דילוג לתוכן

למה לשלם יותר על אותו דבר? המהפכה שתוריד לך את חשבון החשמל+קישורים

כלכלת המשפחה
31 15 2.3k 15
  • באמישראגז יש 7% הנחנה ללקוחות החברה או למי שיש לו בבניין צובר של אמישראגז אפילו אם לו עצמו אין

  • שוק החשמל בישראל עבר בשנים האחרונות מהפכה שקטה, אבל כזו שמי שיודע לנצל אותה מרוויח מיד. לצד חברת החשמל נכנסו ספקים חדשים שמציעים הנחות משמעותיות, ואצל הצרכן זה מתבטא בחשבון חודשי נמוך יותר בלי לשנות שום דבר בחוויית השימוש.
    הנקודה שהכי חשוב להבין היא זו: החשמל שמגיע לבית שלך הוא בדיוק אותו חשמל, מאותה תשתית, מאותה חברת חשמל.
    אין שינוי באיכות, אין סיכון, אין פגיעה באמינות. כל מה שמשתנה הוא הצד שמחייב אותך בתשלום. במקום לשלם ישירות לחברת החשמל, אתה בוחר ספק אחר שמציע הנחה על אותו מוצר בדיוק.
    ומה יוצא לך מזה? קודם כל כסף שנשאר בכיס. ההנחות שהספקים החלופיים מעניקים מצטברות למאות שקלים בשנה למשפחה ממוצעת, בלי שום מאמץ ובלי לשנות הרגלים. בנוסף, התחרות יוצרת שירות לקוחות קשוב יותר, כזה שמבין שהוא צריך לעבוד בשבילך.
    הספקים מציעים מגוון רחב של מסלולים שמתאימים להרגלי הצריכה של כל בית.
    ישנם מסלולים שמעניקים הנחה בשעות היום, כאלה שמתמקדים בשעות הלילה, ויש גם מסלולים כלליים שמוזילים את כל צריכת החשמל באופן קבוע.
    כדאי לבדוק מה מתאים לכם בהתאם לדפוסי השימוש שלכם וליהנות מהנחה קבועה ומשמעותית.
    התועלת השלישית היא תחושת השליטה. כשהשוק פתוח, אתה הצרכן הוא זה שמחליט. אפשר לעבור בין ספקים במהירות ולבחור את ההצעה המשתלמת ביותר. המעבר אינו גורר ניתוקי חשמל, אינו מצריך ביקור טכנאי, ואינו כולל סיכונים מכל סוג.
    ובעומק הדברים מסתתר רווח גדול יותר. ברגע שיותר צרכנים בוחרים ספקים חדשים, התחרות גוברת והמחירים יורדים לכולם. צעד קטן שלך תורם לשוק חכם והוגן יותר.
    לפניכם רשימה של חברות ספקי חשמל שמעניקות הנחות מגוונות. בדקו את תנאי ספקי החשמל, השוו הנחות, ובחרו את הספק המתאים לצרכים ולתקציב שלכם.

    פז גז: https://hashmal.pazgas.co.il/hashmal/pickapackage
    אלקטרה: https://www.supergas-power.co.il/אספקת-חשמל-לבית/
    פרטנר:
    https://www.partner.co.il/n/partnerpower/lobby?srsltid=AfmBOoqLL_Z4lxpW0WPH48_zWS4PJQ7BBc7170TyCKnsosVilOLRnFEC

    סלקום:
    https://cellcom.co.il/production/Private/1/energy3/
    הוט:
    https://www.hot.net.il/heb/HOTEnergy/
    בזק:
    https://www.bezeq.co.il/benergy/?ref=en1&utm_source=google&utm_medium=search&utm_content=_&utm_campaign=alo_all_search_energy_brand&WT.mc_id=google-search-alo_all_search_energy_brand&gad_source=1&gclid=Cj0KCQiA7NO7BhDsARIsADg_hIYm0tgJTBTikM6p6Gh5LeVzlQtc8lpSuir7NbOSPkAz1CCnGrMko4gaAqpREALw_wcB
    אמישראגז:
    https://www.amisragas.co.il/lp-digital-electricity/

    @שלום-פקשר said:

    שוק החשמל בישראל עבר בשנים האחרונות מהפכה שקטה, אבל כזו שמי שיודע לנצל אותה מרוויח מיד. לצד חברת החשמל נכנסו ספקים חדשים שמציעים הנחות משמעותיות, ואצל הצרכן זה מתבטא בחשבון חודשי נמוך יותר בלי לשנות שום דבר בחוויית השימוש.
    הנקודה שהכי חשוב להבין היא זו: החשמל שמגיע לבית שלך הוא בדיוק אותו חשמל, מאותה תשתית, מאותה חברת חשמל.
    אין שינוי באיכות, אין סיכון, אין פגיעה באמינות. כל מה שמשתנה הוא הצד שמחייב אותך בתשלום. במקום לשלם ישירות לחברת החשמל, אתה בוחר ספק אחר שמציע הנחה על אותו מוצר בדיוק.
    ומה יוצא לך מזה? קודם כל כסף שנשאר בכיס. ההנחות שהספקים החלופיים מעניקים מצטברות למאות שקלים בשנה למשפחה ממוצעת, בלי שום מאמץ ובלי לשנות הרגלים. בנוסף, התחרות יוצרת שירות לקוחות קשוב יותר, כזה שמבין שהוא צריך לעבוד בשבילך.
    הספקים מציעים מגוון רחב של מסלולים שמתאימים להרגלי הצריכה של כל בית.
    ישנם מסלולים שמעניקים הנחה בשעות היום, כאלה שמתמקדים בשעות הלילה, ויש גם מסלולים כלליים שמוזילים את כל צריכת החשמל באופן קבוע.
    כדאי לבדוק מה מתאים לכם בהתאם לדפוסי השימוש שלכם וליהנות מהנחה קבועה ומשמעותית.
    התועלת השלישית היא תחושת השליטה. כשהשוק פתוח, אתה הצרכן הוא זה שמחליט. אפשר לעבור בין ספקים במהירות ולבחור את ההצעה המשתלמת ביותר. המעבר אינו גורר ניתוקי חשמל, אינו מצריך ביקור טכנאי, ואינו כולל סיכונים מכל סוג.
    ובעומק הדברים מסתתר רווח גדול יותר. ברגע שיותר צרכנים בוחרים ספקים חדשים, התחרות גוברת והמחירים יורדים לכולם. צעד קטן שלך תורם לשוק חכם והוגן יותר.
    לפניכם רשימה של חברות ספקי חשמל שמעניקות הנחות מגוונות. בדקו את תנאי ספקי החשמל, השוו הנחות, ובחרו את הספק המתאים לצרכים ולתקציב שלכם.

    פז גז: https://hashmal.pazgas.co.il/hashmal/pickapackage
    אלקטרה: https://www.supergas-power.co.il/אספקת-חשמל-לבית/
    פרטנר:
    https://www.partner.co.il/n/partnerpower/lobby?srsltid=AfmBOoqLL_Z4lxpW0WPH48_zWS4PJQ7BBc7170TyCKnsosVilOLRnFEC

    סלקום:
    https://cellcom.co.il/production/Private/1/energy3/
    הוט:
    https://www.hot.net.il/heb/HOTEnergy/
    בזק:
    https://www.bezeq.co.il/benergy/?ref=en1&utm_source=google&utm_medium=search&utm_content=_&utm_campaign=alo_all_search_energy_brand&WT.mc_id=google-search-alo_all_search_energy_brand&gad_source=1&gclid=Cj0KCQiA7NO7BhDsARIsADg_hIYm0tgJTBTikM6p6Gh5LeVzlQtc8lpSuir7NbOSPkAz1CCnGrMko4gaAqpREALw_wcB
    אמישראגז:
    https://www.amisragas.co.il/lp-digital-electricity/

    לבעלי מונה חכם שימו לב
    ראיתי אתר ממש חמוד שמעלים דוח צריכה ומחשבן מה יהיה המסלול הכי כדאי
    מצ"ב קישור
    https://www.chashmalink.com/onboarding

  • היינו עם מונה רגיל, עברנו ל*** אנרג'י, ומאז איבדנו ידיים ורגליים.
    אחר כך עברנו דירה, החלטנו לחזור לחברת החשמל, עוד חודשיים שלושה אחר כך קיבלנו חשבונות על הפרשים, שלדעתי חלקם של השוכרים שאחרינו...
    דברים הזויים...

  • מניסיון שלי, רוב הבלגן והבעיות עם הספקים החדשים קורים רק בגלל חבלי הלידה של ההתחלה. מי שיש לו קצת סבלנות ואורך רוח לחכות כמה חודשים – רואה שהדברים מסתדרים.

    אני אישית עברתי לבזק, ובדקתי את החשבונות לאורך שנה שלמה. השוואתי שקל מול שקל לפי קריאות המונה בפועל, והכל יצא מדויק על השקל. המהפכה הזו עובדת, רק צריך לתת למערכת קצת זמן להתאזן.

  • מניסיון שלי, רוב הבלגן והבעיות עם הספקים החדשים קורים רק בגלל חבלי הלידה של ההתחלה. מי שיש לו קצת סבלנות ואורך רוח לחכות כמה חודשים – רואה שהדברים מסתדרים.

    אני אישית עברתי לבזק, ובדקתי את החשבונות לאורך שנה שלמה. השוואתי שקל מול שקל לפי קריאות המונה בפועל, והכל יצא מדויק על השקל. המהפכה הזו עובדת, רק צריך לתת למערכת קצת זמן להתאזן.

    @דוד-גולדברג יש לך מונה חכם או רגיל?

  • מניסיון שלי, רוב הבלגן והבעיות עם הספקים החדשים קורים רק בגלל חבלי הלידה של ההתחלה. מי שיש לו קצת סבלנות ואורך רוח לחכות כמה חודשים – רואה שהדברים מסתדרים.

    אני אישית עברתי לבזק, ובדקתי את החשבונות לאורך שנה שלמה. השוואתי שקל מול שקל לפי קריאות המונה בפועל, והכל יצא מדויק על השקל. המהפכה הזו עובדת, רק צריך לתת למערכת קצת זמן להתאזן.

    @דוד-גולדברג said:

    מניסיון שלי, רוב הבלגן והבעיות עם הספקים החדשים קורים רק בגלל חבלי הלידה של ההתחלה. מי שיש לו קצת סבלנות ואורך רוח לחכות כמה חודשים – רואה שהדברים מסתדרים.

    הצטרפנו מיד כשהציעו, עזבנו לפני 7-8 חודשים.

    האמת שכיום יש לנו מונה חכם, אז יש יותר סיכוי לתוצאות טובות יותר.

  • הצטרפתי לפני הרבה זמן לבזק. בהתחלה לא היה רשום קריאות מונה בחשבון. אבל עכשיו הכל מצויין

  • עברתי לבזק פעמיים (שתי דירות) בחצי שנה האחרונה
    הכל דופק יופי

  • למה לא ללכת על 21% בשעות היום נראה הכי משתלם האם אני טועה ?

  • עשיתי בדיקה בג׳מני, על פי דוח צריכה של המונה החכם, וזו ההמלצה שיצאה לי (6 אחוז)
    שוב, לי ספציפית
    זה היה גם דוח רק של כמה חודשים, אולי בעתיד אני יעשה שובֿ.

  • עשיתי בדיקה בג׳מני, על פי דוח צריכה של המונה החכם, וזו ההמלצה שיצאה לי (6 אחוז)
    שוב, לי ספציפית
    זה היה גם דוח רק של כמה חודשים, אולי בעתיד אני יעשה שובֿ.

    @אביב said:

    וזו ההמלצה שיצאה לי

    איזה המלצה לא רשמת

נושאים מוצעים


  • דמי לידה - על חגים

    כלכלת המשפחה דמי לידה
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    130 צפיות
    Y
    t363.pdf
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    231 צפיות
    ה
    שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    803 צפיות
    אבי ר.א
    קישורים לטורים שנכתבו ע"י מחשב מסלול מחדש
  • 0 הצבעות
    35 פוסטים
    3k צפיות
    מ
    אחרי שהיום ברור כל נושא של שוק ההון. א"כ המיזם "... בכבוד" הנ"ל - אינו אלא גוזל ממונם של ישראל. ממש חבל! במקום שיבזבזו כסף על 'סחיבת' כספים לאירגונם (וברור שהם משקיעים את זה בעצמם...) היו יכולים לעשות ביזנס ע"י העלאת המודעות וייעוץ. אני ממש רואה בזה עוול גדול. עוד יותר מעצבן, שבאחד המודעות שלהם (מובא 6 פוסטים לפני) הם כותבים: "גם אם תרוויחו ממוצע של 10 % שנתי - זה לא יספיק לכם לחתן את הילדים בכבוד...". גם לחשבן ריבית דריבית הם לא יודעים?