דילוג לתוכן

הפנסיה שלי: מפחדים של פעם לתקווה של היום - מה השתנה?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
2 1 122 1

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    56 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    116 צפיות
    רחל עומסיר
    ודאי - מקיפה! בפרישה אחוז הבטחת תשואה גבוה יותר וזה חשוב ואין אפשרות כבר להעביר. גם כיום זה חשוב בנוסף לא לוותר על כיסוי ביטוחי לצערי אני מכירה כמה שממש חיים מקצבאות נכות מהקרן וכן כאלה שקצבאות שאירים מפרנסות אותם
  • 0 הצבעות
    29 פוסטים
    330 צפיות
    ס
    @חיסכון-לחתונה כתב בפניתי לסוכן והציעו לי את ההצעה הבאה עבור פנסיה: היא אמרה לי שאפשר גם לקבל במגדל 1.3 הפקדה ו0.12 צבירה אבל עדיף לי את הראל שזה 1.5 הפקדה ו0.11 צבירה. נשמע לי מוזר, לא? פער זניח מאוד בין 2 ההצעות. שניהם טובים. [image: 1767292369950-88b249bb-4f9d-4ebb-89cd-69953883e42d-image.png] [image: 1767292496021-6a5ea1d4-0e65-4171-8d3f-c066d55bdd72-image.png]
  • 3 הצבעות
    43 פוסטים
    788 צפיות
    צ
    @אבי-ר. צודק, מדדים זה סיכון גבוה בהגדרה. אבל בפועל בחיסכון לכל ילד זה מחולק בשמות הללו, מסלול בסיכון מוגבר, מסלול בסיכון בינוני, מסלול בסיכון מועט, מסלול הלכה. ואילו בשאר המוצרים הפנסיוניים יש הרבה מסלולים והרבה שמות, ולא משתמשים בשמות של המסלולים בחל"י. והמסלולים שנקראים מסלול בסיכון מוגבר בחיסכון לכל ילד הניבו תשואה גבוהה, יותר משאר המסלולים של מניות במוצרים הפנסיוניים. [לא בדקתי כרגע, זה מתוך הזיכרון].
  • 8 הצבעות
    7 פוסטים
    240 צפיות
    רואה את הנולדר
    @עמית-של-סגל כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: @רואה-את-הנולד כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: ועוד דבר יש עובדים שזכאים לקרן השתלמות ולא מבקשים מהמעסיק וכל שנה שעוברת הם מפסידים כסף זכאים אתה מתכוון שהמעסיק מחויב להפריש להם? מעניין מה הכללים בזה. לדוגמה עובדי ההוראה זכאים לקרן השתלמות אבל הם צריכים למלא טופס ואם הם לא עושים את זה לא מתחילים להפריש להם במקרה הטוב המזכירות מבקשת מהם במקרה הגרוע המוסד מנסה להתחמק אבל הוא חייב חוקית גם עובדי מדינה זכאים אחרי שנה לקבל קרן השתלמות תוך כדי חיפוש מצאתי את הנתון הזה וזה ממש מדהים לכ- 150,000 עובדי הוראה החוסכים בקרנות ההשתלמות, הזכאים לצאת לשנת השתלמות בתום 6/7/8 שנות חיסכון, ולכ – 3500 עובדי הוראה מממשים את זכאותם ויוצאים לשנת השתלמות מידי שנה. זה אומר שרוב עובדי ההוראה שחוסכים בקרן למורים וגננות לא יוצאים לשנת שבתון וזה אומר שהם מפרישים בקופה לא רווחית ומורכבת להוצאת הכסף סתם כי הם לא עצרו רגע לחשוב חבל!!!