.

    @השומר
    כן.
    כנראה שאתה מתכוון לשיטתם לגבי מניות (ואם כן תוכל להוציא ר' שלמה זלמן מהרשימה).
    ומכיון שאין מסלול אחד שהשאלה היחיד שיש בו הוא "מניות", שיטות אלו אינם נוגעים לנידון.

  • @השומר
    כן.
    כנראה שאתה מתכוון לשיטתם לגבי מניות (ואם כן תוכל להוציא ר' שלמה זלמן מהרשימה).
    ומכיון שאין מסלול אחד שהשאלה היחיד שיש בו הוא "מניות", שיטות אלו אינם נוגעים לנידון.

    @הון_כשר שיטתם עוזרת להרבה מסלולים בצרוף ההיתר עיסקה של החברה והאגחים השונים ומבחנתי אכמ"ל נתחברו מספיק ספרים בנושא.
    העלתי את העניין כדי שלא תשתכח תורה מישראל ושלא יחשבו בטעות שהתורה ניתנה לפני 20 שנה בדיוק מתי שהתחילו המסלולים הכשרים.

  • @הון_כשר שיטתם עוזרת להרבה מסלולים בצרוף ההיתר עיסקה של החברה והאגחים השונים ומבחנתי אכמ"ל נתחברו מספיק ספרים בנושא.
    העלתי את העניין כדי שלא תשתכח תורה מישראל ושלא יחשבו בטעות שהתורה ניתנה לפני 20 שנה בדיוק מתי שהתחילו המסלולים הכשרים.

    @השומר
    אני לא יודע מה בדיוק היתה כונתך, אבל דבריך אינם נכונים בעליל, וחבל.

    1. שיטת רשימת הרבנים שהבאת, עוזרת למי שמשקיע באופן עצמאי דרך קרנות של בלקרוק, או קרנות אמריקאית. (ואולי של אנבסקו).
      כל השקעה דרך פנסיה וגמל, או קרנות ישראליות, אינו קשור לשיטות המקילות במניות, מכיון שכל הקרנות האלו כוללים הרבה מעבר למניות.
    2. צירוף הת"ע של החברה אינה עוזרת כלל, לא למניות ולא לאג"חים. (רק להלואות עמיתים, במדה שזה מוזכר בהת"ע, והרב דביר אינו מקפיד על זה, כי לשיטת הרב אלישיב זה לא נצרך).
    3. הסיבה שהתחילו המסלולים הכשרים לפני 20 שנה, בגלל שלפני זה הפנסיה עבד בצורה אחרת, והיה נחשב הלואה לחברה, ולכן לא היה דרוש כשרות.
    4. כדי שלא תשתכח תורה מישראל, אני מבקש שתעלה פסק הלכה של רב או פוסק אחר שסובר כשיטת רב אלישיב שמסלולי פנסיה וגמל לא צריכים כשרות.
    5. לגבי ספרים שנתחברו בנושא, לדאבון לב רובם אינם מכירים המציאות, ולכן אני מציע לא ללמוד המציאות דרך חוברות שונות מאוצר החכמה.
  • @הון_כשר שיטתם עוזרת להרבה מסלולים בצרוף ההיתר עיסקה של החברה והאגחים השונים ומבחנתי אכמ"ל נתחברו מספיק ספרים בנושא.
    העלתי את העניין כדי שלא תשתכח תורה מישראל ושלא יחשבו בטעות שהתורה ניתנה לפני 20 שנה בדיוק מתי שהתחילו המסלולים הכשרים.

    @השומר said:

    מבחנתי אכמ"ל נתחברו מספיק ספרים בנושא.

    אולי תפרט קצת בבקשה גם למי שאינו ת''ח כמוך

  • @השומר
    אני לא יודע מה בדיוק היתה כונתך, אבל דבריך אינם נכונים בעליל, וחבל.

    1. שיטת רשימת הרבנים שהבאת, עוזרת למי שמשקיע באופן עצמאי דרך קרנות של בלקרוק, או קרנות אמריקאית. (ואולי של אנבסקו).
      כל השקעה דרך פנסיה וגמל, או קרנות ישראליות, אינו קשור לשיטות המקילות במניות, מכיון שכל הקרנות האלו כוללים הרבה מעבר למניות.
    2. צירוף הת"ע של החברה אינה עוזרת כלל, לא למניות ולא לאג"חים. (רק להלואות עמיתים, במדה שזה מוזכר בהת"ע, והרב דביר אינו מקפיד על זה, כי לשיטת הרב אלישיב זה לא נצרך).
    3. הסיבה שהתחילו המסלולים הכשרים לפני 20 שנה, בגלל שלפני זה הפנסיה עבד בצורה אחרת, והיה נחשב הלואה לחברה, ולכן לא היה דרוש כשרות.
    4. כדי שלא תשתכח תורה מישראל, אני מבקש שתעלה פסק הלכה של רב או פוסק אחר שסובר כשיטת רב אלישיב שמסלולי פנסיה וגמל לא צריכים כשרות.
    5. לגבי ספרים שנתחברו בנושא, לדאבון לב רובם אינם מכירים המציאות, ולכן אני מציע לא ללמוד המציאות דרך חוברות שונות מאוצר החכמה.

    @הון_כשר 1.לסוללת הפוסקים שהבאתי מועיל בודאי גם בשאר אופנים אתה מתיחס כל הזמן למניות בעוד שההיתר הוא ביחס לחברה והשקעה בה ודרכה (אגרות משה יו"ד ב סימן סב וסג בחלק האחרון של התשובה כמדומני)לגבי שאר המקורות כבר כתבתי שלא אכנס לויכוח כאן.
    2.בוודאי שעוזר, ההיתר כולל את כל הפעולות ולא רק הלוואות עמיתים.
    3.אתה מדבר על השינוי מפנסיה תקציבית לצבורה אבל מה עם שאר עניני השקעה וחסכונות ומסחר עצמאי שהיו בארץ ובחו"ל,הסיבה שנוצרו הכשרויות הוא שילוב של כוונה טובה להדר לפי השיטות האוסרות והרצון לעשות פרנסה כמו רוב הדברים בחיינו וכמו כל גימיק מצוותי כזה או אחר( אנחנו מרכבים מגוף ונשמה כידוע לשוכחים).
    4.הרב אלישיב לא צריך רב או פוסק שיפסקו כמוהו גדולתו מספיקה אבל כמובן אתה מתעלם מכל הרשימה שכתבתי משום מה.
    5.הידע שלי לא מחוברות ואין לי אוצר החכמה אני משתדל ללמוד סוגיות הלכתיות ברצינות ולא ממנועי חיפוש חשובים יותר או פחות, אבל חבל שאתה מזלזל במחברי הספרים השונים שנראה לי שהשקיעו עבודה ומחשבה כנראה יותר ממך כי מרגיש לי שחסר לך ידע בנושא.

  • בהמשך לכל הנ"ל לא באתי לקרר את הצורך להדר לפי כל השיטות, וגם אני הקטן משתדל בחלק מהשקעותי להחמיר לפי כל השיטות,
    אבל גם מי שלא יש לו הרבה יותר ממי לסמוך.

  • @הון_כשר 1.לסוללת הפוסקים שהבאתי מועיל בודאי גם בשאר אופנים אתה מתיחס כל הזמן למניות בעוד שההיתר הוא ביחס לחברה והשקעה בה ודרכה (אגרות משה יו"ד ב סימן סב וסג בחלק האחרון של התשובה כמדומני)לגבי שאר המקורות כבר כתבתי שלא אכנס לויכוח כאן.
    2.בוודאי שעוזר, ההיתר כולל את כל הפעולות ולא רק הלוואות עמיתים.
    3.אתה מדבר על השינוי מפנסיה תקציבית לצבורה אבל מה עם שאר עניני השקעה וחסכונות ומסחר עצמאי שהיו בארץ ובחו"ל,הסיבה שנוצרו הכשרויות הוא שילוב של כוונה טובה להדר לפי השיטות האוסרות והרצון לעשות פרנסה כמו רוב הדברים בחיינו וכמו כל גימיק מצוותי כזה או אחר( אנחנו מרכבים מגוף ונשמה כידוע לשוכחים).
    4.הרב אלישיב לא צריך רב או פוסק שיפסקו כמוהו גדולתו מספיקה אבל כמובן אתה מתעלם מכל הרשימה שכתבתי משום מה.
    5.הידע שלי לא מחוברות ואין לי אוצר החכמה אני משתדל ללמוד סוגיות הלכתיות ברצינות ולא ממנועי חיפוש חשובים יותר או פחות, אבל חבל שאתה מזלזל במחברי הספרים השונים שנראה לי שהשקיעו עבודה ומחשבה כנראה יותר ממך כי מרגיש לי שחסר לך ידע בנושא.

    @השומר
    קודם כל - המציאות
    שאתה משקיע בחלק ממסלולי פנסיה/גמל בלי כשרות יש שם הלואות לעמיתים/יחידים אחרים, שאתה מלוה מכספך לאחרים. מדובר בהלואה ליחיד, לא לחברה בע"מ, ואם אין הת"ע זה הוא איסור דאורייתא.
    גם במסלולים שאין חשש להלואות לעמיתים (יש מסלולים שאסור להלוות מהם ע"פ הרגולציה), יש הלואות שונות לחברות, ומחברות (כולל סוגים שונים של נגזרים שדינם כהלואות).
    גם במסלול "מנייתי" ישראלי, החשיפה למניות הוא כמעט תמיד סינטטי (עסקאות החלף, ותיקוני חשיפה ע"י חוזים עתידיים). שאר נכסי המסלול הם אג"ח והלואות שונות.

    ולכן

      • "סוללת הפוסקים" שמתירים קניה במניות, אינם נוגעים לנידון.
        האג"מ שהתיר הלואות לחברות, לא התיר הלואות מחברות, ולא הלואות ליחידים.
    1. היתר עסקה של חברה עוזר רק לעסקאות הכפופים לנהלי החברה. הת"ע של חברת פנסיה שקונה בשבילך אג"ח, אינו יכול להפוך האג"ח מהלואה לעסקה, וזה פשוט.
      ה"ה, אם חברת הראל יקנה בשבילך מניה של הבורסה (למשל), לא יעזור לך שקנית המניה דרך הראל בזמן שלבורסה עצמה אין הת"ע. וזה גם פשוט.

    2. שאר עניני השקעות וחסכונות, לפני שאנשים עברו למוצרים השונים, כללו אג"ח ומניות. במניות יש שיטות המתירים, ובאג"ח אפשר להקפיד על חברה של גוים, או הת"ע. הסיבה שנוצרו הכשרויות היה בגלל אנשים גדולים כמו הג"ר יעקב בלוי, שהנשמה שלו הצליח לפעול בלי נגיעות של הגוף (לשוכחים).

    3. הרב אלישיב היה גדול הדור, ואני עפר לפני רגליו. אבל אם אין רב אחר שמסכים עמו, הוא נשאר דעת יחיד.

    4. אני מאמין שהסוגיות אתה לומד ברצינות, הכוונה שלי למציאות, שרוב מחברי הספרים וחוברות בנושא אינם מספיק מודעים למציאות.

    5. אם מרגיש לך שחסר לי ידע בנושא, תוכל לשאול על כל מה שאמרתי, ואני אראה לך איפה תוכל לראות בעיניים שלך כל פרט.

  • אל תכתוב על מציאות ומה אני בעוד שאתה לא מכיר אותי ולא יודע איפה הפנסיה שלי נמצאת
    אין לי סבלנות להתנצחות אין סופית ואני מכבד אותך לומר את המילה האחרונה אבל לא התאפק מהערה קטנה ההלואות לעמיתים שאתה רואה אותם כאיסור גמור (שבוודאות יש פוסקים שמתירים זאת) הרי לפי ר משה חלק מהטענה על חברה זה כי אין שעיבוד הגוף ורק נכסים ולרבינו תם זה לא מספיק אותו דבר גם בהלוואות אלו רק הנכסים משועבדים דבר נוסף למה כזה פשוט לך שזה לא נקרא שהחברה מלווה וגם למה לא מועיל לזה עיסקא.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    94 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 4 הצבעות
    5 פוסטים
    359 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    @צמיחה בוודאי שזו אחת השאלות הקריטיות הראשונות. אני הוספתי נקודה שלא כ''כ ידועה
  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    200 צפיות
    ביזנייעסב
    @הקול-השפוי [image: 1764884975225-56ffaec5-5588-4127-b146-65b4b6436174-%C2%AA-whatsapp%C3%A2-2025-12-04-11.41.38_12013fef.jpg] פורסם בפרוג
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    256 צפיות
    שמיל שמילש
    נידון כאן קרדיט ל@צמיחה
  • 3 הצבעות
    52 פוסטים
    3k צפיות
    ס
    @למען-הציבור כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?: אני מנסה להבין משהו בסיסי שלא מצאתי לו תשובה. מה קורה לכל הכסף שצבור בקרן השתלמות כאשר העובד יוצא לשבתון. לפי מה שידוע לי: אם יוצאים לשבתון אחרי 6 שנים מקבלים 66% ממשכורת אחרונה. אחרי 7 שנים שנים מקבלים 77% ממשכורת אחרונה. אחרי 8 שנים שנים מקבלים 88% ממשכורת אחרונה. מה שאומר שאין קשר בין הכסף שנצבר בקופה לבין הסכום שמקבלים כאשר יוצאים לשבתון. אם אכן כך, מה רלוונטי לי התשואה? נכון, אם העובד יוצא לשבתון לא משנה לו כלל כמה התשואה בקרן, הדבר היחיד שמשנה לו זה כמה המשכורת האחרונה לפני השבתון, והוא מקבל אחוזים ממשכורת זו כתלות במספר שנות הוותק כמו שציינת, פלוס הפקדה לפנסיה. רק אם אין יציאה לשבתון רלוונטי אחוז התשואה. @למען-הציבור כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?: נקודה נוספת: מי מרוויח/מפסיד במקרה של עובד הוראה שמשכורת עלתה/ירדה ויוצא כעת לשבתון: הקרן/העמיתים/המורה. הקרן שזה בעצם העמיתים. הקרן היא חברה ללא מטרת רווח, וממילא ההפסד או הרווח מתחלק בין כלל העמיתים.