דילוג לתוכן

"היתר עיסקה" מי צריך ולמה?

שוק ההון והשקעות
11 5 81 5
  • דנו פה הרבה על היתר עיסקא העולמי ושל גלאט הון וכו' ורציתי לשאול שאלת תם האם כל אחד שיש לו פנסיה או קרן השתלמות באחד מקרנות הסל הכשרות צריך לחתום על היתר עיסקא ואם כן אז למה? ואם לא אז מי כן צריך אשמח אם מישהו יוכל לפשט את העניין לתועלת הציבור...

  • אני מכיר מעט רק את גלאט הון ואין לי הכירות עם מערכות כשרות אחרות

    והמדובר כאן הוא לחתום על היתר עיסקא במכון היתר עיסקא למהדרין שניתן להגיע איליו בכל מכשיר נדרים פלוס או באתר שענינו להחתים חברות על היתר עיסקא פרטני מול כל מי שיחתום כנגדם במכשיר זה (ואיני מביע עמדה האם לחתימה זו יש אכן מעמד כשל חוזה פרטני שנחתם בין צדדים פיזית אך זוהי מטרת המכון להבנתי)
    אז עניין זה מועיל לכל אשר יש לו ממשק בינו לבין אחת מהחברות החתומות שם שבמידה ויהיה שאלות של רבית אז יוגדר העניין כעיסקא וע"פ ההת"ע וככל הת"ע (במקום הנ"ל רשומות כל החברות החתומות בהיתר עיסק פרטי ויש שם גם חלק מהבנקים וחברות האשראי אשל זה נוגע לרבים מאוד ושם מצוי מאוד עניני רבית)
    ולעצם העניין אז בגלאט הון יש 2 סוגי מסלולים יש מסלולים שאינם מסתמכים על היתר עיסקא (לבד מאג"ח ממשלתי שהם נוקטים לעיקר שאין איסור רבית בזה ויש גם צירוף שיש ה"ע כללי שכל מיני שרי אוצר ודומיו חתמו עליו) הנמצאים במסלול זה לפי הידוע לי אין עניין מסיבה זו לחתום שם על היתר עיסקא וישנם מסלולים שכן מסתמכים על היתר עיסקא ושם כן מומלץ (ואולי יותר מכך) ע"י פוסקי גלאט הון לחתום על היתר עיסקא וכך מצויין בכל עדכון איזה מסלול כן ואיזה לא לדוגמא(גלאט הון - עדכון 18 אב תשפה.pdf כתובת קישור)

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

    @הון_כשר זה לא כ"כ נכון, כי אם גם החברה המנהלת חתמה, אז זה שאתה חתמת מכסה אותך מבחינת הריבית

  • רק הריבית בינך לחברה המנהלת, שהוא די נדיר.
    לשיטת רב אלישיב שצריך הת"ע בינך לחברה על כל נכסי המסלול, כי הכל נחשב הלואה, זה לא יעזור, כי הנוסח בד"כ לט כולל את זה

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

    @הון_כשר כתב:

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך ?

    1. וגם האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל ?
  • @הון_כשר כתב:

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך ?

    1. וגם האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל ?

    @998877 כתב:

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך

    ודאי שכן, אבל השאלה

    @998877 כתב:

    האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל

  • @998877 כתב:

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך

    ודאי שכן, אבל השאלה

    @998877 כתב:

    האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל

    @הון_כשר כתב:

    אבל השאלה

    נו
    ולדעתך לא ?
    הנוסח המלא הובא לעיל

  • לא הבנתי אותך.
    סליחה
    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

  • לא הבנתי אותך.
    סליחה
    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

    @הון_כשר כתב:

    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

    הבנתי שבוודאי כן בדיוק ע''ז הוא עובד
    יש גם תמונות באתר מחתימת חברות

  • שמח לשמוע

נושאים מוצעים


  • חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

    תורני ריבית היתר עיסקא
    28
    2
    2 הצבעות
    28 פוסטים
    271 צפיות
    א
    @יהודי-גאה עיין בעלון המידע (עלון.pdf מצו"ב), שם התייחס הגר"ש רוזנברג שליט"א לכמה הבדלים שיש ביניהם, אצטט בקצרה: א. אין שם אפשרות לחפש מי רשום במאגר - אנשים פרטיים [וזה אחד מעיקר הדברים שהופך את זה מ'כללי' ל'פרטי']. ב. הקנינים, כמו שהאריך הגאון ר"מ שטיינברג שליט"א במאמרו שצירפתי לעיל. פה זה שליחות לכל דבר וענין. כל מי שחתום, שולח כל יום שליח שיעשה את כל הקנינים המועילים עבורו. וכמו שאפשר לקדש אשה ע"י שליח, וזה מועיל כלפי כל החיובים בד' חלקי שו"ע, גם כאן אתה לא רק חותם על הית"ע, אלא ממנה שליח בתשלום שיקנה עבורך חלק בעסקי ונכסי הלווים וכו'. ג. הרצינות, שם המציאות הוכיחה שאנשים נרשמו עם שמות בדויים וכדו', כך שאין דרך לדעת ולהוכיח מי רציני ומי לא.
  • ירידה נוספת של הריבית

    נעול נדל"ן ומשכנתאות ריבית
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    263 צפיות
    בית שמשב
    @ia90990 כתב בירידה נוספת של הריבית: ולמה..? למה שואלים כשמעלים לא שמורידים....
  • הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%

    נדל"ן ומשכנתאות ריבית ארצות הברית
    3
    3 הצבעות
    3 פוסטים
    228 צפיות
    איש קישא
    @רואה-את-הנולד הוא אפילו פיטר את נגיד הבנק הקודם אחרי שלא הוריד את הריבית כי הוא "לא מקצועי"
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    631 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 8 הצבעות
    3 פוסטים
    398 צפיות
    רחל עומסיר
    @צופה-ומביט כמתכננת פרישה, כשאנו ממלאים טפסי פרישה אנו בוחרים את מסלול ההשקעה הרצוי לנו. כך שאין משמעות למסלול ההשקעה הקיים.