דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
112 32 3.0k 30
  • לע"ע נראה שמה שמונע בפועל את המעצרים הוא בעיקר אירגונים כמו 'צבע שחור' וכדו’ כמו"כ בארגון 'עזרם ומגנם' של הגר"י איכנשטיין יש תוכנית דומה אך נראה שבעיקר מה שפועל בשטח הוא ארגון צבע שחור
    אך דבר זה עולה הון רב
    קיבלתי היום במייל דובר הארגון ביביע עומר
    41bcdce3-0de5-4415-b547-9b7d44c1aa67-image.jpeg

    @יהודי-טוב למה לתרום לזה? יש מטרות הרבה יותר חשובות כרגע.

  • דבר ראשון למה לא?

    דבר שני תן דוגמא לפחות למשהו יותר חשוב, כדי שנדע למה כן לתרום לדעתך.

  • דבר ראשון למה לא?

    דבר שני תן דוגמא לפחות למשהו יותר חשוב, כדי שנדע למה כן לתרום לדעתך.

    @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

  • @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

    @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

  • מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

    @iester said:

    להחלשת השקל

    מדינת ישראל מאוד תודה למי שיחליש לה את השקל
    זה יפתור הרבה בעיות

    גם הביטוח לאומי וכל מי שכתבת כאן ישמחו מאוד שלא תשלם את מה שאתה צריך וכך הם יגבו את זה עם ריבית

    אני אשמח מאוד עם גדולי ישראל יורו שאפשר ליסוע בתחבורה ציבורית בחינם😳

  • @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

    @השומר said:

    @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

    נכון ועדיין עם 3 מיליון אפשר להציל ישיבה

  • @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    יש לך מישהו כזה?

    וחוץ מזה אני חושב כמו שכבר כתבו שמניעת מעצרים של בחורי הישיבות יותר חשוב מאשר לדאוג לכסף של הציבור,
    ובזמנו הגראי"ל אמר שעדיף גזירות כלכליות מאשר פליליות כיון שיש בזה חילול השם, וכמו שכתב @השומר .

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    יש לך מישהו כזה?

    וחוץ מזה אני חושב כמו שכבר כתבו שמניעת מעצרים של בחורי הישיבות יותר חשוב מאשר לדאוג לכסף של הציבור,
    ובזמנו הגראי"ל אמר שעדיף גזירות כלכליות מאשר פליליות כיון שיש בזה חילול השם, וכמו שכתב @השומר .

    @אבי-ר. חילול ה' במישור התיאורטי, כי הפגנות הם גם חילול ה' נורא, וכדברי רבינו הגר"ד "כל מיני סוגי מחאות אחרות שלא שמענו מרבותינו מצוקי ארץ זכותם יגן עלינו – אינם דרכנו, והרבה פעמים מחאות אלו גורמות לחילול השם רחמנא ליצלן"

  • לא הבנתי למה זה קשור להפגנות, זה רק בשביל מניעת מעצרים.

    וכן לא הבנתי מה הכוונה במישור התאורטי?

  • כמו שכתבו למעלה לארגון עזרם ומגנם של הרב איכנשטין ובנשיאות מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א גם יש תוכנית דומה בשם 'לא תעמוד' כך שזה ודאי על דעתם של כל גדו"י מכל העדות החוגים והפלגים
    אך כאמור מי שנמצא בפועל בשטח כשצריך למוע מעצרים הוא 'צבע שחור' של ארגון נותנים גב
    ובשביל להמשיך את זה צריך ממון רב

  • פוסט זה נמחק!
  • כמו שכתבו למעלה לארגון עזרם ומגנם של הרב איכנשטין ובנשיאות מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א גם יש תוכנית דומה בשם 'לא תעמוד' כך שזה ודאי על דעתם של כל גדו"י מכל העדות החוגים והפלגים
    אך כאמור מי שנמצא בפועל בשטח כשצריך למוע מעצרים הוא 'צבע שחור' של ארגון נותנים גב
    ובשביל להמשיך את זה צריך ממון רב

    פוסט זה נמחק!
  • הויכוח הפוליטי לא כאן מקומו אבל לא לומר בנחרצות שכל גדו"י תומכים בזה בזמן שזה יותר מרגיש שלא, ההערה שלי בסך הכל נגעה לזה ששלוש מיליון יכול להחזיק כולל לשנה חבל לבזבז על שטויות את זה.

  • הויכוח הפוליטי לא כאן מקומו אבל לא לומר בנחרצות שכל גדו"י תומכים בזה בזמן שזה יותר מרגיש שלא, ההערה שלי בסך הכל נגעה לזה ששלוש מיליון יכול להחזיק כולל לשנה חבל לבזבז על שטויות את זה.

    @רבנאי-יתרעם-גאון קשה להבין למה אתה קורא לזה שטויות בזמן שיש בעיה אמיתית, שהם לכה"פ מנסים לתת מענה.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון קשה להבין למה אתה קורא לזה שטויות בזמן שיש בעיה אמיתית, שהם לכה"פ מנסים לתת מענה.

    @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

  • @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    196 צפיות
    ביזנייעסב
    @משהמשה כתב בחיוב לא מוצדק ומקומם: וברצינות ממליץ לפנות לרלשי"ת של מנחם שפירא. היא עושה דברים נפלאים. סלומון שרית salomon_sarit@bbm.org.il תודה רבה אעביר בעז"ה, ואשתדל לעדכן.
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    3k צפיות
    חושב שאני גאוןח
    מישהוא יודע אם מחויב גויס יגול לקבל דרגה?
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    542 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    291 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!