הפורום הכלכלי החרדי הראשון

דוח 1301 מהאיזור האישי וזהו.

@המוצלח 180 איש ביקשו את ההקלטה בלינק שצירפתי לעיל - זה נגיש לכל אחד, לא עולה כסף. אנשים נהנו מאוד מהשיעור! לא בגלל שמישהו גילה להם את אמריקה, אלא בגלל שהוא פתח את התיק של עצמו, והראה איך הוא בשקט בשקט צמח ב-6 מיליון ש"ח בעשור האחרון, ולמה הוא מחפש עוד הלוואות אחרי שהצטבר לו כבר חוב של 3.5 מיליון.. איך אמר היהודי? 'אתה לא תבין את המושג של ריבית דריבית עד שתרגיש את זה על הבשר שלך'..

@אחיה-לוי ממליץ לך ליצור איתי קשר - יש לי מה לחדש לך בס"ד

נראה לי שכוונתו של @צמיחה היא שגם מענין זה לא כי... כמו לקרוא סיפור על איש שמת וקם ומת וקם ומת וקם וכו' וכו' וכו' לא כ"כ מענין ה500 עמודים שחוזרים על עצמם כשאתה יודע שעוד שניה הוא שוב מת ואח"כ קם....השאלה היא מה יקרה בסוף...ואת הסוף עדין לא כתבו...

t363.pdf

@בסיעתא רק תשים לב שה-18 חודשים נספרים מהיום שהדירה הפכה לדירת מגורים, אז אם קנית מקבלן על הנייר, הספירה מתחילה בדרך כלל רק כשהבנייה מסתיימת ולא מיום החתימה. ועוד תנאי, שלא מכרת דירה אחרת בפטור הזה ב-18 החודשים שלפני.

@דרור אתה צודק!

@SPT-Trading כתב: לתשומת לב - קישור לאתר הקורס: https://spt-trading.com חסום בנטפרי

@אאליהו מה ש@צמיחה כתב על הגידור נכון. רק תדע שבפנסיה המעבר הוא של כל הקרן, כולל הכיסויים הביטוחיים, ודמי הניהול שסגרת במגדל לא עוברים איתך. אז אם עוברים, קודם סוגרים במיטב את דמי הניהול בכתב. ואם המטרה רק לשנות את כיוון ההשקעה, שווה לבדוק אם יש מסלול דומה בתוך מגדל, כי החלפת מסלול פשוטה יותר מניוד.

אני עושה פירמוט על המכשיר ואז הוא מקבל שיחות לזמן מסוים וחוזר חלילה

https://www.youtube.com/watch?v=PFJEIc1dEOQ&t=464s

@המסתפק הייתי מתחיל מלבקש מהחברה הצעה בכתב ולהשוות אותה ל-4,500 עד 5,500 שאפשר לקבל בשוק. היתרון שם בדרך כלל הוא שהשוכר הוא החברה ולא העובדים, אז יש מול מי לגבות. וכיוון שהדירה ממילא הולכת לפינוי בינוי, הבלאי פחות מפריע. רק תדאג שבחוזה תהיה יציאה מסודרת כשהפרויקט יגיע לשלב הפינוי.

@המסתפק כתב: שלום וברכה לחבר הפורום! אשמח ליעוץ ממי שמבין אם יש לי בצד סכום של בין 100 ל200 אל"ש שאני צריך ממנו 3 א"ש בחודש לתזרים החודשי האם שייך בכלל והאם יהיה לי רווחי להשים אותו בקרן כספית ולמשוך ממנה כל חודש 3 א"ש? עם כל סכום פנוי אפשר לקנות קרן כספית. ובהחלט זה דבר רווחי גם בכסף שצריכים אותו לתזרים חודשי. רק שצריך להדגיש שלא מדובר כאן על רווחים גדולים, אלא על להרויח בשנה תשואה הדומה לגובה ריבית בנק ישראל. ואני לא מכיר אפשרות של הוראה מחזורית למכירת קרן כספית, כלומר כל חודש תבצע בעצמך פעולת מכירה של 3,000 ש"ח. במקרה שלך צריך להחליט על איזה סכום מדובר, כי אם מדובר על סכום של 100,000, אז הוא אמור להספיק לתקופה של פחות מ-3 שנים. ואז המקום הכי טוב זה קרן כספית. אבל אם מדובר על 200,000 ש"ח, אז מדובר על יעד של 5.5 שנים. ואז יכול להיות שחלק מהכסף כדאי להפקיד בקופת גמל להשקעה מסלול הלכה רגיל. כלומר חצי או יותר תשים בקרן כספית ותמשוך מזה כל חודש. ואת השאר תשים בקופת גמל להשקעה במסלול הלכה רגיל ולא במסלול מנייתי. ותמשוך מזה רק אחרי שייגמר הכסף בקרן כספית. תוכל לפתוח קופת גמל להשקעה בקישור בחתימה. בנוסף אשמח לדעת אם הבנתי נכון שבשביל קרן כספית הכי מומלץ להפקיד דרך הבנק? הבנת נכון.

ברור שאפשר כמה פעמים. חשוב לשים לב שהמגבלה היא עד תקרה כספית לפי נקודות הזכות של בעל התז הספציפי, ולא לפי כמות התיאומי מס.

יש הרבה אזורים שיש להם פרופיל גרואגרפי שזה יוצא אותו מחיר לחופשי חודשי כמו בסטודנט, ויש בזה יתרון שלא צריך לעשות לשנה שלימה \מכיון שכך בית המורים וכדו’ לא עשו קורסים. כמו"כ בית החסידות ועוד נראה לי שזה לא חוקי

שמחת תורה מאחורינו, הסוכה כבר על הבוידעם, ובהרבה בתים מגיע עכשיו הרגע הכי פחות שמח של תשרי. פותחים את הבנק, ומחכה שם מספר אדום. תחשבו רגע על שאלה פשוטה. אם לפני ראש השנה הייתם צריכים ללכת לבנק, לשבת מול פקיד ולחתום על הלוואה של 15,000 שקל בשביל הוצאות החגים, הייתם עושים את זה? רוב האנשים היו אומרים שלא. הלוואה זה דבר רציני, חושבים לפני שחותמים. אבל המינוס הוא בדיוק הלוואה כזאת. יש בו ריבית, יש בנק שמרוויח ממנו, רק שאין טופס ואין לוח סילוקין. ובגלל שלא חתמנו על כלום, הראש שלנו בכלל לא רושם אותו בתור חוב. 1. לראות את המספר האמיתי לא היתרה של היום, אלא כמה ריבית שילמתם לבנק בשלושת החודשים האחרונים. זה מופיע בדף החשבון, בשורת הריבית. שווה לחפש את זה ולהסתכל על זה בעיניים. רק בשביל הסדר, מינוס ממוצע של 15,000 שקל בריבית של נניח עשרה אחוז בשנה, זה בערך 1,500 שקל בשנה שיוצאים מהבית בלי שקיבלתם עליהם כלום. 2. בור או דליפה יש שני סוגים של מינוס, וכדאי לדעת עם מי יש לנו עסק. יש בור. הוצאה גדולה וחד פעמית, כמו החגים, שהפילה את החשבון. בור סוגרים פעם אחת וממשיכים הלאה. ויש דליפה. החשבון יורד למינוס כל חודש, גם בלי חגים, פשוט כי ההוצאות הקבועות גבוהות מההכנסות. דליפה לא נסגרת עם שום הלוואה, היא רק חוזרת. הבדיקה פשוטה. איפה עמד החשבון בסוף אב או באמצע אלול? אם גם אז הוא היה באדום, החגים לא יצרו את הבעיה, הם רק חשפו אותה. 3. להחליף חוב בלי סוף בחוב עם סוף את הבור כדאי להפוך להלוואה מסודרת. הרבה פעמים אפשר לקבל הלוואה בריבית נמוכה מזו של המינוס, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שלהלוואה יש תאריך שבו היא נגמרת, ולמינוס אין. גמח יכול להיות פתרון מצוין, רק לזכור שגם הוא חוב לכל דבר, עם ערבים ועם התחייבות. ואם הולכים לבנק או לחברת האשראי, להשוות את העלות הכוללת של ההלוואה ולא רק את ההחזר החודשי, כי החזר נמוך הרבה פעמים פשוט אומר יותר חודשים של ריבית. 4. הטעות שחוזרת שוב ושוב לוקחים הלוואה, סוגרים את המינוס, נושמים לרווחה. ואחרי כמה חודשים המסגרת שוב מנוצלת עד הסוף, ועכשיו יש גם הלוואה וגם מינוס. לכן, ברגע שסגרתם את המינוס, תבקשו מהבנק להקטין את מסגרת האשראי בחשבון. זה לא נעים, זה מרגיש כמו לוותר על רשת ביטחון. אבל מסגרת גדולה ופתוחה היא בדיוק מה שמאפשר לבור להיפתח מחדש. 5. עשר דקות בטלפון עוד דבר שלא הרבה עושים, להתקשר לבנק ולבקש להוריד את הריבית על המינוס. הריבית הזאת לא חקוקה בסלע, ולקוח שמבקש מקבל לפעמים הנחה. זה לא תמיד עובד, אבל זה בהחלט שווה את השיחה. השורה התחתונה המינוס הוא לא חלק מהטבע של משפחה ברוכת ילדים. הוא הלוואה, ויש לה מחיר. וברגע שמתחילים להתייחס אליו ככה, עם מספר, עם ריבית ועם תאריך סיום, הוא מפסיק להיות משהו שמפחדים להסתכל עליו ומתחיל להיות משימה שאפשר לסגור. ומה אצלכם, יוצאים מתשרי באדום או שמצאתם דרך להימנע מזה?

מה אנחנו יודעים על הקהילה שהרב אלחנן פרץ מייסד בבית שאן מה שאני יודע שהיה כנס בסוף חורף פ"ו בבני ברק וירושלים וחילקו חוברות הסברה בבתי כנסת והיה הרבה רעש ממה שבררתי קיץ פ"ו עם חבר אברך שגר בעיר הוא אמר לי שממה שהוא ראה מדובר על חמשה אברכים שבאו לגור שם ובשבת הם מתפללים באיזה מקלט או משהו דומה מי שיש לו מידע אני ישמח מאוד בסופו של דבר לא צריך להגיד מה המחירים שם תודה רבה @ועדת-הדיור-בצפון אולי יש לך מידע?

רוב המאמרים בשוק ההון עוסקים בשאלה מתי לקנות. מי שמנהל תיק יודע שהשאלה הקשה יותר היא מתי למכור. קנייה היא החלטה אחת. יציאה היא סדרת החלטות, והיא זו שקובעת אם רווח על הנייר יהפוך לרווח בחשבון. בשיטה שאנחנו מלמדים ב-SPT היציאה מחולקת לשלושה חלקים, וכל חלק עונה על פחד אחר. כלל ראשון: מגינים על ההון לפני שחושבים על הרווח לפני הכניסה קובעים מחיר יציאה. הסיכון בעסקה בודדת מוגבל לאחוז אחד משווי התיק, וסטופ טכני שרחוק יותר מעשרה אחוזים מהקנייה פירושו שאין עסקה. מארק מינרביני, זוכה אליפות ההשקעות האמריקאית ב-1997, מתאר בספרו Think & Trade Like a Champion סדר עדיפויות ברור. כשמניה עולה ממחיר הקנייה בשיעור סביר, הוא עובר למצב של הגנה על הרווח: "Once a stock moves up a decent amount from my purchase price, I go into profit-protection mode. At the very least, I protect my breakeven point. The rule is never let a good-size gain turn into a loss." (מארק מינרביני, Think & Trade Like a Champion) בעברית: ברגע שהמניה עלתה סכום סביר מהמחיר שבו קניתי, אני עובר למצב של הגנה על הרווח. לכל הפחות אני מגן על נקודת האיזון. הכלל הוא לעולם לא לתת לרווח משמעותי להפוך להפסד. מינרביני נותן גם דוגמה פשוטה: קנייה ב-50 דולר, עלייה ל-65, והסטופ עולה לפחות ל-50. אם בכל זאת נעצרים שם, ההון נשאר שלם. כלל שני: מימוש חלקי השאלה "מתי לקחת רווח" מטרידה כמעט כל סוחר. מינרביני מציע פתרון שמטפל קודם כול בצד הנפשי: "Protect your psyche! Don't let yourself become consumed with regret or shackled with indecisiveness. Deploy the 'sell-half' rule." בעברית: הגן על הנפש שלך. אל תיתן לחרטה או להיסוס לשתק אותך. השתמש בכלל מכירת החצי. הוא מדגים עם מניה שעלתה 20 אחוז, פי שניים מהרווח הממוצע שלו של 10 אחוז. אם מוכרים חצי מהפוזיציה ברווח הזה, גם אם החצי השני יוחזר לנקודת איזון, העסקה עדיין מסתיימת ב-10 אחוז, בדיוק בממוצע. בשיטה שלנו מממשים בין שליש לחצי מהפוזיציה כשהרווח מגיע ל-15 עד 20 אחוז. הנתונים שמינרביני מביא הם הדוגמה שלו ולא הבטחה לתוצאה. הנקודה היא המבנה: החלק שמומש כבר סגור, והחלק שנשאר מקבל חופש לרוץ. כלל שלישי: את השאר מלווים עד שהמניה עצמה אומרת די על החלק שנשאר לא מנחשים פסגות. מעלים סטופ בהדרגה לפי הממוצע הנע האקספוננציאלי ל-21 יום. סגירה מתחתיו היא יציאה, בלי ויכוח. כך נמנעים משתי טעויות הפוכות: למכור מוקדם מדי מניה מובילה, ולהחזיק מניה שכבר נשברה בתקווה שתחזור. יש גם צד שני לרעיון. מינרביני מסביר שמכירת חלק מהמובילות היא לא ויתור, אלא הקצאה מחדש: "You can sell a portion of the strong performers, take some profits, and reinvest in another promising name. The remainder of your original position, meanwhile, is allowed to keep growing." בעברית: אפשר למכור חלק מהמניות החזקות, לממש חלק מהרווח ולהשקיע בשם מבטיח אחר, בזמן שהיתרה מהפוזיציה המקורית ממשיכה לצמוח. ועוד כלל אחד שאין עליו משא ומתן: אין ממצעים כלפי מטה. הוספה להפסד הופכת טעות קטנה לגדולה. למה זה עובד כי הכללים נכתבו מראש. ברגע האמת, כשהרווח על המסך והלב מתחיל לדבר, אין צורך להחליט מחדש. מי שהחליט מראש בשקט, מבצע. אין כאן הבטחה לרווח. כל עסקה יכולה להסתיים בהפסד, ולכן שלושת הכללים האלה קודמים לכל השאר. את שיטת היציאה המלאה, עם דוגמאות גרפים אמיתיות והסבר צעד אחר צעד בעברית, אפשר ללמוד בקורס SPT: https://spt-trading.com למגיעים דרך פורום בנקל: החודש הראשון בקהילה חינם

אפשר לבחור מניה מעניינת, להבין את העסק שלה ואפילו לזהות נכון את הכיוון, ובכל זאת לבצע עסקה לא טובה. לפעמים הסיבה פשוטה: הקנייה הייתה רחוקה מדי מהמבנה, וההפסד שנדרש לספוג כדי לבדוק את הרעיון היה גדול מדי. לכן בשיטה שלנו הכניסה אינה רגע של התלהבות. היא נקודת מפגש בין טריגר, רמת פסילה וגודל פוזיציה. הסדר הנכון מתחיל בשאלה איפה טועים בשיעור ניהול הסיכונים של SPT סדר העבודה מוגדר כך: גרף, נקודת ביטול, סיכון, גודל פוזיציה. לא מתחילים מהסכום שרוצים להכניס ואז מחפשים בגרף מקום שיצדיק אותו. בספר Think & Trade Like a Champion מינרביני כותב: "I don't concentrate on the upside; I focus on the downside." בתרגום שלנו: אני לא מתמקד בצד העלייה; אני מתמקד בצד הירידה. בהקשר של הפסקה, הוא מסביר שאת מחיר היציאה במקרה של טעות הוא מגדיר לפני הכניסה. הכוונה אינה לוותר על שאיפה לרווח, אלא לא לתת לה לבטל את בדיקת ההפסד. אותה מניה, שני מחירי כניסה, סיכון אחר נניח, לצורך המחשה חשבונית, שנקודת כניסה נמצאת ב-100 ורמת הפסילה הטכנית ב-95. הסיכון המתוכנן למניה הוא 5, כלומר 5% ממחיר הכניסה. אם המחיר כבר הגיע ל-108 ורמת הפסילה נותרה 95, המרחק הוא 13, שהם כ-12% ממחיר הקנייה החדש. החברה לא השתנתה, אבל העסקה השתנתה מאוד. בשיטת SPT, סטופ טכני שדורש יותר מ-10% פירושו שאין כרגע עסקה שמתאימה לכללים. לא מקרבים את הסטופ באופן מלאכותי רק כדי לאפשר קנייה. זה אחד ההבדלים בין קנייה מתוכננת לרדיפה: בהכנה שואלים מה מאפשר המבנה. ברדיפה מנסים להתאים את המבנה לרצון להיות בפנים. גודל הפוזיציה נגזר מהטעות האפשרית ב-SPT הסיכון המתוכנן המרבי לעסקה בודדת הוא 1% מהתיק. זה אינו אומר שמשקיעים בכל מניה רק 1% מהכסף. צריך להבדיל בין גודל ההשקעה לבין ההפסד המתוכנן. בתיק של 100,000, תקציב סיכון של 1% הוא 1,000. אם הכניסה היא ב-100 והסטופ ב-95, הסיכון ליחידה הוא 5. חלוקה של 1,000 ב-5 נותנת 200 יחידות, בשווי כולל של 20,000. הגעה לסטופ במחיר המתוכנן משמעה הפסד של 1,000, לפני עמלות ועלויות ביצוע. זו תקרה חשבונית, לא חובה להשתמש במלוא הכמות. צריך לבדוק גם ריכוז בתיק, סיכונים משותפים בין מניות ויכולת ביצוע. סטופ אינו מבטיח מחיר: פער פתיחה או החלקה עלולים לגרום להפסד גדול מהמתוכנן. למה אנחנו מתחילים בחצי שיעור הכניסה לפוזיציות חדשות ב-SPT מציע להתחיל בחצי מהפוזיציה המתוכננת בעת הופעת הטריגר, ולשקול השלמה רק לאחר הוכחה נוספת לטובת העסקה. זו יכולה להיות חזרה מוצלחת לרמה שנפרצה או המשך שמאשר את הכיוון והמבנה. היתרון פשוט: אם הטריגר הראשון נכשל, פחות כסף היה חשוף אליו. אבל חצי פוזיציה אינה חצי משמעת. גם למנה הראשונה יש סטופ, וההשלמה דורשת חישוב סיכון מחדש. היא אינה רשות להכפיל את הסיכון או להוסיף רק מפני שהמחיר ירד. השיטה אינה מונעת טעויות. היא דורשת להחליט מראש איך נראית טעות וכמה היא אמורה לעלות. מול קנייה בלי תוכנית, זה יתרון שאפשר להסביר ולמדוד, בלי להבטיח מה יעשה השוק. בקורס SPT לומדים לחבר בין מבנה, כניסה וניהול סיכון לפני שמבצעים עסקה. לתוכנית הקורס: https://spt-trading.com מסחר כרוך בסיכון להפסד, וגם הקפדה על כללים אינה מבטיחה רווח. מקורות: Mark Minervini, Think & Trade Like a Champion, חלק 2, פסקת הגישה "risk-first"; SPT, שיעורי "כניסה לפוזיציות חדשות" ו"ניהול סיכונים". כלל 1% וחצי הפוזיציה מתוארים כאן ככללי SPT, לא כציטוט מכללי מינרביני. למגיעים דרך פורום בנקל: החודש הראשון בקהילה חינם

למי שרוצה לאכול בצורה מסודרת בלי לזרוק אוכל ובלי לרוץ לסופר שלוש פעמים בשבוע, הנה שיטה פשוטה בחמישה צעדים: בודקים קודם מה כבר יש בבית. ירקות, קטניות, אורז, ביצים וקפואים. מתחילים מהמלאי ולא מהמתכונים. בוחרים 3 עד 4 ארוחות עיקריות לשבוע ולא 7. לכל ארוחה שנשארת מבשלים כמות שמספיקה ליומיים. מתכננים בכוונה אחת או שתיים מהארוחות כך שישתמשו באותם רכיבים, למשל מרק ירקות ביום אחד ופשטידה מאותם ירקות ביום אחר. כותבים רשימת קניות לפי התכנית, ורק לפיה. מה שלא בתכנית נשאר בחנות. בסוף השבוע רושמים מה נשאר ומה נזרק, וכך יודעים מה לצמצם בשבוע הבא. אלה כללים כלליים שמתאימים לכל בית, ואפשר לעשות אותם גם עם דף ועט. למי שרוצה לעשות את זה במקום אחד, דרך שקולה היא תוכנת Windows בעברית שמאפשרת להכין תכנית ארוחות שבועית מתוך מאגר מתכונים, לבנות לפיה עגלת קניות, ולתעד כל ארוחה ולראות כמה קלוריות יש בה. הטבה למגיעים דרך פורום בנקל: התנסות בחינם במשך 14 ימים. לאחר מכן השימוש בתשלום. לפרטים ולהתנסות: https://derech-shekula.pages.dev/ שאלות: drksqwlh@gmail.com הפוסט מטעם דרך שקולה.