דילוג לתוכן

המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
4 3 117 3
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

    יש משפטים על כסף שאנחנו מכירים כמעט מאז ומתמיד.
    שוק ההון זה מסוכן.
    משכנתא זה לא טוב.
    הלוואות צריך להימנע מהן.
    אם יש כסף עדיף לסגור את המשכנתא.
    כסף בבנק הוא הכי בטוח.
    לקראת הפרישה צריך להוריד סיכון.

    חלק מהמשפטים האלה מכילים הרבה היגיון.
    אבל הבעיה מתחילה כשאנחנו הופכים כלל אצבע לכלל מוחלט.
    כי בעולם הפיננסי התשובה הנכונה היא פעמים רבות:
    תלוי למי. תלוי מתי. תלוי למה. ותלוי במה האלטרנטיבה.

    שוק ההון זה מסוכן
    נכון. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.
    אבל האם המסקנה היא שצריך להתרחק ממנו?
    רבים מאיתנו כבר מושקעים בשוק ההון, גם אם מעולם לא פתחנו חשבון מסחר.
    קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת הגמל וחיסכון לכל ילד – הכספים במוצרים האלה מושקעים בהתאם למסלולים שנבחרו.

    לכן השאלה אינה רק:
    האם שוק ההון מסוכן?
    אלא:
    איזה סיכון אנחנו לוקחים, לכמה זמן, והאם הוא מתאים למטרה של הכסף?

    המטרה אינה להימנע מכל סיכון.
    המטרה היא לדעת לנהל סיכונים.

    משכנתא זה לא טוב
    משכנתא היא חוב, ועל חוב משלמים בדרך כלל ריבית.
    אבל היא גם יכולה להיות הכלי שמאפשר למשפחה לרכוש נכס ולבנות הון לאורך שנים.
    משכנתא יכולה ליצור סוג של חיסכון כפוי.
    בכל חודש אנחנו מחויבים להעביר תשלום לבנק. חלק מהתשלום הוא ריבית ועלויות מימון, אבל החלק שמחזיר את קרן המשכנתא מקטין בהדרגה את החוב שלנו על הנכס.
    במקום לומר לעצמנו בכל חודש "את מה שיישאר נחסוך", נוצר מנגנון שמחייב אותנו להפנות חלק מההכנסה לבניית ההון שלנו.
    כמובן, זה נכון רק כאשר הדירה והמשכנתא מתאימות ליכולת הכלכלית שלנו.
    משכנתא גדולה מדי אינה הופכת לטובה רק משום שהיא "חיסכון כפוי".
    ולכן השאלה היא לא:
    האם משכנתא טובה או רעה?
    אלא:
    האם ההתחייבות שלקחנו משרתת את המטרות שלנו, והאם אנחנו מסוגלים לעמוד בה לאורך זמן?

    הלוואות זה דבר רע
    כאן חשוב לעשות הבחנה.
    הלוואה שנלקחת שוב ושוב כדי לממן הוצאות שוטפות שאין לנו יכולת לשלם עלולה להיות סימן לבעיה כלכלית.
    אבל לא כל הלוואה נועדה לצריכה.
    לפעמים הלוואה מאפשרת לרכוש נכס, לממן מהלך כלכלי או לשמור על כסף אחר למטרה חשובה יותר.
    לעיתים אפילו מוצעת לנו הלוואה ללא ריבית, למשל כחלק מהטבה בנקאית.
    האם צריך לקחת אותה רק משום שהיא ללא ריבית?
    לא.
    צריך לשאול מה נעשה בכסף ומה תהיה ההשפעה של ההתחייבות עלינו.
    וגם כאן אפשר לחשוב על חיסכון כפוי:
    אם הכסף שנלקח כהלוואה שימש לרכישת נכס או ליצירת הון, ההחזר החודשי מחייב אותנו בהדרגה לפרוע את החוב. ככל שהחוב קטן והנכס נשאר בבעלותנו, ההון הנקי עשוי לגדול.
    אבל אם לקחנו 50,000 ₪ כדי לממן הוצאות שוטפות, עצם העובדה שאנחנו מחזירים 1,000 ₪ בכל חודש אינה הופכת את ההחזר לחיסכון.
    לכן השאלה החשובה היא לא רק:
    האם כדאי לקחת הלוואה?
    אלא:
    מה ההלוואה הזאת מאפשרת לי לעשות, ומה יישאר לי בסופה?

    אם יש כסף, כדאי לסגור את המשכנתא
    איזו תחושה טובה יותר יכולה להיות מאשר להיות בלי חובות?
    ולפעמים פירעון המשכנתא אכן יהיה הצעד הנכון.
    אבל לפני שמעבירים סכום גדול למשכנתא, כדאי לעצור.
    מה הריבית שאנחנו חוסכים?
    כמה כסף נזיל יישאר לנו?
    האם נצטרך את הכסף בשנים הקרובות?
    ומה האלטרנטיבה?
    יכול להיות שהחלטה שנראית לנו ברורה מאליה אינה בהכרח המתאימה ביותר למצב שלנו.

    כסף בבנק הוא כסף בטוח
    הסכום בחשבון אולי אינו יורד בגלל תנודות בשוק.
    אבל גם לכסף שעומד יש סיכון, לאורך זמן האינפלציה עלולה לשחוק את כוח הקנייה שלו.
    לכסף שנצטרך בקרוב, נזילות ויציבות יכולות להיות חשובות מאוד.
    אבל כאשר מדובר בכסף שמיועד לטווח בינוני או ארוך, כדאי לשאול גם:
    מה הסיכון בכך שהכסף לא יהיה מושקע?

    בפרישה כבר אסור לקחת סיכון
    ככל שמתקרבים למועד שבו נזדקק לכסף, ניהול הסיכון אכן הופך משמעותי יותר.
    אבל פרישה אינה יום אחד.
    אדם שיוצא היום לפנסיה עשוי להזדקק לכספו עוד שנים רבות.
    לכן לא בהכרח נכון להתייחס לכל הכסף כאילו נצטרך אותו מחר בבוקר.
    אפשר לחשוב עליו בשכבות:
    מה נצטרך בשנים הקרובות?
    מה מיועד לטווח הבינוני?
    ומה יכול להישאר לטווח ארוך יותר?

    אם אני רוצה לחסוך, פשוט אחסוך
    גם זה נשמע הגיוני.
    אבל המציאות מלמדת אותנו משהו מעניין:
    הרבה יותר קל לתכנן שנחסוך מאשר לעשות זאת בפועל.
    הכסף שנשאר בעו"ש זמין לנו, ובמהלך החודש תמיד מופיעות עוד הוצאות.
    זו בדיוק העוצמה של חיסכון כפוי או אוטומטי.
    פנסיה היא דוגמה מצוינת: הכסף מופרש עוד לפני שהתרגלנו לראות אותו כחלק מהנטו שלנו.
    גם הוראת קבע להשקעה או לחיסכון יוצרת מנגנון דומה.
    ובמובן מסוים, גם החזר קרן של משכנתא יכול למלא תפקיד כזה: במקום לחכות לסוף החודש ולראות מה נשאר, קיימת התחייבות קבועה שחלק ממנה מקטין חוב על נכס שבבעלותנו.
    לפעמים הדרך להגדיל הון אינה לדרוש מעצמנו יותר כוח רצון.
    אלא לבנות מנגנון שלא תלוי בכוח הרצון שלנו בכל חודש מחדש.

    אז אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוב ב"טוב" ו"רע"?
    שוק ההון אינו "טוב" או "רע".
    משכנתא אינה "טובה" או "רעה".
    הלוואה אינה "טובה" או "רעה".
    וגם כסף נזיל אינו תמיד הפתרון הנכון.
    אלה כלים.
    והשאלה היא איך אנחנו משתמשים בהם.

    חשיבה מחוץ לקופסה בעולם הפיננסי אינה לעשות דברים נועזים או מתוחכמים.
    לפעמים היא בדיוק להפך:
    לעצור לפני החלטה שנראית לנו מובנת מאליה ולשאול:
    למה בעצם אני חושב שזה נכון?
    האם בדקתי את המספרים?
    האם בחנתי חלופות?
    האם אני מקבל החלטה מתוך ידע, או מתוך משפט ששמעתי במשך שנים?

    וככל שההחלטה משמעותית יותר, כך כדאי פחות לפעול באופן אוטומטי ויותר לבדוק, לחשוב ולהתייעץ עם גורם מקצועי מתאים.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    תודה רבה על כל המאמרים המחכימים

  • המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

    יש משפטים על כסף שאנחנו מכירים כמעט מאז ומתמיד.
    שוק ההון זה מסוכן.
    משכנתא זה לא טוב.
    הלוואות צריך להימנע מהן.
    אם יש כסף עדיף לסגור את המשכנתא.
    כסף בבנק הוא הכי בטוח.
    לקראת הפרישה צריך להוריד סיכון.

    חלק מהמשפטים האלה מכילים הרבה היגיון.
    אבל הבעיה מתחילה כשאנחנו הופכים כלל אצבע לכלל מוחלט.
    כי בעולם הפיננסי התשובה הנכונה היא פעמים רבות:
    תלוי למי. תלוי מתי. תלוי למה. ותלוי במה האלטרנטיבה.

    שוק ההון זה מסוכן
    נכון. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.
    אבל האם המסקנה היא שצריך להתרחק ממנו?
    רבים מאיתנו כבר מושקעים בשוק ההון, גם אם מעולם לא פתחנו חשבון מסחר.
    קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת הגמל וחיסכון לכל ילד – הכספים במוצרים האלה מושקעים בהתאם למסלולים שנבחרו.

    לכן השאלה אינה רק:
    האם שוק ההון מסוכן?
    אלא:
    איזה סיכון אנחנו לוקחים, לכמה זמן, והאם הוא מתאים למטרה של הכסף?

    המטרה אינה להימנע מכל סיכון.
    המטרה היא לדעת לנהל סיכונים.

    משכנתא זה לא טוב
    משכנתא היא חוב, ועל חוב משלמים בדרך כלל ריבית.
    אבל היא גם יכולה להיות הכלי שמאפשר למשפחה לרכוש נכס ולבנות הון לאורך שנים.
    משכנתא יכולה ליצור סוג של חיסכון כפוי.
    בכל חודש אנחנו מחויבים להעביר תשלום לבנק. חלק מהתשלום הוא ריבית ועלויות מימון, אבל החלק שמחזיר את קרן המשכנתא מקטין בהדרגה את החוב שלנו על הנכס.
    במקום לומר לעצמנו בכל חודש "את מה שיישאר נחסוך", נוצר מנגנון שמחייב אותנו להפנות חלק מההכנסה לבניית ההון שלנו.
    כמובן, זה נכון רק כאשר הדירה והמשכנתא מתאימות ליכולת הכלכלית שלנו.
    משכנתא גדולה מדי אינה הופכת לטובה רק משום שהיא "חיסכון כפוי".
    ולכן השאלה היא לא:
    האם משכנתא טובה או רעה?
    אלא:
    האם ההתחייבות שלקחנו משרתת את המטרות שלנו, והאם אנחנו מסוגלים לעמוד בה לאורך זמן?

    הלוואות זה דבר רע
    כאן חשוב לעשות הבחנה.
    הלוואה שנלקחת שוב ושוב כדי לממן הוצאות שוטפות שאין לנו יכולת לשלם עלולה להיות סימן לבעיה כלכלית.
    אבל לא כל הלוואה נועדה לצריכה.
    לפעמים הלוואה מאפשרת לרכוש נכס, לממן מהלך כלכלי או לשמור על כסף אחר למטרה חשובה יותר.
    לעיתים אפילו מוצעת לנו הלוואה ללא ריבית, למשל כחלק מהטבה בנקאית.
    האם צריך לקחת אותה רק משום שהיא ללא ריבית?
    לא.
    צריך לשאול מה נעשה בכסף ומה תהיה ההשפעה של ההתחייבות עלינו.
    וגם כאן אפשר לחשוב על חיסכון כפוי:
    אם הכסף שנלקח כהלוואה שימש לרכישת נכס או ליצירת הון, ההחזר החודשי מחייב אותנו בהדרגה לפרוע את החוב. ככל שהחוב קטן והנכס נשאר בבעלותנו, ההון הנקי עשוי לגדול.
    אבל אם לקחנו 50,000 ₪ כדי לממן הוצאות שוטפות, עצם העובדה שאנחנו מחזירים 1,000 ₪ בכל חודש אינה הופכת את ההחזר לחיסכון.
    לכן השאלה החשובה היא לא רק:
    האם כדאי לקחת הלוואה?
    אלא:
    מה ההלוואה הזאת מאפשרת לי לעשות, ומה יישאר לי בסופה?

    אם יש כסף, כדאי לסגור את המשכנתא
    איזו תחושה טובה יותר יכולה להיות מאשר להיות בלי חובות?
    ולפעמים פירעון המשכנתא אכן יהיה הצעד הנכון.
    אבל לפני שמעבירים סכום גדול למשכנתא, כדאי לעצור.
    מה הריבית שאנחנו חוסכים?
    כמה כסף נזיל יישאר לנו?
    האם נצטרך את הכסף בשנים הקרובות?
    ומה האלטרנטיבה?
    יכול להיות שהחלטה שנראית לנו ברורה מאליה אינה בהכרח המתאימה ביותר למצב שלנו.

    כסף בבנק הוא כסף בטוח
    הסכום בחשבון אולי אינו יורד בגלל תנודות בשוק.
    אבל גם לכסף שעומד יש סיכון, לאורך זמן האינפלציה עלולה לשחוק את כוח הקנייה שלו.
    לכסף שנצטרך בקרוב, נזילות ויציבות יכולות להיות חשובות מאוד.
    אבל כאשר מדובר בכסף שמיועד לטווח בינוני או ארוך, כדאי לשאול גם:
    מה הסיכון בכך שהכסף לא יהיה מושקע?

    בפרישה כבר אסור לקחת סיכון
    ככל שמתקרבים למועד שבו נזדקק לכסף, ניהול הסיכון אכן הופך משמעותי יותר.
    אבל פרישה אינה יום אחד.
    אדם שיוצא היום לפנסיה עשוי להזדקק לכספו עוד שנים רבות.
    לכן לא בהכרח נכון להתייחס לכל הכסף כאילו נצטרך אותו מחר בבוקר.
    אפשר לחשוב עליו בשכבות:
    מה נצטרך בשנים הקרובות?
    מה מיועד לטווח הבינוני?
    ומה יכול להישאר לטווח ארוך יותר?

    אם אני רוצה לחסוך, פשוט אחסוך
    גם זה נשמע הגיוני.
    אבל המציאות מלמדת אותנו משהו מעניין:
    הרבה יותר קל לתכנן שנחסוך מאשר לעשות זאת בפועל.
    הכסף שנשאר בעו"ש זמין לנו, ובמהלך החודש תמיד מופיעות עוד הוצאות.
    זו בדיוק העוצמה של חיסכון כפוי או אוטומטי.
    פנסיה היא דוגמה מצוינת: הכסף מופרש עוד לפני שהתרגלנו לראות אותו כחלק מהנטו שלנו.
    גם הוראת קבע להשקעה או לחיסכון יוצרת מנגנון דומה.
    ובמובן מסוים, גם החזר קרן של משכנתא יכול למלא תפקיד כזה: במקום לחכות לסוף החודש ולראות מה נשאר, קיימת התחייבות קבועה שחלק ממנה מקטין חוב על נכס שבבעלותנו.
    לפעמים הדרך להגדיל הון אינה לדרוש מעצמנו יותר כוח רצון.
    אלא לבנות מנגנון שלא תלוי בכוח הרצון שלנו בכל חודש מחדש.

    אז אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוב ב"טוב" ו"רע"?
    שוק ההון אינו "טוב" או "רע".
    משכנתא אינה "טובה" או "רעה".
    הלוואה אינה "טובה" או "רעה".
    וגם כסף נזיל אינו תמיד הפתרון הנכון.
    אלה כלים.
    והשאלה היא איך אנחנו משתמשים בהם.

    חשיבה מחוץ לקופסה בעולם הפיננסי אינה לעשות דברים נועזים או מתוחכמים.
    לפעמים היא בדיוק להפך:
    לעצור לפני החלטה שנראית לנו מובנת מאליה ולשאול:
    למה בעצם אני חושב שזה נכון?
    האם בדקתי את המספרים?
    האם בחנתי חלופות?
    האם אני מקבל החלטה מתוך ידע, או מתוך משפט ששמעתי במשך שנים?

    וככל שההחלטה משמעותית יותר, כך כדאי פחות לפעול באופן אוטומטי ויותר לבדוק, לחשוב ולהתייעץ עם גורם מקצועי מתאים.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @רחל-עומסי על סגירת משכנתא הייתי מוסיף שכל שקל שפורעים במסלול מסוים שווה לתשואה בטוחה בגובה הריבית שלו, ובלי מס. אז אם האלטרנטיבה היא פיקדון או קרן כספית שמניבים פחות מזה אחרי מס, הפירעון עדיף, רק לא על חשבון כרית ביטחון, ובמסלולים הקבועים לבדוק קודם את עמלת הפירעון המוקדם.

  • @רחל-עומסי על סגירת משכנתא הייתי מוסיף שכל שקל שפורעים במסלול מסוים שווה לתשואה בטוחה בגובה הריבית שלו, ובלי מס. אז אם האלטרנטיבה היא פיקדון או קרן כספית שמניבים פחות מזה אחרי מס, הפירעון עדיף, רק לא על חשבון כרית ביטחון, ובמסלולים הקבועים לבדוק קודם את עמלת הפירעון המוקדם.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @חושב-וחושב
    יפה מאוד

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    88 צפיות
    רחל עומסיר
    ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר. לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה. "יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?" אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל. ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים. תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי. ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם. ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע. אז מה עושים בייעוץ פנסיוני? המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה". מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם: קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים. קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות. הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים. מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם. ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה? למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה: עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים. לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים. במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד: מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות? וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן כשאנחנו צעירים, קל לחשוב: "כשארוויח יותר, אתחיל." "כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות." "יש עוד המון זמן עד הפנסיה." אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד. לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן. גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים. לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה. המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה. לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון. להכיר את החסכונות שכבר קיימים. להגדיר מטרות לכסף. לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות. ובעיקר - להתחיל. כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 6 הצבעות
    2 פוסטים
    148 צפיות
    ב
    תודה רבה על המידע ועל כל החשיבה על הציבור
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    102 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    464 צפיות
    ב
    @רחל-עומסי תודה רבה על המאמרים המחכימים והעוזרים מאוד לציבור
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    527 צפיות
    רחל עומסיר
    @שמואל ניודים והחלפת מסלולים לא קשורים לקופה פעילה או לא. קופה שהיא פעילה תנויד רק לאחר הפקדה ראשונה של המעסיק כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי. קופה שאינה פעילה תנויד ללא כיסוי ביטוחי. המעסיק בעבודה חדשה שואל האם הקופה פעילה, מעסיקים גדולים דורשים הוכחה לקופה פעילה.