מיטל נתיב
הצלחה עם כסף תלויה ממש מעט ברמת האינטליגנציה שלכם והרבה יותר בהתנהגות שלכם!
איך זה יכול להיות שיש אנשים עם הישגים אקדמאיים רבים, אבל בלי הרבה כסף בחשבון הבנק שלהם? או אנשים עשירים שבכלל לא למדו באקדמיה?
"הפסיכולוגיה של הכסף" הוא ספר שנכתב על ידי מורגן האוסל. מורגן חוקר את הקשר המורכב ולעיתים לא רציונלי שקיים בין התנהגות אנושית וכסף. האוסל מעמיק בגורמים הפסיכולוגיים והרגשיים המשפיעים על האופן שבו אנשים חושבים, מנהלים ומשקיעים את כספם ומספק לנו כמה תובנות מעניינות לגבי הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות ופועלים עם כסף.
הנה הנקודות החשובות העולות מתוך הספר:
אף אחד לא משוגע
הדרך בה כסף עובד מושפע יותר מהאמונות של בני אדם לגבי מה שקורה בעולם, מאשר ממה שבאמת קורה בעולם. ומה שבני חושבים על מה שקורה בעולם מושפע מהניסיון האישי והסביבה שלהם. הנה דוגמה מעולם הכסף – סביר להניח שאדם אשר גדל במדינה בה יש משבר אינפלציוני, יהיה בעל ניסיון לא טוב עם חסכון וירגיש שעליו לבזבז את כספו מהר כמה שיותר, כי בתוך יום יכול להיות שהכסף שלו כבר לא יהיה שווה כלום. לעומתו, אדם אשר גדל וחי במדינה עם כלכלה משגשגת ומטבע חזק, יחשוב אחרת על חסכון – הוא כן ירצה לחסוך יותר, הגישה שלו לחיסכון תהיה אופטימית יותר.
כל החלטה שאנשים עושים עם כסף מוצדקת על ידי אינפורמציה שיש בידיהם באותו רגע וקשורה בקשר ישיר לדרך בה הם מאמינים שהעולם עובד.
לפעמים כשאנחנו מסתכלים על פעולות פיננסיות שאחרים עושים, או אפילו שאנחנו עשינו בעבר, זה נדמה לנו כאילו אלו פעולות משוגעות, אבל אף אחד לא משוגע, אנשים פשוט פועלים על סמך חוויות וניסיון קודם שלהם שיכולות להיות הגיוניות עבורם באותו רגע נתון.
לכל אחד מאתנו יש אג'נדות שונות הנשענות מהתפיסה שלנו את העולם. הבעיה היא שאנשים הולכים אחרי "חכמת ההמונים" מבלי להבין את הדברים עד הסוף ומבלי להבין האם זה מתאים להם, והסוף הטראגי הוא בלתי נמנע. כך נוצרות בועות כלכליות שגורמות להפסדי עתק לאנשים.
בנוסף, למשקיעים שונים יש מטרות שונות. אל תבצעו השקעות או מהלכים פיננסיים כי מישהו אחר עשה אותם. עשו אותם אם הם מתאימים לכם באופן אישי. מחבר הספר ממליץ לנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להבין את הנושא ולהבין איזה משחק אנחנו משחקים. איזה סוג משקיע אנחנו רוצים להיות. וגם כאן זה מתחבר למה שאני כל הזמן ממליצה – תלמדו השכלה פיננסית לפני שאתם מבצעים פעולות. גם אם אתם לוקחים ייעוץ אישי – תלמדו את זה בצורה מסודרת. כמו שאנחנו משלבים אצלנו בין הייעוץ להשכלה הפיננסית. אתם חייבים את זה לעצמכם.
על מזל ולקיחת סיכונים
אם תשאלו אנשים עשירים ומצליחים על ההצלחה שלהם, הם כמובן ידברו על העבודה הקשה שהם עשו ועל כל ההקרבה והמחירים שהם שילמו בדרך. ולמרות שזה נכון עבורם, אבל אי אפשר להתעלם ממשתנים נוספים שנמצאים במשוואת ההצלחה הזו והם – מזל ולקיחת סיכונים.
התוצאות שתקבלו בחיים שלכם נובעות גם ממשתנים שהם מעבר אליכם כאנשים ומעבר למאמצים שאתם תעשו. אל תטעו – זה לא אומר שאתם לא צריכים לנסות. שאתם לא צריכים להקדיש מאמצים ולשלם את המחירים, ואנחנו נתייחס לזה עוד מעט, אבל זה אומר שמאמצים ועבודה קשה הם לא מרכיבים היחידים בנוסחת ההצלחה. ואם ראיתם את הסרטון שבו סיכמתי את הספר מצוינים – אז אתם כבר מבינים את זה. גם בספר מצוינים מחבר הספר מראה לנו משתנים שלא תלויים בנו, אשר משפיעים משמעותית על ההצלחה שלנו בחיים.
קחו לדוגמה את ביל גייטס, הידוע כאיש של הצלחה וחדשנות. ביל גייטס למד בבית ספר פרטי בסיאטל, שהיה היחיד בשנות ה60 שלימדו בו מחשבים ושהיו בו מחשבים. אם היה לומד בבית ספר אחר, ולא פוגש את עולם המחשבים בגיל ובזמן בו הוא פגש אותו, האם הוא עדיין היה מגיע לאותם הישגים אליהם הגיע היום? ביל גייטס התעניין במדעי המחשב כתוצאה מהחשיפה שלו לעולם הזה בהיותו צעיר בבית הספר הפרטי היחיד באזור בו היו מחשבים. הוא אף זכה לקבל מורה שהיה מוכן להקדיש לו יותר זמן וללמד אותו מעבר לרגיל.
ביל גייטס עצמו הודה שאם לא הייתה לו היכולת ללמוד בבית ספר כמו זה, מייקרוסופט לא הייתה קיימת.
גייטס לא היה התלמיד המבריק היחיד בבית הספר הזה. פול אלן וקנט אוונס היו אתו. הם היו חברים. כל אחד היה חושב שחבורה זו נועדה להצלחה גדולה בחיים. אבל קנט אוונס נהרג בתאונה מצערת לפני שסיים את לימודיו, המזל לא עמד לצידו.
אנחנו יכולים לראות רק תוצאות של הצלחות, אנחנו לא רואים את כל הגורמים המרכיבים אותן. כך קורה גם עם לקיחת סיכונים. כשאנחנו רואים חברה גדולה ומצליחה, אנחנו לא יודעים להעריך באמת את הסיכונים שאותו יזם לקח, את הסיכונים שהמשקיעים לקחו, כדי שהחברה הזו תהיה עכשיו חברה מצליחה. אנחנו לא יודעים את החובות שאותם יזמים נכנסו אליהם בזמן שהימרו על ההצלחה של החברה שלהם.
הקושי בזיהוי המשקל של גורמי ההצלחה השונים – מזל, כישורים וגודל הסיכון שנלקח, מונע מאתנו להבין באמת מה היא הדרך הטובה ביותר להגיע להצלחה וזה מה שמונע מאתנו לקבל החלטות טובות לגבי הכסף שלנו.
אז לא כל הצלחה היא תוצאה של עבודה קשה בלבד ואנחנו לא צריכים להסתכל על מקרי הצלחה יוצאי דופן או דוגמאות מיוחדות, כיוון שככל שהתוצאה היא יותר יוצאת דופן, כך הדרך שלנו ליישם אותה תהיה פחות ישימה כי אלמנט המזל ולקיחת הסיכונים שיחקו בה תפקיד משמעותי.
מתי מספיק זה מספיק?
הרבה אנשים רוצים להיות עשירים. אבל עושר הוא דבר מאוד מופשט. כמה עשירים אתם רוצים להיות? כמה יהיה מספיק?
להיות בלתי מסופקים ממה שיש לנו היא סכנה מאוד גדולה. יש אנשים שיש להם הכל – עושר, כוח, הישגים, אבל הם יסכנו את הכל כדי להשיג עוד ועוד. מחבר הספר מספר לנו סיפור על ראג'אט גופטה, אשר התייתם בגיל צעיר אבל שנים אחכ קיבל תואר MBA מאוניברסיטת הארוורד והפך למנכל של חברת מקנזי. עד 2008 דווח ששווי הנכסים של החברה הוא 100 מיליון דולר, אבל גופטה רצה יותר והחליט להשיג את זה. ב2008, בזמן המשבר הכלכלי הגדול ובזמן שגולדמן סקס קרס, וורן באפט החליט להשקיע 5 מיליארד דולר בבנק כדי לעזור לו לשרוד. גופטה היה אחד מחברי הדירקטוריון של הבנק ושמע על זה לפני הציבור. הוא השתמש במידע הזה כדי לקנות מניות של גולדמן סאקס לפני שהם יעלו הודות להשקעה של באפט. גופטה כמובן נעצר בעבור שימוש במידע פנים ובכך הרס את כל המוניטין והקריירה שבנה. כי רצה עוד. כי לא הרגיש שיש לו מספיק. זה נקרא חמדנות.
בפרק הזה האוסל, מלמד אותנו כמה שיעורים ממש חשובים:
לשים לב מתי החמדנות שלנו גוברת על הסיפוק שלנו מדברים. כשאתם מרגישים יותר חמדניים מאשר מסופקים זה תמרור אזהרה, זה אומר שאתם כנראה תיקחו סיכונים לא הגיוניים. האושר האמיתי נמצא ביכולת שלנו להרגיש מספיק, ולא בציפיות הבלתי נגמרות שלנו.
אל תשוו את עצמכם לאחרים – זה ממש עינוי מיותר. תמיד יהיה מישהו שישיג תוצאות טובות יותר מכם. מישהו שיהיה גבוה יותר בסולם ההצלחה. להשוות את עצמכם אליהם יגנוב מכם את האושר. תרוצו במסלול שלכם, בקצב שלכם. לא במסלול של מישהו אחר.
יש הרבה דברים שלא שווים את לקיחת הסיכון, למרות הפוטנציאל לרווח – למוניטין שלכם אין מחיר, לחופש ועצמאות אין מחיר. למשפחה וחברים אין מחיר. להיות אהוב על ידי אלו שאתם אוהבים – אין לזה מחיר. לאושר – אין מחיר. אם אתם רוצים ליהנות מכל אלו – אתם צריכים לדעת מתי להפסיק לקחת סיכונים שיפגעו בדברים האלו
על אפקט הריבית דריבית
אם אתם עוקבים אחרי התכנים שלי, אתם יודעים כמה חשוב לנצל את אפקט הריבית דריבית, ומדברים על זה רבות כל הזמן בכל מקום. גם מחבר הספר מזכיר כמובן את הפלא השמיני הזה ונותן לדוגמה את ההון של וורן באפט. ספרים רבים מציגים את הדרך בה וורן באפט עשה את ההון שלו באמצעות ההשקעות, אבל רובם משמיטים את החלק של ריבית דריבית מתוך ההון שצבר, שעומד על יותר מ 100 מיליארד דולר.
אין ספק שבאפט הוא משקיע מדהים אין, אבל יש כאן משתנה נוסף משמעותי והוא פרק הזמן שבו הוא משקיע. באפט משקיע מאז שהוא ילד. השווי הגדול שלו התחיל לצבור תאוצה רק מגיל 50. הסוד האמיתי שלו הוא הזמן. זה הסוד של ריבית דריבית. השקעה טובה היא לא בהכרח לפי התשואה הגבוהה ביותר. השקעה טובה היא זו שיש בה את אפקט הריבית דריבית. צ'רלי מנגר, השותף של וורן בפאט, אומר שהחוק הראשון להצלחה כלכלית זה לא להפריע להשקעה טובה לעבוד. רוב המוחלט של ההון של וורן באפט נוצר בזכות אפקט הריבית דריבית.
ריבית דריבית זה כמו לשתול עץ – בשנה אחת לא תראו התקדמות, ב10 שנים אתם תתחילו לראות את השינוי וב50 שנה תראו שיצרתם משהו מדהים. אבל להישאר בתוך ההשקעה הזו כל הזמן דורש מאיתנו לשרוד את העליות והירידות של החיים שכולנו חווים לאורך הזמן.
קחו שני משקיעים – מיטל משקיעה 100 ₪ בכל חודש באופן קבוע ואת משה, שמשקיע 100 ₪ כשהשוק עולה, ומוכר בכל פעם שהשוק יורד. הוא מנסה לתזמן את ההשקעה שלו. מי לדעתכם ירוויח יותר בסופו של דבר? צודקים! מיטל תרוויח הרבה יותר ממשה. וזה בגלל שמיטל השקיעה בצורה עקבית ולא ניסתה להשיג רווחים מעל הממוצע על ידי ניסיונות לתזמן את השוק. אל תנסו לנצח את השוק ולהשיג רווחים מעל הממוצע. ככה אתם מפסידים הרבה יותר כסף. גם מי שמחפש את ההשקעות שנושאות את התשואות הגבוהות ביותר ולא מסתפקים בתשואות "רגילות" הם בדרך כלל גם יפסידו הרבה יותר.
אנשים מחפשים להתעשר מהר, להביא את המכה. אבל לא מבינים את העקרונות והיסודות של צבירת עושר. וזה מביא אותי לנושא הבא:
להתעשר לעומת לשמור על עושר
בכל מקום מדברים כל הזמן על איך להתעשר, אבל זה לא רק לצבור עושר, אלא גם איך לשמר אותו לאורך זמן. כדי לשמור על עושר אתם צריכים להיות אנשים שמסתפקים במה שיש ולכם ולהוסיף לזה גם קמצוץ של פרנויה. להתעשר דורש לקחת סיכונים, להיות אופטימי לגבי העתיד. להישאר עשיר דורש ממך צניעות, ענווה והבנה שכל מה שהרווח יכול להילקח ממך.
כמה מההשקעות שלכם נמצאות באפיקים סולידיים וכמה באפיקים מסוכנים? אתם צריכים לבנות אסטרטגיית השקעות שתעזור לכם להבין מה התמהיל הנכון. האם אתם בשלב בו אתם צריכים אסטרטגיה של הגדלת הון או האם אתם בשלב שבו אתם צריכים אסטרטגיה של שמירה על ההון. כל אסטרטגיה כזו תגזור תיק השקעות אחר. כשאנחנו בונים תוכניות כלכליות לאנשים ומשפחות אנחנו גורים את תוכנית ההשקעות לפי המטרות ולפי השלב הכלכלי בו הם נמצאים. אסטרטגיה של הגדלת הון מחייבת שיהיה לנו בתיק ההשקעות הכולל שלנו מנועי צמיחה חזקים, ולהיפך
עושר זה מה שאתם עושים – לא מה שאתם רואים
אל תסתנוורו מאנשים שמראים כמה שופינג הם עושים ובאיזה רכב הם נוהגים. רוב האנשים אומרים שהם רוצים להיות מיליונרים כשלמעשה הם רוצים פשוט לבזבז מיליון דולר. אבל לבזבז מיליון דולר זה בדיוק ההפך מלהיות מיליונר. עושר הוא חבוי. עושר מייצר אפשרויות, גמישות וגדילה. עושר נותן את היכולת לקנות דברים אם צריך. לבזבז כסף כדי להראות לאחרים כמה יש לך זו הדרך המהירה להפסיד את הכסף שלך.
יכול להיות שאתם חושבים רוצים בית מפואר ומכונית יקרה, אבל זה לא מה שאתם רוצים. אתם רוצים כבוד והערצה מאחרים ואתם חושבים שזה מה שתקבלו אם תקנו את הדברים המפוארים האלו. אבל למעשה אתם לא תקבלו מזה כבוד והערצה ובטח שלא מהאנשים שאתם רוצים את זה מהם.
אנשים חושבים שאם הם ייסעו בטסלה החדשה – אנשים יסתכלו עליהם בהערצה. אבל אנשים לא מסתכלים בהערצה עליכם בתוך הרכב, אלא על הרכב עצמו. עושר אמיתי נוצר מכסף שלא בזבזתם, לא מהדברים שקניתם.
לקנות חופש
מחבר הספר מתאר לנו כמה רצה להפוך להיות משקיע כדי להרוויח הרבה כסף, הוא חשב שכך הוא יהיה מאושר. כשהוא הצליח לעבוד כמשקיע הוא הבין ביום הראשון למה הם הרוויחו הרבה כסף – הם עבדו קשה יותר ושעות רבות יותר מרוב האנשים. אמנם הוא תוגמל היטב, אבל מהר מאוד הוא הרגיש שהוא עבד לבוס שלו. שהוא חייב לעבוד כל שנייה. אלו היו ימים של אומללות עבורו והוא לא החזיק מעמד בעבודה הזו יותר מחודש. מחבר הספר אומר שחופש עבורו זה לקום בבוקר ולעשות את מה שאתם אוהבים וזה לאו דווקא יהיה נגזרת של כמה כסף אתם מרוויחים. ובכלל בניית עושר פחות קשורה לגובה השכר שלכם והרבה יותר לשיעור החיסכון שלכם.
כולנו מסתכלים על חיסכון כמה שנשאר לנו אחרי שאנחנו מפחיתים את ההוצאות שלנו מההכנסות שלנו. אבל האוסל, מחבר הספר, אומר לנו שלמעשה החיסכון שלנו הוא כתוצאה ממשוואה אחרת – הכנסות פחות האגו שלנו. זו דרך מעניינת להסתכל על ההוצאות שלנו. כמה מתוך ההוצאות שלנו באמת הכרחיות וכמה מהן נועדו להעלות את האגו שלנו. אם תנטרלו את ההוצאות שקשורות לאגו שלכם, תוכלו להישאר עם שיעור חיסכון גבוה יותר. זה גם יכניס לכם הרבה יותר חופש לחיים. הרבה אנשים משועבדים לתרבות הצריכה וזה גורם להם להיות בעבודות שהם לא אוהבים, זה מה שגורם להם להרגיש שהם לכודים במרוץ העכברים. ברגע שתשחררו את האגו, אתם תוציאו את עצמכם לחופשי.
השתמשו בכסף כדי לקנות חופש – אל תשתמשו בכסף שלכם כדי לקנות בית מפואר או רכב יקר. השתמשו בו כדי לייצר לכם זמן, כדי לקנות לעצמכם את החופש. זה יעניק לכם את המותרות שחפצים לא יכולים להעניק לכם. חופש יעניק לכם אושר גבוה יותר מכל חפץ אחר. להשקיע את הכסף שלכם כדי לייצר לכם יותר חופש עתידי.
תשאירו מקום לטעויות
אם אתם לא יכולים להיערך לטעויות, אתם תהיו בבעיה. כי יהיו טעויות בדרך. יהיו הפסדים בהשקעות שלכם. יהיו דברים לא צפויים.
הטעות הכי גדולה היא לסמוך על משכורת בשביל ליהנות מהוצאות בהווה מבלי לשמור כספים לטובת העתיד ולטובת חירום. אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר ואנחנו לא יודעים האם באמת תהיה לנו האפשרות לבזבז את מה שחסכנו, אבל אנחנו חייבים להשאיר מקום לטעויות.
אם יקרה משהו – האם יש לכם יכולת להמשיך לחיות ללא פגיעה כלכלית ממשית. זה מתחבר למה שאני תמיד מלמדת על קרן חירום וקרן בלתם.
אם תבנו את זה נכון, תוכלו לטעות חצי מהזמן ועדיין לצבור עושר וכראיה מחבר הספר מספר לנו את סיפורו של היינז ברגר, משקיע באומנות. ברגר הצליח לייצר קולקציה מדהימה של יצירות אומנות. הוא רכש כמויות גבוהות של יצירות ורק מעטות מהן היו באמת בעלות ערך גבוה. כלומר, ברוב הפעמים הוא טעה. אבל באלו שהוא כן צדק – זה היה בגדול. אם אתם רוצים להיכנס לעולם היזמות וההשקעות אתם חייבים להבין שעולמות אלו פועלים לפי חוק פראטו – 80% ממה שתעשו כנראה לא יצליח, ורק 20% יצליח. אבל אתם צריכים שתהיה לכם תשתית כלכלית טובה שתחזיק אתכם חזק גם בטעויות.
קחו גם את באפט לדוגמה – הוא היה בעלים של יותר מ400 חברות לאורך חייו, רק בודדות מהן נשאו לו רווחים גבוהים ומשמעותיים. גם ארגונים וחברות מבינים את המציאות הזו. אם תראו את כל הסדרות שנטפליקס הפיקו, תראו שרק בודדות מהן הצליחו ממש.
להיות פסימי או אופטימי
בני האדם נוטים להביע יותר עניין בהודעות על אסונות וטרגדיות. לאורך היסטוריה נבואות שחורות נעשו לגבי עתיד האנושות, לגבי הבורסה, לגבי כסף, לגבי נושאים שונים. אבל למעשה, ברוב הזמן העולם טוב לרוב האנשים ולכן הגישה האופטימית היא הנכונה יותר. המציאות מראה שאופטימיות עוזרת לנו בני האדם לייצר פתרונות לצרכים שונים. מכאן נובעת החדשנות. אז תהיו אופטימיים!
אתם תשתנו
לעשות תוכנית כלכלית זה לא משהו שעושים פעם אחת שגר ושכח, כי החיים משתנים, הכל משתנה כל הזמן. אתם תשתנו כאנשים, העולם ישתנה. זה חייב להיות דינמי.
בנוסף, כשאתם מקבלים החלטות בהווה, תחשבו על ההשלכות העתידיות שלהם. אתם לא רוצים בעתיד שיהיו לכם חרטות על דברים שעשיתם או לא עשיתם בעבר. הסופר מספר לנו על חבר ילדות שלו שחלם להיות רופא והשקיע מאמצים ושנים רבות של חתירה למטרה זו עד שלבסוף הצליח. לפני כמה שנים הוא פגש את אותו חבר, והתברר לו שאותו חבר מצטער שהוא בחר בקריירה הזו, שזה נורא עבורו. מחקרים מראים שאנחנו כאנשים משתנים וזה משפיע על המטרות והשאיפות העתידיות שלנו. וכך החלטה שהייתה נראית נכונה בעבר, נראית כטעות נוראית בעתיד.
לכן, הימנעו ממחויבויות כלכליות שלא תוכלו לעמוד בה ושתתחרטו עליה – אני רואה הרבה אנשים שקונים דירה מעבר ליכולת הכלכלית שלהם, הרעיון היה נראה טוב באותו רגע, אבל בזמן האמת, לא יכולים לעמוד בעומס ההוצאות. יש גם את הצד ההפוך – אנשים שחושבים שלעולם לא יצליחו לקנות דירה אז הם פשוט מבזבזים את כל הכסף שלהם, ולא חוסכים. או אנשים שדוגלים רק סגנון חיים של "החיים קצרים בואו נחיה עכשיו כמו שצריך", "למה לשמור כסף לעתיד", ואז הם מבזבזים את כל הכסף שלהם ונחשו מה – הם חיים עד גיל 90 ויותר בהישרדות כלכלית תמידית….
אנשים חושבים שהם לא ישתנו לאורך השנים אבל למעשה אנחנו כן משתנים ובעוד 10 שנים אנחנו נהיה שונים ממה שאנחנו היום. אז אל תעשו היום פעולות כלכליות על סמך דעה שאתם מחזיקים בה היום, ויכולה להשתנות בעוד 10 שנים אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי.
שום דבר הוא לא בחינם
לכל דבר בחיים יש מחיר, אבל לא תמיד אנחנו מבינים מה המחיר. כדי להיות בעצמאות כלכלית אנחנו צריכים להבין מה המחיר הנדרש והאם אנחנו מוכנים לשלם אותו. דברים נראים קלים בתיאוריה, אבל לא כך במציאות. כדי להיות משקיע מצליח אתם צריכים לשלם מחיר, לא רק בכסף על השכלה מתאימה ועל יועצים לאורך הדרך, אלא גם בחששות, בחוסר יציבות, בספק. האם אתם מוכנים לזה? תנודתיות וחוסר ודאות זה חלק מהדרך להצלחה כלכלית. אנחנו צריכים לקבל את הדרך ולהיות מוכנים לשלם את המחיר.
אם אתם רוצים מטרה מסוימת – תבינו מה המחיר שאתם צריכים לשלם ושלמו אותו.
הגענו לסיום, ואני רוצה להוסיף כמה מילים בנימה אישית. אני מאוד התחברתי לספר כי הרגשתי שהוא העלה על הכתב את העקרונות לפיהם אני חיה ובהם אני דוגלת. הרבה מהם בכל אופן. מי מכם שעוקב אחרי תקופה, או לקוחות שלנו – מכירים את הדברים האלו בצורה כזו או אחרת כי אני מדברת עליהם כל הזמן.
ממליצה לכם לעבור שוב על הדברים, לכתוב לכם את התובנות שאתם לוקחים מכאן ופעולות שהייתם רוצים ליישם בחיים האישיים שלכם. כי ידע בלי פעולות, לא באמת מקדם אותנו.
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}