דילוג לתוכן

התשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!

שוק ההון והשקעות
30 19 1.3k 18
  • @יצירתי שמך נאה לך.

  • המאמר מציג רעיון נכון בבסיסו, אבל יש בו כמה נקודות שדורשות דיוק.

    מה נכון במאמר?

    פימי אכן לא משחקת את אותו משחק של משקיע מדדים

    קרן פימי היא קרן Private Equity. היא רוכשת שליטה או השפעה מהותית בחברות, מחליפה הנהלות, מבצעת התייעלות, רכישות משלימות, שינויי אסטרטגיה ועוד. זה שונה לחלוטין מקניית מניית מדד והמתנה.

    השוק הפרטי פחות יעיל מהשוק הציבורי

    בחברות פרטיות יש פחות מידע ציבורי, פחות אנליסטים ופחות תחרות על כל עסקה. לכן קיימות יותר הזדמנויות לייצר ערך.

    יש פרמיית נזילות

    משקיעים בקרנות Private Equity אכן מוותרים על נזילות לשנים רבות, ובתמורה מצפים לתשואה עודפת.

    איפה המאמר פחות מדויק?

    1. "פימי קונה חברות פרטיות"

    זה לא מדויק.

    פימי השקיעה לאורך השנים גם בחברות ציבוריות רבות.

    ההבדל אינו "פרטי מול ציבורי".

    ההבדל הוא שליטה מול חוסר שליטה.

    אם פימי רוכשת 40%-60% מחברה ציבורית וממנה דירקטורים, היא עדיין מפעילה את אותה אסטרטגיית השבחה.

    1. "התשואות הגבוהות נובעות רק מחוסר יעילות"

    זה חלק מהסיפור, אבל לא כל הסיפור.

    יש עוד שלושה מנועי תשואה מרכזיים:

    מינוף פיננסי (Leverage)
    שיפור תפעולי
    רכישה במחיר נמוך ומכירה במכפיל גבוה יותר

    חלק משמעותי מהתשואה בקרנות Private Equity בעולם נובע מהמינוף ולא רק מהשבחת החברה.

    1. "פימי מוכיחה שאפשר להכות את השוק"

    זו כבר שאלה מעניינת.

    למעשה פימי היא אחת הדוגמאות הבודדות בעולם לגוף שהצליח להציג ביצועים חריגים במשך עשרות שנים.

    אבל צריך להיזהר מ"הטיית שורדים".

    אנשים מדברים על פימי כי היא הצליחה.

    כמעט אף אחד לא מדבר על עשרות או מאות קרנות Private Equity אחרות שהניבו ביצועים בינוניים או נכשלו.

    בדומה לכך שאנשים מדברים על Berkshire Hathaway ולא על אלפי מנהלי השקעות שניסו לעשות אותו דבר ולא הצליחו.

    1. השוואת התשואות אינה פשוטה

    זו אחת הנקודות החשובות ביותר.

    כאשר פימי מדווחת על תשואה של 25%-30%:

    הכסף נעול שנים רבות.
    השווי נקבע לעיתים לפי הערכות שווי ולא לפי מסחר יומי.
    קיימת חשיפה למינוף.
    קיימת חשיפה לריכוזיות גבוהה.

    לעומת זאת מדד מניות:

    נסחר בכל רגע.
    שקוף לחלוטין.
    מפוזר מאוד.
    ללא תלות במנהל מסוים.

    לכן לא תמיד נכון להשוות את המספרים באופן ישיר.

    הנקודה החזקה ביותר במאמר

    המשפט:

    "הפאסיבי אומר: תקנה את העולם.

    פימי אומרת: תשנה את העולם."

    למרות שהוא מעט פשטני, הוא מתאר היטב את ההבדל.

    משקיע מדדים מקבל את התשואה שהמשק העולמי מייצר.

    פימי מנסה לייצר ערך חדש באמצעות התערבות אקטיבית בעסק.

    האם פימי סותרת את תיאוריית השוק היעיל?

    לא באמת.

    תיאוריית השוק היעיל עוסקת בעיקר בניירות ערך סחירים ובשווקים ציבוריים.

    Private Equity פועל במרחב אחר לחלוטין:

    עסקאות פרטיות
    מידע שאינו ציבורי
    שליטה בניהול
    יכולת לבצע שינויים תפעוליים

    לכן אפשר בהחלט להאמין בשוק יעיל בשוק הציבורי, ובמקביל להאמין שקיימות הזדמנויות עודפות ב-Private Equity.

    אין כאן סתירה.

    המסקנה שלי

    המאמר צודק בכ-80%-90% מהרעיון המרכזי:

    פימי אינה הוכחה לכך שמשקיע רגיל יכול בקלות להכות את מדד ה-S&P 500 לאורך עשרות שנים.

    היא הוכחה לכך שבעלות, שליטה, מומחיות תפעולית, גישה לעסקאות פרטיות, מינוף ויכולת השבחה יכולים לייצר תשואות חריגות.

    השאלה האמיתית איננה האם פימי טובה יותר ממדד.

    השאלה היא האם למשקיע רגיל יש דרך ריאלית לשחזר את מה שפימי עושה.

    עבור כמעט כל המשקיעים בעולם, התשובה היא לא. לכן המסקנה המעשית של המאמר, שהשקעה פאסיבית נשארת הבחירה ההגיונית לרוב האנשים, עדיין עומדת גם אם פימי הצליחה להשיג תשואות גבוהות בהרבה.

  • @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

  • @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

    @השומר , אני גם חושב שהתגובה לא כ"כ "אנושית", ולכן בהכרח ש"AI" כתב זאת.

    אני רק שואל את עצמי, "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?.....

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

    @בן-עליה said:

    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂

    🤣🤣🤣

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

  • @יצירתי שמך נאה לך.

    @חופש-כלכלי said:

    @יצירתי שמך נאה לך.

    עד הסטארט אפ הבא
    שיקרא AI יצירתי

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    @dani0111 אין לו מקפים ארוכים.

  • @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    א
    מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ב׳ הקדמה בפרק הקודם ניסינו לעשות קצת סדר בבלגן של עונת הדוחות. הבנו למה חברות בכלל טורחות לפרסם את המספרים שלהן, מתי זה קורה, ואיך ה"רעש" הכללי סביב התקופה הזו מחלחל ומשפיע גם על התיק של משקיע פסיבי. אבל עכשיו, אחרי שהבנו את התמונה הכללית, הגיע הזמן להכיר את המושגים שמסתתרים בתוך הדוחות עצמם. כשאנחנו קוראים כותרת בעיתון כלכלי כמו: "אמזון הכתה את התחזיות" או "מטא צללה בעקבות דוח מאכזב" על מה בעצם מדובר? דוח כספי הוא לא מסמך אחד עם שורה תחתונה אחת. הוא מורכב ממספר דוחות, כאשר כל אחד מהם מספר חלק אחר בסיפור. כדי להבין באמת מה עובר על חברה, צריך להכיר את שלושת הדוחות המרכזיים. דוח רווח והפסד - סיכום הרבעון זה הדוח שמקבל את רוב תשומת הלב, ולא במקרה. הוא מתעד את כל מה שקרה לחברה לאורך הרבעון. הוא מתחיל בכסף שנכנס לחברה, ובהמשך מפחית את ההוצאות השונות עד שמגיעים לרווח או להפסד. הכנסות זו השורה העליונה בדוח. כאן מופיע כל הכסף שהחברה הכניסה ממכירת מוצרים או שירותים. אפל מכרה אייפונים, אמזון סיפקה שירותי ענן, טסלה מסרה רכבים. הכול מתחיל כאן. אבל חשוב לזכור: הכנסות גבוהות לא בהכרח אומרות שהחברה מרוויחה. אם העלויות גדולות מדי, אפשר לראות הכנסות של מיליארדים ובכל זאת להפסיד כסף. רווח גולמי ורווח תפעולי כאן מתחילים להבין עד כמה הפעילות העסקית באמת יעילה. הרווח הגולמי מראה כמה נשאר אחרי עלויות הייצור הישירות. הרווח התפעולי כבר כולל גם הוצאות כמו שיווק, מחקר ופיתוח, הנהלה ומשכורות. זה למעשה המדד שמלמד האם הפעילות העסקית הרגילה של החברה מצליחה לייצר רווח. רווח נקי זו השורה התחתונה והמוכרת ביותר. אחרי שמפחיתים מסים, ריביות, הוצאות מימון ואירועים חד פעמיים, זה הסכום שנשאר לבעלי המניות. רווח למניה (EPS) זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור המשקיעים. לוקחים את הרווח הנקי ומחלקים אותו במספר המניות של החברה. כך ניתן לראות כמה רווח ייצרה כל מניה. המאזן - תמונת מצב אם דוח רווח והפסד הוא מה שמתאר תקופה שלמה, המאזן הוא צילום מצב בנקודת זמן מסוימת. הוא לא מספר מה קרה לאורך התקופה, אלא מציג את מצבה של החברה ביום מסוים, בדרך כלל ביום האחרון של הרבעון. המאזן מבוסס על כלל חשבונאי פשוט: נכסים = התחייבויות + הון עצמי המשוואה הזו תמיד חייבת להיות מאוזנת. נכסים כאן מופיע כל מה ששייך לחברה. מזומנים, פיקדונות, ציוד, מפעלים, שרתים, מבנים, פטנטים, סימני מסחר וגם כסף שלקוחות עדיין חייבים לחברה. בקיצור, כל דבר שיש לו ערך כלכלי. התחייבויות זה הצד השני של המטבע. כאן מופיעים כל החובות של החברה. הלוואות מהבנקים, איגרות חוב, התחייבויות לספקים, מסים שטרם שולמו ועוד. הון עצמי זהו למעשה החלק ששייך לבעלי המניות. אם החברה הייתה מוכרת את כל הנכסים שלה ומחזירה את כל החובות, זה הסכום שהיה נשאר. דוח תזרים מזומנים - הכסף האמיתי יש משפט מוכר בעולם החשבונאות: "רווח הוא דעה. תזרים מזומנים הוא עובדה." למה? כי לפי כללי החשבונאות, חברה יכולה לרשום הכנסה עוד לפני שהכסף באמת נכנס לחשבון הבנק. לדוגמה, אם חברה מכרה מוצר ללקוח שמשלם רק בעוד מספר חודשים, ההכנסה יכולה להופיע בדוח רווח והפסד, למרות שהכסף עדיין לא התקבל בפועל. לכן אפשר לראות חברה שמציגה רווח יפה, אבל בפועל מתקשה לשלם לספקים או לעובדים. דוח תזרים המזומנים מסנן את הרישומים החשבונאיים ומראה את המציאות הפשוטה: כמה כסף באמת נכנס לחברה. וכמה כסף באמת יצא ממנה. תזרים מזומנים חופשי זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור משקיעים רבים. לאחר שהחברה שילמה את כל ההוצאות השוטפות והשקיעה בתחזוקת הנכסים והציוד שלה, נשאר סכום שנקרא תזרים מזומנים חופשי. זהו הכסף שהחברה יכולה להשתמש בו כדי לחלק דיבידנד, לבצע רכישה עצמית של מניות, לרכוש חברות אחרות או להשקיע בצמיחה עתידית. בשורה התחתונה כל אחד משלושת הדוחות מספר סיפור אחר: דוח רווח והפסד מספר איך החברה ביצעה לאורך התקופה. המאזן מציג את מצבה הפיננסי בנקודת זמן מסוימת. דוח תזרים המזומנים מראה כמה כסף מזומן נכנס ויצא מהחברה. רק כשמחברים את שלושת הדוחות יחד, מקבלים תמונה מלאה של מצבה של החברה.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    79 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    236 צפיות
    ד
    חשוב לציין בהמשך למאמר שהסיבות לירידות בדולר בטווח הקצר , הם כנראה זה שארצות הברית נתפסת כקצת פחות חזקה מול איראן וההבנה שאיראן היא מדינה שכנראה כאן בשביל להישאר לפחות בטווח הקצר . מה גם שנוצר איום חדש על ההגמוניה של הדולר מצד המפרציות , מי שמעוניין להרחיב https://www.funder.co.il/article/198867
  • 15 הצבעות
    23 פוסטים
    1k צפיות
    העץ הרענןה
    @הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!
  • חריגה לא משמעותית בחשבון

    שוק ההון והשקעות בנקאות עככ
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    268 צפיות
    איציק התותחא
    @TT446 כתב בחריגה לא משמעותית בחשבון: אם יש לי אובר של 2700 שקל ואני מתקיים מקצבה ובמשך כמה חודשים היא תמחזר את עצמה (לא עובד היום) של קצבה/חריגה זה יגרום לבנק לקום לתחיה? כן, בוודאי. תתקשר לבנק ותסביר להם שאמורים לאשר לך שוב את הקצבה, ולבקש לקחת הלוואה או להגדיל את המסגרת.