דילוג לתוכן

קהילות חסידיות בפריפריה

  • כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
    וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
    נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

    הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
    כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

    ובכן,
    התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
    ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

    מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
    דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

    מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
    כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

    דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
    חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

    בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

    א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
    כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

    1. חסידות מאוד גדולה
    2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
    3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

    ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
    ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.

    ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

    הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

    חסידות גור
    חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
    חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
    בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
    בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

    חסידות צאנז
    צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
    לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
    לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

    חסידות ויז'ניץ
    בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
    כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

    חסידות קרלין
    גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

    חסידות בעלזא
    בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
    לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

    חסידויות נוספות
    ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

    ריכוזים חסידיים
    בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

    כלל חסידי
    לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

    אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

    לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

  • כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
    וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
    נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

    הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
    כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

    ובכן,
    התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
    ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

    מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
    דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

    מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
    כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

    דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
    חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

    בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

    א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
    כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

    1. חסידות מאוד גדולה
    2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
    3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

    ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
    ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.

    ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

    הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

    חסידות גור
    חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
    חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
    בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
    בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

    חסידות צאנז
    צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
    לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
    לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

    חסידות ויז'ניץ
    בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
    כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

    חסידות קרלין
    גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

    חסידות בעלזא
    בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
    לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

    חסידויות נוספות
    ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

    ריכוזים חסידיים
    בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

    כלל חסידי
    לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

    אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

    לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

    פוסט זה נמחק!
  • מודעה שהתפרסמה לקראת הפגנת הרכבים של אגודת ישראל.
    הצצה למפת הדיור החסידית

    1782209851146.png

  • מצומצם למדי,
    בוודאי ביחס לפריפריה הליטאית ולפריפריה של בני עדות המזרח.
    חבל אבל זה המצב כעת.

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

  • מצומצם למדי,
    בוודאי ביחס לפריפריה הליטאית ולפריפריה של בני עדות המזרח.
    חבל אבל זה המצב כעת.

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

    אפשר להוסיף במעלה עמוס יש ביאלא

  • מצומצם למדי,
    בוודאי ביחס לפריפריה הליטאית ולפריפריה של בני עדות המזרח.
    חבל אבל זה המצב כעת.

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

    @מרים-הורביץ-נכסים זה רשימה כללית אבל כמובן שאין לדמות אחת לחברתה לדוגמא קרית גת לא דומה בשום צורה לעמנואל וודאי לא מעלה עמוס, נראה לי שקרית גת זה הפריפריה החסידית הכי גדולה ומבוססת מכל הבחינות.

  • @ניק100 וודאי שזו רשימה כללית,
    ויש הבדל בין קריית גת לעמנואל גם מבחינת מחיר והפוטנציאל הוא שעוד מעט קריית גת תהפוך להיות העיר החרדית הבאה.
    אבל אין עוד הרבה אפשרויות לאנשים.

  • כמה משפחות חרדיות גרים בקרית גת

  • כמה משפחות חרדיות גרים בקרית גת

    @YM98745 said:

    כמה משפחות חרדיות גרים בקרית גת

    כ3000 משפחות

  • האם זה נכון שקהילות חסידיות כדוגמת צאנז ו- סאדיגורא חושבים בשיא הרצינות על חריש ?

  • על סאדיגורה שמעתי ,

  • על סאדיגורה שמעתי ,

    @ישעיהו
    ש-מה ? זה סופי ?

  • בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

  • כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

  • כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    @ועדת-הדיור-בצפון said:

    כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    כל החסידות היא לא יותר מ300 משפחות
    זה אומר כמה עשרות חתונות בודדות

  • בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

    @YM98745 said:

    בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

  • כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    @ועדת-הדיור-בצפון said:

    כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    לדעתי הנושא עכשו הוא כמה אברכים מוכנים להגיע עכשו הרגע לחריש ולא כמה יש מתחתנים בכל שנה
    יש מספיק שכבר ממתינים זמן
    ג''נ - לא מכיר כלל סאדיגורא או צאנז

  • בקרית גת יש בעצם 4 מוקדים עיקריים-
    הקריה הישנה והוותיקה,
    הקריה החדשה יותר- רמות דוד,
    אזור מתחרד משמעותית ששם אני יודעת מהשטח שהדירות נחטפות שם ע''י אברכים חסידיים שזה פתרון הדיור הזול ביותר עבורם,
    (חלקם רוכשים למגורים וחלקם להשקעה על מנת לבוא להתגורר שם בהמשך)
    וקרית גת מערב שם יש כעת מכירה והרבה רוכשים שם למגורים.

  • @YM98745 said:

    בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

    @שששששש בקריה וסביבותיה מתגוררים כ2,500 משפחות בעיקר חסידיות!
    בעיר עצמה ובכרמי גת מתגוררים עוד מאות משפחות נוספות!
    מאוד קשה למדוד אותם מכיוון שמדובר בספרדים וחבדניקים שמפוזרים בכל מקום...
    אבל בגדול ההערכה הממעיטה ביותר היא שיש עוד כ700 משפחות חוץ מהקריה והסביבה.

  • בקרית גת יש בעצם 4 מוקדים עיקריים-
    הקריה הישנה והוותיקה,
    הקריה החדשה יותר- רמות דוד,
    אזור מתחרד משמעותית ששם אני יודעת מהשטח שהדירות נחטפות שם ע''י אברכים חסידיים שזה פתרון הדיור הזול ביותר עבורם,
    (חלקם רוכשים למגורים וחלקם להשקעה על מנת לבוא להתגורר שם בהמשך)
    וקרית גת מערב שם יש כעת מכירה והרבה רוכשים שם למגורים.

    @מרים-הורביץ-נכסים said:

    וקרית גת מערב שם יש כעת מכירה והרבה רוכשים שם למגורים.

    ספק גדול כמה ראש העיר יעמוד לצד החרדים בשכונה החדשה הוא מאוד מתנגד להתפתחות חרדית בעיר!
    בפרט כרגע שהתברר שרוב הזוכים באחת ההגרלות הם חילונים! (ראו בכנס זוכים) חלקם טוענים שיגיעו לגור,
    אז מי שרוצה שיקח בחשבון שיגור בשכונה מעורבת או מתחרדת ובוודאי לא מה שמכירים בביתר ומו"ע ובי"ש.

נושאים מוצעים


  • תוקף לתב"ע

    נדל"ן ומשכנתאות נדלן דיור בניה שיפוצים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    74 צפיות
    ה
    אין לזה תאריך תפוגה בוודאות אלא אם כן שינו אותו אבל לא מצאתי מקור מפורש תבדוק במראה מקום הזה 1. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965סעיף 119 לחוק (תקופת תוקפה של תוכנית): החוק קובע כי תוכנית נכנסת לתוקף 15 ימים מיום פרסום ההודעה על אישורה ברשומות. החוק אינו נוקב במועד פקיעה לתוכנית, ומכאן שהתוקף הוא קבוע ומתמשך.סעיף 81 לחוק (שינוי תוכנית, התלייתה וביטולה): סעיף זה מדגיש כי כדי לשנות, להתלות או לבטל תוכנית קיימת (או שינוי תב"ע שאושר), מוסד תכנוני חייב ליצור ולהפקיד תוכנית חדשה לחלוטין. כלומר, ללא אקט תכנוני אקטיבי חדש – השינוי הקודם נשאר שריר וקיים לעד.2. פסיקת בית המשפט העליוןבפסק הדין המנחה ע"א 8265/03 (שמואל דקלו נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב), הגדיר בית המשפט העליון את אופיין של תוכניות בניין עיר:"תוכנית מתאר היא בגדר דין... ככל חקיקת משנה, היא נהנית מחזקת התקינות ומתוקף מחייב כל עוד לא שונתה או בוטלה כדין על ידי מוסד התכנון המוסמך."3. חריג יחיד לבדיקה (שלב המימוש)לעיתים רחוקות, ועדות תכנון כוללות בתוך הוראות התוכנית עצמה (בתקנון) סעיף פקיעה מותנה, לפיו אם לא יוצא היתר בנייה תוך X שנים, הוועדה רשאית ליזום תוכנית לביטול הזכויות. יחד עם זאת, גם במצב כזה, התוכנית אינה פוקעת אוטומטית, אלא מחייבת את הוועדה לנהל הליך שלם של אישור תוכנית מבטלת חדשה.אם ברצונך לוודא ששינוי ספציפי עדיין שריר וקיים, מומלץ לעיין בתקנון התוכנית הספציפית באמצעות מערכת איתור תוכניות של רשות מקרקעי ישראל.
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    בית שמשב
    @משהמשה אז עשיתי כהוראתך ושאלתי את הai ולהלן תשובתו: ההשפעה של שדה תעופה על הסביבה הקרובה היא כמעט תמיד דרמטית, וזה מתחלק לשניים: 1. השפעה על מחירי הנדל"ן (הפיתוח הנדל"ני) עליית ביקוש למגורים והשכרה: כשמגיעים אלפי עובדים חדשים לאזור (מהרשות לשדות התעופה, מחברות הלוגיסטיקה, ועובדי משנה), נוצר ביקוש מיידי לפתרונות מגורים. אנשים צריכים איפה לגור קרוב לעבודה. לגבי מגורים:* מחירי השכירות והמכירה של דירות בנתיבות, רהט והיישובים הסמוכים צפויים לעלות, כי האזור הופך מ"פריפריה" רחוקה ל"מרכז תעסוקתי" חדש. עסקים:* גם מחירי השכירות למשרדים, חנויות ושירותים (מספרות, בתי קפה, מוסכים) יעלו בגלל הגידול בכוח הקנייה המקומי. השפעה שלילית (אזורים קרובים מדי): אם כי זה פחות כלכלי ויותר איכות חיים (שמשפיעה גם על המחיר), אזורים הצמודים ישירות למסלולי ההמראה או הנחיתה עלולים לסבול מרעש מטוסים חזק. במקרה כזה, ערך הנכסים הצמודים ממש למתחם עלול דווקא לרדת, והפיתוח יתרכז קצת יותר רחוק או באזורים שמיועדים לתעשייה. 2. פיתוח התשתיות הציבוריות שדה תעופה גדול מחייב חיזוק דרמטי של כל התשתיות סביבו, וזהו יתרון עצום לתושבים הקיימים: כבישים וגישה: כדי לתמוך בתנועת עובדים ונוסעים, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להשקיע בשיפור דרכי הגישה: הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים (כמו המחלף שיהיה לשדה עצמו), וחיבור לכבישים ראשיים (כביש 6, כביש 40 וכדומה).
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    236 צפיות
    צ
    @נחמן-רוזנבלום אתה לא יכול לשאול את הרב גוטמן ??? טיפ קטן, תעשה את זה רק אחרי שאתה גר בדירת החלומות שלך, כי אם הדירה שלך שווה 2 וחצי מליון לצורך הדוגמא, וקנית דירה להשקעה בשווי מליון, אז כרגע הדירה שלך נחשבת דירה שנייה, נפק"מ אם תרצה לשפר דיור תשלם מס.
  • 9 הצבעות
    1 פוסטים
    321 צפיות
    מונטיפיורימ
    לאחר מחשבה מרובה הוחלט כדלהלן: סדרת המאמרים שעל ידי ועדת דיור בצפון וכן הדיונים שבעקבותיהם נועדו לתת סקירה מקיפה על המצב בפריפריות אלו. מכיוון שמטבע הדברים לעיתים הדיונים נגררים למקומות שאינם ענייניים או חזרה על טענות בלופים, הוחלט שלתועלת העניין המנהלים יפעלו באשכולות אלו באופן משמעותי על מנת לשמור על הדיון ענייני ומתומצת ככל האפשר. במידה ואתם חוששים שדעתכם לא נשמעה כראוי אתם מוזמנים לכתוב ב"רשות הרבים" או לפתוח על זה אשכול נפרד. יודגש: אין תוכנית להגביל טענות או דעות מסויימות אלא רק לשמור על שיח ענייני ומתומצת, יתכן ויהיו כאלו שיחושו שמחמת כך טענותיהם לא מובעות כראוי ועל כן לא נמנע מהם לדון על כך באשכולות אחרים.
  • 6 הצבעות
    53 פוסטים
    4k צפיות
    נ
    @ברכת-ה-תעשיר כרגע אין ליטאים בקרית גת! יש שכונה חדשה שאפשר לשווק בשוק חופשי וככה יהיו ישיבות/ עמותות ועוד שיוכלו להתמודד במכרז, אבל ראש העיר שנבחר רק בזכות החרדים, מתנגד לכך באופן נחרץ! ליותר פרטים כאן https://forum.benakel.org/topic/940/התנכלות-לציבור-החרדי-בקרית-גת-מה-עושים/81 וכאן https://forum.benakel.org/topic/1045/המאבק-על-קרית-גת-מערב-חוזר-לכותרות-כל-הפרטים/19