דילוג לתוכן

מלחמות קודש בעגלת הקניות: בין כבוד המגזר לכיס של אברך

כלכלת המשפחה
3 3 164 2
  • נהוג לומר שמידע הוא כוח, אך בשנים האחרונות נדמה שהכוח האמיתי עבר למגרש אחר לגמרי: המגרש של הרגשות, ההשקפה והזהות. אם תפתחו את העיתונות, את לוחות המודעות בשכונות או את קבוצות המייל בתקופה האחרונה, לא תוכלו לפספס את המושג החם ביותר ברחוב: "החרם".

    אנחנו מנהלים מלחמות קודש דרך עגלות הקניות שלנו. חרם על כלי תקשורת מסוים ועל החברות שמעזות לפרסם בו; חרם נגדי על בנק שנחשב "שמאלני" כי הוא סירב לפרסם באותו מקום; וחרם מפורסם על מאפייה ותיקה רק בגלל שיושב ראש הדירקטוריון שלה הפגין נגד גדול הדור. הארנק שלנו הפך לכלי ביטוי השקפתי וחברתי.

    אבל בזמן שאנחנו עסוקים בללמד את החברות הגדולות לקח, אנחנו מפספסים את הדרמה האמיתית של הכסף שלנו.

    המהפכה השקטה של הצרכן ה"אידאולוגי"
    החרמות האלו מבוססים על הנחה נכונה מיסודה: לחברות הענק אכפת מאיתנו. הן מבינות מצוין שכל שקל או שניים שנשארים אצלנו בכיס, במצטבר של הציבור שלנו, הם אלו שמניעים את גלגלי השיניים של האימפריות שלהן. הציבור, כשהוא מתאגד כאיש אחד, הוא כוח עצום שיכול להרעיד דירקטוריונים.

    אבל כאן בדיוק נוצר הפרדוקס הצרכני הגדול של ימינו.

    אנחנו מוכנים להפוך עולמות, לשנות הרגלים, לזעוק ולהחרים מותגים בגלל עקרונות והשקפה – אבל אנחנו נרדמים בשמירה כשעושקים אותנו ברמת המחיר. אנחנו נלחמים על כבודו של המגזר, אבל מפקירים את הדבר הבסיסי ביותר: את הביטחון הכלכלי של ביתנו, את הכסף של הילדים ואת התקציב המשפחתי.

    המלכודת: כשהחרם מנהל אותנו, במקום שהמחיר ינהל אותו
    קחו לדוגמה את חברת קוקה קולה. לא מעט אנשים הצטרפו לאחרונה לחרם נגדה מסיבות כאלו ואחרות. אבל האמת המרה היא שהיינו צריכים להשאיר את הבקבוקים האלה על המדף הרבה לפני כן, ומסיבות רציונליות לחלוטין: ראשית, זה פשוט לא בריא (ונשמרתם מאוד לנפשותיכם); שנית, הטעם הוא עניין של הרגל; ושלישית, וזה העיקר – זה פשוט יקר להחריד ומיותר.

    כשאנחנו מחרימים חברה רק בגלל צד כזה או אחר, אנחנו פועלים מתוך סערת רגשות. אבל הכלכלה לא עובדת עם רגש, היא עובדת עם מספרים.

    הבעיה בחרמות האלו היא שהם זמניים, יוצרים כותרות ורעש, ואז שוקעים. חברה גדולה יכולה להוריד ראש, לחכות שהסערה הציבורית תעבור, ואז להמשיך להעלות מחירים באין מפריע. המאבק האמיתי והיומיומי של משפחה לא צריך להיות רק נגד מי שלא חושב כמוה, אלא נגד מי שמוכר לה ביוקר וגוזל את פת לחמה.

    המשוואה ההפוכה: החרם הכלכלי התמידי
    דמיינו עולם שבו הציבור שלנו היה מתרגל להפעיל את אותו כוח אימתני של חרם – אבל על בסיס כלכלי טהור. דמיינו שחברה שהייתה מעלה מחירים ללא הצדקה, הייתה מתעוררת בבוקר למחרת למדפים מלאים וקופות ריקות, לא בגלל שיושב הראש שלה אמר משהו לא נכון, אלא פשוט כי היא העזה לבקש שקל אחד יותר מדי מאברך או מאם למשפחה ברוכת ילדים.

    כדי להשפיע באמת, אנחנו צריכים להעביר את החרם מהדיונים הציבוריים – לחשבון הבנק המעשי שלנו. בכל פעם שאנחנו עושים מאמץ, מחפשים את החלופה הזולה יותר, קונים מותג פרטי ומעדיפים חנות זולה על פני מותג יקר, אנחנו עושים את המעשה הכלכלי והאחראי ביותר.

    כוח צרכני אמיתי, בסופו של דבר, הוא לא המודעות ברחוב ולא ההצהרות הדרמטיות. הוא השקט הכלכלי של מי שמנהל את ביתו בתבונה ובמידת ההסתפקות במועט. הוא היכולת להבין שהשקל או השניים שלנו הם הכוח שניתן לנו, וכדאי מאוד שנשמור אותם קודם כל עבור המשפחה שלנו – ונחרים פשוט, בעקביות ובשקט, את מי שבוחר למכור לנו ביוקר.

  • הוי אומר שהכסף לציבור החרדי - פחות חשוב מערכים
    דבר טוב לכשעצמו..

  • אם אתה מאמין שזה חשוב לחברות גדולות תאמין שעליך זה משפיע פי כמה וכמה

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    114 צפיות
    9988779
    @ישראל-גוטמן תודה על כל המאמרים המאמר הקודם פורסם גם אצל ניסן עציוני שמעתי א''ז טלפוני, האם גם מאמר זה יבוא בעקבותיו ?
  • תכנון חסכון: כמה עולה לידה של ילד ראשון?

    הועבר כלכלת המשפחה לידה
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    769 צפיות
    איש קישא
    @שששששש עדיין אין לי כזאת..בעז"ה יהיה אבל אין ברית ופדיון
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    339 צפיות
    הקול השפויה
    עוד כמה מאות או אלפי רכבים על הכביש יהיו בזכות זה: מחר, תענית אסתר ובפורים, תפעל התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת לאור מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא יופעלו תגבורים בקווים ולא יופעלו קווים ייעודיים לימים אלה כמתוכנן, וכן לא יופעלו קווי לילה בשונה משנים קודמות. הקווים הפעילים יופעלו במסלולים הרגילים ולא במסלולים מיוחדים לפורים. https://www.jdn.co.il/news/2597306/
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    781 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • השוואה בין קופות החולים - לא מה שחשבתי..

    כלכלת המשפחה
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    631 צפיות
    ניסן עציונינ
    @i90990 באופן אישי חשבתי לכתוב על הנושא לפני תקופה בקבוצה שלי ונמנעתי. בגלל שבריאות שווה קצת יותר מכסף. בגלל שהסל המשלים שונה מאד בכל קופה. בגלל שלרבים מאיתנו רופאים ספציפים מנהלים את התיק הרפואי וזה עלול לפגוע. בגלל שיש הבדל בין משפחה שמטפלת טיפולי שניים בפרטי, למשפחה שמשתמשת בקופה. בגלל שהפערים לא מספיק גדולים.