דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
152 38 10.3k 39
  • דבר ראשון למה לא?

    דבר שני תן דוגמא לפחות למשהו יותר חשוב, כדי שנדע למה כן לתרום לדעתך.

  • דבר ראשון למה לא?

    דבר שני תן דוגמא לפחות למשהו יותר חשוב, כדי שנדע למה כן לתרום לדעתך.

    @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

  • @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

    @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

  • מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

    @iester said:

    להחלשת השקל

    מדינת ישראל מאוד תודה למי שיחליש לה את השקל
    זה יפתור הרבה בעיות

    גם הביטוח לאומי וכל מי שכתבת כאן ישמחו מאוד שלא תשלם את מה שאתה צריך וכך הם יגבו את זה עם ריבית

    אני אשמח מאוד עם גדולי ישראל יורו שאפשר ליסוע בתחבורה ציבורית בחינם😳

  • @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

    @השומר said:

    @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

    נכון ועדיין עם 3 מיליון אפשר להציל ישיבה

  • @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    יש לך מישהו כזה?

    וחוץ מזה אני חושב כמו שכבר כתבו שמניעת מעצרים של בחורי הישיבות יותר חשוב מאשר לדאוג לכסף של הציבור,
    ובזמנו הגראי"ל אמר שעדיף גזירות כלכליות מאשר פליליות כיון שיש בזה חילול השם, וכמו שכתב @השומר .

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    יש לך מישהו כזה?

    וחוץ מזה אני חושב כמו שכבר כתבו שמניעת מעצרים של בחורי הישיבות יותר חשוב מאשר לדאוג לכסף של הציבור,
    ובזמנו הגראי"ל אמר שעדיף גזירות כלכליות מאשר פליליות כיון שיש בזה חילול השם, וכמו שכתב @השומר .

    @אבי-ר. חילול ה' במישור התיאורטי, כי הפגנות הם גם חילול ה' נורא, וכדברי רבינו הגר"ד "כל מיני סוגי מחאות אחרות שלא שמענו מרבותינו מצוקי ארץ זכותם יגן עלינו – אינם דרכנו, והרבה פעמים מחאות אלו גורמות לחילול השם רחמנא ליצלן"

  • לא הבנתי למה זה קשור להפגנות, זה רק בשביל מניעת מעצרים.

    וכן לא הבנתי מה הכוונה במישור התאורטי?

  • כמו שכתבו למעלה לארגון עזרם ומגנם של הרב איכנשטין ובנשיאות מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א גם יש תוכנית דומה בשם 'לא תעמוד' כך שזה ודאי על דעתם של כל גדו"י מכל העדות החוגים והפלגים
    אך כאמור מי שנמצא בפועל בשטח כשצריך למוע מעצרים הוא 'צבע שחור' של ארגון נותנים גב
    ובשביל להמשיך את זה צריך ממון רב

  • פוסט זה נמחק!
  • כמו שכתבו למעלה לארגון עזרם ומגנם של הרב איכנשטין ובנשיאות מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א גם יש תוכנית דומה בשם 'לא תעמוד' כך שזה ודאי על דעתם של כל גדו"י מכל העדות החוגים והפלגים
    אך כאמור מי שנמצא בפועל בשטח כשצריך למוע מעצרים הוא 'צבע שחור' של ארגון נותנים גב
    ובשביל להמשיך את זה צריך ממון רב

    פוסט זה נמחק!
  • הויכוח הפוליטי לא כאן מקומו אבל לא לומר בנחרצות שכל גדו"י תומכים בזה בזמן שזה יותר מרגיש שלא, ההערה שלי בסך הכל נגעה לזה ששלוש מיליון יכול להחזיק כולל לשנה חבל לבזבז על שטויות את זה.

  • הויכוח הפוליטי לא כאן מקומו אבל לא לומר בנחרצות שכל גדו"י תומכים בזה בזמן שזה יותר מרגיש שלא, ההערה שלי בסך הכל נגעה לזה ששלוש מיליון יכול להחזיק כולל לשנה חבל לבזבז על שטויות את זה.

    @רבנאי-יתרעם-גאון קשה להבין למה אתה קורא לזה שטויות בזמן שיש בעיה אמיתית, שהם לכה"פ מנסים לתת מענה.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון קשה להבין למה אתה קורא לזה שטויות בזמן שיש בעיה אמיתית, שהם לכה"פ מנסים לתת מענה.

    @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

  • @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

  • בעינה למחזי דאנא מתגרשה מאן דאית לי מידע שיענה

  • גם אם זה טוב כדאי אולי קודם להתייעץ עם ת"ח, ולברוריה דליכא בהא שם רע.

  • בעינה למחזי דאנא מתגרשה מאן דאית לי מידע שיענה

    @YM98745 מאי אהני לך בהא קימבונה?

  • @YM98745 מאי אהני לך בהא קימבונה?

    @איש-קיש
    דילמא אי כתבינא להאי מילתא, כתבינא לה קימבונא ולא קימבונה.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    178 צפיות
    הקול השפויה
    @השומר said: @הקול-השפוי דווקא יתכן הפוך שמוגבל זה טריק שיווקי ליצור רושם שזה שווה, ומעל סכום יתכן כמוך אבל בסופו של דבר אם אתה משלם יותר בסכום הראשוני אז מה הרווחת? מוגבל זה כשחלק מוגבל וחלק לא מנסיון שלי (בעיקר מחסני השוק) זה המבצעים המשמעותיים אני מדבר כשממלא התכוונת לקנות בסכום
  • אתה לא הלקוח...

    כלכלת המשפחה סוכן ביטוח מסעדה לקוח
    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    343 צפיות
    יוסף מינצברגי
    יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים. במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס. שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם. מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון. כמו״כ בעסק הפרטי..
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    230 צפיות
    מ
    [image: 49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    463 צפיות
    מ
    @הוא-ולא-אחר אני יודע כי 2 בנקים עבדו לי. אמרתי לכאורה כי לא ניסיתי עם זירו (לאומי נתקע באיזה שלב בפתיחת חשבון אבל עובד בחשבון קיים) וכמו שכתבתי צ'קים אי אפשר להפקיד.
  • חסכון הכנסות לא צפויות ומענק עבודה.

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    265 צפיות
    נ.ר.א.נ
    התעוררתי לכתוב את הדברים אגב סכום של מענק עבודה שנכנס לי בשבוע שעבר, חלקינו רגילים בקושי לסגור את החודש, ומי מדבר בכלל על חסכונות... המעניין הוא שדוקא בזמנים שנכנסים לנו סכומים מיוחדים שאינם חלק מההכנסות הקבועות שלנו ואינם מחושבים בתקציב כגון מענק עבודה וכדו', יש לנו הוצאות מיוחדות... או שסתם מתחשק לנו קצת להתפנק, גם זה מותר : ) , בדר"כ אני שואל אנשים מה הם עשו עם הסכום הלא מבוטל של המענק עבודה שנכנס להם בשנים האחרונות וגם הם אינם זוכרים "ב"ה שהיה על מה להוציא". במחשבה שניה אפשר להבין שזה "בדיוק" ההזדמנות שלנו לחסוך עבור העתיד, זה חסכון של סכום משמעותי, שמצד אחד לא יפגע בתקציב החודשי של הבית, ומאידך אם נעבירו לחסכון, הוא ימשיך לצמוח ולהצמיח (באפקט ריבית דריבית), המנוסים אומרים שלאחר שזה עבר לחיסכון הם לא הרגישו בחסרון הכסף. כמובן שמהלך כזה צריך להעשות בשיקול הדעת ובשמחה, הדרך לכך היא "הפיכת הכאב לעונג", כלומר נכון שבזבוז הכסף כעת יגרום לי עונג, וחסכונו יגרום לי סוג של כאב, אבל במחשבה קדימה על חתונות הילדים ועל כך שרצוני לבוא מוכן עם חסכון בצד, החסכון כעת הוא זה שיגרום לי לעונג ובזבוז הכסף דוקא יוכל לגרום לכאב, כולנו לא אוהבים להחמיץ הזדמנויות ובודאי לא הזדמנויות כאלו... בהצלחה.