דילוג לתוכן

האם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?

כלכלת המשפחה
10 9 289 8
  • יש לי שאלה לגבי הצעות לכרטיסי אשראי. כל פעם מחדש, בקניות, מציעים לי להצטרף לכרטיס "יש" ומפתים אותי ב-400 ש"ח מתנה. האמת היא שאני אף פעם לא מתעמק במבצעים או ההטבות הנלוות, ומרגיש שאני מפספס משהו או שאולי "עובדים עליי" בצורה כלשהי.

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד? האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    אשמח לשמוע את דעתכם, מניסיונכם או מידע שיש לכם.

    תודה!

  • יש לי שאלה לגבי הצעות לכרטיסי אשראי. כל פעם מחדש, בקניות, מציעים לי להצטרף לכרטיס "יש" ומפתים אותי ב-400 ש"ח מתנה. האמת היא שאני אף פעם לא מתעמק במבצעים או ההטבות הנלוות, ומרגיש שאני מפספס משהו או שאולי "עובדים עליי" בצורה כלשהי.

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד? האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    אשמח לשמוע את דעתכם, מניסיונכם או מידע שיש לכם.

    תודה!

    @דוד-גולדברג
    אין שום התחייבות??

  • יש לי שאלה לגבי הצעות לכרטיסי אשראי. כל פעם מחדש, בקניות, מציעים לי להצטרף לכרטיס "יש" ומפתים אותי ב-400 ש"ח מתנה. האמת היא שאני אף פעם לא מתעמק במבצעים או ההטבות הנלוות, ומרגיש שאני מפספס משהו או שאולי "עובדים עליי" בצורה כלשהי.

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד? האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    אשמח לשמוע את דעתכם, מניסיונכם או מידע שיש לכם.

    תודה!

    @דוד-גולדברג
    אני חושב שכדי לקבל את כל הארבע מאות צריך להשאר לפחות חודשיים עם מינימום קניה ברכטיס

  • יש לי שאלה לגבי הצעות לכרטיסי אשראי. כל פעם מחדש, בקניות, מציעים לי להצטרף לכרטיס "יש" ומפתים אותי ב-400 ש"ח מתנה. האמת היא שאני אף פעם לא מתעמק במבצעים או ההטבות הנלוות, ומרגיש שאני מפספס משהו או שאולי "עובדים עליי" בצורה כלשהי.

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד? האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    אשמח לשמוע את דעתכם, מניסיונכם או מידע שיש לכם.

    תודה!

    @דוד-גולדברג
    בעיקרון אם תבטל מיד לא תפסיד כלום.
    אך כנראה לא תבטל מיד.
    עכשיו אתה צריך לבדוק מה השיקולים שלך אם להחזיק את הכרטיס או שלא

  • @דוד-גולדברג
    אין שום התחייבות??

    @שמואל כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    אין שום התחייבות??

    0

    @שואף-ליותר כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    אני חושב שכדי לקבל את כל הארבע מאות צריך להשאר לפחות חודשיים עם מינימום קניה ברכטיס

    0

    @ה-שלמה כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    אך כנראה לא תבטל מיד.

    עכשיו יש לי מחייב לעשות ולהודיע שביטלתי
    יכול להיות שזה גזל לעשות על דעת לבטל?

  • המתנה זה 75 ש"ח בקנייה ראשונה ושאר הכסף זה אחרי 3 חודשים רק אם עברת עם הכרטיס משך זמן זה את הסכום של נראה לי 3000 או 5000 ש"ח
    אז תעשה את השיקול שלך אם זה שווה.

  • מצד גזל אני לא מאמין ,אולי לא יפה
    אך לפי התגובות האחרות אני מבין שזה כבר לא רלוונטי
    סתם כך ממעט ניסיון ,בכרטיסי אשראי הם כמעט תמיד יותר חכמים אם המתנות שלהם ב''שורות הקטנות''

  • יש לי שאלה לגבי הצעות לכרטיסי אשראי. כל פעם מחדש, בקניות, מציעים לי להצטרף לכרטיס "יש" ומפתים אותי ב-400 ש"ח מתנה. האמת היא שאני אף פעם לא מתעמק במבצעים או ההטבות הנלוות, ומרגיש שאני מפספס משהו או שאולי "עובדים עליי" בצורה כלשהי.

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד? האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    אשמח לשמוע את דעתכם, מניסיונכם או מידע שיש לכם.

    תודה!

    @דוד-גולדברג כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד?
    האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    לא. עקרונית אין בזה סיכון שלא ישתלם, כלומר שתצא בהפסד גמור.
    חוקית לגמרי לבטל אחרי תקופה.
    אין בזה גניבת דעת, כי גם אם תספר להם את התהליך, יאשרו לך לקבל כרטיס,
    בתקווה שתיפול לרשתם, מה שאכן אפשרי, כמו שקרה אצלינו, הבטחתי לעצמי לבטל את הכרטיס,
    אבל כשהתקשרתי פעם ופעמיים העבירו את הפניה הלאה, וכשחזרו אלי לא הייתי זמין, ולא היה לי כח להתקשר שוב,
    ובינתיים אשתי חגגה על כל ה"מבצעים למחזיקי כרטיס בלבד", וגם שילמתי 15 ש"ח דמי כרטיס לחודש...

  • @דוד-גולדברג כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    עלתה לי מחשבה: האם כדאי פשוט להצטרף, לקבל את המתנה, ואז לבטל את הכרטיס מיד?
    האם אני מפספס פה איזשהו קאץ' או פרט חשוב שיכול להפוך את המהלך הזה ללא משתלם?

    לא. עקרונית אין בזה סיכון שלא ישתלם, כלומר שתצא בהפסד גמור.
    חוקית לגמרי לבטל אחרי תקופה.
    אין בזה גניבת דעת, כי גם אם תספר להם את התהליך, יאשרו לך לקבל כרטיס,
    בתקווה שתיפול לרשתם, מה שאכן אפשרי, כמו שקרה אצלינו, הבטחתי לעצמי לבטל את הכרטיס,
    אבל כשהתקשרתי פעם ופעמיים העבירו את הפניה הלאה, וכשחזרו אלי לא הייתי זמין, ולא היה לי כח להתקשר שוב,
    ובינתיים אשתי חגגה על כל ה"מבצעים למחזיקי כרטיס בלבד", וגם שילמתי 15 ש"ח דמי כרטיס לחודש...

    @טריידר כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    העבירו את הפניה הלאה

    גם נקודה שכדאי לו לקחת בחשבון...

  • @טריידר כתב בהאם כדאי לנצל הצעה לכרטיס אשראי "יש" רק בשביל המתנה, ואז לבטל?:

    העבירו את הפניה הלאה

    גם נקודה שכדאי לו לקחת בחשבון...

    @אמת-מארץ-תצמח
    מה שאני עשיתי זה נרשמתי והעברתי את כל ההוצאות רק לאשראי הזה (לפי הדרישות צריך 1000 בחודש) את האשראי השני שמרתי בצד( לא כל אחד מצליח כי נח ככה לכן אם אתה לא חזק אל תעשה את זה) כך לא היה לי פיזור הנפש וההוצאות ואחרי 3 חודשים פשוט שברתי אותו, בכל מקרה על שנה ראשונה לא גובים דמי כרטיס ואני במעקב על זה כדי לבטל כשהצטרך ויהיה לי כוח לזה, קצת כאב ראש אך שווה למי שאוחז ראש ולא מתפתה להשאיר שניים בסופו של דבר.
    אגב אתה יכול לעשות אחד עליך ואחד על אשתך לפי מה שהבנתי(אולי זה תלוי אם יש לך שתי חשבנות בנק שונים).

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    267 צפיות
    ה
    סתם הערה שקשורה לנושא דיברתי לפני שנתים עם רב חשוב של אחד השכונות בירושלים שחתם על מכתב לאחד הקהילות על הזכות של לתרום לבנית בית כנסת וכו.. שהוא חושב שזה נצרך אבל בסוף כשאברכים מסיטים חלק ניכר מהמעשרות שלהם להוראת קבע גדולות זה יבוא על חשבון הקופת צדקה והוא צריך להתישב בדבר איך לאזן ולכלכל את המטרות.
  • 4 הצבעות
    14 פוסטים
    315 צפיות
    בוטח בה'ב
    @מחשב-מסלול-מחדש תטייל עוד קצת בפורום ותבין למה כתבתי את זה שוב כתבתי שזה האוירה ולא התכוונתי על עצם הנושאים יש עוד כלל ששכחתי חובה להביע דעה על הפריפריה בעד או נגד מידיעה או שלא..
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    136 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    143 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    116 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.