המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

[רחל עומסי]

המוסכמות הכלכליות שכדאי לבדוק מחדש

יש משפטים על כסף שאנחנו מכירים כמעט מאז ומתמיד.
שוק ההון זה מסוכן.
משכנתא זה לא טוב.
הלוואות צריך להימנע מהן.
אם יש כסף עדיף לסגור את המשכנתא.
כסף בבנק הוא הכי בטוח.
לקראת הפרישה צריך להוריד סיכון.

חלק מהמשפטים האלה מכילים הרבה היגיון.
אבל הבעיה מתחילה כשאנחנו הופכים כלל אצבע לכלל מוחלט.
כי בעולם הפיננסי התשובה הנכונה היא פעמים רבות:
תלוי למי. תלוי מתי. תלוי למה. ותלוי במה האלטרנטיבה.

שוק ההון זה מסוכן
נכון. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון.
אבל האם המסקנה היא שצריך להתרחק ממנו?
רבים מאיתנו כבר מושקעים בשוק ההון, גם אם מעולם לא פתחנו חשבון מסחר.
קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות, קופת הגמל וחיסכון לכל ילד – הכספים במוצרים האלה מושקעים בהתאם למסלולים שנבחרו.

לכן השאלה אינה רק:
האם שוק ההון מסוכן?
אלא:
איזה סיכון אנחנו לוקחים, לכמה זמן, והאם הוא מתאים למטרה של הכסף?

המטרה אינה להימנע מכל סיכון.
המטרה היא לדעת לנהל סיכונים.

משכנתא זה לא טוב
משכנתא היא חוב, ועל חוב משלמים בדרך כלל ריבית.
אבל היא גם יכולה להיות הכלי שמאפשר למשפחה לרכוש נכס ולבנות הון לאורך שנים.
משכנתא יכולה ליצור סוג של חיסכון כפוי.
בכל חודש אנחנו מחויבים להעביר תשלום לבנק. חלק מהתשלום הוא ריבית ועלויות מימון, אבל החלק שמחזיר את קרן המשכנתא מקטין בהדרגה את החוב שלנו על הנכס.
במקום לומר לעצמנו בכל חודש "את מה שיישאר נחסוך", נוצר מנגנון שמחייב אותנו להפנות חלק מההכנסה לבניית ההון שלנו.
כמובן, זה נכון רק כאשר הדירה והמשכנתא מתאימות ליכולת הכלכלית שלנו.
משכנתא גדולה מדי אינה הופכת לטובה רק משום שהיא "חיסכון כפוי".
ולכן השאלה היא לא:
האם משכנתא טובה או רעה?
אלא:
האם ההתחייבות שלקחנו משרתת את המטרות שלנו, והאם אנחנו מסוגלים לעמוד בה לאורך זמן?

הלוואות זה דבר רע
כאן חשוב לעשות הבחנה.
הלוואה שנלקחת שוב ושוב כדי לממן הוצאות שוטפות שאין לנו יכולת לשלם עלולה להיות סימן לבעיה כלכלית.
אבל לא כל הלוואה נועדה לצריכה.
לפעמים הלוואה מאפשרת לרכוש נכס, לממן מהלך כלכלי או לשמור על כסף אחר למטרה חשובה יותר.
לעיתים אפילו מוצעת לנו הלוואה ללא ריבית, למשל כחלק מהטבה בנקאית.
האם צריך לקחת אותה רק משום שהיא ללא ריבית?
לא.
צריך לשאול מה נעשה בכסף ומה תהיה ההשפעה של ההתחייבות עלינו.
וגם כאן אפשר לחשוב על חיסכון כפוי:
אם הכסף שנלקח כהלוואה שימש לרכישת נכס או ליצירת הון, ההחזר החודשי מחייב אותנו בהדרגה לפרוע את החוב. ככל שהחוב קטן והנכס נשאר בבעלותנו, ההון הנקי עשוי לגדול.
אבל אם לקחנו 50,000 ₪ כדי לממן הוצאות שוטפות, עצם העובדה שאנחנו מחזירים 1,000 ₪ בכל חודש אינה הופכת את ההחזר לחיסכון.
לכן השאלה החשובה היא לא רק:
האם כדאי לקחת הלוואה?
אלא:
מה ההלוואה הזאת מאפשרת לי לעשות, ומה יישאר לי בסופה?

אם יש כסף, כדאי לסגור את המשכנתא
איזו תחושה טובה יותר יכולה להיות מאשר להיות בלי חובות?
ולפעמים פירעון המשכנתא אכן יהיה הצעד הנכון.
אבל לפני שמעבירים סכום גדול למשכנתא, כדאי לעצור.
מה הריבית שאנחנו חוסכים?
כמה כסף נזיל יישאר לנו?
האם נצטרך את הכסף בשנים הקרובות?
ומה האלטרנטיבה?
יכול להיות שהחלטה שנראית לנו ברורה מאליה אינה בהכרח המתאימה ביותר למצב שלנו.

כסף בבנק הוא כסף בטוח
הסכום בחשבון אולי אינו יורד בגלל תנודות בשוק.
אבל גם לכסף שעומד יש סיכון, לאורך זמן האינפלציה עלולה לשחוק את כוח הקנייה שלו.
לכסף שנצטרך בקרוב, נזילות ויציבות יכולות להיות חשובות מאוד.
אבל כאשר מדובר בכסף שמיועד לטווח בינוני או ארוך, כדאי לשאול גם:
מה הסיכון בכך שהכסף לא יהיה מושקע?

בפרישה כבר אסור לקחת סיכון
ככל שמתקרבים למועד שבו נזדקק לכסף, ניהול הסיכון אכן הופך משמעותי יותר.
אבל פרישה אינה יום אחד.
אדם שיוצא היום לפנסיה עשוי להזדקק לכספו עוד שנים רבות.
לכן לא בהכרח נכון להתייחס לכל הכסף כאילו נצטרך אותו מחר בבוקר.
אפשר לחשוב עליו בשכבות:
מה נצטרך בשנים הקרובות?
מה מיועד לטווח הבינוני?
ומה יכול להישאר לטווח ארוך יותר?

אם אני רוצה לחסוך, פשוט אחסוך
גם זה נשמע הגיוני.
אבל המציאות מלמדת אותנו משהו מעניין:
הרבה יותר קל לתכנן שנחסוך מאשר לעשות זאת בפועל.
הכסף שנשאר בעו"ש זמין לנו, ובמהלך החודש תמיד מופיעות עוד הוצאות.
זו בדיוק העוצמה של חיסכון כפוי או אוטומטי.
פנסיה היא דוגמה מצוינת: הכסף מופרש עוד לפני שהתרגלנו לראות אותו כחלק מהנטו שלנו.
גם הוראת קבע להשקעה או לחיסכון יוצרת מנגנון דומה.
ובמובן מסוים, גם החזר קרן של משכנתא יכול למלא תפקיד כזה: במקום לחכות לסוף החודש ולראות מה נשאר, קיימת התחייבות קבועה שחלק ממנה מקטין חוב על נכס שבבעלותנו.
לפעמים הדרך להגדיל הון אינה לדרוש מעצמנו יותר כוח רצון.
אלא לבנות מנגנון שלא תלוי בכוח הרצון שלנו בכל חודש מחדש.

אז אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוב ב"טוב" ו"רע"?
שוק ההון אינו "טוב" או "רע".
משכנתא אינה "טובה" או "רעה".
הלוואה אינה "טובה" או "רעה".
וגם כסף נזיל אינו תמיד הפתרון הנכון.
אלה כלים.
והשאלה היא איך אנחנו משתמשים בהם.

חשיבה מחוץ לקופסה בעולם הפיננסי אינה לעשות דברים נועזים או מתוחכמים.
לפעמים היא בדיוק להפך:
לעצור לפני החלטה שנראית לנו מובנת מאליה ולשאול:
למה בעצם אני חושב שזה נכון?
האם בדקתי את המספרים?
האם בחנתי חלופות?
האם אני מקבל החלטה מתוך ידע, או מתוך משפט ששמעתי במשך שנים?

וככל שההחלטה משמעותית יותר, כך כדאי פחות לפעול באופן אוטומטי ויותר לבדוק, לחשוב ולהתייעץ עם גורם מקצועי מתאים.

הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

[בן עליה]

תודה רבה על כל המאמרים המחכימים