דילוג לתוכן

התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
14 5 624 5
  • @998877
    מה שבקופה שייך לעובד ונשאר על שמו.
    למעט במקרים של מעילה וכו' שאז המעסיק יכול לתבוע ולבקש זאת דרך בית דין לעבודה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @רחל-עומסי said:

    מה שבקופה שייך לעובד ונשאר על שמו.
    למעט במקרים של מעילה וכו' שאז המעסיק יכול לתבוע ולבקש זאת דרך בית דין לעבודה.

    אם כן צריך לתקן את 2 הציטוטים הנ''ל שיכול להישמע מזה כאילו גם מה שכבר בקופה עלול להיות מוחזר

  • התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
    המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

    אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
    משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

    ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
    2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

    אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

    אם העובד פוטר
    כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

    אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

    אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

    במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
    במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

    לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
    צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
    כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

    1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
    אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

    2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
    למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

    3. מעבר דירה
    רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
    החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
    ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

    4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
    יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
    האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
    האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
    האם חל סעיף 14
    כמה הופרש בפועל
    ומה כתוב בהסכם העבודה

    ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
    גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
    משיכת פיצויים עלולה:
    להקטין את החיסכון הפנסיוני
    לפגוע בקצבה העתידית
    להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

    ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
    אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

    ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

    לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    רחל-עומסי said:

    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    רשמתי בד"כ הואיל וישנם מקרים חריגים שבהם לא זכאי

  • רחל-עומסי said:

    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    רשמתי בד"כ הואיל וישנם מקרים חריגים שבהם לא זכאי

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי 998877
    #7

    @רחל-עומסי התכוונתי ל-ציטוט הבא שמאוד מטעה
    1.

    @רחל-עומסי כתב בהתפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.

  • @רחל-עומסי התכוונתי ל-ציטוט הבא שמאוד מטעה
    1.

    @רחל-עומסי כתב בהתפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @998877 הכוונה להפרש בין 6% ל8.33%

  • @998877 הכוונה להפרש בין 6% ל8.33%

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @moshe39
    יכול להיות שזה הכוונה
    אבל מאוד מטעה וצריך תיקון

  • @moshe39
    יכול להיות שזה הכוונה
    אבל מאוד מטעה וצריך תיקון

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @998877
    אשמח אם תסביר לי באופן ברור מה מטעה.
    מה חשבת לעומת מה שהתכוונתי.

    בתחילת הבלוג רשום שהמעסיק מחויב להפקיד 6% ויש מקומות שמפרישים 8.33% ואח"כ רשום מתי יש חובה להשלמה ומתי לא.
    אשמח להסבר, כדי שאוכל לתקן.

  • התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
    המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

    אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
    משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

    ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
    2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

    אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

    אם העובד פוטר
    כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

    אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

    אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

    במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
    במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

    לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
    צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
    כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

    1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
    אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

    2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
    למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

    3. מעבר דירה
    רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
    החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
    ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

    4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
    יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
    האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
    האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
    האם חל סעיף 14
    כמה הופרש בפועל
    ומה כתוב בהסכם העבודה

    ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
    גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
    משיכת פיצויים עלולה:
    להקטין את החיסכון הפנסיוני
    לפגוע בקצבה העתידית
    להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

    ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
    אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

    ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

    לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @רחל-עומסי said:

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כאן נראה שבעצם לא כל מתפטר זכאי לפיצויים רק במקרים מסוימים, בו בזמן שמה שכבר הופרש בכל מקרה שלו , צריך להדגיש מיד שהנושא הוא התוספת

    @רחל-עומסי said:

    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?

    גם כאן הרי חלק זה בכל מקרה ישאר שלו למעט מקרי מעילה , וזה מטעה

    @רחל-עומסי said:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים,

    לא נראה שמדובר על התוספת אלא על גם על חלק שכבר הופרש

    @רחל-עומסי said:

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים

    כנ''ל

    @רחל-עומסי said:

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד

    צריך להדגיש שזה ישאר שלו בכל מקרה אפ' העובד התפטר

    @רחל-עומסי said:

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:

    רק כאן נזכרו לכתוב שכל הנושא הוא התוספת

    @רחל-עומסי said:

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    כנ''ל להדגיש על תוספת

    @רחל-עומסי said:

    כמה כסף כבר הופקד בקופה,

    אני כשקראתי את המאמר לאורך כל הדרך היה נשמע שבמקרה פיטורין עצמית גם חלק שכבר הופקד לא בטוח ולכן לטעמי צריך לתקן וללהדגיש
    מודה מאוד על הכל

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי רחל עומסי
    #12

    תודה רבה על ההערה והחידוד!
    הדיוק במונחים חשוב מאוד. הסיבה שבחרתי להשתמש במונח הרחב "פיצויי פיטורים" ולא רק ב"השלמת פיצויים" נובעת מכך שבשטח פוגשים גם מצבים שבהם לא מדובר בהשלמה בלבד:
    תשלום פיצויים מלא מאפס (100%): למשל אצל עובדים צעירים מתחת לגיל חובת ההפקדה (20 לנשים / 21 לגברים), או במקרים שבהם המעסיק לא הפקיד כספים כלל. במצבים אלו הזכאות היא לכל סכום הפיצויים ישירות מהמעסיק.
    השלמת פיצויים: במקרים השכיחים שבהם הופקדו 6% בלבד, השאלה הנבחנת היא אכן הזכאות ל-2.33% הנותרים.

    כדי לתת מענה שלם גם למקרים הפחות שכיחים ולא להטעות עובדים, העדפתי להשתמש במונח הכולל. עם זאת, ההערה שלך לגבי הכספים שכבר נצברו בקרן חשובה מאוד ועושה סדר מצוין לקוראים!

    תיקנתי וחידדתי בכמה מקומות.

    מעריכה מאוד את הקריאה המעמיקה והדיון המפרה.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    ראיתי שיש עוד סיבה לקבלת פיצויים אפילו בהתפטרות מרצון, כגון שאם עובד מתפטר עקב מצב בריאותי של אחד מבני המשפחה הוא נחשב כמפוטר וזכאי להשלמת הפיצויים, ואין צורך שהמצב הבריאותי הלקוי ייגרם עקב העבודה אצל המעסיק, אלא די בכך שהמצב הבריאותי הלקוי מהווה את הסיבה שבגללה החליט העובד להתפטר. וכן אין צורך כי מצב הבריאות ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו, או שיכביד על עבודתו ועל בריאותו מעבר לרגיל. די בקיום קשר סיבתי בין מצב הבריאות של העובד או בן משפחתו ובין ההתפטרות ושהקשר הזה יהיה המניע להתפטרות או אחד המניעים העיקריים לה.

  • ראיתי שיש עוד סיבה לקבלת פיצויים אפילו בהתפטרות מרצון, כגון שאם עובד מתפטר עקב מצב בריאותי של אחד מבני המשפחה הוא נחשב כמפוטר וזכאי להשלמת הפיצויים, ואין צורך שהמצב הבריאותי הלקוי ייגרם עקב העבודה אצל המעסיק, אלא די בכך שהמצב הבריאותי הלקוי מהווה את הסיבה שבגללה החליט העובד להתפטר. וכן אין צורך כי מצב הבריאות ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו, או שיכביד על עבודתו ועל בריאותו מעבר לרגיל. די בקיום קשר סיבתי בין מצב הבריאות של העובד או בן משפחתו ובין ההתפטרות ושהקשר הזה יהיה המניע להתפטרות או אחד המניעים העיקריים לה.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @צביקה-גוטרמן
    אכן כך.
    מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה.
    נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    58 צפיות
    רחל עומסיר
    ההחלטות שמקבלים בתחילת הדרך עשויות לקבוע עם כמה אפשרויות נגיע לפרישה בפגישות עם פורשים אני רואה עד כמה שנות חיסכון חסרות יכולות להשפיע על החיים אחרי העבודה. חלקם התחילו לעבוד בגיל מאוחר. אחרים עבדו במשך שנים, אבל המעסיקים החלו להפקיד עבורם לפנסיה רק בעקבות פנסיית החובה. הם עבדו, התפרנסו והחזיקו את הבית. אבל היום, כשבודקים מה תהיה ההכנסה החודשית שלהם בפרישה, מתברר שהכסף שנצבר לא תמיד מספיק. לראות אדם אחרי שנות עבודה שמנסה להבין כיצד יממן את הוצאות המחיה שלו, זו מציאות קשה מאוד. לצעירים של היום יש הזדמנות להגיע למקום אחר. בשונה מחלק מהפורשים כיום, צעירים שמפקידים לפנסיה כבר בתחילת דרכם יכולים לצבור חיסכון לאורך עשרות שנים. אם ישמרו על רצף הפקדות, יימנעו ממשיכות שפוגעות בחיסכון ויקבלו החלטות שמתאימות לצרכים שלהם, יש להם פוטנציאל להגיע לפרישה עם חיסכון משמעותי יותר מזה שצברו רבים מהפורשים היום. לכן ההצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40 מעוררת אצלי דאגה. חשוב לדייק: ההצעה אינה מבטלת את כל ההפקדות לפנסיה. היא עוסקת בחלקו של העובד, תוך השארת הפקדות המעסיק. הפרסום שעליו מבוסס הדיוור מציג הצעה לשינוי, ולא הוראה שמאפשרת להפסיק להפקיד. המטרה היא להגדיל את ההכנסה הפנויה של צעירים בשנים שבהן ההוצאות כבדות. והקושי הזה אמיתי. דיור, ילדים, חשבונות והוצאות בלתי צפויות, לפעמים כל תוספת לנטו יכולה לעזור. אבל דווקא בשנים האלה יש לחיסכון יתרון שקשה להשלים בהמשך: זמן. כסף שמופקד בגיל צעיר יכול להיות מושקע במשך עשרות שנים. כאשר נצברות תשואות, גם הן יכולות להמשיך לצבור תשואה וזהו אפקט הריבית דריבית. התשואה אינה מובטחת, אבל ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש לכסף יותר זמן לצמוח. לכן, כשמוותרים על הפקדה היום, מוותרים גם על פוטנציאל הצמיחה שלה עד הפרישה. “נחסוך יותר בגיל 40” נשמע כמו פתרון פשוט. אלא שבגיל 40 לא בהכרח יהיו פחות הוצאות, והשלמת הפער עלולה לדרוש הפקדות גבוהות יותר. ומה יקרה לכסף שיישאר בנטו? אצל חלק מהמשפחות הוא יסייע לצרכים חיוניים. אצל אחרות הוא עלול להיבלע בהוצאות השוטפות או בשדרוג רמת החיים, בלי להיבנות כחיסכון חלופי. ההקלה תורגש מיד. הפער בחיסכון יתגלה הרבה יותר מאוחר. וזו בדיוק הנקודה שמעסיקה אותי כשאני פוגשת פורשים: בשלב הזה כבר קשה יותר לתקן. לא תמיד אפשר להמשיך לעבוד, להגדיל הכנסה או להשלים שנים של הפקדות חסרות. מה כדאי לצעירים לקחת מהניסיון של הדור הפורש? לא לחכות לגיל הפרישה כדי לבדוק את הפנסיה. כדאי לוודא שההפקדות מגיעות במלואן, להבין מה דמי הניהול, לבדוק שהכיסוי הביטוחי מתאים ולבחון את מסלול ההשקעה בהתאם למטרות ולטווח הזמן. גם לפני משיכת כספים או שינוי בהפקדות, כדאי להבין מה תהיה המשמעות לעתיד. המטרה היא לבנות איזון שמתאים לחיים היום, ושומר גם על האפשרויות שלנו מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    88 צפיות
    רחל עומסיר
    ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר. לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה. "יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?" אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל. ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים. תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי. ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם. ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע. אז מה עושים בייעוץ פנסיוני? המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה". מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם: קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים. קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות. הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים. מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם. ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה? למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה: עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים. לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים. במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד: מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות? וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן כשאנחנו צעירים, קל לחשוב: "כשארוויח יותר, אתחיל." "כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות." "יש עוד המון זמן עד הפנסיה." אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד. לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן. גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים. לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה. המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה. לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון. להכיר את החסכונות שכבר קיימים. להגדיר מטרות לכסף. לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות. ובעיקר - להתחיל. כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    101 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    373 צפיות
    צ
    @אברהם-פרידמן ואחרי שהמעסיק יסכים, תפנה לסוכן שיפתח לך.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    406 צפיות
    רחל עומסיר
    @שמואל ההמלצה לא למשוך פיצויים ולכן אם אתה לא קרוב לגיל פרישה אין בעיה בשינוי מסלול השקעה.