דילוג לתוכן

אתה לא הלקוח...

כלכלת המשפחה
3 3 144 3
  • לפני תקופה ישבתי במסעדה, קיבלתי את התפריט לידיים והזמנתי מנת פתיחה.
    עוברות מספר דקות והמלצר חוזר עם מנה יקרה בהרבה.
    כשהסבתי את תשומת ליבו לתקלה הוא מלמל משהו לא ברור ונעלם.
    הרגשתי לא בנוח לעורר מהומה והתקדמתי.
    למרבה הפלא הסיפור חזר על עצמו לאורך כל הארוחה, כשמפעם לפעם גם מגיעים לשולחן תוספות ומשקאות יוקרתיים.
    האמת, כמעט לא נהנתי מהאוכל.
    המוזרות של הסיפור הזה הטרידה אותי וגרמה לי לחפש עט, לסמן לעצמי מה המנה שאכן הזמנתי, חשבתי שאני הוזה.

    חלפו להן הדקות והארוחה הגיעה לסיומה.
    ביקשתי חשבון והתפללתי שהסכום לא יחנוק אותי.
    לפתע יוצא אליי מחויך השף הראשי, הוא ניגש לשולחן,
    מתיישב ומספר לי שקבוצת סטודנטים לפסיכולוגיה קולינרית (כן, יש תחום כזה..)
    עורכים מחקר על התאבון האנושי לאוכל יוקרתי ומשובח שלא תוכנן מראש.
    מסתבר ששימשתי להם הדגמה חיה, בתמורה לכיסוי מלא של הוצאות הארוחה ושיק נחמד שהשאירו לי.

    כמובן שהסיפור הזה מעולם לא התרחש,
    ואין תחום שנקרא פסיכולוגיה קולינרית, לפחות כפי הידוע לי בינתיים.
    אבל למרות שהסיפור הזה דמיוני,
    גרסה מציאותית ומוכרת שלו מתרחשת לא פעם: כשאנחנו מתיישבים מול סוכן הביטוח,
    התחושה הטבעית היא שאנחנו הלקוח.
    הסוכן יתן לכם את התחושה שאתם ורק אתם אלו שתרכיבו לכם ארוחה,
    תקבלו תפריט מהודר ותתחילו להזמין.
    אלא שפה מתרחש הקסם: הלקוח האמיתי הוא חברת הביטוח שיושבת מאחור במטבח,
    והיא ממש רוצה שתקחו את המנות היקרות ביותר שקיימות.
    וכך אחד יזמין השקעה לטווח ארוך ויקבל פוליסת חיסכון,
    השני יבקש ביטוח חיים ויצא עם ביטוח בריאות מהשקל הראשון,
    פשוט כי לא אתה הלקוח!
    ההבדל היחיד שקיים, הוא שכאן אף קבוצת סטודנטים תמוהה לא תפתח את הארנק,
    אתה זה שתשלם את כל הארוחה.
    זכרו, סוכן הביטוח שלכם מקבל הוראות מלקוח אחר, לא מכם.
    אל תרפו ממנו לרגע ותהיו ברורים ועקשניים על ההזמנה המדויקת שלכם.

    בהצלחה.

  • נכון לגמרי.
    ואגב זה אחד הדברים שמיוחדים אצל @רחל-עומסי שהיא אחת מהיועצות הפנסיונית הבודדות בארץ!
    והיא לא סוכנת ולא מקבלת עמלות מחברות הביטוח,
    ואכן היא מצליחה להתאים לכם 'תפריט' מושקע וייחודי,
    בתשלום של אלפי שקלים אתם יכולים להרוויח עשרות ומאות אלפי שקלים בעז''ה.

  • יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים.

    במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס.

    שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם.

    מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון.

    כמו״כ בעסק הפרטי..

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    109 צפיות
    ש
    @שששששש לצערי אני נאלץ להסכים איתך...
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    108 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    145 צפיות
    ביזנייעסב
    @משהמשה כתב בחיוב לא מוצדק ומקומם: וברצינות ממליץ לפנות לרלשי"ת של מנחם שפירא. היא עושה דברים נפלאים. סלומון שרית salomon_sarit@bbm.org.il תודה רבה אעביר בעז"ה, ואשתדל לעדכן.
  • 14 הצבעות
    12 פוסטים
    377 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים: בואו נעשה רגע "חשבון נפש" כלכלי. נניח שאברך שעובד לפרנסתו מרוויח 50 שקלים לשעה נטו. מה הכוונה אברך שעובד לפרנסתו?
  • 1 הצבעות
    18 פוסטים
    663 צפיות
    כ
    @הקול-השפוי על הנקודה הזאת כתבתי. אולי אני טועה...