דילוג לתוכן

התשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!

שוק ההון והשקעות
30 19 1.3k 18
  • @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    @שואף-ליותר said:

    @dani0111 כתב בהתשואה המטורפת שאף אחד לא מסביר - למה פימי לא סותרת כלום!:

    @העץ-הרענן said:

    [קצת על המאמר: זה עלה לי בשעות ארוכות, ובניסוחים, מחיקות, טיוטות וכו'... אשמח שתגיבו, תסמנו, ותספרו לי האם אהבתם!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​]

    את זה אכן הוא כתב בעצמו...

  • כנראה שכן נשארו כמה אנשים שכן כותבים מאמרים בעצמם
    ובתור אחד שכותב [לא פה] יצא לי לא פעם לקבל תגובה מהסוג של-
    איזה נס שיש GPT
    או מה היית עושה בלי ה-GPT
    אחרי שעות של השקעה התגובה היחידה שעניתי להם היא-
    אם אי פעם אצטרך לכתוב לך באמת אשתמש בGPT
    כי מי שלא רואה את ההבדל באמת אין סיבה להשקיע בשבילו..

  • @יצירתי שמך נאה לך.

  • המאמר מציג רעיון נכון בבסיסו, אבל יש בו כמה נקודות שדורשות דיוק.

    מה נכון במאמר?

    פימי אכן לא משחקת את אותו משחק של משקיע מדדים

    קרן פימי היא קרן Private Equity. היא רוכשת שליטה או השפעה מהותית בחברות, מחליפה הנהלות, מבצעת התייעלות, רכישות משלימות, שינויי אסטרטגיה ועוד. זה שונה לחלוטין מקניית מניית מדד והמתנה.

    השוק הפרטי פחות יעיל מהשוק הציבורי

    בחברות פרטיות יש פחות מידע ציבורי, פחות אנליסטים ופחות תחרות על כל עסקה. לכן קיימות יותר הזדמנויות לייצר ערך.

    יש פרמיית נזילות

    משקיעים בקרנות Private Equity אכן מוותרים על נזילות לשנים רבות, ובתמורה מצפים לתשואה עודפת.

    איפה המאמר פחות מדויק?

    1. "פימי קונה חברות פרטיות"

    זה לא מדויק.

    פימי השקיעה לאורך השנים גם בחברות ציבוריות רבות.

    ההבדל אינו "פרטי מול ציבורי".

    ההבדל הוא שליטה מול חוסר שליטה.

    אם פימי רוכשת 40%-60% מחברה ציבורית וממנה דירקטורים, היא עדיין מפעילה את אותה אסטרטגיית השבחה.

    1. "התשואות הגבוהות נובעות רק מחוסר יעילות"

    זה חלק מהסיפור, אבל לא כל הסיפור.

    יש עוד שלושה מנועי תשואה מרכזיים:

    מינוף פיננסי (Leverage)
    שיפור תפעולי
    רכישה במחיר נמוך ומכירה במכפיל גבוה יותר

    חלק משמעותי מהתשואה בקרנות Private Equity בעולם נובע מהמינוף ולא רק מהשבחת החברה.

    1. "פימי מוכיחה שאפשר להכות את השוק"

    זו כבר שאלה מעניינת.

    למעשה פימי היא אחת הדוגמאות הבודדות בעולם לגוף שהצליח להציג ביצועים חריגים במשך עשרות שנים.

    אבל צריך להיזהר מ"הטיית שורדים".

    אנשים מדברים על פימי כי היא הצליחה.

    כמעט אף אחד לא מדבר על עשרות או מאות קרנות Private Equity אחרות שהניבו ביצועים בינוניים או נכשלו.

    בדומה לכך שאנשים מדברים על Berkshire Hathaway ולא על אלפי מנהלי השקעות שניסו לעשות אותו דבר ולא הצליחו.

    1. השוואת התשואות אינה פשוטה

    זו אחת הנקודות החשובות ביותר.

    כאשר פימי מדווחת על תשואה של 25%-30%:

    הכסף נעול שנים רבות.
    השווי נקבע לעיתים לפי הערכות שווי ולא לפי מסחר יומי.
    קיימת חשיפה למינוף.
    קיימת חשיפה לריכוזיות גבוהה.

    לעומת זאת מדד מניות:

    נסחר בכל רגע.
    שקוף לחלוטין.
    מפוזר מאוד.
    ללא תלות במנהל מסוים.

    לכן לא תמיד נכון להשוות את המספרים באופן ישיר.

    הנקודה החזקה ביותר במאמר

    המשפט:

    "הפאסיבי אומר: תקנה את העולם.

    פימי אומרת: תשנה את העולם."

    למרות שהוא מעט פשטני, הוא מתאר היטב את ההבדל.

    משקיע מדדים מקבל את התשואה שהמשק העולמי מייצר.

    פימי מנסה לייצר ערך חדש באמצעות התערבות אקטיבית בעסק.

    האם פימי סותרת את תיאוריית השוק היעיל?

    לא באמת.

    תיאוריית השוק היעיל עוסקת בעיקר בניירות ערך סחירים ובשווקים ציבוריים.

    Private Equity פועל במרחב אחר לחלוטין:

    עסקאות פרטיות
    מידע שאינו ציבורי
    שליטה בניהול
    יכולת לבצע שינויים תפעוליים

    לכן אפשר בהחלט להאמין בשוק יעיל בשוק הציבורי, ובמקביל להאמין שקיימות הזדמנויות עודפות ב-Private Equity.

    אין כאן סתירה.

    המסקנה שלי

    המאמר צודק בכ-80%-90% מהרעיון המרכזי:

    פימי אינה הוכחה לכך שמשקיע רגיל יכול בקלות להכות את מדד ה-S&P 500 לאורך עשרות שנים.

    היא הוכחה לכך שבעלות, שליטה, מומחיות תפעולית, גישה לעסקאות פרטיות, מינוף ויכולת השבחה יכולים לייצר תשואות חריגות.

    השאלה האמיתית איננה האם פימי טובה יותר ממדד.

    השאלה היא האם למשקיע רגיל יש דרך ריאלית לשחזר את מה שפימי עושה.

    עבור כמעט כל המשקיעים בעולם, התשובה היא לא. לכן המסקנה המעשית של המאמר, שהשקעה פאסיבית נשארת הבחירה ההגיונית לרוב האנשים, עדיין עומדת גם אם פימי הצליחה להשיג תשואות גבוהות בהרבה.

  • @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?

    @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

  • @העץ-הרענן יישר כח על המאמרים אני מציע לך למרות שזה קשה לא להתרגש בדרך כלל מי שפחות אנושי קשה לו לזהות מה אנושי ומה מלאכותי.

    @השומר , אני גם חושב שהתגובה לא כ"כ "אנושית", ולכן בהכרח ש"AI" כתב זאת.

    אני רק שואל את עצמי, "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?.....

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

  • @העץ-הרענן
    שוב זה המקום להודות לך על המאמרים הנפלאים והמחכימים של
    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂
    אני אישית מאוד נהנה ומחכים מהמאמרים שלך

    @בן-עליה said:

    אני חושב שתכתוב בחתימה שלך איש המאמרים של בנקל 🙂

    🤣🤣🤣

  • @dani0111 said:

    @העץ-הרענן הרבה פעמים כשאני קורא פוסטים שנכתבו ע"י AI אני שואל את עצמי "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"

    רשעות.

    @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

  • @יצירתי שמך נאה לך.

    @חופש-כלכלי said:

    @יצירתי שמך נאה לך.

    עד הסטארט אפ הבא
    שיקרא AI יצירתי

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

  • @העץ-הרענן סליחה — לא הייתה כוונה כזו — (אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    @dani0111 אין לו מקפים ארוכים.

  • @dani0111 said:

    אגב מאיפה הבאת את המקפים הארוכים?)

    זה אחד הסימנים המובהקים של הבינה.

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    59 צפיות
    קונטרול פיננסיק
    עבור רוב המטפלים, היועצים והמאמנים, הבחירה במקצוע נבעה מתחושת שליחות עמוקה, רצון לסייע לאנשים ויכולת הקשבה יוצאת דופן. עם זאת, ברגע שהקליניקה קורמת עור וגידים, המציאות מציבה בפניהם אתגר נוסף ולא תמיד צפוי: הצורך לנהל עסק לכל דבר ועניין. המעבר הרגשי והפרקטי בין כובע המטפל המכיל לבין כובע המנהל הקשוח מייצר פעמים רבות "צווארי בקבוק" תפעוליים ופיננסיים. במאמר זה נסקור את האתגרים הייחודיים של ניהול קליניקה ונבחן כיצד מערך קונטרול פיננסי ותפעולי מותאם יכול להפוך את הקליניקה לעסק משגשג ויציב. הדילמה המובנית: בין חמלה לבין גביית כספים אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור מטפלים הוא ניהול השיח הכלכלי מול המטופלים. כאשר נוצר קשר טיפולי קרוב המבוסס על אמון ורגישות, קשה מאוד לעבור באותה נשימה לדרישת תשלום, מעקב אחר חובות פתוחים או אכיפת מדיניות ביטולים. ההשלכה העסקית: חובות נגררים, סדרות טיפולים שלא שולמו במלואן ותחושת אי-נעימות שמשפיעה לרעה על המרחב הטיפולי. הפתרון התפעולי: יצירת "הפרדת רשויות". כאשר גורם חיצוני ומקצועי (קונטרולר) מנהל את מערך הגבייה והתשלומים בצורה מסודרת, השיח הפיננסי מנותק מהתהליך הטיפולי. הגבייה מתבצעת ברגישות ובאדיבות, אך מתוך סיסטם עסקי ברור ששומר על גבולות העסק ועל כבוד המטופל. לאן נעלם הזמן? האדמיניסטרציה השוחקת קליניקה פעילה מייצרת כמות עצומה של משימות רקע: תיאום וסנכרון יומנים, מעקב אחר ניצול חבילות ומפגשים, הפקת קבלות, ריכוז הוצאות שוטפות (שכירות, שיווק, תוכנות) והתנהלות מול רואה החשבון. מטפלים רבים מוצאים את עצמם משקיעים שעות יקרות בשעות הערב או בסופי השבוע בניסיון "לעשות סדר" בניירת, דבר המוביל לשחיקה מהירה ומקטין את הזמן הפנוי לקבלת מטופלים חדשים. קונטרול פיננסי: להחזיר את השליטה לידיים שלכם ניהול פיננסי ותפעולי במיקור חוץ (קונטרול) אינו רק "עזרה בירוקרטית", אלא מעטפת אסטרטגית מקיפה שנבנית במיוחד לצרכי המטפל: תחזית וניהול תזרים מזומנים: בניית תמונת מצב בהירה המשקפת את ההכנסות בפועל מול צפי ההוצאות הקבועות והמשתנות של הקליניקה. התאמות בנקים ואופטימיזציה: מעקב מדויק אחר כל תנועה בחשבון, מניעת טעויות וחיסכון בעלויות מיותרות. סדר דיגיטלי מלא: ריכוז ומיון שוטף של כל מסמכי העסק והעברתם בצורה מושלמת לרואה החשבון מדי חודש, ללא מאמץ מצד המטפל. סיכום: שקט נפשי למטפל, צמיחה לקליניקה עסק פיננסי מתוקתק הוא הבסיס לקליניקה מצליחה. כאשר המטפל משוחרר מדאגות התזרים, מהמרדף אחר גבייה ומעומס הניירת, הוא יכול להביא את עצמו בצורה המיטבית לחדר הטיפולים. בסופו של דבר, ניהול קונטרול מקצועי מאפשר לכם לעשות את מה שאתם הכי טובים בו – לטיפול באנשים, בזמן שמישהו מקצועי מטפל לכם בעסק. רוצים להעביר את כאב הראש הפיננסי לידיים מקצועיות? צרו קשר לשיחת ייעוץ קצרה ולא מחייבת: מייל: Ctrl6086@gmail.com
  • 15 הצבעות
    35 פוסטים
    2k צפיות
    שמיל שמילש
    רק צריך לציין טרי סמית אינה חדשה, היא מתחילה מ2010 והחמירה עם השנים בעיקר בשנים האחרונות. בקיצור אם תקח את החברה האלו והיית מקשיה להם מאז שהם פתחו את הפה שלהם היית מפסיד ה-ר-ב-ה כסף, אין צורך להתרגש מכל משקיע שמסכים או אומר את מה שטופורובץ חושב, האם זאת הדעה הרווחת בקרב המשקיעים?, התושבה היא לא. האםי שנם דברים לא הגיוניים שקורים בכלכלה? גם יכול להיות. אך המציאות לדעתם היתה צריכה לקרוס עוד לפני הרבה זמן, והיא לא קרתה, אז שיקחו בחשבוון שיכול להיות שהיא גם לא תקרה בעתיד, וגם אם כן תקרה, היא לא תקרה בדיוק לפי איך שהם חושבים. בקיצור קצת ענוה.
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    123 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    123 צפיות
    העץ הרענןה
    https://forum.benakel.org/topic/1238/המשקפיים-הפאסיביים מי שמרכיב את המשקפיים האלו, יראה באור אחר את ענין ההשקעות לטווח הארוך!
  • 3 הצבעות
    35 פוסטים
    2k צפיות
    שמיל שמילש
    @הגיוני על איזה אשכול להגיב ראשון פה או באמיצים...