דילוג לתוכן

התשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!

שוק ההון והשקעות
30 19 1.3k 18
  • 002d0874-b81b-49c3-b2db-435945571685-image.jpeg
    בעולם שבו כולם מדברים על 7%-10% בשנה כממוצע היסטורי, פתאום לשמוע על גוף שמדבר על 25%-30% לאורך זמן - זה נשמע כמעט לא שייך לאותה מציאות, ובעיקר מערער.​

    כל כמה זמן מישהו מגלה את פימי מחדש, מסתכל על המספרים, ושואל:
    “רגע, אז כל מה שאמרו לנו על השקעות פאסיביות לא נכון?, הנה הוכחה שאפשר להכות את המדד לאורך עשורים!”

    זו שאלה לגיטימית.
    אבל היא נשענת על הנחה שגויה.

    היא מניחה שמדובר באותו משחק.

    השקעה פאסיבית נולדה מתוך הכרה די פשוטה:
    בשוק המניות - קשה מאוד להיות יותר חכם מהשוק.

    לא כי אין אנשים חכמים.
    אלא כי יש יותר מדי מהם, והמידע זז מהר מדי.

    בסביבה כזו של שוק יעיל, לנסות “להכות את השוק” זה לרוב משחק יקר מאוד!

    (אם אתם לא מסכימים עם האמירה הזו, אני ממליץ חכם לקרוא את המאמר הקודם שלי "השוק יעיל") .

    ולכן, הגישה הפאסיבית מנצחת - לא כי היא מבריקה ומרגשת, אלא כי היא מציאותית.

    ואז מגיעה פימי - ומבלבלת את כולם

    מבוא:

    קרן פימי היא אחת מקרנות ההשקעות הפרטיות הגדולות והידועות בישראל בפרט ובעולם בכלל!, היא פועלת בדרך שונה לחלוטין מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות, או בקרנות מחקות מדדים שמבוססות על השקעה פסיבית בבורסה.

    • קצת מספרים - (מתוך ביזפורטל).

    "קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5 מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר".

    "עד כה רכשה הקרן שליטה ב- 108 חברות ומימשה 76 מהן בהיקף עסקאות של למעלה מ- 9 מיליארד דולר. הקרן מעסיקה כיום למעלה מ-50,000 עובדים ופועלת בכ- 50 מפעלים בישראל ועוד עשרות מפעלים וחברות ברחבי העולם"

    "שנה אחרי שנה היא מייצרת תשואות פנומנליות, הממוצע השנתי קרוב ל-30%" (עריכה: בתשואה דולרית) , "השנה כאמור זה הרבה יותר" (עריכה: שנת 2024, תשואה של 100%).

    • האסטרטגיה -

    במקום לקנות מניות או מדדים ולחכות שהן יעלו, פימי נכנסת לבעלות משמעותית בחברות בשאיפה להשיג כמה שיותר שליטה. ומשנה את העסק מבפנים כדי להגדיל את ערכו. (השבחה).

    זוהי צורת ההשקעה של קרן פימי, - להשפיע אקטיבית באופן ישיר על הניהול והצמיחה של החברה, ולא רק להיות “צופה מהצד”...

    פימי לא מגבילה את עצמה לחברות פרטיות בלבד.

    היא יכולה גם להשקיע בחברות ציבוריות, בעיקר על ידי רכישת מניות מהותיות שמאפשרות שליטה או השפעה רבה כדי להשפיע מבפנים!, דוגמה לכך היא רכישת כ‑40% ממניות Magal Security Systems בעבר, שהפכה את הקרן לבעלת שליטה מהותית בחברה.

    בקצרה: הפעילות המרכזית של פימי היא רכישת חברות ויצירת שליטה על הניהול שלהן. זו לא השקעה פסיביתברכיש מניות וגם לא מסחר במניות - אלא הרבה יותר מכך, זו פעילות אקטיבית שמטרתה לשפר, לייעל ולצמוח יחד עם החברות שבהן היא משקיעה.

    • שאלת המיליון, מה הם התשואות. -

    נתחיל מכך שהקרן לא מפרסמת את הנתונים לציבור אלא רק למשקיעים, היא אינה מחוייבת בכך, שכן היא קרן פרטית.

    אין מספר רשמי שמפורסם באופן קבוע לכלל הקרנות של פימי (היו כמה סדרות, , אך ניתן ללמוד מהדיווחים הציבוריים ומנתונים היסטוריים כמה נקודות מעניינות:

    למשל: השקעה של הקרן בחברת פיסיבי טכנולוגיות, שהביאה תשואה מצטברת של מעל 420% - פי חמש מהסכום שהושקע - כאשר הקרן מכרה את יתרת המניות בשנים האחרונות.

    כי על פניו, היא עושה בדיוק את מה שאמרו לנו שאי אפשר.

    בפועל, היא בכלל לא שם.

    אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שמשהו שם באמת שונה.

    זה לא שוק ההון כמו שאנחנו מכירים. נקודה.

    רובנו, כשאנחנו מדברים על השקעות, מדברים על מדדים רחבים. קונים, מחזיקים, מקווים.

    פימי לא שם.

    וכאן מגיעה הנקודה הכי חשובה!

    פימי לא מתמודדת עם השוק הציבורי, אלא היא קונה חברות פרטיות.
    היא פועלת איפה שאין שוק במובן הרגיל, היכן שהשוק הרבה פחות יעיל.

    היא פשוט נמצאת בזירה בה השוק שבו היא פועלת (חברות פרטיות) איננו יעיל! פשוטו כמשמעו. ​

    אין מחיר שמתעדכן כל שנייה ומתמחר את החברה.

    אין עשרות אנליסטים על כל חברה.

    יש מציאות עסקית. לפעמים מורכבת. לפעמים מבולגנת, עם מסמכי שמאות באורך הגלות...

    ושם - יש מקום לעבוד.

    וזה באמת הסיפור.

    פימי לא מנצחת כי היא “בחרה מניות טוב, והצליחה לזהות ראשונה”.

    היא מנצחת כי היא נכנסה לחברות - ושינתה אותן.

    פימי לא מחפשת את הסיפור הבא בהייטק. היא מחפשת חברות שכבר הוכיחו שיש להן מוצר ושוק - אבל משהו שם תקוע.

    זה נשמע מאוד פשטני, אבל זה כל ההבדל.

    כי ברגע שאתה שולט ויש לך יכולת ביד, אתה לא מחכה שהדברים יקרו. אתה גורם להם לקרות.

    וזה כבר עולם אחר לגמרי.

    השוק הציבורי מתגמל סבלנות ופשטות ובעיקר ביצועים מרהיבים כמו דוחו"ת חיוביים, ולא אוהב רעשי רקע... כמו מלחמות, פיטורי מנכלי"ם, ועוד...

    לעומת זאת, דווקא השוק הפרטי מתגמל שליטה, משמעת, ויכולת לקבל החלטות לא נוחות. פיטורים. שינוי הנהלה. סגירת פעילויות.
    דברים שמשקיעים לא אוהבים בלשון המעטה...

    וזה חלק מהסיבות: שהפערים נוצרים.​

    הראשונה - מידע,לא הכל גלוי.
    לפני עסקה, פימי יושבת חודשים על חברה, נכנסת לעומק, מבינה דברים שהשוק פשוט לא רואה.

    השנייה - שליטה
    גם אם זיהית בעיה בחברה ציבורית - אין לך מה לעשות עם זה.
    פימי יכולה להחליף הנהלה מחר בבוקר.

    השלישית - תמחור
    בעסקאות כאלה אין “מחיר שער”.
    יש משא ומתן.
    ולפעמים שם נוצר כל הרווח.

    איפה היתרון האמיתי?​

    1. הכסף נעול לחלוטין .

    בשונה משוק ההון שבו אפשר לממש בכל שנייה. - ואתה מקבל על זה פרמיית נזילות.

    כשאתה משקיע דרך לקרן כמו פימי, אתה נועל את הכסף לפחות לעשור קדימה.
    אין כפתור “מכור”.

    אז הגיוני שתקבל על זה כפיצוי - תשואה עודפת, (זה עדיין לא מצדיק 20% בממוצע מעל המדד, אבל אחוזים בודדים זה בהחלט מצדיק!).

    1. הם לא בוחרים מניות - הם משנים מציאות.

    משקיע רגיל קונה מניה ומקווה לטוב, קונה שליטה - וגורמת לטוב לקרות.

    אם חושבים על זה רגע, זה בכלל לא אותו משחק כמו שכבר הסברתי בהרחבה.

    1. השוק הפרטי פחות יעיל, לא מתומחר וזמין לכלל השוק. לא נגיש.

    ומה עם התשואות החריגות?​

    קל להתלהב מהמספרים, אבל צריך לזכור שפימי לא מפריכה את התיאוריה הפאסיבית.

    היא פשוט פועלת מחוץ לה.

    התיאוריה מדברת על שוק שבו יש מחיר ברור, מידע זמין, ותחרות גבוהה.

    פימי פועלת במקומות שבהם כל אלה חלקיים או לא קיימים לחלוטין...

    ושם - יש מרווח פעולה אמיתי.

    עם הזמן, וככל שחפרתי יותר, הבנתי שהטעות הינה בכלל בהשוואה.

    אז מה לומדים מזה?

    בעיניי, דווקא משהו די מרגיע.

    שאין פתרון אחד אולטימטיבי אף פעם... כמו בכל דבר בחיים!

    יש מי שצריך פשטות, נזילות, פיזור בסכומים לא גדולים - ושם הפאסיבי עובד מצוין.
    ויש מי שפועל בעולם שבו אפשר לגעת בנכס, לשנות אותו - ושם נוצרת תשואה מסוג אחר.

    הבעיה מתחילה כשמערבבים בין העולמות.

    הפאסיבי אומר:
    “תהיה עצלן וחכם, תקבל את ממוצע העולם כמו שהוא”.

    פימי אומרת:
    “תשנה אותו - ואז תרוויח”.

    שורה תחתונה​

    מי שמנסה להשוות בין פימי להשקעה במדד - מפספס את הנקודה.

    זה לא אותו סיכון, לא אותו עולם, ולא אותו סוג של תשואה.

    ועדיין, למרות זאת - קשה להתעלם ממה שהם הצליחו לעשות לאורך השנים.

    אז איך בכל אופן אפשר ללמוד מזה משהו, כמשקיעים פאסיביים...​

    כי קל מאוד להסתכל על פימי ולהרגיש ש”אנחנו מפספסים משהו”.

    אבל בפועל, רוב המשקיעים לא יכולים - וגם לא צריכים - לשחק את המשחק הזה.

    ועדיין, גם עם כל ההבנה הזו - אני מודה שיש משהו בתוצאות שלהם שממשיך לגרום לי להרים גבה.

    לא כי זה לא הגיוני.
    אלא כי זה מזכיר כמה רחב העולם הזה באמת.
    מצד אחד - הגישה הפאסיבית.
    פשוטה: תקנה את השוק, אל תתחכם, ותן לזמן לעשות את שלו.

    מצד שני - גופים כמו קרן פימי.
    שוב ושוב מראים שאפשר לעשות הרבה יותר מזה.

    ומה זה אומר למשקיע רגיל?​

    כנראה דבר די פשוט.

    אתה לא פימי.

    ואתה גם לא יכול להיות:
    אין לך שליטה בחברות.
    אין לך גישה לעסקאות כאלה .
    אין לך את המבנה הפיננסי [ואולי גם את הכשרון המסחרי] שמאפשר לך לחקות את זה.
    אין לך אפילו את האפשרות להשקיע בקרן, (הדיבורים הם על רף כניסה של 2-5 מליון דולר!).

    ולכן, עבור רוב האנשים - השקעה פאסיבית מותאמת היא עדיין הבסיס הכי הגיוני.

    שניהם צודקים.
    הם פשוט לא מדברים על אותו דבר...

    המאמר הינו אינפורמטיבי בלבד, ואינו ייעוץ או המלצה לשום פעולה כלשהי...

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

  • @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    @שואף-ליותר said:

    @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    את זה אכן הוא כתב בעצמו...

  • כנראה שכן נשארו כמה אנשים שכן כותבים מאמרים בעצמם
    ובתור אחד שכותב [לא פה] יצא לי לא פעם לקבל תגובה מהסוג של-
    איזה נס שיש GPT
    או מה היית עושה בלי ה-GPT
    אחרי שעות של השקעה התגובה היחידה שעניתי להם היא-
    אם אי פעם אצטרך לכתוב לך באמת אשתמש בGPT
    כי מי שלא רואה את ההבדל באמת אין סיבה להשקיע בשבילו..

  • @יצירתי שמך נאה לך.

  • המאמר מציג רעיון נכון בבסיסו, אבל יש בו כמה נקודות שדורשות דיוק.

    מה נכון במאמר?

    פימי אכן לא משחקת את אותו משחק של משקיע מדדים

    קרן פימי היא קרן Private Equity. היא רוכשת שליטה או השפעה מהותית בחברות, מחליפה הנהלות, מבצעת התייעלות, רכישות משלימות, שינויי אסטרטגיה ועוד. זה שונה לחלוטין מקניית מניית מדד והמתנה.

    השוק הפרטי פחות יעיל מהשוק הציבורי

    בחברות פרטיות יש פחות מידע ציבורי, פחות אנליסטים ופחות תחרות על כל עסקה. לכן קיימות יותר הזדמנויות לייצר ערך.

    יש פרמיית נזילות

    משקיעים בקרנות Private Equity אכן מוותרים על נזילות לשנים רבות, ובתמורה מצפים לתשואה עודפת.

    איפה המאמר פחות מדויק?

    1. "פימי קונה חברות פרטיות"

    זה לא מדויק.

    פימי השקיעה לאורך השנים גם בחברות ציבוריות רבות.

    ההבדל אינו "פרטי מול ציבורי".

    ההבדל הוא שליטה מול חוסר שליטה.

    אם פימי רוכשת 40%-60% מחברה ציבורית וממנה דירקטורים, היא עדיין מפעילה את אותה אסטרטגיית השבחה.

    1. "התשואות הגבוהות נובעות רק מחוסר יעילות"

    זה חלק מהסיפור, אבל לא כל הסיפור.

    יש עוד שלושה מנועי תשואה מרכזיים:

    מינוף פיננסי (Leverage)
    שיפור תפעולי
    רכישה במחיר נמוך ומכירה במכפיל גבוה יותר

    חלק משמעותי מהתשואה בקרנות Private Equity בעולם נובע מהמינוף ולא רק מהשבחת החברה.

    1. "פימי מוכיחה שאפשר להכות את השוק"

    זו כבר שאלה מעניינת.

    למעשה פימי היא אחת הדוגמאות הבודדות בעולם לגוף שהצליח להציג ביצועים חריגים במשך עשרות שנים.

    אבל צריך להיזהר מ"הטיית שורדים".

    אנשים מדברים על פימי כי היא הצליחה.

    כמעט אף אחד לא מדבר על עשרות או מאות קרנות Private Equity אחרות שהניבו ביצועים בינוניים או נכשלו.

    בדומה לכך שאנשים מדברים על Berkshire Hathaway ולא על אלפי מנהלי השקעות שניסו לעשות אותו דבר ולא הצליחו.

    1. השוואת התשואות אינה פשוטה

    זו אחת הנקודות החשובות ביותר.

    כאשר פימי מדווחת על תשואה של 25%-30%:

    הכסף נעול שנים רבות.
    השווי נקבע לעיתים לפי הערכות שווי ולא לפי מסחר יומי.
    קיימת חשיפה למינוף.
    קיימת חשיפה לריכוזיות גבוהה.

    לעומת זאת מדד מניות:

    נסחר בכל רגע.
    שקוף לחלוטין.
    מפוזר מאוד.
    ללא תלות במנהל מסוים.

    לכן לא תמיד נכון להשוות את המספרים באופן ישיר.

    הנקודה החזקה ביותר במאמר

    המשפט:

    "הפאסיבי אומר: תקנה את העולם.

    פימי אומרת: תשנה את העולם."

    למרות שהוא מעט פשטני, הוא מתאר היטב את ההבדל.

    משקיע מדדים מקבל את התשואה שהמשק העולמי מייצר.

    פימי מנסה לייצר ערך חדש באמצעות התערבות אקטיבית בעסק.

    האם פימי סותרת את תיאוריית השוק היעיל?

    לא באמת.

    תיאוריית השוק היעיל עוסקת בעיקר בניירות ערך סחירים ובשווקים ציבוריים.

    Private Equity פועל במרחב אחר לחלוטין:

    עסקאות פרטיות
    מידע שאינו ציבורי
    שליטה בניהול
    יכולת לבצע שינויים תפעוליים

    לכן אפשר בהחלט להאמין בשוק יעיל בשוק הציבורי, ובמקביל להאמין שקיימות הזדמנויות עודפות ב-Private Equity.

    אין כאן סתירה.

    המסקנה שלי

    המאמר צודק בכ-80%-90% מהרעיון המרכזי:

    פימי אינה הוכחה לכך שמשקיע רגיל יכול בקלות להכות את מדד ה-S&P 500 לאורך עשרות שנים.

    היא הוכחה לכך שבעלות, שליטה, מומחיות תפעולית, גישה לעסקאות פרטיות, מינוף ויכולת השבחה יכולים לייצר תשואות חריגות.

    השאלה האמיתית איננה האם פימי טובה יותר ממדד.

    השאלה היא האם למשקיע רגיל יש דרך ריאלית לשחזר את מה שפימי עושה.

    עבור כמעט כל המשקיעים בעולם, התשובה היא לא. לכן המסקנה המעשית של המאמר, שהשקעה פאסיבית נשארת הבחירה ההגיונית לרוב האנשים, עדיין עומדת גם אם פימי הצליחה להשיג תשואות גבוהות בהרבה.

  • @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

  • @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

    @השומר , אני גם חושב שהתגובה לא כ"כ "אנושית", ולכן בהכרח ש"AI" כתב זאת.

    אני רק שואל את עצמי, "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?.....

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

    @בן-עליה said:

    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂

    🤣🤣🤣

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

  • @יצירתי שמך נאה לך.

    @חופש-כלכלי said:

    @יצירתי שמך נאה לך.

    עד הסטארט אפ הבא
    שיקרא AI יצירתי

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    @dani0111 אין לו מקפים ארוכים.

  • @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    העץ הרענןה
    פרק 2 בקורס האג"ח הכתוב | מה באמת מובטח למחזיק האג"ח - ומה עדיין עלול להשתבש! [image: 1786344796651-8bafdbdc-692c-4d14-af2e-8694ea538e2e-image.jpeg] בס"ד בפרק הקודם בנינו יחד אג"ח מאפס. למדנו יחד - מדוע חברות ומדינות לוקחות הלוואות מהציבור, מהו ערך נקוב, מהו קופון, כיצד המחיר מוצג בבורסה, ומה ההבדל בין ההנפקה הראשונה לבין המסחר בין משקיעים. אחרי כל זה, קל להגיע למסקנה מרגיעה מאוד: אג"ח היא הלוואה. הלווה התחייב לשלם ריבית ולהחזיר את הקרן. אז לכאורה, הכול ידוע מראש. אלא שהמשפט הזה נכון, ובכל זאת מסתיר כמעט את כל הסיפור. החוזה קובע מה המנפיק (הלווה) חייב לשלם. הוא אינו מבטיח שהמנפיק תמיד יוכל לשלם, שהכסף ישמור על כוח הקנייה שלו מפני האינפלציה, או שהאג"ח תישאר באותו מחיר עד מועד הפירעון. בפרק הזה נבין מה בדיוק מבדיל בין מחזיק אג"ח לבין בעל מניה, מדוע אג"ח אינה מילה נרדפת ל"ללא סיכון", אילו סיכונים נשארים גם כשהתשלומים נכתבו מראש, ומה באמת משתנה, ומה לא - כאשר מחזיקים את האג"ח עד הפירעון. אבל קודם כול, נתחיל בשאלה שמבלבלת כמעט כל משקיע מתחיל. |-אם התשלומים נקבעו מראש, למה ואיך המחיר בכלל משתנה?!​-| בשביל זה נחזור לאיגרת של חברת נתיב. היא מבטיחה לשלם 40 שקלים בשנה ולהחזיר 1,000 שקלים בתום חמש השנים.​ נניח שחלפה שנה. החברה ממשיכה לפעול כרגיל ולא החמיצה שום תשלום. ובכל זאת, האג"ח נסחרת בבורסה פתאום ב-930 שקלים. כיצד ייתכן שההתחייבות כמעט לא השתנתה, אבל המחיר השתנה מאוד? התשובה היא שהשוק לא שואל רק: מה המנפיק ישלם בסוף? הוא שואל גם: כמה שווים היום התשלומים שהיא תשלם בעתיד, או - כמה שווה היום החוב העתידי של הלווה? אם בשוק הופיעו איגרות חוב חדשות שמציעות ריבית גבוהה יותר, האג"ח הישנה נעשית פחות מושכת. אם המשקיעים חוששים שחברת נתיב נעשתה מסוכנת יותר, הם יסכימו לקנות את התחייבותה רק במחיר נמוך יותר. אם הריבית ירדה, מצבה של החברה השתפר או שהביקוש לאג"ח עלה, המחיר עשוי דווקא לעלות. גם הזמן שנותר עד הפירעון, הנזילות, האינפלציה הצפויה, ההיצע והביקוש וגורמים נוספים יכולים להשפיע על המחיר. מחיר אג"ח סחיר עשוי להיות מעל הערך הנקוב או מתחתיו, גם כאשר תשלומי הקופון והקרן עצמם לא השתנו. במאמר הבא נפרק את הגורמים האלה לאט, עם מספרים, עד שיהיה לכם ברור לחלוטין מדוע כאשר הריבית עולה מחירו של אג"ח קיים נוטה לרדת ולהפך. כרגע חשוב שתזכרו משפט אחד: ההבטחה יכולה להישאר קבועה, בזמן שהמחיר שלה משתנה. אג"ח מול מניה: מלווה מול שותף-| ​ נניח שחברת נתיב הנפיקה גם מניות וגם אג"ח. אורי קנה מניה. רועי קנה אג"ח. שניהם מחזיקים נייר ערך של אותה חברה, אבל מערכת היחסים שלהם עם החברה שונה לחלוטין. |-- בעל המניה - הוא שותף --| ​ כאשר אורי קונה מניה, הוא רוכש חלק קטן מהבעלות בחברה. אם החברה תצמח מאוד, רווחיה יעלו והמשקיעים יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר בעבור מניותיה, אורי עשוי ליהנות מחלק גדול מההצלחה. מצד שני, החברה אינה מבטיחה לו מראש תשואה מסוימת. היא אינה מתחייבת שמחיר המניה יעלה, ובדרך כלל אינה חייבת לחלק לו דיבידנד רק משום שהוא מחזיק במניה. |-- מחזיק האג"ח - הוא נושה --| ​ רועי אינו שותף בבעלות על חברת נתיב. הוא אינו זכאי לחלק בלתי מוגבל מהרווחים שלה. אם החברה תהפוך בתוך חמש שנים לחברה המצליחה ביותר במדינה, רועי לא יקבל לפתע ריבית כפולה. הוא יקבל את מה שנקבע בתנאי האג"ח. מצד שני, תשלומי החוב אינם תלויים ברצונה הטוב של החברה באותה דרך שבה דיבידנד תלוי בהחלטתה. החברה מחויבת משפטית לשלם את הריבית ואת הקרן בהתאם לתנאים, כל עוד היא מסוגלת לעמוד בהם. במקרה של חדלות פירעון: מחזיקי אג"ח נמצאים בדרך כלל לפני בעלי המניות בסדר התשלומים. גם בין הנושים עצמם יש סדר: חוב בכיר קודם לחוב נחות, וחוב מובטח עשוי להישען על נכסים ששועבדו לטובתו. לכן העובדה שמחזיקי אג"ח קודמים לבעלי המניות אינה אומרת בהכרח שכל מחזיקי האג"ח יקבלו את מלוא כספם, אני עתיד להרחיב על כך בפרק שיעסוק באג"ח קונצרנית. אפשר לסכם את ההבחנה כך: מניה מעניקה השתתפות בבעלות. אג"ח מעניק תביעה חוזית לתשלומים. במניה פוטנציאל ההצלחה אינו מוגבל מראש, אבל גם התוצאה אינה מובטחת. באג"ח התשלומים מוגדרים יותר, אבל גם פוטנציאל הרווח מוגבל בעיקר למה שהחוזה מבטיח, והחוזה שווה רק כמידת יכולתו של המנפיק לקיים אותו. - אג"ח אינה שם נרדף ל'השקעה בטוחה' --| ​ אחרי שמבינים שאג"ח הוא הלוואה, קל ליפול למסקנה הבאה: הלוואה היא דבר קבוע, ולכן אג"ח הוא השקעה בטוחה. אבל המילה "אג"ח" מספרת לנו בעיקר על סוג היחסים המשפטי: יש מלווה ויש לווה. היא אינה מספרת לנו לבדה אם הלווה חזק או חלש, אם ההלוואה היא לחצי שנה או לשלושים שנה, אם היא נקובה בשקלים או במטבע זר, אם היא צמודה למדד האינפלציה, אם קיימים ביטחונות, ואם יהיה קל למכור אותה לפני הפירעון. הלוואה קצרה למדינה במטבע שבו המשקיע חי אינה דומה לאג"ח ארוכת טווח של חברה ממונפת, במטבע זר וללא ביטחונות. שתיהן נקראות אג"ח. בערך כפי שגם הלוואה קטנה לאדם בעל הכנסה יציבה וגם הלוואה גדולה לעסק המצוי בקשיים נקראות "הלוואה". השם מתאר את מבנה העסקה, לא את איכותה!! לכן אין באמת תשובה רצינית לשאלה: "האם אג"ח מסוכן?" צריך לשאול: איזה אג"ח? מי המנפיק? לכמה זמן? באיזו ריבית? באיזה מטבע? באיזה מחיר? מהם תנאי ההחזר? ומהו התפקיד שהמשקיע מייעד לו? |-לא כל אג"ח משלם ריבית קבועה-| ​ הדוגמה שלנו הייתה של אג"ח פשוטה בריבית קבועה, אבל זו רק אפשרות אחת. יש אג"ח שבהן הקופון קבוע לכל אורך חיי האיגרת. יש אג"ח בריבית משתנה, שבהן הריבית מתעדכנת מעת לעת לפי ריבית ייחוס מסוימת. יש אג"ח צמודות למדד, שבהן הקרן או התשלומים משתנים בהתאם למדד שנקבע. ויש גם אג"ח ללא קופון. המשקיע אינו מקבל בהן תשלום ריבית שוטף; במקום זאת הוא קונה את האג"ח במחיר נמוך מהסכום שאמור להתקבל בפירעון. למשל, הוא עשוי לשלם 800 שקלים היום ולקבל 1,000 שקלים בעוד כמה שנים. כבר כאן אפשר להבין מדוע המשפט "אג"ח משלם ריבית קבועה" אינו הגדרה טובה. נכון יותר לומר: תנאי האג"ח קובעים מראש את מנגנון התשלומים ואת זכויות המחזיקים, אבל מערכת התשלומים יכולה להיות בנויה בדרכים שונות. - "הכנסה קבועה" אינה "מחיר קבוע" --| ​ בעולם ההשקעות נהוג לכנות אג"ח ומכשירי חוב דומים בשם "הכנסה קבועה" או "נכסי הכנסה קבועה". זהו שם שיוצר בלבול. ראשית, כפי שראינו, לא כל אג"ח משלם ריבית קבועה. שנית, גם כאשר הקופון קבוע, מחיר האג"ח בבורסה אינו קבוע. האג"ח שלנו יכולה להמשיך לשלם 40 שקלים בשנה, ובכל זאת מחירה יכול ליפול מ-1,000 ל-900 שקלים. הקופון קבוע. מחיר השוק אינו קבוע. גם התשואה של משקיע שקנה ב-900 אינה זהה לזו של משקיע שקנה ב-1,000. המונח "הכנסה קבועה" מתייחס בדרך כלל לכך שחלק מתזרימי המזומנים נקבעים בחוזה, ולא לכך ששווי ההשקעה לעולם אינו זז. זו הבחנה קטנה בניסוח, אבל גדולה מאוד בשווי של הכסף. |-אז למה בכלל אנשים משקיעים באג"ח?-| ​ אם פוטנציאל הרווח של האג"ח מוגבל, מחירו יכול לרדת, והמנפיק אפילו עלול לא להחזיר את החוב, מדוע לא להחזיק רק מניות? משום שלא כל חלק בתיק ההשקעות נועד לבצע את אותה עבודה. כסף שנחוץ במועד ידוע: נניח שמשקיע יודע שבעוד שלוש שנים יזדקק לסכום מסוים. מניה אינה מתחייבת להיות במחיר מסוים בעוד שלוש שנים. דווקא ביום שבו יזדקק לכסף, השוק עלול להיות במשבר. איגרת חוב שנבחרה בהתאם למועד הנדרש עשויה להציע תזרים צפוי יותר, בתנאי שהמנפיק עומד בהתחייבויותיו וששאר הסיכונים מתאימים למשקיע. זו אחת הסיבות שאג"ח יכול להיות שימושי במיוחד כאשר אופק ההשקעה מוגדר. הפחתת התנודתיות בתיק: משקיע אחר מחזיק תיק מנייתי לטווח ארוך, אבל אינו רוצה שכל כספו יהיה חשוף לתנודות החריפות של שוק המניות. אג"ח מסוימות, בעיקר ממשלתיות ואיכותיות בטווחים מתאימים, עשויות להיות תנודתיות פחות ממניות ולשמש רכיב ממתן בתיק. אבל גם כאן אין קיצור דרך. אג"ח ארוכות יכולות לרדת בשיעורים משמעותיים כאשר הריבית משתנה. אג"ח קונצרניות עלולות לרדת יחד עם מניות בזמן משבר. אג"ח במטבע זר יכולה להיות יציבה במטבע שבו הונפקה, אך תנודתית מאוד בשקלים. לא מספיק להוסיף לתיק משהו ששמו "אג"ח". צריך לבחור אג"ח שמסוגל לבצע את התפקיד שלשמו הוכנס. יצירת תזרים: משקיעים מסוימים מעוניינים לקבל תשלומים שוטפים. קופונים של אג"ח יכולים לספק תזרים מתוכנן יחסית. אבל גם כאן חשוב לא להתבלבל: קופון אינו כסף חינם. הוא חלק מהתשואה הכוללת של ההשקעה. העובדה שהכסף מגיע כתשלום ריבית במקום כעליית מחיר אינה הופכת אותו אוטומטית לרווח טוב יותר. איזון התיק: כאשר המניות עולות מאוד, משקיע יכול למכור חלק מהן ולהגדיל את רכיב האג"ח. כאשר המניות יורדות ורכיב האג"ח נשמר טוב יותר, הוא יכול למכור חלק מהאג"ח ולקנות מניות במחירים נמוכים יותר. ובעצם כך הוא קונה בזול ומוכר ביוקר. היכולת הזאת תלויה כמובן בהתנהגות הסוג המסוים של האג"ח. אין הבטחה שכל אג"ח יעלה כאשר המניות יורדות, ובהמשך הסדרה נבחן גם את הקשר ההיסטורי בין שוק האג"ח לשוק המניות. המסקנה החשובה בשלב הזה היא: תפקידו של אג"ח אינו בהכרח לנצח את המניות. לעתים תפקידו הוא לאפשר למשקיע לקחת סיכון במקום הנכון, בזמן הנכון, ובמידה שהוא מסוגל לשאת. - הסיכונים: לא סיכון אחד, אלא משפחה שלמה --| ​ כשמישהו שואל "מה הסיכון באג"ח?", הוא מניח שקיים סיכון אחד שאפשר להצביע עליו. בפועל, באג"ח קיימים כמה סיכונים שונים, וכל אחד מהם משפיע בדרך אחרת. במאמרים הבאים נקדיש להם מקום נרחב. כרגע נבנה רק את המפה הראשונית. - סיכון אשראי --| ​ זהו הסיכון שהמנפיק לא יעמוד בהתחייבויותיו למלווה. הוא עשוי לאחר בתשלום, לא לשלם את מלוא הריבית, לבקש הסדר חוב או לא להחזיר את כל הקרן. ככל שהשוק מעריך שהסיכוי לאי-תשלום גבוה יותר, המשקיעים ידרשו בדרך כלל תשואה גבוהה יותר כפיצוי. אבל תשואה גבוהה אינה מבטלת את הסיכון. היא רק המחיר שהשוק דורש כדי להסכים לשאת אותו. |-- סיכון ריבית --| ​ מחירו של אג"ח קיים מושפע מהריביות הזמינות בשוק. כאשר איגרות חדשות מתחילות להציע ריבית גבוהה יותר, איגרת ישנה בעלת קופון נמוך נעשית פחות מושכת, ולכן מחירה עשוי לרדת. כאשר הריביות יורדות, איגרת ישנה שממשיכה לשלם קופון גבוה יחסית עשויה להפוך למושכת יותר ומחירה עשוי לעלות. משך הזמן שנותר ותזמון התשלומים משפיעים על עוצמת הרגישות הזאת. - סיכון אינפלציה --| ​ נניח שהאג"ח מבטיחה לשלם לכם 1,000 שקלים בעוד עשר שנים. ייתכן שתקבלו בדיוק 1,000 שקלים, אבל הם יקנו הרבה פחות מכפי שהם קונים היום. האג"ח עמדה בהבטחה הנומינלית (מספרית) שלה. המשקיע עדיין איבד כוח קנייה. לכן ודאות במספר השקלים אינה בהכרח ודאות בערכם האמיתי. |-- סיכון נזילות --| ​ אג"ח נסחרת אינה מבטיחה שבכל רגע יעמוד בתור קונה שמוכן לשלם בעבורה מחיר הוגן. באיגרות מסוימות מתקיים מסחר רב. באחרות המסחר דל מאוד. משקיע שנאלץ למכור אג"ח לא נזילה עלול לגלות שהקונה היחיד מוכן לרכוש אותה רק בהנחה משמעותית. |-- סיכון מטבע --| ​ משקיע ישראלי שקונה אג"ח דולרית מחזיק לא רק באג"ח, אלא גם בחשיפה לדולר. ייתכן שהאג"ח תשלם בדיוק את כל הדולרים שהבטיחה, אבל הדולר ייחלש מול השקל. מבחינת המנפיק הכול שולם כראוי. מבחינת המשקיע הישראלי, שווי הכסף בשקלים ירד. לכן יש להפריד בין הסיכון של האג"ח עצמה לבין הסיכון שנובע מהמטבע שבו היא נקובה. ובשונה ממניות ששם סיכון המט"ח איננו משמעותי כיוון שאתם מחזיקים בנכס, והמטבע הוא סך הכול אמצעי מדידה לערך הנכס, הרי שבאג"ח הסיכון הזה הוא משמעותי, כיוון שההתחייבות של הלווה הוא הסכום הנקוב במטבע הספציפי כפי שכתבתי כאן. - סיכון תנאי האיגרת --| ​ לא כל אג"ח מעניקה למחזיקים את אותו מעמד (כפי שארחיב על כך במאמרים הבאים). חלקן מגובות בביטחונות מסוימים. חלקן אינן מובטחות. חלקן בכירות יותר בתור הנושים. חלקן נחותות או כפופות לחובות אחרים. בחלקן המנפיק רשאי לבצע פירעון מוקדם, ובאחרות קיימים תנאים מורכבים נוספים. לכן לא קונים אג"ח רק לפי שם המנפיק והריבית. צריך להבין גם את החוזה. |-ואם אני מחזיק עד הפירעון, אין לי סיכון!-| ​ זו אחת האמירות הנפוצות ביותר בעולם האג"ח: "לא משנה לי שהמחיר ירד. אני מחזיק עד הפדיון, ולכן לא הפסדתי." יש במשפט הזה גרעין חשוב של אמת, אבל הוא זקוק לכמה כוכביות גדולות. נניח שקניתם את האג"ח של חברת נתיב ב-1,000 שקלים. לאחר שנה מחירה בבורסה ירד ל-850 שקלים. אם תמכרו אותה כעת, הירידה תהפוך להפסד כספי ממומש. אבל נניח שאינכם מוכרים. חברת נתיב ממשיכה לשלם את הקופונים, ובמועד הפירעון מחזירה לכם את 1,000 השקלים בהתאם לתנאים. במקרה הזה, הירידה הזמנית במחיר השוק לא קבעה את הסכום הנומינלי שקיבלתם בפירעון. עד כאן - הכול נכון. אבל החזקה עד הפירעון אינה מוחקת את כל הסיכונים. החברה עדיין עלולה להיקלע לחדלות פירעון. האינפלציה עדיין יכולה לשחוק את הכסף. אם האג"ח במטבע זר, שער המטבע עדיין יכול להשתנות. אם קניתם אותה מעל הערך הנקוב, תקבלו בפירעון סכום נמוך ממחיר הרכישה, והקופונים יצטרכו לפצות על ההפרש. אם אתם זקוקים לכסף לפני הפירעון, מחיר השוק כן חשוב לכם. ואם קיימת אפשרות לפירעון מוקדם, ייתכן שהאג"ח כלל לא תישאר בידיכם עד התאריך שתכננתם. לכן הייתי אומר זאת כך: החזקה עד הפירעון עשויה לצמצם את חשיבותן של תנודות המחיר בדרך, אבל אינה מבטלת את סיכוני האשראי, האינפלציה, המטבע, ותנאי האיגרת. |-- מסקנות -​-| אג"ח היא הלוואה, אבל המילה "הלוואה" אינה הופכת אותה אוטומטית לבטוחה. בעל מניה הוא שותף בחברה; מחזיק אג"ח הוא נושה שלה. השותף יכול ליהנות מכל הצמיחה העתידית, ואילו הנושה זכאי בעיקר למה שנקבע בחוזה, בתנאי שהמנפיק אכן מסוגל לקיים אותו. החוזה מגדיר את התשלומים, אך אינו מבטל את הסיכונים. המנפיק עלול להיקלע לקשיים, האינפלציה יכולה לשחוק את הכסף, המטבע עשוי להשתנות, ולעתים יהיה קשה למכור את האג"ח במחיר הוגן. גם החזקה עד הפירעון אינה מוחקת את כל הסיכונים. היא עשויה להפוך את תנודות המחיר בדרך לפחות חשובות למשקיע שאינו מוכר, אבל היא אינה מגינה מפני חדלות פירעון, שחיקת כוח הקנייה או תנאים מיוחדים באיגרת. לכן השאלה היא איזה אג"ח, מי המנפיק, לכמה זמן, באיזה מטבע ובאילו תנאים. ואחרי כל ההסברים, אפשר לצמצם את הפרקים שלמדנו עד עכשיו לכמה יסודות: אג"ח הוא חוב. המנפיק לווה, ומחזיק האג"ח הוא נושה. האג"ח הוא התחייבות לתשלומים, לא הבטחה שהמנפיק לעולם לא ייקלע לקשיים. בהנפקה הכסף מגיע למנפיק; במסחר המשני הכסף עובר בדרך כלל בין משקיעים. ערך נקוב, קופון, מחיר ותשואה הם ארבעה דברים שונים. הקופון מחושב לפי תנאי האג"ח, אבל התשואה של המשקיע תלויה גם במחיר שבו קנה. מחיר האג"ח יכול לעלות ולרדת, אף שהתשלומים שנקבעו בו לא השתנו. מניה מעניקה בעלות; אג"ח מעניק תביעה לתשלומים. המילה "אג"ח" אינה מלמדת לבדה אם ההשקעה בטוחה או מסוכנת. להחזיק עד הפירעון ולהיות חסין מסיכון הם שני דברים שונים. אג"ח אינו מטרה בפני עצמה. הוא כלי, והשאלה החשובה היא איזו עבודה אנחנו רוצים שהוא יבצע בתיק. |-- ועכשיו מגיעה השאלה שבאמת מסבכת את כולם --| ​ חברת נתיב התחייבה לשלם 40 שקלים בכל שנה ולהחזיר 1,000 שקלים בסוף התקופה. אתמול המשקיעים היו מוכנים לשלם בעבור ההתחייבות הזאת 1,000 שקלים. היום הם מוכנים לשלם רק 930. החברה לא פשטה את הרגל. היא לא החמיצה תשלום. החוזה לא השתנה. אז מה בדיוק קרה? כדי לענות על כך נצטרך להבין שלכסף עצמו יש מחיר, כן, קראתם נכון, אפשר לשכור דירה, אפשר לשכור רכב, ואפשר לשכור כסף, ולזה יש מחיר, ולמחיר הזה קוראים ריבית. בפרק הבא נבין מדוע כאשר הריבית עולה מחיר האג"ח יורד, מדוע כאשר הריבית יורדת מחירו עולה, מה הקשר בין מחיר לתשואה, ואיך ייתכן ששני משקיעים שמחזיקים באותה איגרת בדיוק יקבלו ממנה תשואות שונות לחלוטין. מחכים לפרק הבא? האמת - גם אני מחכה! אהבתם? שימו כזה - אני לא צריך יותר מזה. [image: 1786344437247-05ee637b-8753-4bcb-bdf9-dd663f1aabed-image.jpeg]
  • 11 הצבעות
    4 פוסטים
    135 צפיות
    י
    כיף להעשיר מידע תודה רבה אתה מנסח מדהים!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    223 צפיות
    ש
    @משה-זושמיר הייתי עורך את הכותרת מחדש, כי מלמעלה זה נשמע כך: לא ליפול בפח (של מ)צווה לפרסם...
  • 15 הצבעות
    23 פוסטים
    1k צפיות
    העץ הרענןה
    @הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    695 צפיות
    אבי ר.א
    קישורים לטורים שנכתבו ע"י מחשב מסלול מחדש