דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
112 32 3.0k 30
  • מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

  • באשר לחרמות על רשתות ועל בנקים, יש כמה חומרים מעניינים בנושא, הדברים ארוכים אבל מאוד מעניינים וכדלהלן.
    כוחו של הציבור החרדי טמון במשמעת ובציות המוחלט להוראות גדולי התורה. להלן ניתוח של מספר צעדים דרמטיים, שהציבור החרדי מסוגל לבצע יחד בהוראת רבניו, ואשר עלולים להוביל לטלטלה קשה במשק הישראלי ולפגיעה ישירה בציבור החילוני.

    1. השבתת תשלומים מאורגנת: המשבר הפיננסי

    הציבור החרדי מחזיק במאות אלפי חשבונות בנקים, משכנתאות והלוואות. הוראה קולקטיבית של גדולי התורה לעצור תשלומים תייצר אפקט דומינו מיידי:
    הקפאת משכנתאות והחזרי הלוואות: אם עשרות אלפי משפחות חרדיות יורו לבנקים לבטל את הרשאות החיוב (הוראות הקבע) של המשכנתאות וההלוואות, הבנקים הגדולים בישראל ייקלעו למשבר נזילות חסר תקדים. הון עתק המהווה בסיס ליציבות המערכת הבנקאית פשוט ייעצר.

    אי תשלום ארנונה ומסים עירוניים: עיריות רבות ברחבי הארץ (ובמיוחד בערים מעורבות או חרדיות כמו בני ברק, ירושלים, בית שמש ואלעד) תלויות ישירות בגביית הארנונה. מרד מסים עירוני יוביל לקריסה תקציבית של הרשויות המקומיות בתוך שבועות ספורים, ועצירת שירותים בסיסיים.

    1. משיכת פיקדונות המונית (Bank Run)

    החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי חיסכון גבוהים, כאשר כספים רבים של קרנות גמ"ח, מוסדות, וחיסכונות פרטיים לנישואי ילדים מופקדים בבנקים המסחריים.
    צעד מבוקר של העברת פקדונות וחשבונות עו"ש מהבנקים הגדולים אל בנקים קטנים יותר, או משיכתם למזומן ושמירתם בגמ"חים פנימיים, יגרום לזעזוע אדיר בשוק ההון הישראלי. בנקים ייאלצו לייקר את האשראי באופן מיידי כדי לפצות על בריחת המזומנים.

    1. חרם צרכני מוחלט על חברות ענק

    הכוח הצרכני החרדי הוא אחד המנועים החזקים במשק הישראלי. החברה החרדית רוכשת במרוכז, וממוקדת במספר קטן של רשתות שיווק וחברות מזון גדולות.
    חרם רבני רשמי על חברות מזון מובילות, רשתות פארם או חברות תחבורה ציבורית, יביא לצניחה מיידית של עשרות אחוזים בהכנסותיהן של אותן חברות. חברות ציבוריות יראו את מניותיהן קורסות בבורסה בתל אביב, מה שיגרור פגיעה בקרנות הפנסיה של כלל אזרחי המדינה.

    1. עצירת הגבייה של ביטוח לאומי

    אחד הצעדים המורכבים שנשקלים הוא הוראה גורפת לעובדים עצמאיים ושכירים חרדים לעצור או לעכב את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. הסטת כספים אלו בצורה מאורגנת תייצר גירעון עמוק בקופת המדינה המדממת גם כך בשל הוצאות המלחמה.

    איך זה ישפיע על הציבור החילוני?
    המשק הישראלי הוא מערכת אקולוגית אחת משולבת, וקריסה או פגיעה במגזר אחד יורגשו מיד בכל בית בישראל:
    התייקרות המשכנתאות והאשראי: כדי להתמודד עם משבר נזילות ועצירת תשלומים של המגזר החרדי, הבנקים ייאלצו להעלות בחדות את הריביות על הלוואות ומשכנתאות חדשות. הציבור החילוני שיבקש לקנות דירה או לקחת הלוואה לעסק ימצא את עצמו משלם הרבה יותר.

    קריסת שירותים עירוניים: בערים מעורבות כמו ירושלים או חיפה, קריסת גביית הארנונה בשכונות החרדיות תביא לכך שלעירייה לא יהיה כסף לפינוי אשפה, לתחזוקת גינות, או להפעלת מוסדות חינוך ותרבות – פגיעה שתשפיע באופן שווה על התושבים החילונים באותה העיר.

    פגיעה בקרנות הפנסיה: קריסה של חברות מזון וקמעונאות גדולות בעקבות חרם צרכני, לצד ירידת ערך הבנקים, תוביל לנפילות שערים חדות בבורסה. המשמעות היא פגיעה ישירה בשווי החסכונות הפנסיוניים של מעמד הביניים החילוני.

    עליית מסים כללית: אם המדינה תזהה זליגה ואובדן של מיליארדי שקלים מהכנסות ממסים ומביטוח לאומי, הממשלה תיאלץ לפצות על הגירעון באמצעות העלאת מסים עקיפים (כמו מע"מ) וישירים (מס הכנסה), נטל שייפול בעיקר על השכבות העובדות במגזר החילוני.

    מתוך AI עוד תוצאות שיכולות להיות מזה:
    עולת חרם קבוצתית רחבת־היקף – לדוג' חצי מיליון איש שמפסיקים לשלם משכנתא או ריבית לבנקים – עלולה לגרום לירידות מיידיות בערך המניות של הבנקים, להחלשת השקל ואף להפעיל לחץ לעליית ריבית. ככל שהיקף הפעולה רחב וכולל יותר מגזרים (רשתות מזון, תשלומי ביטוח לאומי), כך ההשפעה על שוק ההון והמשק העיקרי – משמעותית ומהירה יותר.
    הלם ראשוני – אם מאות אלפי ישראלים לא משלמים משכנתא או חובות, הדוחות הרבעוניים של הבנקים יראו קפיצה בהפרשות לחובות מסופקים, ירידת רווחיות, ועליית חשש ליציבות. מניות הבנקים, שהן בין הכבדות במדד ת"א 35, צפויות לרדת בחדות.
    רשתות מזון: חרם צרכני משמעותי יפגע ברווחי הרשתות, במכירות ובהערכת שווי שלהן, עם ירידות אפשריות במניות. השפעות ישירות על השקל פיחות השקל: זעזוע אמון כה חריף עלול לגרור משקיעים זרים ומקומיים למכור נכסים ישראליים, להמיר שקלים למט"ח ולגרום להיחלשות השקל.
    דינמיקת שרשרת: ירידות בשוק ההון והגברת יצוא הון לחו"ל מגבירים לחצים לפיחות מטבע.
    מה בנק ישראל יעשה? אם החרם יגרום למשבר נזילות בבנקים (בריחה מפיקדונות, אי־סדרים בשוק האשראי): הבנק המרכזי ייתכן שיגיב בהזרמת נזילות, הורדת ריבית או צעדים מרסנים.
    אם כתוצאה מכך השקל נחלש מאוד ויש לחצי אינפלציה: בנק ישראל עשוי דווקא להעלות ריבית כדי לבלום את הפיחות והאינפלציה – גם במחיר החרפת המיתון.

    חרם מאורגן עלול להוביל לגל פאניקה בקרב משקיעים, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, ולזעזועים בשוק ההון (ירידות חדות במדדים ת"א 35 ות"א 125):ירידת אמון בבנקים → ירידת ערך מניות הבנקים → פדיונות מקרנות נאמנות → ירידות במדדים ובשקל אם החרם כולל גם עצירת תשלום לביטוח לאומי/רשתות מזון: גידול בסיכון למיתון, עלייה באבטלה, ופגיעה בביקוש.

    מה למדנו? חרם צרכני/פיננסי בקנה מידה כזה הוא "ברבור שחור" – אירוע קיצון שיכול לטרוף את הקלפים, לערער את יציבות הבנקים, המטבע והמשק כולו. ככל שהתגובה המאסיבית והמיידית יותר – כך ההשפעה תורגש בשווקים מהר יותר, לעיתים בימים או אפילו שעות.
    בפועל, מערכות הבנקאות והמדינה ערוכות לבלום זעזועים כאלה, אך ככל שהיקף החרם גדול יותר – כך גם הסיכון והתגובה של שוקי ההון.

    @iester said:

    להחלשת השקל

    מדינת ישראל מאוד תודה למי שיחליש לה את השקל
    זה יפתור הרבה בעיות

    גם הביטוח לאומי וכל מי שכתבת כאן ישמחו מאוד שלא תשלם את מה שאתה צריך וכך הם יגבו את זה עם ריבית

    אני אשמח מאוד עם גדולי ישראל יורו שאפשר ליסוע בתחבורה ציבורית בחינם😳

  • @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

    @השומר said:

    @רבנאי-יתרעם-גאון אי אפשר לגייס סכומים לכל מה שהפסיקו הרי רק בשביל לתקצב את הדתות עושים מסעות לכל העולם אז איך אתה רוצה להתרים לזה. אני לא מכיר את הארגון הנ"ל אבל אם הוא מונע מעצרים זה דבר חשוב ביותר ומונע חילול השם וסבל לבחורים ומן הסתם מהוה קצת גב ובטחון.

    נכון ועדיין עם 3 מיליון אפשר להציל ישיבה

  • @אבי-ר. למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    לישיבות? לכוללים? כל העמותות קורסות זה לא בדיוק הזמן לתרום לארגון אחד מתוך 10 שמדפיס פרוספקטים צבעוניים

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    יש לך מישהו כזה?

    וחוץ מזה אני חושב כמו שכבר כתבו שמניעת מעצרים של בחורי הישיבות יותר חשוב מאשר לדאוג לכסף של הציבור,
    ובזמנו הגראי"ל אמר שעדיף גזירות כלכליות מאשר פליליות כיון שיש בזה חילול השם, וכמו שכתב @השומר .

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    למשהו שיטפל במשבר המעונות? לדוגמא.

    יש לך מישהו כזה?

    וחוץ מזה אני חושב כמו שכבר כתבו שמניעת מעצרים של בחורי הישיבות יותר חשוב מאשר לדאוג לכסף של הציבור,
    ובזמנו הגראי"ל אמר שעדיף גזירות כלכליות מאשר פליליות כיון שיש בזה חילול השם, וכמו שכתב @השומר .

    @אבי-ר. חילול ה' במישור התיאורטי, כי הפגנות הם גם חילול ה' נורא, וכדברי רבינו הגר"ד "כל מיני סוגי מחאות אחרות שלא שמענו מרבותינו מצוקי ארץ זכותם יגן עלינו – אינם דרכנו, והרבה פעמים מחאות אלו גורמות לחילול השם רחמנא ליצלן"

  • לא הבנתי למה זה קשור להפגנות, זה רק בשביל מניעת מעצרים.

    וכן לא הבנתי מה הכוונה במישור התאורטי?

  • כמו שכתבו למעלה לארגון עזרם ומגנם של הרב איכנשטין ובנשיאות מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א גם יש תוכנית דומה בשם 'לא תעמוד' כך שזה ודאי על דעתם של כל גדו"י מכל העדות החוגים והפלגים
    אך כאמור מי שנמצא בפועל בשטח כשצריך למוע מעצרים הוא 'צבע שחור' של ארגון נותנים גב
    ובשביל להמשיך את זה צריך ממון רב

  • פוסט זה נמחק!
  • כמו שכתבו למעלה לארגון עזרם ומגנם של הרב איכנשטין ובנשיאות מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א גם יש תוכנית דומה בשם 'לא תעמוד' כך שזה ודאי על דעתם של כל גדו"י מכל העדות החוגים והפלגים
    אך כאמור מי שנמצא בפועל בשטח כשצריך למוע מעצרים הוא 'צבע שחור' של ארגון נותנים גב
    ובשביל להמשיך את זה צריך ממון רב

    פוסט זה נמחק!
  • הויכוח הפוליטי לא כאן מקומו אבל לא לומר בנחרצות שכל גדו"י תומכים בזה בזמן שזה יותר מרגיש שלא, ההערה שלי בסך הכל נגעה לזה ששלוש מיליון יכול להחזיק כולל לשנה חבל לבזבז על שטויות את זה.

  • הויכוח הפוליטי לא כאן מקומו אבל לא לומר בנחרצות שכל גדו"י תומכים בזה בזמן שזה יותר מרגיש שלא, ההערה שלי בסך הכל נגעה לזה ששלוש מיליון יכול להחזיק כולל לשנה חבל לבזבז על שטויות את זה.

    @רבנאי-יתרעם-גאון קשה להבין למה אתה קורא לזה שטויות בזמן שיש בעיה אמיתית, שהם לכה"פ מנסים לתת מענה.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון קשה להבין למה אתה קורא לזה שטויות בזמן שיש בעיה אמיתית, שהם לכה"פ מנסים לתת מענה.

    @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

  • @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    209 צפיות
    מזומניםמ
    אולי תפנה את השאלה לאמת ליעקב.
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    806 צפיות
    י
    @שואף-ליותר איך הגענו מכלכלה להשקפה?
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    188 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • השוואה בין קופות החולים - לא מה שחשבתי..

    כלכלת המשפחה
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    629 צפיות
    ניסן עציונינ
    @i90990 באופן אישי חשבתי לכתוב על הנושא לפני תקופה בקבוצה שלי ונמנעתי. בגלל שבריאות שווה קצת יותר מכסף. בגלל שהסל המשלים שונה מאד בכל קופה. בגלל שלרבים מאיתנו רופאים ספציפים מנהלים את התיק הרפואי וזה עלול לפגוע. בגלל שיש הבדל בין משפחה שמטפלת טיפולי שניים בפרטי, למשפחה שמשתמשת בקופה. בגלל שהפערים לא מספיק גדולים.
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    291 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!