דילוג לתוכן

לטפל בעצמנו דוקא כשהמצב טוב, ואיזה תגלית פסיכולוגית גילה לנו יוסף "המשביר" לכל ארץ מצרים?

הועבר כלכלת המשפחה
1 1 103
  • אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'.

    כשאני שומע את זה בא לי לצרוח:
    למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים?
    אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני?

    לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ:
    אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע.
    תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו.
    אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין:
    למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו?

    אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש."
    הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים:

    זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות...
    מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב.
    משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר.
    יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית.

    זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר:
    כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה!
    ומה למעשה?
    אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר?

    תזכרו תמיד:
    דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב".
    בסייע"ד.

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    11 פוסטים
    838 צפיות
    מ
    מה ההפרש בין המכירה של גור למכירה של סורוצקין?
  • 6 הצבעות
    12 פוסטים
    304 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    111 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • לפני שמתחילים 'לשמוע הצעות'...

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    187 צפיות
    מ
    פנתה אלי משפחה שהילדה הגדולה בת 17 - והשאלה מה עושים... אז קודם כל, יפה שהם שואלים עכשיו ולא אחרי שכבר סגרו שידוך והתחייבו לסכומי עתק שאינם ברשותם..! מה שאני אוהב לעשות במקרים כאלו, זה דבר ראשון - להוציא אותם מהפוקוס. מה זאת אומרת? כל מה שהם חושבים כרגע, זה איך מתחילים להשיג המון כסף..? הרי אנחנו כבר שומעים את השדכנית איך שהיא אומרת שיש לבחור כבר כמה הצעות שנותנים 500+ לדירה, ואם אתם רוצים בחור מוצלח אז כדאי ש... כידוע, כל ההבדל בין האנשים שמצליחים בחיים (בכלכלה, בלימוד התורה, בריאות הגוף וכו') ובין אלו שלא... שורש הדבר תלוי בהאם הם בוחרים להיות יוזמים מובילים ומתכננים של חייהם, או שמעדיפים 'לזרום' ולתת לדברים לקרות לבד עד שנאלץ להגיב אליהם... אז בואו נאמר שאנחנו נמצאים כרגע 3 שנים לפני החתונה של הבת. יש כאן שלושה נושאים: א. דאגה לילדה שלנו (ולחתן שלה העתידי בע"ה) שיהיו להם חיים שלווים בהקמת בית של תורה, ולהקל במעט את המצב הכלכלי - שלא יעיק עליהם חלילה. בנקודה הזאת, פשוט וברור שעוד מאתיים אלף לדירה לא יהיה מה שיציל אותם..! עיקר ההשתדלות לכאורה צריכה להיות בכך שנבדוק איזו הכשרה \ עבודה נוכל לסדר לבת שלנו כדי שתהיה להם האפשרות להכנסה חודשית מספקת בס"ד. כמו"כ החינוך שנעניק לה לחיות עם חשבון ולהוציא רק מה שנכנס (או שנשלח את הזו"צ למאמן כלכלי שיתן להם הקדמה לחיי כלכלת הבית), הוא יהיה המתנה הגדולה ביותר עבור הבית שלהם - הרבה מעבר לסכום כסף מכובד לדירה... ב. למנוע לחץ מההורים כשמגיעות ההוצאות הגדולות. ג. מה לומר לשדכן \ למחותנים. בנושא הזה, הנקודות החשובות ביותר הן התכנון והאסרטיביות. לפני שמתחילים לשמוע הצעות, כדאי לנו לבדוק עם עצמנו מה הם המשאבים העומדים לרשותנו. אולי הם מורכבים מחסכונות, עזרה מההורים קצת, הלוואות מקרן פנסיה, זכות ליחידה בגמ"ח, גיוס כספים בחו"ל, הכשרה לגלגול גמחי"ם וכו'... לא חשוב כעת איזו אסטרטגיה יש למשפחה, העיקר לבדוק מהי היכולת שלנו באמת. כדאי להכין מראש את הרשימה של כל ההוצאות שישנם סביב החתונה החל מהאירוסין עד אחרי השבת שבע-ברכות. יש לנו 120 אלף ש"ח - הנה כל הרשימה של ההוצאות השונות, בואו נחליט כמה מוציאים על ביגוד, על מתנות, כמה על פרחים וכסא כלה, צלם ב-4000 ש"ח או ב-10,000? כמה ישאר אח"כ לריהוט - חדש או יד 2? מומלץ להתייעץ עם האנשים הנכונים, דהיינו - אותם אלו שחיים ברמת חיים וערכים דומים לשלנו, למצוא את האנשים המחושבים והמסודרים - ולשאול אותם מה מקובל, מה עושים, ואיך משיגים את הצרכים תוך כדי חסכון בעלויות. בשלב הבירורים כדאי לחקור קצת על המשפחה המוצעת - מהי הרמה שלהם? לשאול את המחותנים איפה הם חתנו בעבר? מה הרמה של שבת שבע-ברכות? האם קנו דירות לילדים? בירושלים או בצפון? האם הם עמדו בהתחייבויות שלהם? וכו'... (לא תמיד מורידים על זה שידוך, אבל לפעמים יש בזה קצת רמזים מלמעלה...) והכי חשוב להגיע לכל שיחה עם 'הכללים שלנו'. דהיינו, לקבוע מתוך היכולות שלנו והערכים שלנו - איך אנחנו נוהגים בכל קטגוריה: 'אצלנו נהוג שלא לוקחים מנות יותר מ-69 ש"ח' 'לנו חשוב שיהיה ריהוט חדש לזוג הצעיר ולכן הצלם והתזמורת לא יעלה על מחיר כך וכך'... כמובן שיהיו קצת חילוקי דעות בין הצדדים - וזה בסדר! כדאי להתפשר ולבוא לקראתם בדברים הזולים יותר, ולעמוד על שלנו בסעיפים שיגרמו לנו לחרוג מהתקציב באופן משמעותי. גם בנוגע לנושא הדיור, כדאי להיות ברורים עם עצמנו כמה אנחנו באמת יכולים להתחייב ולתת, ולא לפחד שאנחנו 'מאבדים כאן שידוך' כאשר הנתונים של המציאות נקבעים ע"י הבורא יתברך. אם יש לנו תכנון מעשי איך להביא סכום מסוים - כדאי להדגיש זאת לשדכן, כיון שפעמים רבות אנשים מבטיחים וקצת קשה לקיים... אז אם אנחנו אומרים שאמנם יש לנו קצת פחות להציע לעומת האחרים, אבל הכסף נמצא מוכן למסירה - יתכן מאוד שזו תהיה סיבה להקדים אותנו על פני ההבטחות של השאר... שירבו שמחות בלב שמח!
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    168 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!