דילוג לתוכן

קהילות חסידיות בפריפריה

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי ועדת הדיור בצפון
    #1

    כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
    וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
    נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

    הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
    כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

    ובכן,
    התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
    ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

    מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
    דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

    מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
    כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

    דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
    חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

    בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

    א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
    כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

    1. חסידות מאוד גדולה
    2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
    3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

    ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
    ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.

    ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

    הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

    חסידות גור
    חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
    חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
    בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
    בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

    חסידות צאנז
    צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
    לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
    לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

    חסידות ויז'ניץ
    בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
    כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

    חסידות קרלין
    גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

    חסידות בעלזא
    בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
    לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

    חסידויות נוספות
    ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

    ריכוזים חסידיים
    בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

    כלל חסידי
    לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

    אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

    לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

  • כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
    וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
    נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.

    הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
    כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.

    ובכן,
    התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
    ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.

    מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
    דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.

    מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
    כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.

    דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
    חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.

    בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.

    א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
    כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:

    1. חסידות מאוד גדולה
    2. חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
    3. חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.

    ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
    ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.

    ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים

    הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.

    חסידות גור
    חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
    חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
    בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
    בחסידות קיימת 'ועדת דיור'

    חסידות צאנז
    צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
    לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
    לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.

    חסידות ויז'ניץ
    בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
    כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.

    חסידות קרלין
    גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.

    חסידות בעלזא
    בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
    לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.

    חסידויות נוספות
    ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.

    ריכוזים חסידיים
    בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.

    כלל חסידי
    לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.

    אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.

    לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי אלון דוד
    #2
    פוסט זה נמחק!
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי ועדת הדיור בצפון
    #3

    מודעה שהתפרסמה לקראת הפגנת הרכבים של אגודת ישראל.
    הצצה למפת הדיור החסידית

    1782209851146.png

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    מצומצם למדי,
    בוודאי ביחס לפריפריה הליטאית ולפריפריה של בני עדות המזרח.
    חבל אבל זה המצב כעת.

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

  • מצומצם למדי,
    בוודאי ביחס לפריפריה הליטאית ולפריפריה של בני עדות המזרח.
    חבל אבל זה המצב כעת.

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

    אפשר להוסיף במעלה עמוס יש ביאלא

  • מצומצם למדי,
    בוודאי ביחס לפריפריה הליטאית ולפריפריה של בני עדות המזרח.
    חבל אבל זה המצב כעת.

    לכאורה כל המקומות הוזכרו בסקירה המעולה של @ועדת-הדיור-בצפון

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי ניק100
    #6

    @מרים-הורביץ-נכסים זה רשימה כללית אבל כמובן שאין לדמות אחת לחברתה לדוגמא קרית גת לא דומה בשום צורה לעמנואל וודאי לא מעלה עמוס, נראה לי שקרית גת זה הפריפריה החסידית הכי גדולה ומבוססת מכל הבחינות.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @ניק100 וודאי שזו רשימה כללית,
    ויש הבדל בין קריית גת לעמנואל גם מבחינת מחיר והפוטנציאל הוא שעוד מעט קריית גת תהפוך להיות העיר החרדית הבאה.
    אבל אין עוד הרבה אפשרויות לאנשים.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    כמה משפחות חרדיות גרים בקרית גת

  • כמה משפחות חרדיות גרים בקרית גת

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @YM98745 said:

    כמה משפחות חרדיות גרים בקרית גת

    כ3000 משפחות

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    האם זה נכון שקהילות חסידיות כדוגמת צאנז ו- סאדיגורא חושבים בשיא הרצינות על חריש ?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    על סאדיגורה שמעתי ,

  • על סאדיגורה שמעתי ,

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @ישעיהו
    ש-מה ? זה סופי ?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

  • כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @ועדת-הדיור-בצפון said:

    כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    כל החסידות היא לא יותר מ300 משפחות
    זה אומר כמה עשרות חתונות בודדות

  • בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    @YM98745 said:

    בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

  • כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @ועדת-הדיור-בצפון said:

    כמה משפחות מחתנים בסדיגורא בשנה?

    לדעתי הנושא עכשו הוא כמה אברכים מוכנים להגיע עכשו הרגע לחריש ולא כמה יש מתחתנים בכל שנה
    יש מספיק שכבר ממתינים זמן
    ג''נ - לא מכיר כלל סאדיגורא או צאנז

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    בקרית גת יש בעצם 4 מוקדים עיקריים-
    הקריה הישנה והוותיקה,
    הקריה החדשה יותר- רמות דוד,
    אזור מתחרד משמעותית ששם אני יודעת מהשטח שהדירות נחטפות שם ע''י אברכים חסידיים שזה פתרון הדיור הזול ביותר עבורם,
    (חלקם רוכשים למגורים וחלקם להשקעה על מנת לבוא להתגורר שם בהמשך)
    וקרית גת מערב שם יש כעת מכירה והרבה רוכשים שם למגורים.

  • @YM98745 said:

    בקרית גת נראה לי יותר קרוב לאלפיים מי יודע מספרים יותר מדויקים

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי ניק100
    #19

    @שששששש בקריה וסביבותיה מתגוררים כ2,500 משפחות בעיקר חסידיות!
    בעיר עצמה ובכרמי גת מתגוררים עוד מאות משפחות נוספות!
    מאוד קשה למדוד אותם מכיוון שמדובר בספרדים וחבדניקים שמפוזרים בכל מקום...
    אבל בגדול ההערכה הממעיטה ביותר היא שיש עוד כ700 משפחות חוץ מהקריה והסביבה.

  • בקרית גת יש בעצם 4 מוקדים עיקריים-
    הקריה הישנה והוותיקה,
    הקריה החדשה יותר- רמות דוד,
    אזור מתחרד משמעותית ששם אני יודעת מהשטח שהדירות נחטפות שם ע''י אברכים חסידיים שזה פתרון הדיור הזול ביותר עבורם,
    (חלקם רוכשים למגורים וחלקם להשקעה על מנת לבוא להתגורר שם בהמשך)
    וקרית גת מערב שם יש כעת מכירה והרבה רוכשים שם למגורים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי ניק100
    #20

    @מרים-הורביץ-נכסים said:

    וקרית גת מערב שם יש כעת מכירה והרבה רוכשים שם למגורים.

    ספק גדול כמה ראש העיר יעמוד לצד החרדים בשכונה החדשה הוא מאוד מתנגד להתפתחות חרדית בעיר!
    בפרט כרגע שהתברר שרוב הזוכים באחת ההגרלות הם חילונים! (ראו בכנס זוכים) חלקם טוענים שיגיעו לגור,
    אז מי שרוצה שיקח בחשבון שיגור בשכונה מעורבת או מתחרדת ובוודאי לא מה שמכירים בביתר ומו"ע ובי"ש.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    180 צפיות
    קל זכותק
    @שששששש בהמשך למאמרו של הרב ישראל מאיר קינד על התופעה של אי העברת כתובת כשעוברים לפריפריה. התופעה אכן קיימת, לצערי, ומסיבות שונות, לעיתים מתוך עצלות ויש מי שחושש מהמשטרה הצבאית. אבל ההזנחה הזו עלולה לגרום לכם נזק לא מבוטל. הפתעה לא משמחת מעבר לנקודות שהעלה הרב קינד, אני רוצה להוסיף נקודה שאינה פחות חשובה, ואולי אף יותר. כשעוברים דירה חובה לעדכן את הכתובת במשרד הפנים ולדאוג שכל החשבונות, מים חשמל גז וארנונה, יירשמו על שמכם בכתובת החדשה, ולסגור את החשבונות שהיו רשומים על שמכם בכתובת הקודמת. לאורך השנים נתקלתי בלא מעט אנשים שהפסידו כסף רב מהזנחה של הנושא הזה. לפי החוק, המען הרשמי שלכם הוא זה הרשום במשרד הפנים. לכן כל גוף רשמי שרוצה להודיע לכם משהו, וכל גוף שסבור, בצדק או שלא בצדק, שאתם חייבים לו כסף, בין אם מדובר בקנסות בתח"צ, במכתבי התראה מחברות סלולר, במד"א או בבתי חולים, שולח את המכתב לכתובת הרשומה. ואם אתם לא נמצאים שם כדי לקבל את הדואר, מבחינת החוק זה נחשב כאילו ההודעה נמסרה לכם, והאחריות כולה עליכם, מה שעלול לגרום לכך שתקומו בוקר אחד ותגלו שהחשבון שלכם עוקל ולחיוב המקורי נוספו עמלות רבות. זכויות שהתפספסו כשתגיעו להסדיר את ההנחה בארנונה, אתם עשויים לגלות שהעירייה מסרבת לאשר אותה, רק מפני שהכתובת במשרד הפנים לא הייתה מעודכנת. ובמעבר לפריפריה זה חשוב אפילו יותר, כי תושבי הפריפריה זכאים בדרך כלל להטבות במס הכנסה, וגם הן מותנות ברישום מעודכן במשרד הפנים. במקרים רבים מעבר דירה לעיר אחרת ובפרט לפריפריה מקנה זכאות לדמי אבטלה ולפיצויי פיטורים גם למי שהתפטר מיוזמתו לצורך המעבר, ואם הכתובת לא מעודכנת זה עלול ליצור קושי של ממש בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה. ולסיום, מזווית הראייה שלי כמי שעוסק בהגשת בקשות לקצבת נכות: סניפי ביטוח לאומי, ובעיקר אלה שבצפון ובדרום, נוהגים בחשדנות כשהם רואים העברת כתובת בסמוך למועד הגשת הבקשה לגמלת נכות. הם חושדים שההעברה נועדה רק כדי שהתיק יעבור לסניף שנחשב בציבור לנוח יותר, וזה משהו שהם ממש לא אוהבים. וכשהם חושדים הם יודעים להערים קשיים רבים שלא תתנסו. היו לי מקרים של לקוחות מאזורים שונים בארץ, מטבריה וצפת שבצפון ועד ערד ואופקים שבדרום, שהתברר שאף על פי שהם גרים בעיר כבר זמן רב, טרם עדכנו את הכתובת. בחלק מהמקרים זה עיכב את הגשת הבקשה כדי למנוע בעיות מיותרות, ובמקרים אחרים נאלץ הלקוח להרחיק נדוד לוועדה בעיר הקודמת, וזו טרחה מרובה ובמקרים רבים גם סניפים קשוחים יותר. כך שגם מבחינה זו רצוי לטפל בהעברת הכתובת מוקדם ככל האפשר. לא תמיד ניתן לצפות את ההשלכות ומכיוון שסיפור טוב שווה יותר מהרבה הסברים, הנה מקרה שימחיש את הדברים. במלחמה האחרונה עם איראן היה לי לקוח בטבריה שהוועדה שלו התקיימה דרך הטלפון. אחרי שהוועדה הסתיימה הרופא לא שם לב שהשיחה לא התנתקה, כך שיכולנו בהקלטה לשמוע אותו משוחח עם המזכירה בלי שהוא מודע לכך שיש לו מאזינים נוספים. הוא ביקש מהמזכירה לבדוק כמה זמן הלקוח כבר גר בטבריה ומתי העביר את הכתובת. לפני שנתיים, היא ענתה. כעבור שניות ספורות היא הוסיפה ובדקה אם גם בת הזוג העבירה את הכתובת באותו מועד יחד עם בעלה, ואז עדכנה את הרופא שאכן, גם האישה העבירה את הכתובת לפני שנתיים. הסיפור הזה מלמד אותנו לא מעט על כך שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת מראש איזו משמעות תהיה להעברת הכתובת בזמן, בלי דחיות, ומשמש גם כנורת אזהרה לאלו שמעבירים את הכתובת מסיבות שונות ומשונות. בברכת ישוב טוב לכולם אשמח לתגובות שלכם
  • 1 הצבעות
    36 פוסטים
    4k צפיות
    א
    @אוריאל-שורצברט היום האתר כבר מוכן?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    303 צפיות
    צ
    @נחמן-רוזנבלום אתה לא יכול לשאול את הרב גוטמן ??? טיפ קטן, תעשה את זה רק אחרי שאתה גר בדירת החלומות שלך, כי אם הדירה שלך שווה 2 וחצי מליון לצורך הדוגמא, וקנית דירה להשקעה בשווי מליון, אז כרגע הדירה שלך נחשבת דירה שנייה, נפק"מ אם תרצה לשפר דיור תשלם מס.
  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    725 צפיות
    ו
    מידע על חריש כאן בפורום
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    2k צפיות
    מ
    איך השיח התדרדר משאלה על התפתחות גאוגרפית לשאלות על דת ומדינה בסוף עוד ידברו כאן על הזהב באתיופיה