דילוג לתוכן

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה ??!!

  • במשך שנים, SpaceX
    נחשבה בעיני הציבור לעוד חברת חלל שאפתנית של אילון מאסק.

    רוב האנשים הכירו בעיקר את סרטוני השיגורים,
    הנחיתות האנכיות וההבטחות על מושבות עתידיות במאדים.
    אבל בזמן שהעולם הסתכל על הפיצוצים ועל החליפות הלבנות של האסטרונאוטים,
    משהו הרבה יותר גדול התחיל
    להיבנות מאחורי הקלעים.

    כעת, כאשר השוק נערך למה שעשויה להיות
    אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, SpaceX
    כבר אינה נתפסת רק כחברת חלל.

    עבור רבים בוול סטריט, מדובר בחברה שבונה תשתית חדשה לעולם המודרני כזו שנוגעת באינטרנט, בביטחון, בתקשורת ובשליטה
    בחלל.
    וזה בדיוק מה שהופך את ההנפקה הזו לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בשוק ההון.

    הסיפור של SpaceX
    לא התחיל מטילים. הוא התחיל מפחד.

    בתחילת שנות ה־2000, לאחר מכירת פייפאל , אילון מאסק הפך למולטי־מיליונר עם הון אישי
    של כ־180 מיליון דולר.
    במקום לפרוש או להקים עוד חברת אינטרנט,

    הוא החל לעסוק בשאלה שהעסיקה אותו במשך שנים:

    מה יקרה אם האנושות תישאר תלויה בכוכב לכת
    אחד בלבד?

    מאסק הושפע עמוקות מספרי מדע בדיוני , הספרים הללו לא עסקו רק בחלליות או בטכנולוגיות ,

    אלא ברעיון מטריד הרבה יותר
    האפשרות שציוויליזציות שלמות קורסות כאשר הן מפסיקות
    להתפתח מדעית,
    מפסיקות לחדש ומאבדות את היכולת להגן על עצמן מפני איומים קיומיים.

    לפי אנשים שעבדו איתו לאורך השנים,
    מאסק האמין באמת ובתמים שהאנושות פגיעה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים.

    הוא דיבר לא פעם על תרחישים כמו מלחמות עולם, מגפות, אסטרואידים,
    קריסה סביבתית
    או בינה מלאכותית שעלולה לצאת משליטה.

    בעיניו, אם האנושות תישאר מרוכזת בכדורהארץ בלבד,
    היא עלולה להסתכן באירוע אחד שימחק את כל מה שנבנה במשך אלפי שנים.

    ומכאן נולד הרעיון של SpaceX.
    לא כחברת טילים , אלא כניסיון לבנות
    בעתיד "גיבוי" לציוויליזציה האנושית.

    החשיבה ששינתה את תעשיית החלל העולמית

    כאשר מאסק ניסה בתחילת הדרך לרכוש טילים מרוסיה,
    הוא גילה שתעשיית החלל פועלת כמעט כמו תעשייה ממשלתית ישנה — איטית,
    יקרה ובנויה סביב תקציבי עתק.

    הוא חזר משם עם רעיון פשוט אך קיצוני.

    במקום לשאול: כמה עולה טיל?

    הוא שאל: כמה באמת עולים חומרי הגלם שמרכיבים
    אותו?

    מאסק פירק את הטיל לחלקים הבסיסייםשלו:
    אלומיניום, טיטניום, נחושת ודלק.

    לפי ההיגיון שלו, אם חומרי הגלם עצמם עולים רק חלק קטן ממחיר הטיל,
    המשמעות היאשהבעיה אינה הפיזיקה אלא הדרך שבה התעשייה בנויה.

    הגישה הזו, המכונה "חשיבהמעקרונות ראשונים",
    הפכה בהמשך ללב התרבות של SpaceX.

    במקום לפעול כמו קבלנית חלל מסורתית, החברה
    אימצה קצב עבודה כמעט אגרסיבי. היא העדיפה לבנות מהר, לבדוק מהר, להיכשל מהר
    וללמוד מהר.

    החברה שכמעט פשטה רגל

    מעטים זוכרים עד כמה SpaceX הייתה קרובה לקריסה מוחלטת.

    שלושת השיגורים הראשונים של הטילים הראשונים לחלל נכשלו.
    הכסף כמעט נגמר, ומשקיעים רבים כבר איבדו אמון.

    באותה תקופה מאסק ניסה במקביל להציל גם את טסלה , וגם את ספייס איקס .

    לפי ביוגרפיות ועדויות של עובדים לשעבר, הוא חילק את הכסף שנותר לו בין שתי החברות
    והיה קרוב מאוד לאבד את שתיהן.

    ואז הגיע השיגור הרביעי.
    הפעם הטיל הצליח להגיע למסלול.

    היתרון הגדול של SpaceX לא היה רק לבנות טילים.

    הוא היה לשנות לחלוטין את הכלכלה של
    עולם החלל.

    במשך עשרות שנים, תעשיית החלל פעלה בצורה כמעט
    אבסורדית.
    חברות וממשלות היו בונות טיל בעלות עצומה, משגרות אותו פעם אחת ואז מאבדות אותו באוקיינוס.

    ספייס איקס ניסתה לפתור בדיוק את הבעיה הזו.

    היא פיתחה מערכת שמאפשרת לשלב הראשון של הטיל
    לחזור לכדור הארץ ולנחות בצורה אנכית, כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב.

    היום, חלק מהטילים כבר טסו עשרות פעמים.

    המשמעות הכלכלית דרמטית.

    ברגע שחברה יכולה למחזר את רוב מערכת
    השיגור שלה, עלויות השיגור יורדות בצורה חדה והיתרון התחרותי הופך כמעט בלתי ניתן
    להדבקה.

    התוצאה הייתה ברורה.
    ספייס אקס הפכה בתוך שנים ספורות לחברת השיגורים הדומיננטית בעולם המערבי.

    אבל הסיפור האמיתי בכלל לא קשור לטילים

    הציבור עדיין חושב על SpaceX כחברת חלל.
    אבל בוול סטריט מסתכלים עליה בצורה שונה לגמרי.

    הם רואים חברה שבונה תשתית תקשורת
    גלובלית.

    והמנוע של כל הסיפור הזה נקרא Starlink.

    סטארלניק היא רשת עצומה של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שמטרתה לספק אינטרנט מהיר
    כמעט מכל מקום בעולם.
    בניגוד ללווייני תקשורת ישנים שפעלו במסלולים
    גבוהים וסבלו מהשהיה גבוהה,
    Starlinkמאפשרת חיבור מהיר יחסית גם באזורים מבודדים, בים, באוויר ובמקומות שאין בהם תשתית
    קרקעית.

    הבינה המלאכותית: הפחד השני של מאסק .

    מאסק טען לא פעם שבינה מלאכותית עלולהלהפוך בעתיד לסיכון קיומי אם תפותח ללא בקרה.
    לפי דיווחים שונים, החשש הזה הוביללעימותים בינו לבין בכירים בעולם הטכנולוגיה,
    כולל לארי פייג', ממייסדי גוגל .

    לפי הסיפורים שהסתובבו בעמק הסיליקון,
    הוויכוחים ביניהם עסקו בשאלה עד כמה בינה מלאכותית צריכה להיות מפותחת במהירות,
    ועד כמה יש צורך במנגנוני הגנה ובקרה.

    מתוך החשש הזה, מאסק היה בין האנשים
    שסייעו בהקמת OpenAI
    יחד עם סם אלטמן ואחרים.

    הרעיון המקורי היה לבנות גוף מחקר שיעסוק בפיתוח בינה מלאכותית בצורה פתוחה וזהירה יותר.
    אבל עם השנים היחסים בין הצדדים
    הידרדרו. מאסק עזב את OpenAI,
    ובהמשך החל לבקר באופן פומבי את הכיוון שאליו החברה התפתחה.

    מאוחר יותר הוא הקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X AI
    החיבור הזה חשוב מאוד להבנת הדרך שבה
    מאסק חושב.
    בין אם מדובר בחלל, באנרגיה או בבינה
    מלאכותית, הוא נוטה להסתכל על העולם דרך עדשה של סיכונים קיומיים ארוכי טווח.

    בשורה התחתונה ספייס אקס כבר מזמן אינה רק חברת חלל.

    היא אחת החברות המסקרנות ביותר שהשוק
    ראה בעשור האחרון.

    אם ההנפקה אכן תצא לפועל בשווי שעליו מדברים כיום בשוק,
    החברה עשויה להפוך כמעט מיד לאחת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק.

    במצב כזה, אנליסטים כבר מעריכים כי בתוך זמן לא רב היא עשויה להיכנס למדדים מרכזיים ,
    כמו S&P500
    ולהפוך לחלק אוטומטי מתיקי ההשקעות שלמיליוני אנשים ברחבי העולם ,
    גם של מי שמעולם לא התעניין בטילים, בלוויינים או במאדים.

    (המאמר נכתב לאחר למידה של הנושא עם AI)

    **מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    21 צפיות
    יהודי גאהי
    שלו' וברכה, ברשותי יש קופת גמל פעילה [במיטב], ועוד אחת שאינה פעילה [בקופת גמל גל- שאינה כשרה, למיטב ידיעתי]. ביקשתי מקופת הגמל במיטב למשוך את הכספים מ'גל'. אבל הם אמרו לי שא"א לאחד את הקופות, רק אפשר לפתוח קופת גמל חדשה. האם זה נכון? למה לא לאחד? תודה.
  • מיתוסים בשוק ההון

    שוק ההון והשקעות כל המאמרים
    9
    3 הצבעות
    9 פוסטים
    151 צפיות
    שמש מרפאש
    @הגיוני כתב: @י.-סנדרס כתב: משקיע חודשי עקבי קונה בממוצע נמוך בזמן ירידות וזקוק לעליית ערך נמוכה בהרבה כדי לחזור לאיזון ולרווח. סליחה שאני תופס אותך ככה על איזה משפט. אבל בעיני זה אחד המיתוסים הכי מצויים... זה לא נכון. לחכות שיצטבר סכום ולא להשקיע בינתיים זה ודאי לא חכם. אבל להשקיע דווקא חודשי כך תרויח יותר בקלות וכדו' זה ג"כ לא נכון. מי שיש לו הרבה שישקיע כל מה שיש לו בבת אחת אאכ הוא מפחד או אין לו אפשרות לקחת סיכון אז שישקיע סכום של חצי ממה שיש לו אבל סתם לחלק לחודשי ממה שיש לך כבר אין לזה שום טעם הסיכון היחיד שאתה מונע ע"י ההפקדה החודשית הוא, משום שחצי מהזמן הכסף בעו"ש ולא בשוק ההון. אבל לומר שעדיף חודשי בגלל שככה אתה מפקיד גם בירידות זה לא נכון. כי הרי בגלל זה אתה משקיע גם בעליות והרבה יותר מסתבר שתשקיע בהמשך בעליות מאשר בירידות, אא"כ אתה ממש צופה ירידה באופק שתרד מתחת למחיר השוק היום, אלא שבמצב כזה אני הייתי ממליץ לך לחכות עם הכסף ולהכניס הכל בירידה שתתרחש. מקווה שהובנתי. ושוב, סליחה שאני תופס אותך על הנקודה הזאת. קח את זה כ"הערה בונה", וכפינוק שמאיר את העינים. בסהכ זה נראה שאתה עושה עבודה טובה ויודע מה שאתה אומר רק כל פעם שאני רואה את הטענה על די סי אי שזה גורם שתפקיד גם בירידות לכן זה עדיף, זה מקפיץ בי משהו. שניכם צודקים. להשקעה בב"א יש יתרון כי כל ההכסף מושקע כל הזמן. לDCA יש יתרון שהיא גורמת למשקיע להנות גם מהירידות. סטטיסטית והיסטורית ברוב המקרים השקעה בב"א מנצחת, אבל בתקופות של ירידות ודשדוש ה-DCA מנצח. בנוסף יש יתרון פסיכולוגי עצום ל-DCA - כי אז הירידות לא גרומות לפומו או לבהלה אלא הן דווקא חיוביות (בהנחה שזה לא מגיע בסוף התקופה, ואז נכנסים לבעיה אחרת שמכונה סיכון רצף תשואות).
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    79 צפיות
    NadlanUSAN
    זה נשמע כמו תסריט הוליוודי, אבל הסיפור הזה מתרחש ממש כאן, באוהיו. בשנת 2011 החליט בנק אוף אמריקה שנגמרה הסבלנות. לואי טלריקו, בעל אחוזה מפוארת בשכונת היוקרה ברינגטון אסטייטס באורורה, לא עמד בתשלומי המשכנתא. הבנק הגיש תביעת עיקול, והניח שבסופו של ההליך יקבל את הנכס בחזרה. האחוזה, כ־2,580 מ"ר בנוי (על מגרש 8 דונם), ניצבת על גבעה מול הגומה ה־17 של מגרש גולף. בנייתה הוערכה בעלות של כ־4.5 מיליון דולר. [image: Screenshot 2026-10-09 at 10.08.07 AM.png] [image: Screenshot 2026-10-09 at 9.44.08 AM.png] אלא שלטלריקו היו תוכניות אחרות. הוא פתח במאבק משפטי שנמשך לא שנה, לא חמש שנים, אלא 15 שנה. חמישה ערעורים, חמש בקשות לפשיטת רגל, דיונים, עיכובים ועוד הליכים משפטיים. השנים חלפו. נשיאים התחלפו בבית הלבן. שוק הנדל"ן האמריקאי עבר גאות, מגפה, אינפלציה ועליית ריבית. וטלריקו? המשיך להתגורר באחוזה. רק בסוף 2024 ניתן סוף סוף צו העיקול. בשנת 2025 הושלמה המכירה השיפוטית, וביולי 2026 מכר הבנק את הנכס לחברת השקעות תמורת יותר מ־3 מיליון דולר. סוף הסיפור? ממש לא. המשקיע החדש שילם מיליוני דולרים על האחוזה — אבל לא קיבל את המפתחות. טלריקו עדיין התגורר בבית. נדרש הליך פינוי נוסף, וגם לאחר שבית המשפט אישר את הפינוי, נכון לדיווחים האחרונים עדיין לא נקבע מועד לביצועו. אבל כאן מגיע החלק המעניין באמת. כשעברנו במערכת NadlanUSA על הסיפור, עלתה שאלה שאולי חשובה אפילו יותר מההליך המשפטי: האם ייתכן ש־15 שנות המאבק דווקא השתלמו לטלריקו מבחינה כלכלית? הרי אדם שמפסיק לשלם משכנתא אינו רק מסתכן באובדן הבית. הוא גם מפסיק להוציא מכיסו סכומי כסף עצומים מדי חודש. בנינו מודל כלכלי להמחשה, המבוסס על אחוזה בשווי 4.5 מיליון דולר, עם מימון בנקאי של 80%. התוצאה הייתה מפתיעה. במשך 15 שנה, תשלומי המשכנתא היו מסתכמים בכמעט 3.9 מיליון דולר. ובתנאים מסוימים, גם לאחר אובדן הבית וההון העצמי שהושקע בו, מי שלא שילם עשוי להימצא ביתרון כלכלי של יותר מ־3 מיליון דולר לעומת מי ששילם כסדרו. כמובן, זהו מודל תיאורטי ולא חשבון הכיס של טלריקו. חובות שנותרו לגבייה, הוצאות משפטיות ותשלומים אחרים יכולים לשנות לחלוטין את התוצאה. אבל הוא חושף תופעה מרתקת: לפעמים הזמן עצמו הופך לנכס הכלכלי החשוב ביותר בסכסוך נדל"ן. פרסמנו במגזין NadlanUSA שתי כתבות המשלימות זו את זו: הסיפור המשפטי: איך הליך עיקול באוהיו נמשך 15 שנה, ומדוע גם רכישת הנכס אינה מבטיחה קבלת חזקה. https://nadlanusa.co.il/magazine/story/ohio-mansion-eviction-15-years-2026 החשבון הכלכלי: כמה באמת שוות 15 שנות מגורים ללא תשלומי משכנתא, מי סופג את ההפסד, והאם אובדן הבית בהכרח אומר שבעליו הפסיד? https://nadlanusa.co.il/magazine/story/fifteen-years-free-mansion-foreclosure-economics-2026 ואני סקרן לשמוע את דעתכם: האם מערכת משפטית שמאפשרת להאריך הליך כזה במשך 15 שנה מגינה על זכויות האזרח — או יוצרת תמריץ כלכלי שלא לשלם חובות? NadlanUSA | נדל״ן ארה״ב — מאז 2007.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    100 צפיות
    ב
    שמחים שחזרת אפשר לפתוח דרכי באלטשולר או בפסגות ומקבלים דמי הצטרפות (בפסגות 200 באלטשולר אני לא זוכר אם וכמה) ד"א אני חושב שאם אתה קונה קבוע אז תחפש את הזול אבל מבחינת פלטפורמה אלטשולר הרבה יותר נוחים בהצלחה
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    131 צפיות
    מ
    אולי תיתן סקירה לסינונים