דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
121 33 3.3k 30
  • @המבקר אני קראתי? אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

  • בעינה למחזי דאנא מתגרשה מאן דאית לי מידע שיענה

  • גם אם זה טוב כדאי אולי קודם להתייעץ עם ת"ח, ולברוריה דליכא בהא שם רע.

  • בעינה למחזי דאנא מתגרשה מאן דאית לי מידע שיענה

    @YM98745 מאי אהני לך בהא קימבונה?

  • @YM98745 מאי אהני לך בהא קימבונה?

    @איש-קיש
    דילמא אי כתבינא להאי מילתא, כתבינא לה קימבונא ולא קימבונה.

  • מאמר שפרסם בנושא ההסתה נגד החרדים
    הרב ישראל גפנר I אמת ליעקב
    https://mesudrim.chatfree.app/post/897
    @ניסן-עציוני

    ישראל גפנר - אמת ליעקב:
    החרדים הפקרו: כשההסתה הישנה והמוכרת קיבלה תעודת זהות כחולה

    משהו עמוק מאוד נשבר. קווים אדומים שהיו פעם מחוץ לתחום, נרמסים היום ברגל גסה, בשידור חי ובמימון ציבורי. ההסתה הפרועה, השיטתית והיומיומית נגד הציבור החרדי שוברת שיאים חדשים של שפלות, והפכה כבר מזמן ללחם חוקם של פוליטיקאים כושלים ועיתונאים מתוסכלים.

    מול העיניים שלנו מתנהל מסע דמוניזציה מתוזמר, שמטרתו אחת: להפוך מגזר שלם, המונה למעלה ממיליון נפש, לתתי-אזרחים. לתרגם תסכול פוליטי לשנאה יוקדת שמתחילה באולפנים, ממשיכה במסדרונות הכנסת, ונגמרת – כפי שאנו רואים בכאב עצום בתקופה האחרונה – באלימות פיזית קשה, בפצועים ואף במעשי רצח מזעזעים של 2 מפגינים ברחובות.

    הגיע הזמן להסיר את הכפפות, להפסיק להתנצל ולהציב מראה נוקבת מול פניהם של המסיתים, של השותקים, ושל המערכות שאמורות להגן עלינו אך בוחרות לעצום עיניים.

    כדי להבין את גודל השקר, מספיק להביט בעובדות היבשות. הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי, הערכי והטוב ביותר במדינת ישראל. מדד האלימות והפשיעה ברחוב החרדי הוא הנמוך ביותר במדינה. בתי הסוהר בישראל יוכיחו: שיעור האסירים החרדים שואף לאפס. מנגד, החינוך הממלכתי קורס תחת גלי אלימות פיזית ומילולית שוברת שיאים מדי שנה, אך שם איש אינו מאשים את "המגזר" או את "השיטה".

    בעוד התקשורת מנסה לצבוע את החרדי כמשאבה כלכלית, המציאות זועקת את ההפך הגמור. החברה החרדית היא מעצמה עולמית של חסד, נתינה ואלטרואיזם. ארגוני הענק – "יד שרה", "איחוד הצלה", "עזר מציון", "זק"א" ועוד אלפי גמ"חים שכונתיים – מוחזקים ומתופעלים ברובם המוחלט על ידי מתנדבים חרדים. הארגונים הללו לא שואלים מי אתה, למי הצבעת או מה יש לך על הראש; הם מעניקים מזור, תרופות והצלת חיים לכל אזרחי ישראל – דתיים, חילונים וערבים כאחד.

    אלא שהתקשורת הישראלית מסרבת לתת לעובדות לבלבל אותה. אותם עיתונאים שנותנים לעצמם דרור מוחלט להשתלח בחרדים, לעולם לא יעזו להתבטא בצורה דומה מול המיעוט הערבי. שם, כל מילה נשקלת במאזני פוליטיקלי-קורקט מחמירים. שם מבינים שיש "מורכבות", שיש "רגישות". החרדי, לעומת זאת, הפך לשק החבטות הלאומי. הנגטיב המוחלט שאפשר להשליך עליו את כל תחלואי המדינה ללא שום עכבות.

    שיאה של ההסתה הזו הגיע רק לפני מספר ימים, מפיו של מי שנושא בתואר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. באמירה מצמררת ומחרידה, שאי אפשר להגדיר אותה אלא כאנטישמיות נטו, טען לפיד כי הפוליטיקאים החרדים – כולם, ללא יוצא מן הכלל – אינם מתרגשים מהודעות "הותר לפרסום" המבשרות על נפילת חללינו, וכי "מה שמעניין אותם זה רק כסף, והרבה כסף".

    זוהי עלילת דם שפלה. מדובר בהעתק-הדבק של האנטישמיות הקלאסית, זו שהציגה את היהודי כיצור תאב בצע, מנותק מרגש אנושי, שאינו כואב את דם סובביו. מר לפיד, הבט בעיניהם של אלפי מתנדבי זק"א החרדים, שעוזבים את ביתם, את נשותיהם ואת ילדיהם, ורצים אל זירות הדמים הקשות ביותר, תחת אש, כדי לטפל בכבוד המת של חללי צה"ל ונרצחי הפיגועים. הם אלו שלא מתרגשים?! הם אלו שרואים רק כסף?! הרי כל פעילותם נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך שותפות גורל אמיתית וכואבת, בעוד מוסדות החינוך החרדיים שמגדלים דורות לתפארת מקבלים פחות מחצי מהתקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי!

    הציניות זועקת לשמים. בעוד הציבור החרדי ממודר לחלוטין ממשרדי ממשלה שלמים, מתקציבי תרבות, ספורט ותקשורת ציבורית – הוא מואשם בשאיבת כספים.

    האירוניה ההיסטורית כאן היא כואבת ומרה. חלק מאותם כתבים ומסיתים הם בנים להורים שברחו מרוסיה בדיוק בגלל אותה אנטישמיות, בגלל אותן עלילות דם שטענו שהיהודים מנצלים את המדינה ואינם נאמנים לה. והנה, כאן בארץ ישראל, הילדים שלהם מובילים את אותו הקמפיין בדיוק נגד היהודים האותנטיים. המצב הגיע לפרדוקס כזה, שבו דווקא ברוסיה של היום מכבדים את היהודי ששומר על דתו ומסורתו הרבה יותר מאשר כאן, במדינת היהודים.

    כאשר מתבוננים ברטוריקה של מר לפיד ודומיו, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת. התסמינים הללו, המזכירים ימים אפלים של ערב השואה באירופה – שבהם סימנו מגזר שלם כאשם בכל תחלואי הכלכלה והחברה – מובלים כיום בישראל בראש מורם. אפילו בגרמניה המודרנית אמירות כאלה היו מוציאות אדם אל מחוץ לגדר הלגיטימיות, אך בישראל 2026? הן מזכות את בעליהן במחיאות כפיים באולפנים.

    מול גל העכור הזה, מנקרת השאלה: איפה המנהיגים? איפה מי שאמורים להיות המבוגר האחראי?

    נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יושב בבית הנשיא. מוסד שנהנה מתקציב עתק של 85 מיליון שקלים ומעסיק לא פחות מ-80 עובדים. כן, שמעתם נכון: 80 עובדים שתפקידם, בין היתר, הוא לשמור על לכידות החברה הישראלית ולהוות גשר ומגן למיעוטים. והנה, מול מסע ההסתה המטורף נגד החרדים, הנשיא וצוותו המנופח לא נוקפים אצבע.

    מתי כן שומעים אותם? כאשר ישנה אמירה זוטרה של רב בבני ברק, או כשיש הפגנה לא חוקית ליד ביתו של בעל תפקיד בכיר – מיד יוצאות הודעות גינוי נחרצות מבית הנשיא ומלשכת ראש הממשלה תוך דקות ספורות.

    אבל כשזה מגיע לחרדים? שתיקה מוחלטת. בניצוחם של כתבים חסרי אחריות וחברי כנסת רודפי לייקים, השטח מתלהט. מתחילת המערכה אנו סופרים כבר שני נרצחים ועשרות פצועים מקרב הציבור החרדי, שנפלו קורבן לאזרחים שלקחו את החוק לידיים, הוסתו על ידי התקשורת, והכו והזיקו לעוברים ושבים רק בשל חזותם היהודית-חרדית. במקרי האלימות הללו לא תראו את הנשיא מגנה, ולא תראו את ראש הממשלה מזדעזע. דם חרדי הפך זול, שקוף ומותר.

    במשך שנים הציבור החרדי סבל בשקט, הרכין ראש וחיכה שהסערה תעבור. לא עוד. אנו פונים כאן לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה ומזכירים כי ישנם כלים, ישנן מסגרות, והגיע הזמן להפעיל אותן במלוא העוצמה.

    הידעתם שיש יחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים? יחידה ממשלתית שנועדה בדיוק כדי לטפל בהסתה ובאפליה ממסדית ותקשורתית.

    הידעתם שיש את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות? משרד שתפקידו להילחם בתופעות הללו, וצריך להזכיר לו שאנטישמיות היא אנטישמיות, גם כשהיא מדוברת בעברית.

    הידעתם שיש נציבות קבילות הציבור בשידור הציבורי? גוף שאמור לרסן את השדרנים והכתבים שמנצלים את הבמה הציבורית להסתה.

    הידעתם שיש מבקר המדינה? שיכול ויכול לחקור את האפליה התקציבית והמידור של החרדים ממשרדי הממשלה.

    הידעתם שיש נשיא למדינה שזו חובתו החוקית והמוסרית לתת מענה למיעוט נרדף בארץ ישראל?

    הידעתם שיש ארגונים בינלאומיים נגד אנטישמיות ומערכת אכיפת חוק שחובה להציף אותה בתלונות במשטרה על כל גילוי אלימות או הסתה?

    כל הגופים הללו קיימים, אך עד היום הם נותרו רדומים בכל הנוגע למגזר החרדי. הגיע הזמן להעיר אותם.

    החלק המעודד בתוך החושך הזה הוא שאנחנו בצוות "אמת ליעקב בישראל" החלטנו לעשות מעשה. לא נשב עוד בחיבוק ידיים ונבכה על מר גורלנו. הקמנו צוות ייעודי, מקצועי ומשפטי, שמטרתו אחת: אפס סובלנות להסתה.

    מהתקופה האחרונה, כל גילוי של אנטישמיות, כל אמירה מסיתה של עיתונאי, פוליטיקאי או איש ציבור, וכל גילוי של אלימות – מטופל ויטופל בכל הכלים המשפטיים והציבוריים הנדרשים. כל מסית ייאלץ להתמודד עם מסה מאסיבית של תלונות פליליות, תביעות דיבה אזרחיות ופניות לגופי הרגולציה. אנחנו נרדוף את המסיתים בזירה המשפטית ונאלץ אותם לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד על השנאה שהם מפיצים.

    ואם זה לא יעזור? אם נגלה שמערכות החוק והצדק במדינת ישראל ממשיכות לעצום עיניים ולנהוג באיפה ואיפה? לא תהיה לנו ברירה אלא לפנות לגורמים בינלאומיים בחו"ל.

    אנו מצהירים כאן מראש: כשהצעד הזה יקרה – והוא קרוב מתמיד – שלא יבואו אלינו בטענות על "הוצאת דיבה על ארץ ישראל" או על פגיעה בתדמית המדינה בעולם. מי שמפקיר את דמם, כבודם וביטחונם של למעלה ממיליון אזרחים חרדים בארצם, שלא יתפלא כשהזעקה תהדהד במוסדות הבינלאומיים למאבק באנטישמיות.

    אנחנו כבר לא עוסקים בפוליטיקה, אנחנו לא עוסקים בתקציבים – אנו עוסקים כאן בדיני נפשות ממש. השנאה הזו כבר עלתה בדמים, ולא נשקוט עד שהמסך יורד על מופע האימים האנטישמי בלב מדינת ישראל

    אביב said:

    מאמר שפרסם בנושא ההסתה נגד החרדים
    הרב ישראל גפנר I אמת ליעקב
    https://mesudrim.chatfree.app/post/897
    @ניסן-עציוני

    ישראל גפנר - אמת ליעקב:
    החרדים הפקרו: כשההסתה הישנה והמוכרת קיבלה תעודת זהות כחולה

    משהו עמוק מאוד נשבר. קווים אדומים שהיו פעם מחוץ לתחום, נרמסים היום ברגל גסה, בשידור חי ובמימון ציבורי. ההסתה הפרועה, השיטתית והיומיומית נגד הציבור החרדי שוברת שיאים חדשים של שפלות, והפכה כבר מזמן ללחם חוקם של פוליטיקאים כושלים ועיתונאים מתוסכלים.

    מול העיניים שלנו מתנהל מסע דמוניזציה מתוזמר, שמטרתו אחת: להפוך מגזר שלם, המונה למעלה ממיליון נפש, לתתי-אזרחים. לתרגם תסכול פוליטי לשנאה יוקדת שמתחילה באולפנים, ממשיכה במסדרונות הכנסת, ונגמרת – כפי שאנו רואים בכאב עצום בתקופה האחרונה – באלימות פיזית קשה, בפצועים ואף במעשי רצח מזעזעים של 2 מפגינים ברחובות.

    הגיע הזמן להסיר את הכפפות, להפסיק להתנצל ולהציב מראה נוקבת מול פניהם של המסיתים, של השותקים, ושל המערכות שאמורות להגן עלינו אך בוחרות לעצום עיניים.

    כדי להבין את גודל השקר, מספיק להביט בעובדות היבשות. הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי, הערכי והטוב ביותר במדינת ישראל. מדד האלימות והפשיעה ברחוב החרדי הוא הנמוך ביותר במדינה. בתי הסוהר בישראל יוכיחו: שיעור האסירים החרדים שואף לאפס. מנגד, החינוך הממלכתי קורס תחת גלי אלימות פיזית ומילולית שוברת שיאים מדי שנה, אך שם איש אינו מאשים את "המגזר" או את "השיטה".

    בעוד התקשורת מנסה לצבוע את החרדי כמשאבה כלכלית, המציאות זועקת את ההפך הגמור. החברה החרדית היא מעצמה עולמית של חסד, נתינה ואלטרואיזם. ארגוני הענק – "יד שרה", "איחוד הצלה", "עזר מציון", "זק"א" ועוד אלפי גמ"חים שכונתיים – מוחזקים ומתופעלים ברובם המוחלט על ידי מתנדבים חרדים. הארגונים הללו לא שואלים מי אתה, למי הצבעת או מה יש לך על הראש; הם מעניקים מזור, תרופות והצלת חיים לכל אזרחי ישראל – דתיים, חילונים וערבים כאחד.

    אלא שהתקשורת הישראלית מסרבת לתת לעובדות לבלבל אותה. אותם עיתונאים שנותנים לעצמם דרור מוחלט להשתלח בחרדים, לעולם לא יעזו להתבטא בצורה דומה מול המיעוט הערבי. שם, כל מילה נשקלת במאזני פוליטיקלי-קורקט מחמירים. שם מבינים שיש "מורכבות", שיש "רגישות". החרדי, לעומת זאת, הפך לשק החבטות הלאומי. הנגטיב המוחלט שאפשר להשליך עליו את כל תחלואי המדינה ללא שום עכבות.

    שיאה של ההסתה הזו הגיע רק לפני מספר ימים, מפיו של מי שנושא בתואר ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. באמירה מצמררת ומחרידה, שאי אפשר להגדיר אותה אלא כאנטישמיות נטו, טען לפיד כי הפוליטיקאים החרדים – כולם, ללא יוצא מן הכלל – אינם מתרגשים מהודעות "הותר לפרסום" המבשרות על נפילת חללינו, וכי "מה שמעניין אותם זה רק כסף, והרבה כסף".

    זוהי עלילת דם שפלה. מדובר בהעתק-הדבק של האנטישמיות הקלאסית, זו שהציגה את היהודי כיצור תאב בצע, מנותק מרגש אנושי, שאינו כואב את דם סובביו. מר לפיד, הבט בעיניהם של אלפי מתנדבי זק"א החרדים, שעוזבים את ביתם, את נשותיהם ואת ילדיהם, ורצים אל זירות הדמים הקשות ביותר, תחת אש, כדי לטפל בכבוד המת של חללי צה"ל ונרצחי הפיגועים. הם אלו שלא מתרגשים?! הם אלו שרואים רק כסף?! הרי כל פעילותם נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך שותפות גורל אמיתית וכואבת, בעוד מוסדות החינוך החרדיים שמגדלים דורות לתפארת מקבלים פחות מחצי מהתקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי!

    הציניות זועקת לשמים. בעוד הציבור החרדי ממודר לחלוטין ממשרדי ממשלה שלמים, מתקציבי תרבות, ספורט ותקשורת ציבורית – הוא מואשם בשאיבת כספים.

    האירוניה ההיסטורית כאן היא כואבת ומרה. חלק מאותם כתבים ומסיתים הם בנים להורים שברחו מרוסיה בדיוק בגלל אותה אנטישמיות, בגלל אותן עלילות דם שטענו שהיהודים מנצלים את המדינה ואינם נאמנים לה. והנה, כאן בארץ ישראל, הילדים שלהם מובילים את אותו הקמפיין בדיוק נגד היהודים האותנטיים. המצב הגיע לפרדוקס כזה, שבו דווקא ברוסיה של היום מכבדים את היהודי ששומר על דתו ומסורתו הרבה יותר מאשר כאן, במדינת היהודים.

    כאשר מתבוננים ברטוריקה של מר לפיד ודומיו, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת. התסמינים הללו, המזכירים ימים אפלים של ערב השואה באירופה – שבהם סימנו מגזר שלם כאשם בכל תחלואי הכלכלה והחברה – מובלים כיום בישראל בראש מורם. אפילו בגרמניה המודרנית אמירות כאלה היו מוציאות אדם אל מחוץ לגדר הלגיטימיות, אך בישראל 2026? הן מזכות את בעליהן במחיאות כפיים באולפנים.

    מול גל העכור הזה, מנקרת השאלה: איפה המנהיגים? איפה מי שאמורים להיות המבוגר האחראי?

    נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יושב בבית הנשיא. מוסד שנהנה מתקציב עתק של 85 מיליון שקלים ומעסיק לא פחות מ-80 עובדים. כן, שמעתם נכון: 80 עובדים שתפקידם, בין היתר, הוא לשמור על לכידות החברה הישראלית ולהוות גשר ומגן למיעוטים. והנה, מול מסע ההסתה המטורף נגד החרדים, הנשיא וצוותו המנופח לא נוקפים אצבע.

    מתי כן שומעים אותם? כאשר ישנה אמירה זוטרה של רב בבני ברק, או כשיש הפגנה לא חוקית ליד ביתו של בעל תפקיד בכיר – מיד יוצאות הודעות גינוי נחרצות מבית הנשיא ומלשכת ראש הממשלה תוך דקות ספורות.

    אבל כשזה מגיע לחרדים? שתיקה מוחלטת. בניצוחם של כתבים חסרי אחריות וחברי כנסת רודפי לייקים, השטח מתלהט. מתחילת המערכה אנו סופרים כבר שני נרצחים ועשרות פצועים מקרב הציבור החרדי, שנפלו קורבן לאזרחים שלקחו את החוק לידיים, הוסתו על ידי התקשורת, והכו והזיקו לעוברים ושבים רק בשל חזותם היהודית-חרדית. במקרי האלימות הללו לא תראו את הנשיא מגנה, ולא תראו את ראש הממשלה מזדעזע. דם חרדי הפך זול, שקוף ומותר.

    במשך שנים הציבור החרדי סבל בשקט, הרכין ראש וחיכה שהסערה תעבור. לא עוד. אנו פונים כאן לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה ומזכירים כי ישנם כלים, ישנן מסגרות, והגיע הזמן להפעיל אותן במלוא העוצמה.

    הידעתם שיש יחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים? יחידה ממשלתית שנועדה בדיוק כדי לטפל בהסתה ובאפליה ממסדית ותקשורתית.

    הידעתם שיש את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות? משרד שתפקידו להילחם בתופעות הללו, וצריך להזכיר לו שאנטישמיות היא אנטישמיות, גם כשהיא מדוברת בעברית.

    הידעתם שיש נציבות קבילות הציבור בשידור הציבורי? גוף שאמור לרסן את השדרנים והכתבים שמנצלים את הבמה הציבורית להסתה.

    הידעתם שיש מבקר המדינה? שיכול ויכול לחקור את האפליה התקציבית והמידור של החרדים ממשרדי הממשלה.

    הידעתם שיש נשיא למדינה שזו חובתו החוקית והמוסרית לתת מענה למיעוט נרדף בארץ ישראל?

    הידעתם שיש ארגונים בינלאומיים נגד אנטישמיות ומערכת אכיפת חוק שחובה להציף אותה בתלונות במשטרה על כל גילוי אלימות או הסתה?

    כל הגופים הללו קיימים, אך עד היום הם נותרו רדומים בכל הנוגע למגזר החרדי. הגיע הזמן להעיר אותם.

    החלק המעודד בתוך החושך הזה הוא שאנחנו בצוות "אמת ליעקב בישראל" החלטנו לעשות מעשה. לא נשב עוד בחיבוק ידיים ונבכה על מר גורלנו. הקמנו צוות ייעודי, מקצועי ומשפטי, שמטרתו אחת: אפס סובלנות להסתה.

    מהתקופה האחרונה, כל גילוי של אנטישמיות, כל אמירה מסיתה של עיתונאי, פוליטיקאי או איש ציבור, וכל גילוי של אלימות – מטופל ויטופל בכל הכלים המשפטיים והציבוריים הנדרשים. כל מסית ייאלץ להתמודד עם מסה מאסיבית של תלונות פליליות, תביעות דיבה אזרחיות ופניות לגופי הרגולציה. אנחנו נרדוף את המסיתים בזירה המשפטית ונאלץ אותם לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד על השנאה שהם מפיצים.

    ואם זה לא יעזור? אם נגלה שמערכות החוק והצדק במדינת ישראל ממשיכות לעצום עיניים ולנהוג באיפה ואיפה? לא תהיה לנו ברירה אלא לפנות לגורמים בינלאומיים בחו"ל.

    אנו מצהירים כאן מראש: כשהצעד הזה יקרה – והוא קרוב מתמיד – שלא יבואו אלינו בטענות על "הוצאת דיבה על ארץ ישראל" או על פגיעה בתדמית המדינה בעולם. מי שמפקיר את דמם, כבודם וביטחונם של למעלה ממיליון אזרחים חרדים בארצם, שלא יתפלא כשהזעקה תהדהד במוסדות הבינלאומיים למאבק באנטישמיות.

    אנחנו כבר לא עוסקים בפוליטיקה, אנחנו לא עוסקים בתקציבים – אנו עוסקים כאן בדיני נפשות ממש. השנאה הזו כבר עלתה בדמים, ולא נשקוט עד שהמסך יורד על מופע האימים האנטישמי בלב מדינת ישראל

    מאמר שני וחריף יותר שפרסם הרב גפנר
    https://mesudrim.chatfree.app/post/921

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    אני בסך הכל ציטטתי "כל חפציך לא ישוו בה"

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

    @אבי-ר. said:

    אבל למה זה שבחורים יוכלו להישאר בישיבה לא נחשב מבחינתך כמו להחזיק כולל???

    הם לא נשארים הם יוצאים להפגין.

    ומאן דבעי לממלל דבריה בלישנא ארמאה מיבעי ליה למינקט לישנא קשיתא כלישנא דגמרא ירושלמית או כלישנא דזוהר.

  • מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

    @המבקר said:

    מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

    בלת"ק
    אני לא יודע מה ההתלבטות שלך (ואני לא בא להביע דעה מסוימת)
    אם כל המהות שלהם לא מקובלת על רבותיך
    אז מה בכלל הצד שכן לתרום להם?
    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

  • @המבקר said:

    מסכים
    הפעילות ההיקפית שלהם חשובה מאד
    ובכ"ז כשהגיעו להתרים אותי, התלבטתי מאד
    א. אני לא יודע אם יש פרטים באופי הפעילות שלהם שאינם מוסכמים ע"ד רבותי
    ב. עצם הדבר שמנהלי הארגון אין להם כבוד לרבותי מקשה עליי לתרום להם
    ג. ועדיין אני מתלבט אם באמת השיקולים שלי נקיים, או פוליטיים מפלגתיים.
    ועודני מתלבט
    ואם אדע שמתחת השולחן הגרמ"ה או הגרי"א שמחים בפעילותם אתרום בשמחה

    בלת"ק
    אני לא יודע מה ההתלבטות שלך (ואני לא בא להביע דעה מסוימת)
    אם כל המהות שלהם לא מקובלת על רבותיך
    אז מה בכלל הצד שכן לתרום להם?
    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

    @בן-עליה said:

    ואני מדבר בתור אחד שיש לו בחורים בבית

    ואם ידפקו אצלך בדלת כשהבחורים בבית תתקשר אליהם?!

  • קודם כל יש את עזר ומגינם
    דבר שני לא פותחים את הדלת
    מניסיון של חברים שדפקו אצליהם ב-3 בלילה הם לא מרפים מהדפיקות
    כמובן שכמו שכתבתי אני לא בא להביע דעה אלא אומר לשיטת מי שכתב לעיל

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    286 צפיות
    דל גאהד
    @מרן-הצדיק יישר כח
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    223 צפיות
    מזומניםמ
    אולי תפנה את השאלה לאמת ליעקב.
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    167 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    398 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    4k צפיות
    חושב שאני גאוןח
    מישהוא יודע אם מחויב גויס יגול לקבל דרגה?