דילוג לתוכן

איך מפסיקים "לכבות שריפות" ומתחילים לבנות עתיד כלכלי יציב? מדריך מעשי

כלכלת המשפחה
3 3 224 4
  • שלום לכל חברי הפורום,

    רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה הזו מקרוב: סוף החודש מתקרב, לחץ קל בחזה, והמחשבה המטרידה "איך סוגרים את החודש?". אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים בעיקר ב"כיבוי שריפות" – פתרון בעיות דחופות, גלגול חובות קטנים, והתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות שטורפות את כל הקלפים.

    התחושה הזו, שאנחנו עסוקים רק ב"לשרוד" את החודש הנוכחי, מונעת מאיתנו להרים את הראש ולתכנן קדימה. היא מונעת מאיתנו לחשוב על המטרות הגדולות באמת: חיסכון לחתונות הילדים, הגדלת הדירה, או פשוט היכולת לחיות ברוגע ובלי דאגות כלכליות.

    אבל מה אם נגיד שאפשר אחרת? שאפשר לעבור מניהול תגובתי לניהול יזום של כלכלת הבית?

    הפוסט הזה לא עוסק בתיאוריות מסובכות, אלא ב-4 צעדים פשוטים ומעשיים שכל אחד יכול להתחיל ליישם עוד היום כדי לקחת את המושכות לידיים.

    ארבעה צעדים פשוטים למעבר משרידות ליציבות:
    צעד 1: שלב המראה - לאן הכסף באמת הולך?
    לפני שמתקנים, צריך להבין מה הבעיה. במשך חודש אחד בלבד, קחו על עצמכם משימה פשוטה: לתעד כל הוצאה, קטנה כגדולה. מהקנייה השבועית במכולת ועד לקפה של הבוקר או המאפה בכולל.
    המטרה היא לא לשפוט את עצמכם או לשנות הרגלים בשלב הזה, אלא פשוט לקבל תמונה אמיתית וכנה.
    איך עושים את זה? הכי פשוט שאפשר: פנקס קטן או פתקים בטלפון.

    צעד 2: בניית תקציב מציאותי (ולא רשימת משאלות)
    אחרי חודש של תיעוד, יש לכם נתונים אמיתיים. עכשיו, תשבו עם הנתונים ובנו תקציב שמבוסס על המציאות שלכם, לא על מה שהייתם רוצים שיהיה.

    חלקו את הדף לשניים:

    1. הכנסות קבועות.
    2. הוצאות: חלקו להוצאות קבועות (שכ"ד/משכנתא, שכר לימוד, ארנונה, חשבונות) והוצאות משתנות (מזון, תחבורה, ביגוד).
      התקציב הזה יהיה המצפן שלכם. הוא יראה לכם איפה אפשר לצמצם מעט ואיך להיערך נכון יותר לחודש הבא.

    צעד 3: הקמת "קרן חמצן" למקרי חירום
    זהו אולי הצעד החשוב ביותר לשבירת מעגל "כיבוי השריפות". המטרה היא ליצור כרית ביטחון קטנה שתמנע מכם להיכנס לסחרור של הלוואות כשיש הוצאה דחופה (כמו תיקון רכב, טיפול שיניים וכו').
    איך מתחילים? בקטן! פתחו חשבון חיסכון נפרד והעבירו אליו סכום סמלי בהוראת קבע – 50 ש"ח, 100 ש"ח, כל סכום שאתם יכולים לעמוד בו. העיקר הוא ליצור את ההרגל. הקרן הזו תיתן לכם שקט נפשי שלא יסולא בפז.
    אפשר גם לקנות קרן כספית בהו"ק.

    צעד 4: מהישרדות לצמיחה - הגדרת מטרה ראשונה
    ברגע שיש לכם שליטה על השוטף ו"קרן חמצן" קטנה, אפשר סוף סוף להתחיל לחשוב קדימה. בחרו מטרה אחת, ריאלית וברורה, והתחילו לחסוך עבורה באופן ייעודי.
    הידיעה שאתם פועלים באופן אקטיבי למען העתיד נותנת כוח ומוטיבציה אדירה להמשיך.

    לסיכום, המעבר מניהול הישרדותי לתכנון ארוך טווח הוא מסע. הוא דורש סבלנות ומשמעת, אבל הוא אפשרי לחלוטין. הצעדים הקטנים והעקביים האלה, הם שיבנו לאט לאט יציבות, ביטחון ושקט נפשי לכם ולמשפחתכם.

  • @הקוד-הפיננסי
    מדהים!
    יהיה זה לתועלת הציבור,
    אם תוסיף עוד תוכן תכליתי בכיוון הזה,
    וכן אם תרחיב עוד בצעדים מעשיים
    יישר כחך

  • שלום לכל חברי הפורום,

    רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה הזו מקרוב: סוף החודש מתקרב, לחץ קל בחזה, והמחשבה המטרידה "איך סוגרים את החודש?". אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים בעיקר ב"כיבוי שריפות" – פתרון בעיות דחופות, גלגול חובות קטנים, והתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות שטורפות את כל הקלפים.

    התחושה הזו, שאנחנו עסוקים רק ב"לשרוד" את החודש הנוכחי, מונעת מאיתנו להרים את הראש ולתכנן קדימה. היא מונעת מאיתנו לחשוב על המטרות הגדולות באמת: חיסכון לחתונות הילדים, הגדלת הדירה, או פשוט היכולת לחיות ברוגע ובלי דאגות כלכליות.

    אבל מה אם נגיד שאפשר אחרת? שאפשר לעבור מניהול תגובתי לניהול יזום של כלכלת הבית?

    הפוסט הזה לא עוסק בתיאוריות מסובכות, אלא ב-4 צעדים פשוטים ומעשיים שכל אחד יכול להתחיל ליישם עוד היום כדי לקחת את המושכות לידיים.

    ארבעה צעדים פשוטים למעבר משרידות ליציבות:
    צעד 1: שלב המראה - לאן הכסף באמת הולך?
    לפני שמתקנים, צריך להבין מה הבעיה. במשך חודש אחד בלבד, קחו על עצמכם משימה פשוטה: לתעד כל הוצאה, קטנה כגדולה. מהקנייה השבועית במכולת ועד לקפה של הבוקר או המאפה בכולל.
    המטרה היא לא לשפוט את עצמכם או לשנות הרגלים בשלב הזה, אלא פשוט לקבל תמונה אמיתית וכנה.
    איך עושים את זה? הכי פשוט שאפשר: פנקס קטן או פתקים בטלפון.

    צעד 2: בניית תקציב מציאותי (ולא רשימת משאלות)
    אחרי חודש של תיעוד, יש לכם נתונים אמיתיים. עכשיו, תשבו עם הנתונים ובנו תקציב שמבוסס על המציאות שלכם, לא על מה שהייתם רוצים שיהיה.

    חלקו את הדף לשניים:

    1. הכנסות קבועות.
    2. הוצאות: חלקו להוצאות קבועות (שכ"ד/משכנתא, שכר לימוד, ארנונה, חשבונות) והוצאות משתנות (מזון, תחבורה, ביגוד).
      התקציב הזה יהיה המצפן שלכם. הוא יראה לכם איפה אפשר לצמצם מעט ואיך להיערך נכון יותר לחודש הבא.

    צעד 3: הקמת "קרן חמצן" למקרי חירום
    זהו אולי הצעד החשוב ביותר לשבירת מעגל "כיבוי השריפות". המטרה היא ליצור כרית ביטחון קטנה שתמנע מכם להיכנס לסחרור של הלוואות כשיש הוצאה דחופה (כמו תיקון רכב, טיפול שיניים וכו').
    איך מתחילים? בקטן! פתחו חשבון חיסכון נפרד והעבירו אליו סכום סמלי בהוראת קבע – 50 ש"ח, 100 ש"ח, כל סכום שאתם יכולים לעמוד בו. העיקר הוא ליצור את ההרגל. הקרן הזו תיתן לכם שקט נפשי שלא יסולא בפז.
    אפשר גם לקנות קרן כספית בהו"ק.

    צעד 4: מהישרדות לצמיחה - הגדרת מטרה ראשונה
    ברגע שיש לכם שליטה על השוטף ו"קרן חמצן" קטנה, אפשר סוף סוף להתחיל לחשוב קדימה. בחרו מטרה אחת, ריאלית וברורה, והתחילו לחסוך עבורה באופן ייעודי.
    הידיעה שאתם פועלים באופן אקטיבי למען העתיד נותנת כוח ומוטיבציה אדירה להמשיך.

    לסיכום, המעבר מניהול הישרדותי לתכנון ארוך טווח הוא מסע. הוא דורש סבלנות ומשמעת, אבל הוא אפשרי לחלוטין. הצעדים הקטנים והעקביים האלה, הם שיבנו לאט לאט יציבות, ביטחון ושקט נפשי לכם ולמשפחתכם.

    @הקוד-הפיננסי
    כהשלמה לדבריך מצ"ב מדריך איך להקים הו"ק לקרן כספית,
    הדרכה לקניית קרן כספית בבנק הפועלים.pdf

  • ה הקוד הפיננסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    14 פוסטים
    386 צפיות
    ה. שלמהה
    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות: הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם. הוא מרגיש גאון. "אני מרוויח מכל הכיוונים!" אבל בפנים, משהו התחיל להציק. כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק: "זה לא יעלה לי בזכאות?" הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף. היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה. ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?" הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…" ושתק. ופתאום הבין: ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת. שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת. למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני. שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר. אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים. הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד. ופתאום – לא קרה כלום. הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת. הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים. לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות. והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן. המסר? לא צריך לקפוץ בבת אחת. לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד. אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי. אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן. אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר. שלוימי? שלוימי השתחרר. הוא כבר לא סופר חלקי לגו. הוא בונה קומה נוספת. ומתי אתה משתחרר? וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב. ייש"כ החלק הראשון: להשתחרר מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה. האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך? שלוימי היה עילוי – עוד מהגן. בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת: "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר. אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!" בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש. כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות. הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה. ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה. כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון. איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.
  • 8 הצבעות
    2 פוסטים
    157 צפיות
    חופש כלכליח
    @fishel כתב בהמשבר שמתחיל בשקט (איך לזהות מראש משבר כלכלי): כמי שעבר בעצמו תקופות של קושי כלכלי קיצוני, אני יודע שיש תמיד דרך החוצה. המפתח הוא זיהוי מוקדם של סימני האזהרה והפעלת מנגנון התגובה הנכון. כל הכבוד!!!! הלוואי ולכולם היה אומץ כמו שלך.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    277 צפיות
    הקול השפויה
    @שבתי-בבית-ה כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": @הקול-השפוי כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": מדובר בשוק המגלגל מאות מיליונים בשנה וכולו בשחור, נראה לי מה שחריג זה ההתעלמות שהיתה עד היום, לא האכיפה. גם אם יש דברים לא טובים באנ"ש, לא צריך 'למרקר' את החרדים. לא דנתי אם טוב או לא טוב, אני חושב שאין מה לבוא בטענות על רשות המיסים על האכיפה הזאת.
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    112 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    217 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!