דילוג לתוכן

התשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!

שוק ההון והשקעות
30 19 1.9k 18
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    @יצירתי שמך נאה לך.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי אליהו סאל
    #20

    המאמר מציג רעיון נכון בבסיסו, אבל יש בו כמה נקודות שדורשות דיוק.

    מה נכון במאמר?

    פימי אכן לא משחקת את אותו משחק של משקיע מדדים

    קרן פימי היא קרן Private Equity. היא רוכשת שליטה או השפעה מהותית בחברות, מחליפה הנהלות, מבצעת התייעלות, רכישות משלימות, שינויי אסטרטגיה ועוד. זה שונה לחלוטין מקניית מניית מדד והמתנה.

    השוק הפרטי פחות יעיל מהשוק הציבורי

    בחברות פרטיות יש פחות מידע ציבורי, פחות אנליסטים ופחות תחרות על כל עסקה. לכן קיימות יותר הזדמנויות לייצר ערך.

    יש פרמיית נזילות

    משקיעים בקרנות Private Equity אכן מוותרים על נזילות לשנים רבות, ובתמורה מצפים לתשואה עודפת.

    איפה המאמר פחות מדויק?

    1. "פימי קונה חברות פרטיות"

    זה לא מדויק.

    פימי השקיעה לאורך השנים גם בחברות ציבוריות רבות.

    ההבדל אינו "פרטי מול ציבורי".

    ההבדל הוא שליטה מול חוסר שליטה.

    אם פימי רוכשת 40%-60% מחברה ציבורית וממנה דירקטורים, היא עדיין מפעילה את אותה אסטרטגיית השבחה.

    1. "התשואות הגבוהות נובעות רק מחוסר יעילות"

    זה חלק מהסיפור, אבל לא כל הסיפור.

    יש עוד שלושה מנועי תשואה מרכזיים:

    מינוף פיננסי (Leverage)
    שיפור תפעולי
    רכישה במחיר נמוך ומכירה במכפיל גבוה יותר

    חלק משמעותי מהתשואה בקרנות Private Equity בעולם נובע מהמינוף ולא רק מהשבחת החברה.

    1. "פימי מוכיחה שאפשר להכות את השוק"

    זו כבר שאלה מעניינת.

    למעשה פימי היא אחת הדוגמאות הבודדות בעולם לגוף שהצליח להציג ביצועים חריגים במשך עשרות שנים.

    אבל צריך להיזהר מ"הטיית שורדים".

    אנשים מדברים על פימי כי היא הצליחה.

    כמעט אף אחד לא מדבר על עשרות או מאות קרנות Private Equity אחרות שהניבו ביצועים בינוניים או נכשלו.

    בדומה לכך שאנשים מדברים על Berkshire Hathaway ולא על אלפי מנהלי השקעות שניסו לעשות אותו דבר ולא הצליחו.

    1. השוואת התשואות אינה פשוטה

    זו אחת הנקודות החשובות ביותר.

    כאשר פימי מדווחת על תשואה של 25%-30%:

    הכסף נעול שנים רבות.
    השווי נקבע לעיתים לפי הערכות שווי ולא לפי מסחר יומי.
    קיימת חשיפה למינוף.
    קיימת חשיפה לריכוזיות גבוהה.

    לעומת זאת מדד מניות:

    נסחר בכל רגע.
    שקוף לחלוטין.
    מפוזר מאוד.
    ללא תלות במנהל מסוים.

    לכן לא תמיד נכון להשוות את המספרים באופן ישיר.

    הנקודה החזקה ביותר במאמר

    המשפט:

    "הפאסיבי אומר: תקנה את העולם.

    פימי אומרת: תשנה את העולם."

    למרות שהוא מעט פשטני, הוא מתאר היטב את ההבדל.

    משקיע מדדים מקבל את התשואה שהמשק העולמי מייצר.

    פימי מנסה לייצר ערך חדש באמצעות התערבות אקטיבית בעסק.

    האם פימי סותרת את תיאוריית השוק היעיל?

    לא באמת.

    תיאוריית השוק היעיל עוסקת בעיקר בניירות ערך סחירים ובשווקים ציבוריים.

    Private Equity פועל במרחב אחר לחלוטין:

    עסקאות פרטיות
    מידע שאינו ציבורי
    שליטה בניהול
    יכולת לבצע שינויים תפעוליים

    לכן אפשר בהחלט להאמין בשוק יעיל בשוק הציבורי, ובמקביל להאמין שקיימות הזדמנויות עודפות ב-Private Equity.

    אין כאן סתירה.

    המסקנה שלי

    המאמר צודק בכ-80%-90% מהרעיון המרכזי:

    פימי אינה הוכחה לכך שמשקיע רגיל יכול בקלות להכות את מדד ה-S&P 500 לאורך עשרות שנים.

    היא הוכחה לכך שבעלות, שליטה, מומחיות תפעולית, גישה לעסקאות פרטיות, מינוף ויכולת השבחה יכולים לייצר תשואות חריגות.

    השאלה האמיתית איננה האם פימי טובה יותר ממדד.

    השאלה היא האם למשקיע רגיל יש דרך ריאלית לשחזר את מה שפימי עושה.

    עבור כמעט כל המשקיעים בעולם, התשובה היא לא. לכן המסקנה המעשית של המאמר, שהשקעה פאסיבית נשארת הבחירה ההגיונית לרוב האנשים, עדיין עומדת גם אם פימי הצליחה להשיג תשואות גבוהות בהרבה.

  • @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

  • @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי משה צבי
    #23

    @השומר , אני גם חושב שהתגובה לא כ"כ "אנושית", ולכן בהכרח ש"AI" כתב זאת.

    אני רק שואל את עצמי, "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?.....

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @בן-עליה said:

    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂

    🤣🤣🤣

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

  • @יצירתי שמך נאה לך.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #27

    @חופש-כלכלי said:

    @יצירתי שמך נאה לך.

    עד הסטארט אפ הבא
    שיקרא AI יצירתי

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #28

    @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #29

    @dani0111 אין לו מקפים ארוכים.

  • @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #30
    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 20 הצבעות
    6 פוסטים
    536 צפיות
    העץ הרענןה
    מסקנה אישית שלי אין לרעות בשדות זרים ונחסה בצל עץ רענן ושאר בני התורה
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    173 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    119 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    274 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @התותח-זה-אני תפנה ל3 בנקים (לא מחייב שיש לך חשבון בהם) ותתמקח (ואם אתה לקוח ריווחי לבנק תחזור לבנק שלך בסוף עם ההצעה הטובה ביותר). כל מה שלא מבטיח את גובה הריבית מגיע עם סיכון להפסד או לרווח מופחת. ואם מישהו (שאיננו גוף פיננסי מוכר כמו בנק או חברת ביטוח מוכרת) מבטיח ריבית שוברת שוק אז זה בדר"כ סיכוי להפסד בטוח לפחות של חלק מהקרן.
  • 3 הצבעות
    35 פוסטים
    3k צפיות
    שמיל שמילש
    @הגיוני על איזה אשכול להגיב ראשון פה או באמיצים...