המשקפיים הפאסיביים

[איש ההון]

בעולם ההשקעות המודרני, אנו חיים בתוך סערה בלתי פוסקת של מידע.

קל מאוד ללכת לאיבוד בתוך ים של כותרות מרעישות, מהדורות חדשות כלכליות שמשדרות תחושת דחיפות תמידית.

מדי יום, אנו נחשפים לניתוחים מלומדים ומעמיקים של מיטב המומחים על "מכפילי רווח מנופחים שעומדים להתפוצץ", על "הטיה מסוכנת וחסרת תקדים של המדד לטובת ענקיות הטכנולוגיה", או מקבלים אזהרות חמורות על כך שזהו "תזמון גרוע במיוחד" להשקיע בשוק המניות או במדינה מסוימת בשל נתונים מאקרו-כלכליים כאלה ואחרים.

ולפעמים זה הפוך, ואנחנו שומעים מומחים אופטימיים והכותרות בכל האתרים והעיתונות, מבטיחות רק עליות, בתקופות כאלה, הניתוחים המזהירים מתחלפים בתירוצים למה חייבים להיכנס "עכשיו": טענה ש"הטכנולוגיה החדשה שינתה את חוקי הכלכלה, ולכן מכפילי רווח גבוהים כבר לא רלוונטיים", או שהם מציגים את השוק כרכבת דוהרת שמי שלא יעלה עליה עכשיו, יפספס הזדמנות של פעם בדור, הסברים שהריבית נמוכה או שהאפיקים האחרים חלשים, ולכן המניות "חייבות" להמשיך לעלות מחוסר ברירה, כמו "הדולר נמוך אז אתם קונים יותר מניות עם הכסף שלכם"..

כנ"ל לגבי המניה המנצחת, שאותה אנחנו שמענו מפי המומחה התורני,
הוא מסתכל עלינו במבט של יודע כל, או משרבט לנו מאמר בז'רגון המקצועי, ואומר לנו - מניה פלונית היא מציאה על הריצפה, כן כן, למרות שאנחנו בעיקרון פאסיבים, אך אל לנו להיות שוטים המאבדים מה שנותנים לנו.
כמשקיעים, האינסטינקט הטבעי שלנו הוא להקשיב למומחים הללו. אחרי הכל, הם מקדישים את חייהם המקצועיים לניתוח דו"חות כספיים, מגמות מסחר ונתוני אינפלציה.

הם יושבים עם עניבות, חליפות, עם כוס קפה שחור וחם מהביל בכל רגע שקיים לידם...

הם מציגים גרפים מרשימים, משתמשים בז'רגון מקצועי משכנע, ולעיתים קרובות הטענות שלהם מגובות בנתונים עובדתיים שקשה להתווכח איתם.

ואכן, המשותף לכל הטענות הללו הוא שהן עשויות להיות נכונות לחלוטין – אך הן מגיעות מתוך תפיסת עולם ספציפית מאוד: תפיסת העולם של ההשקעה האקטיבית.

עבור המשקיע הפסיבי, זה שבוחר לעקוב אחר השוק ולא לנסות להכות אותו, הוויכוח האם הטענות הללו נכונות או שגויות הוא לחלוטין משני.

למעשה, בבסיס השיטה הפסיבית עומדת ההבנה העמוקה שהטענות הללו, נכונות ככל שיהיו בעולם האקטיבי, הן פשוט חסרות משמעות ואפילו מזיקות כאשר בוחנים אותן דרך המשקפיים של משקיע לטווח ארוך.

כדי להבין מדוע נבואות הזעם/התחזיות האופטמיות פשוט לא רלוונטיות כשמרכיבים משקפיים פסיביים,עלינו להבין תחילה את הפער התהומי שבין שתי הפילוסופיות הללו.

שתי ספינות, בים אחד.​
כדי להמחיש את חוסר הרלוונטיות של טענות המומחים האקטיביים עבור המשקיע הפסיבי, ניאלץ להפליג בדימיננו אל עבר אחת הנמלים אי שם בארה"ב:

הסירה הקטנה: המאבק המתמיד בתנודות
במרחק לא רב מהחוף, היכן שהזרמים מתחילים להתחזק, נראתה סירה קטנה, עשויה עץ קל ומהיר. הקברניט שלה, איש נמרץ ודרוך, עמד ליד ההגה בעיניים שאינן נחות לרגע. זוהי סירתו של המשקיע האקטיבי, התזמונאי שמנסה לנחש את כיוון הרוח בכל דקה נתונה. עבורו, הים אינו מרחב של יציבות אלא שדה קרב של גלים וסערות קטנות.

הסירה הקטנה קרובה מאוד לפני המים. כל גל של מטר, שבעולם הספנות הגדול נחשב כמעט לזניח, מרגיש לה כמו סערה קיומית. כשהמים עולים ויורדים בחדות – הדימוי המושלם לתנודתיות של השוק – המשקיע בסירה הזו חש את הטלטלה בכל גופו. הוא חייב להסתכל ללא הרף על ה'מכפילים' של כל גל ועל ה'תזמונים' של הזרם. אם הוא לא ינווט בדיוק מתמטי מול כל גל וגל, אם הוא יאחר בשנייה להטות את ההגה, הסירה שלו עלולה להתהפך או להתמלא במים.

המחיר של הניווט הזה הוא כבד. הקברניט מרגיש כל טלטלה של השוק במעיים שלו. המתח הזה מוביל לטעויות – פנייה פתאומית מדי ימינה כשהיה צריך לפנות שמאלה, או ניסיון לעקוף גל שבסופו של דבר רק מעכב אותו. הוא מבזבז כמות אדירה של דלק ואנרגיה בניסיון להגיב לכל תנודה קטנה, ולעיתים קרובות הוא מוצא את עצמו מותש, בלב ים, כשהוא עדיין מנסה לתזמן את הגל הבא במקום להתקדם לעבר היעד.

נושאת המטוסים: עוצמת המסה והשקט​
לא רחוק משם, בנתיב מקביל, שטה עוצמה אחרת לגמרי. היא לא שטה – היא שולטת במרחב. זוהי נושאת המטוסים האדירה, כלי שיט מסיבי שגודלו אינו נתפס בעיני המתבונן מהצד. זוהי ספינתו של המשקיע הפאסיבי, זה שבחר בפיזור רחב ובחוסן מנטלי ככלי הניווט העיקרי שלו.

נושאת המטוסים אינה 'נלחמת' בגלים. היא פשוט עוברת דרכם. גל שגורם לסירה קטנה לרעוד עד היסוד, שבקושי מזיז את הקירות בסיפון של נושאת המטוסים. על הסיפון הרחב והיציב, הצוות יכול להמשיך בשגרת יומו גם כשהים גועש בחוץ. הקברניט הפאסיבי יודע שהמסה של הספינה שלו – המייצגת את הפיזור על פני כל השוק – נותנת לו הגנה טבעית ששום מהירות תמרון לא יכולה להחליף.

הקברניט של הענקית הזו לא בודק את המכפיל של כל גל בדרך. הוא לא צריך. הוא מסתכל על המכ"ם לטווח של מאות קילומטרים. היעד שלו נמצא עשרות שנים קדימה, והוא יודע שהדרך לשם רצופה בשינויי מזג אוויר, אבל הספינה שלו חזקה מספיק כדי לספוג את הכל. תנודות קטנות בערך המניה או רעשים פוליטיים רגעיים הם עבורו כמו טיפות גשם על פלדה – הם לא משנים את המסלול ולא מערערים את הביטחון.

||ספוילר: שיח חרשים!
קברניט הסירה: "נושאת המטוסים 'התקווה', כאן הסירה 'זריזות'! אתם רואים את מה שאני רואה?! יש גוש של עננים שחורים ב-15 מעלות צפון. המכפילים של הגלים שם זינקו ב-20% בעשר הדקות האחרונות! אני שובר חזק ימינה, יוצא מהמים האלה עכשיו!"

קברניט נושאת המטוסים:"כאן 'התקווה'. כן, רואים את העננים, 'זריזות'. נראה כמו גשם מקומי. אנחנו ממשיכים באותו נתיב, מהירות קבועה."

קברניט הסירה:"אתה משוגע?! המים שם רותחים! ראית מה קרה לחברה... כלומר, לסירה 'טכנולוגיה עילית'? היא חטפה גל אחד לא נכון וכמעט טבעה! אני עובר למצב ידני, מנסה לתזמן את הכניסה בין הגלים. אתה פשוט עומד לתת לסערה הזאת להכות בך?"

קברניט נושאת המטוסים:"תראה, 'זריזות', אני מבין אותך. בגובה שלך, כל גל הוא הר. אבל אני נמצא 30 מטר מעל פני המים. המסה שלי מורכבת מממשקל השווה ל-500 הספינות הגדולות בעולם, ומשולבת בכל נתיבי הסחר. אם הגל הזה יזיז אותי במילמטר, סימן שכל האוקיינוס בבעיה. ובמקרה כזה – גם הנמל שלך לא יהיה בטוח."

קברניט הסירה:"אבל אתה מפסיד את ההזדמנות! אם תפנה עכשיו, תוכל לחזור כשהשמש תצא בחיים!!! אני עובד קשה כאן, מנווט, מזיע, מנתח כל זרם. אתה פשוט יושב שם ולא עושה כלום?"

קברניט נושאת המטוסים:"זה בדיוק העניין. 'לעשות משהו' בספינה שלי זה המעשה הכי מסוכן שאני יכול לעשות. כדי לסובב את ההגה שלי אני צריך אישור משלושה אגפים ובזבוז של טונות אנרגיה. היתרון שלי הוא לא התמרון, אלא ההתמדה. אני לא מנסה לנצח את הים, אני פשוט סומך על זה שבטווח הארוך, הים תמיד זז קדימה. בזמן שאתה נלחם על החיים שלך מול גל של מטר, אני מוודא שהטבחים מכינים ארוחת צהריים לצוות. היעד שלי הוא בעוד 20 שנה, לא בעוד 20 דקות."

קברניט הסירה (נשימות כבדות):"אני לא מסוגל להבין את האדישות הזאת. אני מרגיש כל טלטלה! אני חייב להגיב!"

קברניט נושאת המטוסים:"נכון, אתה חייב. כי בנית סירה קטנה. אבל אל תתבלבל – העבודה הקשה שלך היא לא ערובה לרווח. אתה פשוט מנסה לא לטבוע. ניפגש בנמל המבטחים בעוד כמה עשורים? אם יישאר לך דלק..."||

משקיע פסיבי מרכיב משקפיים של עשורים, לא של ימים או חודשים.

מבעד למשקפיים הללו, טענת ה"תזמון הגרוע" ועוד שלל הטענות מתגלות כמגוחכות.

לא כי הם נכונות תמיד, אלא כי הם בוחנים את המציאות במשקפיים אקטיביות!

המשקיע שהרכיב את המשקפיים הפאסיביות, רואה רק דבר אחד:

ממוצע השוק!

המשקפיים של הפאסיבי,

אינם מטושטשות, כפי שחושבים האקטיביים.

אלא ההיפך הוא הנכון, בעוד שמשקפיו של המשקיע האקטיבי מראים לו את כל התמונה1776256776943.png

המשקפיים הפאסיביות צופות את התפתחות הכלכלה העולמית, ומבקשות להתמקד רק בממוצע השוק.

עד כדי כך שאני יכול לחשוף לכם, שאחת מרשתות האופטיקה הגדולות בישראל שקלה למכור אותם יחד עם אטמי אוזניים!

מסקנא מתבקשת - את ההשקעה הפאסיבית ניתן לראות אך ורק דרך משקפיים ייעודיות הנמכרות באופטיקת המשקיע הפאסיבי, זה נמצא רק שם.

אין לראות בכתוב: המלצה, הצעה, או חוות דעת לקנייה/מכירה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים מכל סוג שהוא, הכותב אינו יועץ השקעות מוסמך. כל פעולה שתתבצע על סמך המידע במאמר זה היא על דעת הקורא ועל אחריותו הבלעדית בלבד.