דילוג לתוכן

פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

הועבר כלכלת המשפחה
8 7 335 1
  • "אנחנו לא גומרים את החודש, איך אפשר לחשוב על חיסכון"?
    זוהי שאלה שמלווה המון משפחות, ונראית כמעט בלתי אפשרית.

    ההטעיה הפסיכולוגית של הכסף הקטן

    האמת המרה היא שאנחנו נופלים למלכודת חשיבה מוטעית: אנחנו מזלזלים בסכומים הקטנים.
    כשאנחנו רואים 15 ₪ או 30 ₪, מיד אומרים לעצמנו: "מה זה בכלל? מה יצא לי מזה?"

    אבל כאן טמונה הטעות הגדולה. כל שקל יש לו משמעות עצומה.

    כל שקל קובע!

    דמיינו מצב שאתם בתחנת רכבת, וחסר לכם שקל אחד לקניית כרטיס. או מצב שצ'ק חוזר בגלל חוסר של שקל בודד. פתאום אותו שקל נראה לא כל כך פעוט, נכון?

    הקסם של הכפלת הסכום

    החכמה האמיתית היא להסתכל על הסכום השנתי. קחו לדוגמה:

    • חיסכון של 15 ₪ בחודש = 180 ₪ בשנה
    • חיסכון של 50 ₪ בחודש = 600 ₪ בשנה
    • חיסכון של 100 ₪ בחודש = 1,200 ₪ בשנה

    הסכומים האלה כבר נשמעים אחרת, נכון? פתאום 15 שקלים בחודש לא נראים כל כך זניחים.
    כמובן שזה משמעותי גם ביחס לחסכון. כל סכום קטן שנחסוך בחודש, בעצם שווה לנו כפול 12 בתוכנית חסכון, וזה עוד לפני ה"ריבית דריבית".

    אז איך מתחילים?

    1. עברו בתשומת לב על ההוצאות החודשיות
    2. חפשו הוצאות מיותרות לגמרי או עלויות גבוהות שניתן להפחית, ממש סוג של "נזילות" כלכליות:
      לדוגמא:
      • ביטול עמלות כרטיס אשראי
      • ביטול הוראות קבע מיותרות
      • השוואת מחירי מנויים סלולריים
      • בחינת חבילות תקשורת ומדיה
        וכו'

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    את הכסף שתחסכו, הפקידו מיד בתוכנית חיסכון. אל תחכו. ההעברה המיידית תבטיח שהכסף אכן ייחסך.

    💡 זכרו: כל שקל שווה, כל חיסכון משמעותי. התחילו עכשיו!

    מצורפת לכם כאן בקישור טבלת עזר להמחשת הערך של הסכום המצטבר מהכסף הקטן.

    בהצלחה רבה!
    אלחנן זליקוביץ'

    לשאלות, תגובות, הערות ושיתופי הצלחות:
    📧 lechashevm@gmail.com
    ☎️ 054-8470389

  • "אנחנו לא גומרים את החודש, איך אפשר לחשוב על חיסכון"?
    זוהי שאלה שמלווה המון משפחות, ונראית כמעט בלתי אפשרית.

    ההטעיה הפסיכולוגית של הכסף הקטן

    האמת המרה היא שאנחנו נופלים למלכודת חשיבה מוטעית: אנחנו מזלזלים בסכומים הקטנים.
    כשאנחנו רואים 15 ₪ או 30 ₪, מיד אומרים לעצמנו: "מה זה בכלל? מה יצא לי מזה?"

    אבל כאן טמונה הטעות הגדולה. כל שקל יש לו משמעות עצומה.

    כל שקל קובע!

    דמיינו מצב שאתם בתחנת רכבת, וחסר לכם שקל אחד לקניית כרטיס. או מצב שצ'ק חוזר בגלל חוסר של שקל בודד. פתאום אותו שקל נראה לא כל כך פעוט, נכון?

    הקסם של הכפלת הסכום

    החכמה האמיתית היא להסתכל על הסכום השנתי. קחו לדוגמה:

    • חיסכון של 15 ₪ בחודש = 180 ₪ בשנה
    • חיסכון של 50 ₪ בחודש = 600 ₪ בשנה
    • חיסכון של 100 ₪ בחודש = 1,200 ₪ בשנה

    הסכומים האלה כבר נשמעים אחרת, נכון? פתאום 15 שקלים בחודש לא נראים כל כך זניחים.
    כמובן שזה משמעותי גם ביחס לחסכון. כל סכום קטן שנחסוך בחודש, בעצם שווה לנו כפול 12 בתוכנית חסכון, וזה עוד לפני ה"ריבית דריבית".

    אז איך מתחילים?

    1. עברו בתשומת לב על ההוצאות החודשיות
    2. חפשו הוצאות מיותרות לגמרי או עלויות גבוהות שניתן להפחית, ממש סוג של "נזילות" כלכליות:
      לדוגמא:
      • ביטול עמלות כרטיס אשראי
      • ביטול הוראות קבע מיותרות
      • השוואת מחירי מנויים סלולריים
      • בחינת חבילות תקשורת ומדיה
        וכו'

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    את הכסף שתחסכו, הפקידו מיד בתוכנית חיסכון. אל תחכו. ההעברה המיידית תבטיח שהכסף אכן ייחסך.

    💡 זכרו: כל שקל שווה, כל חיסכון משמעותי. התחילו עכשיו!

    מצורפת לכם כאן בקישור טבלת עזר להמחשת הערך של הסכום המצטבר מהכסף הקטן.

    בהצלחה רבה!
    אלחנן זליקוביץ'

    לשאלות, תגובות, הערות ושיתופי הצלחות:
    📧 lechashevm@gmail.com
    ☎️ 054-8470389

    @אלחנן חזק מאד!

  • האמת שאף פעם זה לא 15 שקל
    זה 25 בעמלות לנבק
    15 באשראי כפול 2
    10 בטלפון
    20 בחשמל
    15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת
    15 בלעבור חברת גז וכו' וכו'
    בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש
    בדוק אצלי ואצל אחרים

  • מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

  • "אנחנו לא גומרים את החודש, איך אפשר לחשוב על חיסכון"?
    זוהי שאלה שמלווה המון משפחות, ונראית כמעט בלתי אפשרית.

    ההטעיה הפסיכולוגית של הכסף הקטן

    האמת המרה היא שאנחנו נופלים למלכודת חשיבה מוטעית: אנחנו מזלזלים בסכומים הקטנים.
    כשאנחנו רואים 15 ₪ או 30 ₪, מיד אומרים לעצמנו: "מה זה בכלל? מה יצא לי מזה?"

    אבל כאן טמונה הטעות הגדולה. כל שקל יש לו משמעות עצומה.

    כל שקל קובע!

    דמיינו מצב שאתם בתחנת רכבת, וחסר לכם שקל אחד לקניית כרטיס. או מצב שצ'ק חוזר בגלל חוסר של שקל בודד. פתאום אותו שקל נראה לא כל כך פעוט, נכון?

    הקסם של הכפלת הסכום

    החכמה האמיתית היא להסתכל על הסכום השנתי. קחו לדוגמה:

    • חיסכון של 15 ₪ בחודש = 180 ₪ בשנה
    • חיסכון של 50 ₪ בחודש = 600 ₪ בשנה
    • חיסכון של 100 ₪ בחודש = 1,200 ₪ בשנה

    הסכומים האלה כבר נשמעים אחרת, נכון? פתאום 15 שקלים בחודש לא נראים כל כך זניחים.
    כמובן שזה משמעותי גם ביחס לחסכון. כל סכום קטן שנחסוך בחודש, בעצם שווה לנו כפול 12 בתוכנית חסכון, וזה עוד לפני ה"ריבית דריבית".

    אז איך מתחילים?

    1. עברו בתשומת לב על ההוצאות החודשיות
    2. חפשו הוצאות מיותרות לגמרי או עלויות גבוהות שניתן להפחית, ממש סוג של "נזילות" כלכליות:
      לדוגמא:
      • ביטול עמלות כרטיס אשראי
      • ביטול הוראות קבע מיותרות
      • השוואת מחירי מנויים סלולריים
      • בחינת חבילות תקשורת ומדיה
        וכו'

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    את הכסף שתחסכו, הפקידו מיד בתוכנית חיסכון. אל תחכו. ההעברה המיידית תבטיח שהכסף אכן ייחסך.

    💡 זכרו: כל שקל שווה, כל חיסכון משמעותי. התחילו עכשיו!

    מצורפת לכם כאן בקישור טבלת עזר להמחשת הערך של הסכום המצטבר מהכסף הקטן.

    בהצלחה רבה!
    אלחנן זליקוביץ'

    לשאלות, תגובות, הערות ושיתופי הצלחות:
    📧 lechashevm@gmail.com
    ☎️ 054-8470389

    @אלחנן כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    בפועל זה הברה יותר מזה.
    בדקתי במחשבון ריבית עם תשואה של 10% זה יוצא רווח של ₪84,845 סה"כ ₪204,845
    Screenshot from 2024-12-19 15-04-22.png

  • מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

    @אין-סוף כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

    ברוב המקרים זה לא נכון, כרטיס אשראי זה טלפון של כמה דקות (לא צריך להמתין מבקשים שיחזרו) וזה 180 ש"ח, חשמל זה לנייד וכו'.

  • @אין-סוף כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

    ברוב המקרים זה לא נכון, כרטיס אשראי זה טלפון של כמה דקות (לא צריך להמתין מבקשים שיחזרו) וזה 180 ש"ח, חשמל זה לנייד וכו'.

    @סתם-אחד
    באותו ענין, מומלץ גם לנייד את חשבון החשמל מחברת חשמל לחברה אחרת דוגמת בזק או פזגז וכדו', מה שיתן הנחה של 7% כל חודש. זה בהחלט מצטבר גדול.
    אין בזה שום חסרונות, הולכת החשמל והתיקונים ימשיכו להעשות ע"י חברת חשמל ללקוחות שאר החברות בדיוק כמו ללקוחות חברת חשמל, רק התשלום עובר לחברה אחרת שקונה את החשמל בזול ולכן יכולה להעניק גם לכם הנחה של 7% (משתנה בין החברות).

  • האמת שאף פעם זה לא 15 שקל
    זה 25 בעמלות לנבק
    15 באשראי כפול 2
    10 בטלפון
    20 בחשמל
    15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת
    15 בלעבור חברת גז וכו' וכו'
    בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש
    בדוק אצלי ואצל אחרים

    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    האמת שאף פעם זה לא 15 שקל
    זה 25 בעמלות לנבק
    15 באשראי כפול 2
    10 בטלפון
    20 בחשמל
    15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת
    15 בלעבור חברת גז וכו' וכו'
    בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש
    בדוק אצלי ואצל אחרים

    מסכים איתך לגמרי
    רק אוסיף ואומר שמניסיוני
    זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש!
    כן זו האמת!

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    283 צפיות
    הקול השפויה
    @שבתי-בבית-ה כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": @הקול-השפוי כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": מדובר בשוק המגלגל מאות מיליונים בשנה וכולו בשחור, נראה לי מה שחריג זה ההתעלמות שהיתה עד היום, לא האכיפה. גם אם יש דברים לא טובים באנ"ש, לא צריך 'למרקר' את החרדים. לא דנתי אם טוב או לא טוב, אני חושב שאין מה לבוא בטענות על רשות המיסים על האכיפה הזאת.
  • והרצים יצאו דחופים // ניסן עציוני

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    2
    3 הצבעות
    2 פוסטים
    147 צפיות
    אבי ה-נערהא
    נראה לי בשם הגראי"ל אמרו שהכל נכלל ב'כופין על הצדקה'. מתחבר לתוכן, הייתי מכוון יותר לעני קרוב שמתחבא בבית כנסת או בכולל ואנחנו יודעים שהוא נזקק כפשוטו, גופי הצדקה הגדולים עושים גם עושים וכופין על הצדקה בכל דרך חדשנית שניתן לשער. יש לכולנו עני קרוב, ת"ח או שלא, מישהו שלא נדון למה הוא במצב קשה ולמה הוא לא מתנהל נכון כלכלית ולמה אנחנו לא צריכים לתת לו כדי שילמד לחיות נכון, נפסיק להכנס לנעליים הקרועות של השני וניתן ביד רחבה ונעשה את המצווה שלנו והקב"ה יעשה את שלו.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    102 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • לפני שמתחילים 'לשמוע הצעות'...

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    185 צפיות
    מ
    פנתה אלי משפחה שהילדה הגדולה בת 17 - והשאלה מה עושים... אז קודם כל, יפה שהם שואלים עכשיו ולא אחרי שכבר סגרו שידוך והתחייבו לסכומי עתק שאינם ברשותם..! מה שאני אוהב לעשות במקרים כאלו, זה דבר ראשון - להוציא אותם מהפוקוס. מה זאת אומרת? כל מה שהם חושבים כרגע, זה איך מתחילים להשיג המון כסף..? הרי אנחנו כבר שומעים את השדכנית איך שהיא אומרת שיש לבחור כבר כמה הצעות שנותנים 500+ לדירה, ואם אתם רוצים בחור מוצלח אז כדאי ש... כידוע, כל ההבדל בין האנשים שמצליחים בחיים (בכלכלה, בלימוד התורה, בריאות הגוף וכו') ובין אלו שלא... שורש הדבר תלוי בהאם הם בוחרים להיות יוזמים מובילים ומתכננים של חייהם, או שמעדיפים 'לזרום' ולתת לדברים לקרות לבד עד שנאלץ להגיב אליהם... אז בואו נאמר שאנחנו נמצאים כרגע 3 שנים לפני החתונה של הבת. יש כאן שלושה נושאים: א. דאגה לילדה שלנו (ולחתן שלה העתידי בע"ה) שיהיו להם חיים שלווים בהקמת בית של תורה, ולהקל במעט את המצב הכלכלי - שלא יעיק עליהם חלילה. בנקודה הזאת, פשוט וברור שעוד מאתיים אלף לדירה לא יהיה מה שיציל אותם..! עיקר ההשתדלות לכאורה צריכה להיות בכך שנבדוק איזו הכשרה \ עבודה נוכל לסדר לבת שלנו כדי שתהיה להם האפשרות להכנסה חודשית מספקת בס"ד. כמו"כ החינוך שנעניק לה לחיות עם חשבון ולהוציא רק מה שנכנס (או שנשלח את הזו"צ למאמן כלכלי שיתן להם הקדמה לחיי כלכלת הבית), הוא יהיה המתנה הגדולה ביותר עבור הבית שלהם - הרבה מעבר לסכום כסף מכובד לדירה... ב. למנוע לחץ מההורים כשמגיעות ההוצאות הגדולות. ג. מה לומר לשדכן \ למחותנים. בנושא הזה, הנקודות החשובות ביותר הן התכנון והאסרטיביות. לפני שמתחילים לשמוע הצעות, כדאי לנו לבדוק עם עצמנו מה הם המשאבים העומדים לרשותנו. אולי הם מורכבים מחסכונות, עזרה מההורים קצת, הלוואות מקרן פנסיה, זכות ליחידה בגמ"ח, גיוס כספים בחו"ל, הכשרה לגלגול גמחי"ם וכו'... לא חשוב כעת איזו אסטרטגיה יש למשפחה, העיקר לבדוק מהי היכולת שלנו באמת. כדאי להכין מראש את הרשימה של כל ההוצאות שישנם סביב החתונה החל מהאירוסין עד אחרי השבת שבע-ברכות. יש לנו 120 אלף ש"ח - הנה כל הרשימה של ההוצאות השונות, בואו נחליט כמה מוציאים על ביגוד, על מתנות, כמה על פרחים וכסא כלה, צלם ב-4000 ש"ח או ב-10,000? כמה ישאר אח"כ לריהוט - חדש או יד 2? מומלץ להתייעץ עם האנשים הנכונים, דהיינו - אותם אלו שחיים ברמת חיים וערכים דומים לשלנו, למצוא את האנשים המחושבים והמסודרים - ולשאול אותם מה מקובל, מה עושים, ואיך משיגים את הצרכים תוך כדי חסכון בעלויות. בשלב הבירורים כדאי לחקור קצת על המשפחה המוצעת - מהי הרמה שלהם? לשאול את המחותנים איפה הם חתנו בעבר? מה הרמה של שבת שבע-ברכות? האם קנו דירות לילדים? בירושלים או בצפון? האם הם עמדו בהתחייבויות שלהם? וכו'... (לא תמיד מורידים על זה שידוך, אבל לפעמים יש בזה קצת רמזים מלמעלה...) והכי חשוב להגיע לכל שיחה עם 'הכללים שלנו'. דהיינו, לקבוע מתוך היכולות שלנו והערכים שלנו - איך אנחנו נוהגים בכל קטגוריה: 'אצלנו נהוג שלא לוקחים מנות יותר מ-69 ש"ח' 'לנו חשוב שיהיה ריהוט חדש לזוג הצעיר ולכן הצלם והתזמורת לא יעלה על מחיר כך וכך'... כמובן שיהיו קצת חילוקי דעות בין הצדדים - וזה בסדר! כדאי להתפשר ולבוא לקראתם בדברים הזולים יותר, ולעמוד על שלנו בסעיפים שיגרמו לנו לחרוג מהתקציב באופן משמעותי. גם בנוגע לנושא הדיור, כדאי להיות ברורים עם עצמנו כמה אנחנו באמת יכולים להתחייב ולתת, ולא לפחד שאנחנו 'מאבדים כאן שידוך' כאשר הנתונים של המציאות נקבעים ע"י הבורא יתברך. אם יש לנו תכנון מעשי איך להביא סכום מסוים - כדאי להדגיש זאת לשדכן, כיון שפעמים רבות אנשים מבטיחים וקצת קשה לקיים... אז אם אנחנו אומרים שאמנם יש לנו קצת פחות להציע לעומת האחרים, אבל הכסף נמצא מוכן למסירה - יתכן מאוד שזו תהיה סיבה להקדים אותנו על פני ההבטחות של השאר... שירבו שמחות בלב שמח!
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    166 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!