דיונים על מאמר - "דאגת מחר"
-
נולד לכם ילד/ה? מזל"ט!
איזו התרגשות משפחתית ואישית רבה!
גם אתם רוצים לעטוף ולהעניק לילדיכם את הטוב ביותר עבורו?
הגעתם לאחד המקומות הנכונים בס"ד!
כאן אנחנו ניתן לכם את המידע והכלים העדכניים והמועילים ביותר מבחינה כלכלית
למען העתיד הכלכלי של ילדכם החדש וכן לשאר אחיו ואחיותיו הקודמים והבאים אחריו בתור בס"ד!
קודם כל נדון בשאלה העקרונית הפשוטה: למה לדאוג דאגת מחר?
-
@אבישי-ויינגולד
השתתפתי בוועדים של הרב קסלר ואפשר לומר שהוא חולק בתוקף על התוכן שכתבתם, ואתמצת את דבריו במילים פשוטות, הקב"ה שהוא שותף מלא בילדים האלו הוא ידאג לחתונתם והראש צריך להשאר רק לצמיחה בלימוד והשאר יבוא מאליו.
אין בקטנותי להכריע אך אשמח להרחבה בנושא שלא ראיתי שגדולי ישראל כתבו כדבריכם וראיתי רק את הרב קסלר שהרחיב נגד. -
@צופה-ומביט
שאלה טובה שאלת מכובדי
גם אני השתתפתי בוועדים הללו
היה חשוב לי לשמוע מכלי ראשון את ההשקפה הזו!
ידוע שהרב וואזנר והרב שטיינמן ועוד מגדולי הדורות
המליצו ועודדו מאוד לחשוב על העתיד
ויש על כך אלפי סיפורים מכלי ראשון
כולל לי בעצמי כמובן.
אני מציע לכל מי שמסתפק מהו רצון השי''ת ממנו
פשוט שיגש למורו ורבו
יציג בפניו את הנתונים שלו
(עיסוק, גובה הכנסות/הוצאות, מס' ילדים וכו')
ויקבל דבר ה' זו הלכה מה עליו לעשות
היה לי מקרה של אברך שניגשתי איתו לרבו
ואמר לו שאין עליו חיוב להשתדל בזה מוקדם
אבל להבנתי זו לא הוראה כללית
ובוודאי לא דעת כל גדו''י.
אשמח לשמוע ממך @צופה-ומביט
האם יצא לך לשאול את הרב שלך בנושא הזה?
ותחכים את כולנו
בכל הכבוד הראוי!
אבישי -
@אבישי-ויינגולד אינני מתיימר להציג דעה תורנית כלל, אך כמדומני שיש לחלק בין השקעה שדורשת תשומת לב וכוחות נפשיים, לבין השקעה חודשית בשוק ההון, שלא אמורה לבוא על חשבון צמיחה תורנית בשום אופן.
-
@ביזנייעס אף אני מדגיש שאני לא מתיימר להציג דעה תורנית והשקפתית בענין זה, אלא רק לפתוח כיוונים חדשים.
אבל לכאו' יש הבדל בין מי שמנסה בגדר היכולת וההשתדלות לחסוך ולהשקיע את הכסף לבין מי שטרוד ועסוק בחיסכון כזה וזה מוציא אותו מלימודו, כלומר אפשר שכוונת דברי הרב קסלר שליט"א על כך שאיננו צריכים לדאוג למטרה זו כונתו לדאוג ולהשקיע את ראשנו בזה ועי"כ לצאת מלמודינו, אני מכיר אדם שעזב את הכולל ויצא לשוק העבודה רק בגלל שחשב בגיל צעיר איך יחתן את ילדיו, ואפשר שזה הרב קסלר רוצה למנוע, בכו"א גם אם דעת הרב קסלר שליט"א שאין צריך לחסוך כלום ואפי' מה שאפשרי לחסוך עם קצת סדר בחשבון ורצון לעשות את זה, אני שמעתי על רבנים אחרים שאמרו שמה שבגדר הנורמלי וההשתדלות כן צריך לעשות, וכמובן שבשאלה כבדת משקל שכזו ראוי שכל אחד ישאל את רבו.
וכן צודק הרב ביזנייעס שיש הבדל בין ההשקעות השונות בין השקעה שטורדת את האדם להשקעה שלא טורדת את מנוחתו.
בכו"א לכאו' זה ודאי שאין צורך לחשבן על השקל איך אנחנו הולכים לחתן את ילדינו ולזכור שיש לנו אבא שדואג לנו, ומה שבגדר ההשתדלות זה ראוי לעשות כל אחד ע"פ דעת רבו. -
בנוגע לצדדים שעלו כאן-
צודקים המחשבתם ובגישתם אלו שטענו שאולי אין זה מדרכי ההשתדלות הנדרשים מאברך שילדיו צעירים.
אך מחשבה זו אולי היתה נכונה עד לפני כ-20 שנה.
מאז לפני כ-20 שנה כאשר רבים מהציבור הרגישו שיש קושי מסוים בהתנהלות בכל הנוגע לנישואי הילדים,
ואז הקימו- בעצת רוב מנין בונין של גדו"י דאז ויבלח"ט החיים עימנו כיום- את הגמ"ח המרכזי אשר נועד לתת לאנשים צעירים- דוקא!- הורים לילדים עד גיל 3
תכנון כלשהוא לקראת חתונות הילדים.
מאז ועד היום במשך שנים- כמעט לכל אברך שלישי או רביעי היה הפקדה מסוימת באותו גמ"ח,
מה שאומר שהשתדלות לחתונות הילדים באופן הזה כבר נהייתה דבר לכאו' מתבקש.
וכאן באו אנשי 'בנקל' ועוד רבים בציבור, ובסה"כ אומרים לאנשים שאת אותה השתדלות, במקום לעשות במסגרת 'זכאות להלואה' בבא היום, יעשו במסגרת 'כסף מזומן בבעלותך' בבא היום.
ובנוגע לעצם דברי הרב קסלר שליט"א,
גם אני שמעתי אותם,
אם אינני טועה הוא מדבר בעיקר על התחום של התחייבות לדירה, ובנושא זה הוא נותן פיתרון של לימודי מקצועות עם משכורות גבוהות,
שזה אכן נותן בסיס וכיוון למשכנתא גבוהה לצורך רכישת הדירה.
משא"כ כאן עיקר הנידון הוא לצורך הוצאות הנישואין- החתונה עצמה וכל הנלווה, שהם עצמם אוחזים כיום בלפחות 150 אל"ש. -
בהיותי בגיל השידוכים טענו לי שוב ושוב כנגד הרצון לקבל כסף או יכולת להשתכר שתי טענות.
האחת, הקב"ה מנהל את העולם ולא צריך לדאוג את דאגת המחר ואם לא תהיה לי ברכה בכסף שום דבר לא יעזור ופרנסה משמיים וכו',
השניה, אם תקבל הרבה כסף מהשווער הוא יתערב לך בחיים וכו', ואם אשתך תעבוד בעבודה פלונית תצטרך לטפל בילדים כל הזמן ולא יהיה לכם זמן לבנות את הזוגיות ועוד כהנה וכהנה.הצעתי לכל הטוענים להחליף את הטענות.
הקב"ה מנהל את העולם ולכן לא צריך לדאוג ובע"ה למרות שאשתי תעבוד שמונה שעות ביום הקב"ה יכול לעשות שזה לא יפריע לי ללמוד בכלל, וכך גם הזוגיות שלי בידיים של הקב"ה ואם לא תהיה לי ס"ד שום דבר לא יעזור.
ולהפך אם אני לא אדאג לעצמי לאפשרות להתפרנס בכבוד אני לא יוכל ללמוד כי אני אצטרך למצוא מקורות הכנסה וכו'.
ובאמת התקשתי מאוד למה יש דברים שאנחנו יודעים שהכל משמים ולא צריך לדאוג להם ויש דברים שפשוט שצריך להשתדל ואין אפילו צד אחר.
ולדעתי התשובה היא שיש דברים שחונכנו שהכל בידי שמים ויש דברים שפחות חונכנו לזה, והאמת היא שרובינו לא באמת חיים בטחון אלא רק מדקלמים ולכן אנחנו מדקלמים רק מה שאמרו לנו ולא מה שפחות אמרו לנו,
ותפקידינו להיות כנים עם עצמינו ולדעת שהכל בידי שמים מחד גיסא ומאידך גיסא בהכל צריך לעשות השתדלות ולא להתעצל בתירוצים רוחניים שונים ומשונים (ויעויין בחזו"א אמונה וביטחון שהאריך בדבר הבטחון המזויף).דעתם של אלו שלא ממליצים להשתדל אפשר להסביר בכמה דרכים:
- הם סברו שבדבר שלא עומד לפניך עכשיו לא צריך להשתדל, זה לא כמו כל החותמים על חובת ההשתדלות לגמ"ח המרכזי וכדו' ואולי באמת זה השתנה בהתאם למקובל שכיום כן דואגים לזה.
- הם חששו מהשקעות בעייתיות שאברכים יפסידו בהם את כל כספם מה שכמובן לא נוגע במקרה של ארגון בנקל.
- דעתם הייתה שלא נכון להכנס לסחרור כלכלי מדאגת המחר, וזה דבר מאוד מובן ונכון, אבל המטרה היא שאנשים יצליחו לחסוך בלא להדחק יותר מידי.
-
@הקול-השפוי
דברי טעם כתבת,
רק אחדד משהו קטן:
אני לא מכיר אנשים שהחיסכון לעתיד הכניס אותם לסחרור כלכלי
מניסיוני עד כה
בדר''כ הסחרור הכלכלי נובע מאי חשיבה על העתיד בכל התחומים
וכל פעם מצחיק אותי לשמוע את אלו שמעודדים לא לחסוך
כי זה על חשבון ההווה כביכול
זה אחד השטויות הגדולות בתחום
ומראה שמעולם לא ניסו לחסוך. -
@אבישי-ויינגולד
באופן כללי כנראה זה כך, אני מאמין שאתה יודע מה שאתה כותב.
אבל לדעתי עדיין תתכן סיטואציה שאברך בלי יעוץ נכון ידחק מעל ומעבר ליכולותיו.
ובעיקר יכול להיות שאותם רבנים רצו למנוע מצב שאברך ירדוף מרגע נשואיו אחרי כל שקל בשביל שיוכל לחסוך.
וזה דבר שמאוד מהר יכול להוציא אברך מהשקיעות בלימוד ואולי אף מהכולל. -
ישנם רבים מגדולי ישראל שחיוו דעתם שחובת ההשתדלות אינה מחייבת השקעות אלא ראוי יותר להפקיד בגמ"ח ואף בגמ"ח רגיל שאינו מתחייב לתת הלוואות כמו הגמ"ח המרכזי.
מצורף מכתב הגר"מ קסלר המעיד שדעת הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל היתה שראוי יותר להפקיד בגמ"ח ולא להשקיע, וכן עדות הרב מישקובסקי [הבן] על דעת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שעדיף הפקדה בגמ"ח על השקעה מבחינת חובת ההשתדלות הראויה.
לא הצלחתי לצרף כאן אך מי שמעוניין יבקש ואשלח לו במייל -
@מאיר-וייס חשוב שהעלת את זה כי מעולם לא הוצג לגדולי ישראל זצוק"ל ואף חלק שאיתנו לאוי"ט, מה פירוש השקעות ולתפיסתם זה בורסה והימורים ונפילות והראש יוצא מהלימוד, ובדורנו, לא היא, ממש לא. כיום יש דרכים כמו השקעה במדדים לטווח ארוך בהפקדה חודשית שזה דרך ברורה להשאר שקוע בלימוד. אז כן, כיום יש חובה גמורה להתכונן ובכך מייצרים אפשרות לשבת וללמוד כראוי כשמחתנים ילדים ולא להתרוצץ בהלוואות והחזרים שאין יד בן אנוש יכולה לעמוד בהם.
הדיינים שאני שמעתי שממש לא נחה דעתם מהפרסומים המגמתיים של הגמחים שנצרך לטמון את הראש בחול ולצעוק אני בעל בטחון. הגר"י סילמן והגרמ"ש קליין והגרמ"מ שפרן ועוד רבים וטובים מצווים את שומעי לקחם שזו דרך ה' בימים אלו ולא רק שזה לא פוגע במידת הבטחון אלא זהו חלק מהחובה המוטלת על כל עמלי התורה.וחס וחלילה שלא ישמע זלזול בכי הוא זה בגדולי ישראל, אלא רק שימת לב מי המפרסם של הדברים (לא הרב קסלר אלא יד שמשון, בדקת מה הסיבה שהוא משלם על פרסום הועדים האלו ורק לעשות כנסים בכל מקום?)
אשמח לדעתו של הרב @אבישי-ויינגולד
-
@מאיר-וייס כתב בדיונים על מאמר - "דאגת מחר":
ראוי יותר להפקיד בגמ"ח ואף בגמ"ח רגיל שאינו מתחייב לתת הלוואות כמו הגמ"ח המרכזי.
מצורף מכתב הגר"מ קסלר המעיד שדעת הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל היתה שראוי יותר להפקיד בגמ"חדעת הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל הייתה לא להפקיד בכל מיני תוכניות גמח"ים
ולהפקיד בגמ"ח רגיל אם יש כסף מיותר
אני לא חושב שהיה לו הבדל בין תוכניות הגמח"ים השונות לבין השקעה בשוק ההון מבחינת השתדלות -
@רואה-את-הנולד הקדים ואכתוב שאני לא בטוח במה שאני כותב.
אבל כמדומני ששמעתי עדות שהיתה לו התנגדות ספציפית ולא כללית,
ואדרבה מי שיודע כך או אחרת שיכתוב. -
@אבי-ה-נערה כתב בדיונים על מאמר - "דאגת מחר":
@מאיר-וייס חשוב שהעלת את זה כי מעולם לא הוצג לגדולי ישראל זצוק"ל ואף חלק שאיתנו לאוי"ט, מה פירוש השקעות ולתפיסתם זה בורסה והימורים ונפילות והראש יוצא מהלימוד, ובדורנו, לא היא, ממש לא. כיום יש דרכים כמו השקעה במדדים לטווח ארוך בהפקדה חודשית שזה דרך ברורה להשאר שקוע בלימוד. אז כן, כיום יש חובה גמורה להתכונן ובכך מייצרים אפשרות לשבת וללמוד כראוי כשמחתנים ילדים ולא להתרוצץ בהלוואות והחזרים שאין יד בן אנוש יכולה לעמוד בהם.
הדיינים שאני שמעתי שממש לא נחה דעתם מהפרסומים המגמתיים של הגמחים שנצרך לטמון את הראש בחול ולצעוק אני בעל בטחון. הגר"י סילמן והגרמ"ש קליין והגרמ"מ שפרן ועוד רבים וטובים מצווים את שומעי לקחם שזו דרך ה' בימים אלו ולא רק שזה לא פוגע במידת הבטחון אלא זהו חלק מהחובה המוטלת על כל עמלי התורה.וחס וחלילה שלא ישמע זלזול בכי הוא זה בגדולי ישראל, אלא רק שימת לב מי המפרסם של הדברים (לא הרב קסלר אלא יד שמשון, בדקת מה הסיבה שהוא משלם על פרסום הועדים האלו ורק לעשות כנסים בכל מקום?)
אשמח לדעתו של הרב @אבישי-ויינגולד
ממה ששמעתי מאחורי הקלעים של הוועדים הללו
היוזמה לא באה מיד שמשון אלא מהגר''מ קסלר שרתם לעניין את יד שמשון כדי שיוציאו את זה אל הפועל לבקשתו.
החשש היה אכן מהשקעות מפוקפקות של אברכים שיוציאו אותם מהלימוד וכו'.
אני לא יכול בכזה פורום מכובד וציבורי שכזה לכתוב יותר.
רק אציין שאברכים שמודרכים היטב ע''י בעלי מקצוע ובאופן אחראי ומקיף יכולים להשקיע למען העתיד ללא יציאה מהלימוד בכלל אלא להיפך!
רוב מי שאני מכיר שפועלים נגד הנושא (לא ר' אריה ליבוביץ' היקר)
זה או מחוסר ידע של המוצר הזה או לצערי מאינטרס שהם משווקים משהו אחר (לאו דווקא גמחי''ם) לעיתים במודע ולעיתים בתת מודע.
סליחה על החריפות. -
@הקול-השפוי כתב בדיונים על מאמר - "דאגת מחר":
@אבישי-ויינגולד
באופן כללי כנראה זה כך, אני מאמין שאתה יודע מה שאתה כותב.
אבל לדעתי עדיין תתכן סיטואציה שאברך בלי יעוץ נכון ידחק מעל ומעבר ליכולותיו.
ובעיקר יכול להיות שאותם רבנים רצו למנוע מצב שאברך ירדוף מרגע נשואיו אחרי כל שקל בשביל שיוכל לחסוך.
וזה דבר שמאוד מהר יכול להוציא אברך מהשקיעות בלימוד ואולי אף מהכולל.המצב הזה שמשפ' לא חושבת על העתיד
אלא רק חיה את ההווה זה המתכון המהיר והבטוח ביותר לתסבוכת כלכלית ולחובות שגם מוציאים אברכים מהלימוד ואף מהכולל!
האם אברך יכול להקטין ראש ולומר אני מאוכלי המן זו שאלה תורנית שהוא צריך לשאול את רבו לא אותי כיועץ כלכלי.
המציאות מוכיחה שהרבה אברכי משי חוסכים בכל חודש סכומים ניכרים בלי לצאת מהלימוד!
והרבה אברכים שלא חוסכים נכנסים לתסבוכת כלכלית שמוציאה אותם מהלימוד באופן חלקי או מלא.
אז יבחר הבוחר וישאל את רבו מה עליו לעשות? -
מה שגדולי ישראל שהבאתי קבעו זה, שהפקדה בגמ"ח נחשבת להשתדלות מושלמת ואין צורך השתדלות נוספת ואין זה נחשב לטמון את הראש בחול.
להלן מכתבו של הגר"מ קסלר שליט"א על דעת מרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, ואח"כ עדותו של הרב מישקוסקי שליט"א על דעת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
קישור לעדות על דעת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל [הראיון הראשון בחוברת]
https://www.dirshu.co.il/486518/?srsltid=AfmBOooboKIMon_NlgcwjUHuQ4zfpLtKD7bqu0fOXs_biaX3Ndy9inf6 -
@מאיר-וייס
ראשית סו"ס אני רואה שיש מישהו שכותב במפורש שהשתדלות רוחנית נחשבת השתדלות.
כי מה שהגמ"ח המרכזי כותבים שזו ההשתדלות, זה הם כותבים ולא הרבנים, הרבנים רק כתבו שמצוה גדולה לתרום לגמ"ח, ולמרות שזה ממש מוזר שצריכים לכתוב כזה דבר, אבל בשביל לשווק מוצר מספיק להציג חתימות של מאה רבנים שמצוה לתרום לגמ"ח, ואז לכתוב במודעות פרסום שזו ההשתדלות...
ולגופו של ענין כמדומני שהרב קסלר עצמו דיבר בוועדים שמי שאין לו מה לשלם לא צריך להתחייב כ"כ הרבה כסף.
ולדעתי כאן מגיע קונפליקט, מצד אחד אדם רוצה להתחייב הרבה כסף כדי לחתן את ילדיו, בגלל שאם לא יתחייב כיצד יחתן אותם, מחשבה של חסרון באמונה.
אז הוא חושב לעשות השתדלות, ולכן הוא תורם לגמ"ח כדי שיהיה לו בבוא עת זכות לקבל הלוואה. כלומר הוא עושה השתדלות לקבל כסף שצריך לעשות שוב השתדלות כדי לקבל עוד כסף בשביל להחזיר את הכסף הראשון שקיבל בתורת הלוואה.
ושוב במעשה זה יש חסרון באמונה, וכי הקב"ה לא יכול לחתן לך את הילדים בלי הלוואה, וכי הוא לא יכול לארגן לך את כל הכסף שיהיה שלך?
ולכן אדרבה, מי שמשקיע נכון יותר קל לו לבטוח שהקב"ה יביא לו את כל הכסף, לא בגלל שהוא עוזר לקב"ה להביא לו את הכסף, שהרי הוא לא יכול לדעת האם כשיצטרך את הכסף או לפני - שלא תהיה מפולת ח"ו בכל השווקים. אבל הוא יודע שאת החלק שלו הוא עשה והקב"ה יעשה את שלו.
ואה"נ השאיפה שלנו בתור בני תורה היא להגיע לדרגה הגבוהה יותר של אמונה ובטחון בלי צורך בהשתדלות, וכמו שכבר כתב השבט הלוי בתחילת חלק ד שחובה לחסוך לחתונות הילדים משום שמצד הטבע כשיגיע אותה עת לא תהיה את האפשרות להשיג כזה הרבה כסף בזמן קצר, אבל מי שגדול במידת הביטחון אינו צריך לכל זה.
עכ"פ מי שמספיק לו השתדלות רוחנית, גם זו דרגה גבוהה. -
ודבר נוסף זכורני שהרב קסלר בוועדים חילק בדרגות הס"ד שיש בין אברך שכל כולו שקוע בתורה, לבין אברך ששקוע בתורה אבל פחות.
-
@מאיר-וייס רק רציתי להפנות את תשומת הלב שהרב קסלר בעצמו כותב בשם הגר"ג אדלשטין ..."מאשר להתיגע ולהסתכן בהשקעות ויחד אם זאת להצליח להשאר מונח בלימוד ולצמוח ת"ח שהרבה עשו ולא עלתה בידם וד"ל"
הינו שאין לו משהוא נגד להשקיע את הכסף אלא רק שלא יוציא את הראש מהלימוד פלוס הסיכונים
וכידוע שאפשר להשקיע בלי להוציא את הראש מהלימוד ואם מינימום סיכונים(פחות מאשר לתת לכסף לשכב בצד)
(ומה עדיף אלפי אברכים שמתעסקים בנדל"ן כול היום בשביל לחתן ילדים?)
וכי אם תשאל את הרב קסלר האם להוסיף 50 שקל לקצבת ילדים הוא יגיד שזה לא השתדלות -
@שוקי חזק ביותר!!!
