דילוג לתוכן

עלייה צפויה במדד תשומות הבניה

נדל"ן
1 1 80 1

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    15 פוסטים
    355 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @בית-שמש כתב בירידת עוגנים צפויה: מתי זה קרה? בימים האחרונים? בתחילת החודש הלועזי כל בנק ביום אחר בין 2-11 לחודש ובטפחות ב-26 לחודש הקודם
  • 5 הצבעות
    16 פוסטים
    508 צפיות
    כ
    עם עצמי. וקצת אח. אבל מראש היה ברור לי ולהורים המיקום (במרכז)
  • מה אומרים על עמנואל החרדית ?

    נדל"ן עמנואל דיור
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    219 צפיות
    בוטח בה'ב
    מה בעניין התחבורה?
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    866 צפיות
    פשוט יהודיפ
    הטור שכתב בעניין דירה בהנחה יעקב רייניץ בקבוצה המדהימה של ידידנו @ניסן-עציוני איפה כדאי להירשם? ניתוח מעמיק של הגרלת 'דירה בהנחה' ביום ראשון בשבוע שעבר נפתחה ההגרלה הממשלתית 'דירה בהנחה' לכ – 7,500 יח"ד, ומאותו רגע עסוקים המוני עמך בית ישראל איפה כדאי לבחור דירה מבחינת הסיכויים הכי טובים לזכות בהגרלה וכמובן אחוזי הרווח. ובכן, קודם כל אין תשובה אחידה כי הפעם יש הקצאות מיוחדות לבני מקום, חיילי מילואים ולוחמים בסדיר שקיבלו עדיפות על פני כולם – ובחלק מהערים, בעיקר בפריפריה, ההקצאה היא משמעותית מאד. כאשר מקזזים את ההקצאות המיוחדות הללו, נשארות כ-3,100 יחידות דיור המיועדות לכלל הציבור (נכנה אותן "חיצוניים"). בהמשך נתמקד אך ורק בסיכויי הזכייה של "החיצוניים", מכיוון שסביר להניח שבקטגוריות המיועדות בעיקר לאנשי מילואים ובני מקום, הם יזכו ברוב הדירות. יצוין כי משרד השיכון אינו מפרסם את נתוני ההרשמה של חיילי המילואים, ככל הנראה מטעמי בטחון. ההגרלה הנוכחית מורכבת במיוחד, שכן משרד האוצר הציב מגבלות ותנאים שמקשים על הציבור הרחב להשתתף. למעשה, משרד האוצר הצליח להגביל באופן דרמטי את הזמינות עבור אזרחים שאינם משרתי מילואים או בני מקום, מה שהופך את ההשתתפות בהגרלה למסובכת ומוגבלת עבורם, וכל דירה שמיועדת עבורם היא הישג של ממש כתוצאה מההתעקשות של משרד השיכון לאפשר לכלל האזרחים במדינה להשתתף בהגרלה. * בא נתחיל עם הערים שהסיכוי "לחיצוניים" להגריל שואף לאפס ולכאורה חבל להירשם שם: דימונה, טבריה, כפר ורדים, עכו ומעלות. אז מה היא ההנחה שתקבלו על הדירה שתזכו בה, תלוי את מי שואלים. יש פערים בין הנתונים של השמאי הממשלתי עליו מסתמכים ברמ"י, לעומת הנתונים של מדל"ן שהשוק החופשי מתבסס עליו. מסיבה זו, בטבלה המצורפת נעשה ממוצע וזה משקף יותר את נתוני האמת. ובכלל חשוב להדגיש בצורה ברורה: לפני שאתם בוחרים דירה, תעשו חשבון כמה הון עצמי יש לכם. אם מדובר בסכום נמוך, אל תתמודדו בהגרלות על דירות של 2.5 מיליון שקל, כי פשוט לא תעמדו בתשלומים, ובתקופת הבנייה מדובר על תשלומי שכירות ומשכנתא בו זמנית. יש פתרונות של הכנסת שותף וכו', אבל הנושא הזה מורכב גם מבחינה חוקית – וכל אחד שיבדוק זאת לעצמו. אם ההון העצמי נמוך, ניתן להתמודד בערים שמחירי הדירות בהגרלות מתאימים ליכולת הפיננסית, גם אם הרווח אינו גדול. בסופו של דבר, אם יש לכם 100-150 אלף שקל, זה המקום היחיד שתקבלו משכנתא על 90% משווי הנכס ותתקדמו לבעלות על דירה. בהגרלה הנוכחית יש פער עצום: מדירות 100 מ"ר בממוצע של כ-700 אלף שקל (מצפה רמון ועפולה), ועד ירושלים ורעננה בסכומים של 2.5 מיליון שקל לדירה. בהגרלות הקודמות הממוצע עמד על כ-1.5 מיליון לדירה. * ואיפה הסיכויים הטובים לחיצוניים להגריל באופן כללי, בעלי הון עצמי נמוך (וגם גבוה) כדאי להם לשקול התמודדות בעפולה (770 אלף שקל), מצפה רמון (644 אלף שקל), ונוף הגליל (1.08 מיליון שקל) . בתקציב מעל 1.4 מיליון אפשרי גם: עפולה, נוף הגליל, קרית גת. בתקציב מעל 1.7 מיליון אפשרי גם: עפולה, קרית גת, קרית עקרון. בתקציב מעל 2.5 מיליון אפשרי גם: עפולה, רעננה, קרית עקרון. בני מקום בבית שמש בתקציב 1.7 מיליון: בית שמש, עפולה, קרית עקרון. בני מקום בירושלים בתקציב 2 מיליון: י-ם הר הצופים בלבד, עפולה, קרית עקרון. בני מקום בירושלים בתקציב 2.8 מיליון: ירושלים, רעננה, קרית עקרון. * לתשומת לב: למרות שאני מייעץ לאנשים מדי יום בנושאי נדל"ן, בנוגע להגרלה הספציפית הזו השתדלתי להביא כאן את כל הנתונים הרלוונטיים. מעבר לנתונים אלו אין טעם ליצור קשר, מכיוון שלא אוכל לסייע יותר ממה שכבר פורט כאן. במידה ויהיו שינויים בהמשך, אפרסם עדכונים בעמודים אלו. אין באמור המלצה לבחירת דירה וכל אחד יחליט לפי שיקול דעתו
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    354 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.