דילוג לתוכן

"היתר עיסקה" מי צריך ולמה?

שוק ההון והשקעות
11 5 412 6
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    דנו פה הרבה על היתר עיסקא העולמי ושל גלאט הון וכו' ורציתי לשאול שאלת תם האם כל אחד שיש לו פנסיה או קרן השתלמות באחד מקרנות הסל הכשרות צריך לחתום על היתר עיסקא ואם כן אז למה? ואם לא אז מי כן צריך אשמח אם מישהו יוכל לפשט את העניין לתועלת הציבור...

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי משה עוזיאל
    #2

    אני מכיר מעט רק את גלאט הון ואין לי הכירות עם מערכות כשרות אחרות

    והמדובר כאן הוא לחתום על היתר עיסקא במכון היתר עיסקא למהדרין שניתן להגיע איליו בכל מכשיר נדרים פלוס או באתר שענינו להחתים חברות על היתר עיסקא פרטני מול כל מי שיחתום כנגדם במכשיר זה (ואיני מביע עמדה האם לחתימה זו יש אכן מעמד כשל חוזה פרטני שנחתם בין צדדים פיזית אך זוהי מטרת המכון להבנתי)
    אז עניין זה מועיל לכל אשר יש לו ממשק בינו לבין אחת מהחברות החתומות שם שבמידה ויהיה שאלות של רבית אז יוגדר העניין כעיסקא וע"פ ההת"ע וככל הת"ע (במקום הנ"ל רשומות כל החברות החתומות בהיתר עיסק פרטי ויש שם גם חלק מהבנקים וחברות האשראי אשל זה נוגע לרבים מאוד ושם מצוי מאוד עניני רבית)
    ולעצם העניין אז בגלאט הון יש 2 סוגי מסלולים יש מסלולים שאינם מסתמכים על היתר עיסקא (לבד מאג"ח ממשלתי שהם נוקטים לעיקר שאין איסור רבית בזה ויש גם צירוף שיש ה"ע כללי שכל מיני שרי אוצר ודומיו חתמו עליו) הנמצאים במסלול זה לפי הידוע לי אין עניין מסיבה זו לחתום שם על היתר עיסקא וישנם מסלולים שכן מסתמכים על היתר עיסקא ושם כן מומלץ (ואולי יותר מכך) ע"י פוסקי גלאט הון לחתום על היתר עיסקא וכך מצויין בכל עדכון איזה מסלול כן ואיזה לא לדוגמא(גלאט הון - עדכון 18 אב תשפה.pdf כתובת קישור)

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @הון_כשר זה לא כ"כ נכון, כי אם גם החברה המנהלת חתמה, אז זה שאתה חתמת מכסה אותך מבחינת הריבית

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    רק הריבית בינך לחברה המנהלת, שהוא די נדיר.
    לשיטת רב אלישיב שצריך הת"ע בינך לחברה על כל נכסי המסלול, כי הכל נחשב הלואה, זה לא יעזור, כי הנוסח בד"כ לט כולל את זה

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @הון_כשר כתב:

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך ?

    1. וגם האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל ?
  • @הון_כשר כתב:

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך ?

    1. וגם האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל ?
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @998877 כתב:

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך

    ודאי שכן, אבל השאלה

    @998877 כתב:

    האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל

  • @998877 כתב:

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך

    ודאי שכן, אבל השאלה

    @998877 כתב:

    האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @הון_כשר כתב:

    אבל השאלה

    נו
    ולדעתך לא ?
    הנוסח המלא הובא לעיל

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    לא הבנתי אותך.
    סליחה
    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

  • לא הבנתי אותך.
    סליחה
    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @הון_כשר כתב:

    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

    הבנתי שבוודאי כן בדיוק ע''ז הוא עובד
    יש גם תמונות באתר מחתימת חברות

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    שמח לשמוע

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    322 צפיות
    ח
    @בית-שמש במסלול הפריים ההשפעה מיידית, כי הפריים הוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5. במסלולים הקבועים ובמשתנים כל חמש שנים הריבית נגזרת מהתשואות של אגרות החוב, ושם השוק בדרך כלל מתמחר הורדה צפויה מראש, כך שהרבה מההשפעה כבר קרתה לפני ההודעה. לכן לחכות עם המשיכה רק בגלל הורדה צפויה לא תמיד שווה.
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    306 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    349 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @רואה-את-הנולד בכלל בכלל לא. יש ועדה מוניטרית שמורכבת מהרבה כלכלנים וכד' שיושבים על זה כשבועיים קודם מועד ההחלטה ודנים עד שמגיעים להחלטה, וגם כשההחלטה היא להשאיר ללא שינוי גם אז זה רק לאחר דיונים של כשבועיים שאז הגיעו להחלטה להשאיר ללא שינוי.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    3k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    3k צפיות
    Y
    אני שאלתי את הרב אברהם צבי הכהן בעבר והוא התיר לי אפילו אם מישהו עשה את זה בכוונה תחילה אבל זה היה לפני כמה שנים והכי חשוב שצריך שכל אחד ישאל את הרב שלו בפניו במיוחד משהו שלא חייבים עליו תשובה מיידית