דילוג לתוכן

פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

הועבר כלכלת המשפחה
8 7 386 1
  • "אנחנו לא גומרים את החודש, איך אפשר לחשוב על חיסכון"?
    זוהי שאלה שמלווה המון משפחות, ונראית כמעט בלתי אפשרית.

    ההטעיה הפסיכולוגית של הכסף הקטן

    האמת המרה היא שאנחנו נופלים למלכודת חשיבה מוטעית: אנחנו מזלזלים בסכומים הקטנים.
    כשאנחנו רואים 15 ₪ או 30 ₪, מיד אומרים לעצמנו: "מה זה בכלל? מה יצא לי מזה?"

    אבל כאן טמונה הטעות הגדולה. כל שקל יש לו משמעות עצומה.

    כל שקל קובע!

    דמיינו מצב שאתם בתחנת רכבת, וחסר לכם שקל אחד לקניית כרטיס. או מצב שצ'ק חוזר בגלל חוסר של שקל בודד. פתאום אותו שקל נראה לא כל כך פעוט, נכון?

    הקסם של הכפלת הסכום

    החכמה האמיתית היא להסתכל על הסכום השנתי. קחו לדוגמה:

    • חיסכון של 15 ₪ בחודש = 180 ₪ בשנה
    • חיסכון של 50 ₪ בחודש = 600 ₪ בשנה
    • חיסכון של 100 ₪ בחודש = 1,200 ₪ בשנה

    הסכומים האלה כבר נשמעים אחרת, נכון? פתאום 15 שקלים בחודש לא נראים כל כך זניחים.
    כמובן שזה משמעותי גם ביחס לחסכון. כל סכום קטן שנחסוך בחודש, בעצם שווה לנו כפול 12 בתוכנית חסכון, וזה עוד לפני ה"ריבית דריבית".

    אז איך מתחילים?

    1. עברו בתשומת לב על ההוצאות החודשיות
    2. חפשו הוצאות מיותרות לגמרי או עלויות גבוהות שניתן להפחית, ממש סוג של "נזילות" כלכליות:
      לדוגמא:
      • ביטול עמלות כרטיס אשראי
      • ביטול הוראות קבע מיותרות
      • השוואת מחירי מנויים סלולריים
      • בחינת חבילות תקשורת ומדיה
        וכו'

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    את הכסף שתחסכו, הפקידו מיד בתוכנית חיסכון. אל תחכו. ההעברה המיידית תבטיח שהכסף אכן ייחסך.

    💡 זכרו: כל שקל שווה, כל חיסכון משמעותי. התחילו עכשיו!

    מצורפת לכם כאן בקישור טבלת עזר להמחשת הערך של הסכום המצטבר מהכסף הקטן.

    בהצלחה רבה!
    אלחנן זליקוביץ'

    לשאלות, תגובות, הערות ושיתופי הצלחות:
    📧 lechashevm@gmail.com
    ☎️ 054-8470389

  • "אנחנו לא גומרים את החודש, איך אפשר לחשוב על חיסכון"?
    זוהי שאלה שמלווה המון משפחות, ונראית כמעט בלתי אפשרית.

    ההטעיה הפסיכולוגית של הכסף הקטן

    האמת המרה היא שאנחנו נופלים למלכודת חשיבה מוטעית: אנחנו מזלזלים בסכומים הקטנים.
    כשאנחנו רואים 15 ₪ או 30 ₪, מיד אומרים לעצמנו: "מה זה בכלל? מה יצא לי מזה?"

    אבל כאן טמונה הטעות הגדולה. כל שקל יש לו משמעות עצומה.

    כל שקל קובע!

    דמיינו מצב שאתם בתחנת רכבת, וחסר לכם שקל אחד לקניית כרטיס. או מצב שצ'ק חוזר בגלל חוסר של שקל בודד. פתאום אותו שקל נראה לא כל כך פעוט, נכון?

    הקסם של הכפלת הסכום

    החכמה האמיתית היא להסתכל על הסכום השנתי. קחו לדוגמה:

    • חיסכון של 15 ₪ בחודש = 180 ₪ בשנה
    • חיסכון של 50 ₪ בחודש = 600 ₪ בשנה
    • חיסכון של 100 ₪ בחודש = 1,200 ₪ בשנה

    הסכומים האלה כבר נשמעים אחרת, נכון? פתאום 15 שקלים בחודש לא נראים כל כך זניחים.
    כמובן שזה משמעותי גם ביחס לחסכון. כל סכום קטן שנחסוך בחודש, בעצם שווה לנו כפול 12 בתוכנית חסכון, וזה עוד לפני ה"ריבית דריבית".

    אז איך מתחילים?

    1. עברו בתשומת לב על ההוצאות החודשיות
    2. חפשו הוצאות מיותרות לגמרי או עלויות גבוהות שניתן להפחית, ממש סוג של "נזילות" כלכליות:
      לדוגמא:
      • ביטול עמלות כרטיס אשראי
      • ביטול הוראות קבע מיותרות
      • השוואת מחירי מנויים סלולריים
      • בחינת חבילות תקשורת ומדיה
        וכו'

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    את הכסף שתחסכו, הפקידו מיד בתוכנית חיסכון. אל תחכו. ההעברה המיידית תבטיח שהכסף אכן ייחסך.

    💡 זכרו: כל שקל שווה, כל חיסכון משמעותי. התחילו עכשיו!

    מצורפת לכם כאן בקישור טבלת עזר להמחשת הערך של הסכום המצטבר מהכסף הקטן.

    בהצלחה רבה!
    אלחנן זליקוביץ'

    לשאלות, תגובות, הערות ושיתופי הצלחות:
    📧 lechashevm@gmail.com
    ☎️ 054-8470389

    @אלחנן חזק מאד!

  • האמת שאף פעם זה לא 15 שקל
    זה 25 בעמלות לנבק
    15 באשראי כפול 2
    10 בטלפון
    20 בחשמל
    15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת
    15 בלעבור חברת גז וכו' וכו'
    בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש
    בדוק אצלי ואצל אחרים

  • מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

  • "אנחנו לא גומרים את החודש, איך אפשר לחשוב על חיסכון"?
    זוהי שאלה שמלווה המון משפחות, ונראית כמעט בלתי אפשרית.

    ההטעיה הפסיכולוגית של הכסף הקטן

    האמת המרה היא שאנחנו נופלים למלכודת חשיבה מוטעית: אנחנו מזלזלים בסכומים הקטנים.
    כשאנחנו רואים 15 ₪ או 30 ₪, מיד אומרים לעצמנו: "מה זה בכלל? מה יצא לי מזה?"

    אבל כאן טמונה הטעות הגדולה. כל שקל יש לו משמעות עצומה.

    כל שקל קובע!

    דמיינו מצב שאתם בתחנת רכבת, וחסר לכם שקל אחד לקניית כרטיס. או מצב שצ'ק חוזר בגלל חוסר של שקל בודד. פתאום אותו שקל נראה לא כל כך פעוט, נכון?

    הקסם של הכפלת הסכום

    החכמה האמיתית היא להסתכל על הסכום השנתי. קחו לדוגמה:

    • חיסכון של 15 ₪ בחודש = 180 ₪ בשנה
    • חיסכון של 50 ₪ בחודש = 600 ₪ בשנה
    • חיסכון של 100 ₪ בחודש = 1,200 ₪ בשנה

    הסכומים האלה כבר נשמעים אחרת, נכון? פתאום 15 שקלים בחודש לא נראים כל כך זניחים.
    כמובן שזה משמעותי גם ביחס לחסכון. כל סכום קטן שנחסוך בחודש, בעצם שווה לנו כפול 12 בתוכנית חסכון, וזה עוד לפני ה"ריבית דריבית".

    אז איך מתחילים?

    1. עברו בתשומת לב על ההוצאות החודשיות
    2. חפשו הוצאות מיותרות לגמרי או עלויות גבוהות שניתן להפחית, ממש סוג של "נזילות" כלכליות:
      לדוגמא:
      • ביטול עמלות כרטיס אשראי
      • ביטול הוראות קבע מיותרות
      • השוואת מחירי מנויים סלולריים
      • בחינת חבילות תקשורת ומדיה
        וכו'

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    את הכסף שתחסכו, הפקידו מיד בתוכנית חיסכון. אל תחכו. ההעברה המיידית תבטיח שהכסף אכן ייחסך.

    💡 זכרו: כל שקל שווה, כל חיסכון משמעותי. התחילו עכשיו!

    מצורפת לכם כאן בקישור טבלת עזר להמחשת הערך של הסכום המצטבר מהכסף הקטן.

    בהצלחה רבה!
    אלחנן זליקוביץ'

    לשאלות, תגובות, הערות ושיתופי הצלחות:
    📧 lechashevm@gmail.com
    ☎️ 054-8470389

    @אלחנן כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    נניח וחסכתם 100 ₪ בחודש. תוך שנה זה 1,200 ₪, ותוך עשר שנים - 12,000 ₪! זה כבר לא נראה כמו "פכים קטנים", זה נראה כמו השקעה אמיתית.

    בפועל זה הברה יותר מזה.
    בדקתי במחשבון ריבית עם תשואה של 10% זה יוצא רווח של ₪84,845 סה"כ ₪204,845
    Screenshot from 2024-12-19 15-04-22.png

  • מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

    @אין-סוף כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

    ברוב המקרים זה לא נכון, כרטיס אשראי זה טלפון של כמה דקות (לא צריך להמתין מבקשים שיחזרו) וזה 180 ש"ח, חשמל זה לנייד וכו'.

  • @אין-סוף כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    מסכים עם העיקרון.

    אבל צריך לזכור שלפעמים החשבונות הקטנים הללו, גוזלים אנרגיות חשובות, שעם אותם אנרגיות יכולנו להרוויח פי כמה וכמה.

    ברוב המקרים זה לא נכון, כרטיס אשראי זה טלפון של כמה דקות (לא צריך להמתין מבקשים שיחזרו) וזה 180 ש"ח, חשמל זה לנייד וכו'.

    @סתם-אחד
    באותו ענין, מומלץ גם לנייד את חשבון החשמל מחברת חשמל לחברה אחרת דוגמת בזק או פזגז וכדו', מה שיתן הנחה של 7% כל חודש. זה בהחלט מצטבר גדול.
    אין בזה שום חסרונות, הולכת החשמל והתיקונים ימשיכו להעשות ע"י חברת חשמל ללקוחות שאר החברות בדיוק כמו ללקוחות חברת חשמל, רק התשלום עובר לחברה אחרת שקונה את החשמל בזול ולכן יכולה להעניק גם לכם הנחה של 7% (משתנה בין החברות).

  • האמת שאף פעם זה לא 15 שקל
    זה 25 בעמלות לנבק
    15 באשראי כפול 2
    10 בטלפון
    20 בחשמל
    15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת
    15 בלעבור חברת גז וכו' וכו'
    בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש
    בדוק אצלי ואצל אחרים

    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?":

    האמת שאף פעם זה לא 15 שקל
    זה 25 בעמלות לנבק
    15 באשראי כפול 2
    10 בטלפון
    20 בחשמל
    15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת
    15 בלעבור חברת גז וכו' וכו'
    בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש
    בדוק אצלי ואצל אחרים

    מסכים איתך לגמרי
    רק אוסיף ואומר שמניסיוני
    זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש!
    כן זו האמת!

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    136 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    116 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    253 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    250 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    389 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @ביזנייעס כתב בדיונים על מאמר - "איך מצליחים לחסוך?": @אבישי-ויינגולד באותו עניין פוסט שכתבתי בעבר, מקווה שתיהנו. "הגזלן הקדוש" אם בדרך כלל הורגלנו שמביאים דוגמאות מעולם המעשה לבית המדרש הפעם ננסה הפוך, במה דברים אמורים, ר' נחמן אמר פעם שעל יהודי לגזול מעיתותיו למען לימוד התורה, הכוונה שגם אם אתה עובד לפרנסתך וטרוד בעניינך תגזול פה חמש דקות פה עשר ללימוד תורה. ועל בשרי למדתי שהשיטה הזו יעילה למדי גם בתחום ההשקעות, כמעט כל שיחה שקיימתי על החשיבות בהשתדלות לחתונות הילדים כבר מקטנותם, הגיעה היכנשהוא לטיעון הבא "אני בקושי גומר את החודש, אז מאיפה שאני יתחיל להשקיע?" ואני חושב שזו טענה מוצדקת לחלוטין. אז מה עושים? פשוט מאוד גוזלים! טוב לא שאני מעודד פשיעה, אבל כן פשוט מתחילים לגזול מעצמכם! כן, ובנימה אישית, בבוקר בהיר אחד כשרפרפתי על חיובי האשראי גיליתי שהסכום ששילמתי בתשלומים על טיפול שיניים הגיע לסיומו והחודש התשלום האחרון ירד לי, במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי יופי עוד סכום לחודשי, ואז הבנתי הסכום הזה הוא לא באמת משמעותי, הסתדרתי בלעדיו מצוין בתקופה האחרונה, ובמקום לבזבז אותו בלי שאשים לב פשוט כדאי לי להפנות אותו להשקעה. ואכן מאז יש לי הוראת קבע, כשמעת לעת אני מוסיף חלקיקים לחסכון שלי. אז עצתי אליכם, תגזלו מעצמכם לעצמכם, ממתנה שקיבלתם, מחיוב בתשלומים שנגמר, מהכנסה נוספת, עכשיו לא תשימו לב אבל כשתפגשו את המחותנים בעז"ה, תודו לעצמכם על כך. תודה רבה @ביזנייעס ! אשתמש בזה בעז''ה בהרצאותיי בזכותך!