דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
124 34 4.1k 31
  • בעינה למחזי דאנא מתגרשה מאן דאית לי מידע שיענה

    @YM98745 מאי אהני לך בהא קימבונה?

  • @YM98745 מאי אהני לך בהא קימבונה?

    @איש-קיש
    דילמא אי כתבינא להאי מילתא, כתבינא לה קימבונא ולא קימבונה.

  • מאמר שפרסם בנושא ההסתה נגד החרדים
    הרב ישראל גפנר I אמת ליעקב
    https://mesudrim.chatfree.app/post/897
    @ניסן-עציוני

    ישראל גפנר - אמת ליעקב:
    החרדים הפקרו: כשההסתה הישנה והמוכרת קיבלה תעודת זהות כחולה

    משהו עמוק מאוד נשבר. קווים אדומים שהיו פעם מחוץ לתחום, נרמסים היום ברגל גסה, בשידור חי ובמימון ציבורי. ההסתה הפרועה, השיטתית והיומיומית נגד הציבור החרדי שוברת שיאים חדשים של שפלות, והפכה כבר מזמן ללחם חוקם של פוליטיקאים כושלים ועיתונאים מתוסכלים.

    מול העיניים שלנו מתנהל מסע דמוניזציה מתוזמר, שמטרתו אחת: להפוך מגזר שלם, המונה למעלה ממיליון נפש, לתתי-אזרחים. לתרגם תסכול פוליטי לשנאה יוקדת שמתחילה באולפנים, ממשיכה במסדרונות הכנסת, ונגמרת – כפי שאנו רואים בכאב עצום בתקופה האחרונה – באלימות פיזית קשה, בפצועים ואף במעשי רצח מזעזעים של 2 מפגינים ברחובות.

    הגיע הזמן להסיר את הכפפות, להפסיק להתנצל ולהציב מראה נוקבת מול פניהם של המסיתים, של השותקים, ושל המערכות שאמורות להגן עלינו אך בוחרות לעצום עיניים.

    כדי להבין את גודל השקר, מספיק להביט בעובדות היבשות. הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי, הערכי והטוב ביותר במדינת ישראל. מדד האלימות והפשיעה ברחוב החרדי הוא הנמוך ביותר במדינה. בתי הסוהר בישראל יוכיחו: שיעור האסירים החרדים שואף לאפס. מנגד, החינוך הממלכתי קורס תחת גלי אלימות פיזית ומילולית שוברת שיאים מדי שנה, אך שם איש אינו מאשים את "המגזר" או את "השיטה".

    בעוד התקשורת מנסה לצבוע את החרדי כמשאבה כלכלית, המציאות זועקת את ההפך הגמור. החברה החרדית היא מעצמה עולמית של חסד, נתינה ואלטרואיזם. ארגוני הענק – "יד שרה", "איחוד הצלה", "עזר מציון", "זק"א" ועוד אלפי גמ"חים שכונתיים – מוחזקים ומתופעלים ברובם המוחלט על ידי מתנדבים חרדים. הארגונים הללו לא שואלים מי אתה, למי הצבעת או מה יש לך על הראש; הם מעניקים מזור, תרופות והצלת חיים לכל אזרחי ישראל – דתיים, חילונים וערבים כאחד.

    אלא שהתקשורת הישראלית מסרבת לתת לעובדות לבלבל אותה. אותם עיתונאים שנותנים לעצמם דרור מוחלט להשתלח בחרדים, לעולם לא יעזו להתבטא בצורה דומה מול המיעוט הערבי. שם, כל מילה נשקלת במאזני פוליטיקלי-קורקט מחמירים. שם מבינים שיש "מורכבות", שיש "רגישות". החרדי, לעומת זאת, הפך לשק החבטות הלאומי. הנגטיב המוחלט שאפשר להשליך עליו את כל תחלואי המדינה ללא שום עכבות.

    שיאה של ההסתה הזו הגיע רק לפני מספר ימים, מפיו של מי שנושא בתואר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. באמירה מצמררת ומחרידה, שאי אפשר להגדיר אותה אלא כאנטישמיות נטו, טען לפיד כי הפוליטיקאים החרדים – כולם, ללא יוצא מן הכלל – אינם מתרגשים מהודעות "הותר לפרסום" המבשרות על נפילת חללינו, וכי "מה שמעניין אותם זה רק כסף, והרבה כסף".

    זוהי עלילת דם שפלה. מדובר בהעתק-הדבק של האנטישמיות הקלאסית, זו שהציגה את היהודי כיצור תאב בצע, מנותק מרגש אנושי, שאינו כואב את דם סובביו. מר לפיד, הבט בעיניהם של אלפי מתנדבי זק"א החרדים, שעוזבים את ביתם, את נשותיהם ואת ילדיהם, ורצים אל זירות הדמים הקשות ביותר, תחת אש, כדי לטפל בכבוד המת של חללי צה"ל ונרצחי הפיגועים. הם אלו שלא מתרגשים?! הם אלו שרואים רק כסף?! הרי כל פעילותם נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך שותפות גורל אמיתית וכואבת, בעוד מוסדות החינוך החרדיים שמגדלים דורות לתפארת מקבלים פחות מחצי מהתקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי!

    הציניות זועקת לשמים. בעוד הציבור החרדי ממודר לחלוטין ממשרדי ממשלה שלמים, מתקציבי תרבות, ספורט ותקשורת ציבורית – הוא מואשם בשאיבת כספים.

    האירוניה ההיסטורית כאן היא כואבת ומרה. חלק מאותם כתבים ומסיתים הם בנים להורים שברחו מרוסיה בדיוק בגלל אותה אנטישמיות, בגלל אותן עלילות דם שטענו שהיהודים מנצלים את המדינה ואינם נאמנים לה. והנה, כאן בארץ ישראל, הילדים שלהם מובילים את אותו הקמפיין בדיוק נגד היהודים האותנטיים. המצב הגיע לפרדוקס כזה, שבו דווקא ברוסיה של היום מכבדים את היהודי ששומר על דתו ומסורתו הרבה יותר מאשר כאן, במדינת היהודים.

    כאשר מתבוננים ברטוריקה של מר לפיד ודומיו, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת. התסמינים הללו, המזכירים ימים אפלים של ערב השואה באירופה – שבהם סימנו מגזר שלם כאשם בכל תחלואי הכלכלה והחברה – מובלים כיום בישראל בראש מורם. אפילו בגרמניה המודרנית אמירות כאלה היו מוציאות אדם אל מחוץ לגדר הלגיטימיות, אך בישראל 2026? הן מזכות את בעליהן במחיאות כפיים באולפנים.

    מול גל העכור הזה, מנקרת השאלה: איפה המנהיגים? איפה מי שאמורים להיות המבוגר האחראי?

    נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יושב בבית הנשיא. מוסד שנהנה מתקציב עתק של 85 מיליון שקלים ומעסיק לא פחות מ-80 עובדים. כן, שמעתם נכון: 80 עובדים שתפקידם, בין היתר, הוא לשמור על לכידות החברה הישראלית ולהוות גשר ומגן למיעוטים. והנה, מול מסע ההסתה המטורף נגד החרדים, הנשיא וצוותו המנופח לא נוקפים אצבע.

    מתי כן שומעים אותם? כאשר ישנה אמירה זוטרה של רב בבני ברק, או כשיש הפגנה לא חוקית ליד ביתו של בעל תפקיד בכיר – מיד יוצאות הודעות גינוי נחרצות מבית הנשיא ומלשכת ראש הממשלה תוך דקות ספורות.

    אבל כשזה מגיע לחרדים? שתיקה מוחלטת. בניצוחם של כתבים חסרי אחריות וחברי כנסת רודפי לייקים, השטח מתלהט. מתחילת המערכה אנו סופרים כבר שני נרצחים ועשרות פצועים מקרב הציבור החרדי, שנפלו קורבן לאזרחים שלקחו את החוק לידיים, הוסתו על ידי התקשורת, והכו והזיקו לעוברים ושבים רק בשל חזותם היהודית-חרדית. במקרי האלימות הללו לא תראו את הנשיא מגנה, ולא תראו את ראש הממשלה מזדעזע. דם חרדי הפך זול, שקוף ומותר.

    במשך שנים הציבור החרדי סבל בשקט, הרכין ראש וחיכה שהסערה תעבור. לא עוד. אנו פונים כאן לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה ומזכירים כי ישנם כלים, ישנן מסגרות, והגיע הזמן להפעיל אותן במלוא העוצמה.

    הידעתם שיש יחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים? יחידה ממשלתית שנועדה בדיוק כדי לטפל בהסתה ובאפליה ממסדית ותקשורתית.

    הידעתם שיש את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות? משרד שתפקידו להילחם בתופעות הללו, וצריך להזכיר לו שאנטישמיות היא אנטישמיות, גם כשהיא מדוברת בעברית.

    הידעתם שיש נציבות קבילות הציבור בשידור הציבורי? גוף שאמור לרסן את השדרנים והכתבים שמנצלים את הבמה הציבורית להסתה.

    הידעתם שיש מבקר המדינה? שיכול ויכול לחקור את האפליה התקציבית והמידור של החרדים ממשרדי הממשלה.

    הידעתם שיש נשיא למדינה שזו חובתו החוקית והמוסרית לתת מענה למיעוט נרדף בארץ ישראל?

    הידעתם שיש ארגונים בינלאומיים נגד אנטישמיות ומערכת אכיפת חוק שחובה להציף אותה בתלונות במשטרה על כל גילוי אלימות או הסתה?

    כל הגופים הללו קיימים, אך עד היום הם נותרו רדומים בכל הנוגע למגזר החרדי. הגיע הזמן להעיר אותם.

    החלק המעודד בתוך החושך הזה הוא שאנחנו בצוות "אמת ליעקב בישראל" החלטנו לעשות מעשה. לא נשב עוד בחיבוק ידיים ונבכה על מר גורלנו. הקמנו צוות ייעודי, מקצועי ומשפטי, שמטרתו אחת: אפס סובלנות להסתה.

    מהתקופה האחרונה, כל גילוי של אנטישמיות, כל אמירה מסיתה של עיתונאי, פוליטיקאי או איש ציבור, וכל גילוי של אלימות – מטופל ויטופל בכל הכלים המשפטיים והציבוריים הנדרשים. כל מסית ייאלץ להתמודד עם מסה מאסיבית של תלונות פליליות, תביעות דיבה אזרחיות ופניות לגופי הרגולציה. אנחנו נרדוף את המסיתים בזירה המשפטית ונאלץ אותם לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד על השנאה שהם מפיצים.

    ואם זה לא יעזור? אם נגלה שמערכות החוק והצדק במדינת ישראל ממשיכות לעצום עיניים ולנהוג באיפה ואיפה? לא תהיה לנו ברירה אלא לפנות לגורמים בינלאומיים בחו"ל.

    אנו מצהירים כאן מראש: כשהצעד הזה יקרה – והוא קרוב מתמיד – שלא יבואו אלינו בטענות על "הוצאת דיבה על ארץ ישראל" או על פגיעה בתדמית המדינה בעולם. מי שמפקיר את דמם, כבודם וביטחונם של למעלה ממיליון אזרחים חרדים בארצם, שלא יתפלא כשהזעקה תהדהד במוסדות הבינלאומיים למאבק באנטישמיות.

    אנחנו כבר לא עוסקים בפוליטיקה, אנחנו לא עוסקים בתקציבים – אנו עוסקים כאן בדיני נפשות ממש. השנאה הזו כבר עלתה בדמים, ולא נשקוט עד שהמסך יורד על מופע האימים האנטישמי בלב מדינת ישראל

    אביב said:

    מאמר שפרסם בנושא ההסתה נגד החרדים
    הרב ישראל גפנר I אמת ליעקב
    https://mesudrim.chatfree.app/post/897
    @ניסן-עציוני

    ישראל גפנר - אמת ליעקב:
    החרדים הפקרו: כשההסתה הישנה והמוכרת קיבלה תעודת זהות כחולה

    משהו עמוק מאוד נשבר. קווים אדומים שהיו פעם מחוץ לתחום, נרמסים היום ברגל גסה, בשידור חי ובמימון ציבורי. ההסתה הפרועה, השיטתית והיומיומית נגד הציבור החרדי שוברת שיאים חדשים של שפלות, והפכה כבר מזמן ללחם חוקם של פוליטיקאים כושלים ועיתונאים מתוסכלים.

    מול העיניים שלנו מתנהל מסע דמוניזציה מתוזמר, שמטרתו אחת: להפוך מגזר שלם, המונה למעלה ממיליון נפש, לתתי-אזרחים. לתרגם תסכול פוליטי לשנאה יוקדת שמתחילה באולפנים, ממשיכה במסדרונות הכנסת, ונגמרת – כפי שאנו רואים בכאב עצום בתקופה האחרונה – באלימות פיזית קשה, בפצועים ואף במעשי רצח מזעזעים של 2 מפגינים ברחובות.

    הגיע הזמן להסיר את הכפפות, להפסיק להתנצל ולהציב מראה נוקבת מול פניהם של המסיתים, של השותקים, ושל המערכות שאמורות להגן עלינו אך בוחרות לעצום עיניים.

    כדי להבין את גודל השקר, מספיק להביט בעובדות היבשות. הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי, הערכי והטוב ביותר במדינת ישראל. מדד האלימות והפשיעה ברחוב החרדי הוא הנמוך ביותר במדינה. בתי הסוהר בישראל יוכיחו: שיעור האסירים החרדים שואף לאפס. מנגד, החינוך הממלכתי קורס תחת גלי אלימות פיזית ומילולית שוברת שיאים מדי שנה, אך שם איש אינו מאשים את "המגזר" או את "השיטה".

    בעוד התקשורת מנסה לצבוע את החרדי כמשאבה כלכלית, המציאות זועקת את ההפך הגמור. החברה החרדית היא מעצמה עולמית של חסד, נתינה ואלטרואיזם. ארגוני הענק – "יד שרה", "איחוד הצלה", "עזר מציון", "זק"א" ועוד אלפי גמ"חים שכונתיים – מוחזקים ומתופעלים ברובם המוחלט על ידי מתנדבים חרדים. הארגונים הללו לא שואלים מי אתה, למי הצבעת או מה יש לך על הראש; הם מעניקים מזור, תרופות והצלת חיים לכל אזרחי ישראל – דתיים, חילונים וערבים כאחד.

    אלא שהתקשורת הישראלית מסרבת לתת לעובדות לבלבל אותה. אותם עיתונאים שנותנים לעצמם דרור מוחלט להשתלח בחרדים, לעולם לא יעזו להתבטא בצורה דומה מול המיעוט הערבי. שם, כל מילה נשקלת במאזני פוליטיקלי-קורקט מחמירים. שם מבינים שיש "מורכבות", שיש "רגישות". החרדי, לעומת זאת, הפך לשק החבטות הלאומי. הנגטיב המוחלט שאפשר להשליך עליו את כל תחלואי המדינה ללא שום עכבות.

    שיאה של ההסתה הזו הגיע רק לפני מספר ימים, מפיו של מי שנושא בתואר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. באמירה מצמררת ומחרידה, שאי אפשר להגדיר אותה אלא כאנטישמיות נטו, טען לפיד כי הפוליטיקאים החרדים – כולם, ללא יוצא מן הכלל – אינם מתרגשים מהודעות "הותר לפרסום" המבשרות על נפילת חללינו, וכי "מה שמעניין אותם זה רק כסף, והרבה כסף".

    זוהי עלילת דם שפלה. מדובר בהעתק-הדבק של האנטישמיות הקלאסית, זו שהציגה את היהודי כיצור תאב בצע, מנותק מרגש אנושי, שאינו כואב את דם סובביו. מר לפיד, הבט בעיניהם של אלפי מתנדבי זק"א החרדים, שעוזבים את ביתם, את נשותיהם ואת ילדיהם, ורצים אל זירות הדמים הקשות ביותר, תחת אש, כדי לטפל בכבוד המת של חללי צה"ל ונרצחי הפיגועים. הם אלו שלא מתרגשים?! הם אלו שרואים רק כסף?! הרי כל פעילותם נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך שותפות גורל אמיתית וכואבת, בעוד מוסדות החינוך החרדיים שמגדלים דורות לתפארת מקבלים פחות מחצי מהתקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי!

    הציניות זועקת לשמים. בעוד הציבור החרדי ממודר לחלוטין ממשרדי ממשלה שלמים, מתקציבי תרבות, ספורט ותקשורת ציבורית – הוא מואשם בשאיבת כספים.

    האירוניה ההיסטורית כאן היא כואבת ומרה. חלק מאותם כתבים ומסיתים הם בנים להורים שברחו מרוסיה בדיוק בגלל אותה אנטישמיות, בגלל אותן עלילות דם שטענו שהיהודים מנצלים את המדינה ואינם נאמנים לה. והנה, כאן בארץ ישראל, הילדים שלהם מובילים את אותו הקמפיין בדיוק נגד היהודים האותנטיים. המצב הגיע לפרדוקס כזה, שבו דווקא ברוסיה של היום מכבדים את היהודי ששומר על דתו ומסורתו הרבה יותר מאשר כאן, במדינת היהודים.

    כאשר מתבוננים ברטוריקה של מר לפיד ודומיו, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת. התסמינים הללו, המזכירים ימים אפלים של ערב השואה באירופה – שבהם סימנו מגזר שלם כאשם בכל תחלואי הכלכלה והחברה – מובלים כיום בישראל בראש מורם. אפילו בגרמניה המודרנית אמירות כאלה היו מוציאות אדם אל מחוץ לגדר הלגיטימיות, אך בישראל 2026? הן מזכות את בעליהן במחיאות כפיים באולפנים.

    מול גל העכור הזה, מנקרת השאלה: איפה המנהיגים? איפה מי שאמורים להיות המבוגר האחראי?

    נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יושב בבית הנשיא. מוסד שנהנה מתקציב עתק של 85 מיליון שקלים ומעסיק לא פחות מ-80 עובדים. כן, שמעתם נכון: 80 עובדים שתפקידם, בין היתר, הוא לשמור על לכידות החברה הישראלית ולהוות גשר ומגן למיעוטים. והנה, מול מסע ההסתה המטורף נגד החרדים, הנשיא וצוותו המנופח לא נוקפים אצבע.

    מתי כן שומעים אותם? כאשר ישנה אמירה זוטרה של רב בבני ברק, או כשיש הפגנה לא חוקית ליד ביתו של בעל תפקיד בכיר – מיד יוצאות הודעות גינוי נחרצות מבית הנשיא ומלשכת ראש הממשלה תוך דקות ספורות.

    אבל כשזה מגיע לחרדים? שתיקה מוחלטת. בניצוחם של כתבים חסרי אחריות וחברי כנסת רודפי לייקים, השטח מתלהט. מתחילת המערכה אנו סופרים כבר שני נרצחים ועשרות פצועים מקרב הציבור החרדי, שנפלו קורבן לאזרחים שלקחו את החוק לידיים, הוסתו על ידי התקשורת, והכו והזיקו לעוברים ושבים רק בשל חזותם היהודית-חרדית. במקרי האלימות הללו לא תראו את הנשיא מגנה, ולא תראו את ראש הממשלה מזדעזע. דם חרדי הפך זול, שקוף ומותר.

    במשך שנים הציבור החרדי סבל בשקט, הרכין ראש וחיכה שהסערה תעבור. לא עוד. אנו פונים כאן לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה ומזכירים כי ישנם כלים, ישנן מסגרות, והגיע הזמן להפעיל אותן במלוא העוצמה.

    הידעתם שיש יחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים? יחידה ממשלתית שנועדה בדיוק כדי לטפל בהסתה ובאפליה ממסדית ותקשורתית.

    הידעתם שיש את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות? משרד שתפקידו להילחם בתופעות הללו, וצריך להזכיר לו שאנטישמיות היא אנטישמיות, גם כשהיא מדוברת בעברית.

    הידעתם שיש נציבות קבילות הציבור בשידור הציבורי? גוף שאמור לרסן את השדרנים והכתבים שמנצלים את הבמה הציבורית להסתה.

    הידעתם שיש מבקר המדינה? שיכול ויכול לחקור את האפליה התקציבית והמידור של החרדים ממשרדי הממשלה.

    הידעתם שיש נשיא למדינה שזו חובתו החוקית והמוסרית לתת מענה למיעוט נרדף בארץ ישראל?

    הידעתם שיש ארגונים בינלאומיים נגד אנטישמיות ומערכת אכיפת חוק שחובה להציף אותה בתלונות במשטרה על כל גילוי אלימות או הסתה?

    כל הגופים הללו קיימים, אך עד היום הם נותרו רדומים בכל הנוגע למגזר החרדי. הגיע הזמן להעיר אותם.

    החלק המעודד בתוך החושך הזה הוא שאנחנו בצוות "אמת ליעקב בישראל" החלטנו לעשות מעשה. לא נשב עוד בחיבוק ידיים ונבכה על מר גורלנו. הקמנו צוות ייעודי, מקצועי ומשפטי, שמטרתו אחת: אפס סובלנות להסתה.

    מהתקופה האחרונה, כל גילוי של אנטישמיות, כל אמירה מסיתה של עיתונאי, פוליטיקאי או איש ציבור, וכל גילוי של אלימות – מטופל ויטופל בכל הכלים המשפטיים והציבוריים הנדרשים. כל מסית ייאלץ להתמודד עם מסה מאסיבית של תלונות פליליות, תביעות דיבה אזרחיות ופניות לגופי הרגולציה. אנחנו נרדוף את המסיתים בזירה המשפטית ונאלץ אותם לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד על השנאה שהם מפיצים.

    ואם זה לא יעזור? אם נגלה שמערכות החוק והצדק במדינת ישראל ממשיכות לעצום עיניים ולנהוג באיפה ואיפה? לא תהיה לנו ברירה אלא לפנות לגורמים בינלאומיים בחו"ל.

    אנו מצהירים כאן מראש: כשהצעד הזה יקרה – והוא קרוב מתמיד – שלא יבואו אלינו בטענות על "הוצאת דיבה על ארץ ישראל" או על פגיעה בתדמית המדינה בעולם. מי שמפקיר את דמם, כבודם וביטחונם של למעלה ממיליון אזרחים חרדים בארצם, שלא יתפלא כשהזעקה תהדהד במוסדות הבינלאומיים למאבק באנטישמיות.

    אנחנו כבר לא עוסקים בפוליטיקה, אנחנו לא עוסקים בתקציבים – אנו עוסקים כאן בדיני נפשות ממש. השנאה הזו כבר עלתה בדמים, ולא נשקוט עד שהמסך יורד על מופע האימים האנטישמי בלב מדינת ישראל

    מאמר שני וחריף יותר שפרסם הרב גפנר
    https://mesudrim.chatfree.app/post/921

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

    @אבי-ר. said:

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

    הם לא נשארים הם יוצאים להפגין.

    ומאן דבעי לממלל דבריה בלישנא ארמאה מיבעי ליה למינקט לישנא קשיתא כלישנא דגמרא ירושלמית או כלישנא דזוהר.

  • מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

    @המבקר said:

    מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

    בלת"ק
    אני לא יודע מה ההתלבטות שלך (ואני לא בא להביע דעה מסוימת)
    אם כל המהות שלהם לא מקובלת על רבותיך
    אז מה בכלל הצד שכן לתרום להם?
    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

  • @המבקר said:

    מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

    בלת"ק
    אני לא יודע מה ההתלבטות שלך (ואני לא בא להביע דעה מסוימת)
    אם כל המהות שלהם לא מקובלת על רבותיך
    אז מה בכלל הצד שכן לתרום להם?
    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

    @בן-עליה said:

    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

    ואם ידפקו אצלך בדלת כשהבחורים בבית תתקשר אליהם?!

  • קודם כל יש את עזר ומגינם
    דבר שני לא פותחים את הדלת
    מניסיון של חברים שדפקו אצליהם ב-3 בלילה הם לא מרפים מהדפיקות
    כמובן שכמו שכתבתי אני לא בא להביע דעה אלא אומר לשיטת מי שכתב לעיל

  • קודם כל יש את עזר ומגינם
    דבר שני לא פותחים את הדלת
    מניסיון של חברים שדפקו אצליהם ב-3 בלילה הם לא מרפים מהדפיקות
    כמובן שכמו שכתבתי אני לא בא להביע דעה אלא אומר לשיטת מי שכתב לעיל

    @בן-עליה
    עזרם ומגינם אומרים להתקשר לצבע שחור

  • @בן-עליה said:

    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

    ואם ידפקו אצלך בדלת כשהבחורים בבית תתקשר אליהם?!

    @שואף-ליותר חס וחלילה אין זה דרכינו וכבר כ' כן הגרד"ל ואני אומר את זה בתור עבריין נמלט מרשויות החוק.

  • @שואף-ליותר חס וחלילה אין זה דרכינו וכבר כ' כן הגרד"ל ואני אומר את זה בתור עבריין נמלט מרשויות החוק.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שואף-ליותר חס וחלילה אין זה דרכינו וכבר כ' כן הגרד"ל ואני אומר את זה בתור עבריין נמלט מרשויות החוק.

    ר' משה הלל אמר להתקשר.
    וגם עזרם ומגינם שזה ר' יהושע איכנשטיין מורים להתקשר.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    302 צפיות
    דל גאהד
    @מרן-הצדיק יישר כח
  • אתה לא הלקוח...

    כלכלת המשפחה סוכן ביטוח מסעדה לקוח
    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    261 צפיות
    יוסף מינצברגי
    יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים. במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס. שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם. מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון. כמו״כ בעסק הפרטי..
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    157 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • חסכון הכנסות לא צפויות ומענק עבודה.

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    225 צפיות
    נ.ר.א.נ
    התעוררתי לכתוב את הדברים אגב סכום של מענק עבודה שנכנס לי בשבוע שעבר, חלקינו רגילים בקושי לסגור את החודש, ומי מדבר בכלל על חסכונות... המעניין הוא שדוקא בזמנים שנכנסים לנו סכומים מיוחדים שאינם חלק מההכנסות הקבועות שלנו ואינם מחושבים בתקציב כגון מענק עבודה וכדו', יש לנו הוצאות מיוחדות... או שסתם מתחשק לנו קצת להתפנק, גם זה מותר : ) , בדר"כ אני שואל אנשים מה הם עשו עם הסכום הלא מבוטל של המענק עבודה שנכנס להם בשנים האחרונות וגם הם אינם זוכרים "ב"ה שהיה על מה להוציא". במחשבה שניה אפשר להבין שזה "בדיוק" ההזדמנות שלנו לחסוך עבור העתיד, זה חסכון של סכום משמעותי, שמצד אחד לא יפגע בתקציב החודשי של הבית, ומאידך אם נעבירו לחסכון, הוא ימשיך לצמוח ולהצמיח (באפקט ריבית דריבית), המנוסים אומרים שלאחר שזה עבר לחיסכון הם לא הרגישו בחסרון הכסף. כמובן שמהלך כזה צריך להעשות בשיקול הדעת ובשמחה, הדרך לכך היא "הפיכת הכאב לעונג", כלומר נכון שבזבוז הכסף כעת יגרום לי עונג, וחסכונו יגרום לי סוג של כאב, אבל במחשבה קדימה על חתונות הילדים ועל כך שרצוני לבוא מוכן עם חסכון בצד, החסכון כעת הוא זה שיגרום לי לעונג ובזבוז הכסף דוקא יוכל לגרום לכאב, כולנו לא אוהבים להחמיץ הזדמנויות ובודאי לא הזדמנויות כאלו... בהצלחה.
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    299 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!