דילוג לתוכן

התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
14 5 683 5
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי רחל עומסי
    #1

    התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
    המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

    אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
    משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

    ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
    2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

    אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

    אם העובד פוטר
    כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

    אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

    אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

    במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
    במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

    לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
    צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
    כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

    1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
    אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

    2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
    למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

    3. מעבר דירה
    רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
    החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
    ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

    4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
    יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
    האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
    האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
    האם חל סעיף 14
    כמה הופרש בפועל
    ומה כתוב בהסכם העבודה

    ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
    גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
    משיכת פיצויים עלולה:
    להקטין את החיסכון הפנסיוני
    לפגוע בקצבה העתידית
    להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

    ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
    אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

    ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

    לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    יישר כח
    כתוב ברור ויפה
    תודה על העשרת המידע לרווחת כולנו

  • התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
    המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

    אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
    משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

    ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
    2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

    אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

    אם העובד פוטר
    כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

    אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

    אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

    במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
    במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

    לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
    צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
    כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

    1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
    אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

    2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
    למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

    3. מעבר דירה
    רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
    החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
    ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

    4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
    יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
    האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
    האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
    האם חל סעיף 14
    כמה הופרש בפועל
    ומה כתוב בהסכם העבודה

    ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
    גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
    משיכת פיצויים עלולה:
    להקטין את החיסכון הפנסיוני
    לפגוע בקצבה העתידית
    להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

    ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
    אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

    ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

    לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @רחל-עומסי said:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.

    @רחל-עומסי said:

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    לא כתבתם האם כספים שכבר נמצאים בקופה ע''ש העובד והעובד התפטר בלי סיבה האם יצטרך להחזיר את מה שכבר בקופה על שמו ???

  • @רחל-עומסי said:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.

    @רחל-עומסי said:

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    לא כתבתם האם כספים שכבר נמצאים בקופה ע''ש העובד והעובד התפטר בלי סיבה האם יצטרך להחזיר את מה שכבר בקופה על שמו ???

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @998877
    מה שבקופה שייך לעובד ונשאר על שמו.
    למעט במקרים של מעילה וכו' שאז המעסיק יכול לתבוע ולבקש זאת דרך בית דין לעבודה.

  • @998877
    מה שבקופה שייך לעובד ונשאר על שמו.
    למעט במקרים של מעילה וכו' שאז המעסיק יכול לתבוע ולבקש זאת דרך בית דין לעבודה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @רחל-עומסי said:

    מה שבקופה שייך לעובד ונשאר על שמו.
    למעט במקרים של מעילה וכו' שאז המעסיק יכול לתבוע ולבקש זאת דרך בית דין לעבודה.

    אם כן צריך לתקן את 2 הציטוטים הנ''ל שיכול להישמע מזה כאילו גם מה שכבר בקופה עלול להיות מוחזר

  • התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
    המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

    אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
    משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

    ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
    2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

    אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

    אם העובד פוטר
    כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

    אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

    אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

    במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
    במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

    לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
    צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
    כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

    1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
    אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

    2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
    למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

    3. מעבר דירה
    רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
    החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
    ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

    4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
    יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
    האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
    האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
    האם חל סעיף 14
    כמה הופרש בפועל
    ומה כתוב בהסכם העבודה

    ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
    גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
    משיכת פיצויים עלולה:
    להקטין את החיסכון הפנסיוני
    לפגוע בקצבה העתידית
    להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

    ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
    אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

    ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

    לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    רחל-עומסי said:

    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    רשמתי בד"כ הואיל וישנם מקרים חריגים שבהם לא זכאי

  • רחל-עומסי said:

    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    רשמתי בד"כ הואיל וישנם מקרים חריגים שבהם לא זכאי

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי 998877
    #7

    @רחל-עומסי התכוונתי ל-ציטוט הבא שמאוד מטעה
    1.

    @רחל-עומסי כתב בהתפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.

  • @רחל-עומסי התכוונתי ל-ציטוט הבא שמאוד מטעה
    1.

    @רחל-עומסי כתב בהתפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @998877 הכוונה להפרש בין 6% ל8.33%

  • @998877 הכוונה להפרש בין 6% ל8.33%

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @moshe39
    יכול להיות שזה הכוונה
    אבל מאוד מטעה וצריך תיקון

  • @moshe39
    יכול להיות שזה הכוונה
    אבל מאוד מטעה וצריך תיקון

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @998877
    אשמח אם תסביר לי באופן ברור מה מטעה.
    מה חשבת לעומת מה שהתכוונתי.

    בתחילת הבלוג רשום שהמעסיק מחויב להפקיד 6% ויש מקומות שמפרישים 8.33% ואח"כ רשום מתי יש חובה להשלמה ומתי לא.
    אשמח להסבר, כדי שאוכל לתקן.

  • התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כיום, כמעט בכל מקום עבודה מופרשים כספים לפיצויים כבר במהלך תקופת העבודה, כחלק מההפקדות לפנסיה.
    המעסיק מפריש בדרך כלל 6% מהשכר לרכיב הפיצויים מדי חודש, לכן רבים מניחים שכל נושא הפיצויים כבר הוסדר באמצעות ההפקדות לקופה, אך לא תמיד זה המצב.

    אלא שפיצויי פיטורים מלאים לפי החוק מחושבים אחרת:
    משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, כלומר 8.33% מהשכר בחישוב חודשי.

    ולכן, כאשר מסתיימת עבודה, צריך לשאול שתי שאלות שונות:
    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?
    2. האם העובד זכאי גם להשלמת פיצויים מהמעסיק?

    אלו שתי שאלות שונות, והתשובה עליהן לא תמיד זהה.

    אם העובד פוטר
    כאשר עובד מפוטר, בדרך כלל הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

    אם לאורך השנים הופקדו עבורו רק 6% לרכיב הפיצויים, ייתכן שיהיה צורך לבדוק האם המעסיק צריך להשלים את ההפרש עד לפיצויים מלאים, כלומר עוד 2.33%.

    אבל כאן נכנסת נקודה חשובה נוספת: האם חל סעיף 14.

    במקומות עבודה רבים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שלפיו ההפקדות שבוצעו לקופה באות במקום פיצויי הפיטורים.
    במקרים כאלה, לא תמיד המעסיק יצטרך להשלים מעבר למה שכבר הופקד (סעיף 14 חל כברירת מחדל רק על 6%)

    לכן גם במקרה של פיטורים, לא מספיק לדעת ש"הופרשו פיצויים".
    צריך לבדוק: האם חל סעיף 14, מאיזה מועד, כמה באמת הופקד, ועל איזה שכר.

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים, ויש התפטרות שכן.
    כלומר, עצם העובדה שהעובד התפטר לא אומרת בהכרח שהוא איבד את הזכות לפיצויים.

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להשלמת פיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים. בין הנפוצים שבהם:

    1. התפטרות של עובדת לאחר לידה לצורך טיפול בילד
    אם עובדת מתפטרת לאחר לידה כדי לטפל בילד, ובתנאים הקבועים בחוק, ההתפטרות עשויה לזכות אותה בפיצויי פיטורים.

    2. הרעה מוחשית בתנאי העבודה
    למשל, הפחתה משמעותית בשכר, צמצום מהותי בהיקף המשרה או שינוי מהותי בתפקיד.

    3. מעבר דירה
    רבים סבורים שכל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, אך זו טעות נפוצה.
    החוק מעניק זכאות רק במקרים מסוימים ובכפוף לתנאים שנקבעו בו. בין היתר, קיימת זכאות במקרים מסוימים של מעבר עקב נישואין, מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח, מעבר בעקבות מקום עבודתו של בן או בת הזוג וכן במקרים נוספים הקבועים בחוק.
    ברוב המקרים נדרש גם להוכיח שהמעבר הוא הסיבה להתפטרות ולעמוד בתנאים נוספים, כגון מרחק בין מקום המגורים הישן לחדש או תקופת מגורים מינימלית. לכן, לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים, וחשוב לבדוק כל מקרה לגופו.

    4. נסיבות נוספות שמוכרות בחוק
    יש מקרים נוספים שבהם התפטרות עשויה לזכות בפיצויים, ולכן לא כדאי להניח מראש שהתפטרות שוללת כל זכאות.

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד.

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:
    האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות
    האם ההתפטרות מזכה בפיצויים
    האם חל סעיף 14
    כמה הופרש בפועל
    ומה כתוב בהסכם העבודה

    ולא פחות חשוב: האם בכלל נכון למשוך את כספי הפיצויים?
    גם אם העובד זכאי לכספי הפיצויים, זה עדיין לא אומר שתמיד נכון למשוך אותם.
    משיכת פיצויים עלולה:
    להקטין את החיסכון הפנסיוני
    לפגוע בקצבה העתידית
    להשפיע במקרים מסוימים גם על הטבות המס בפרישה

    ולכן השאלה היא לא רק "האם אני יכול למשוך?"
    אלא גם "האם נכון לי למשוך?"

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    צריך לבדוק: למה הוא התפטר, האם מדובר באחת מהנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, כמה כסף כבר הופקד בקופה, האם חל סעיף 14 והאם קיימת זכאות להשלמה מהמעסיק.

    ובעיקר, לפני שמושכים כספי פיצויים, חותמים על טפסי סיום עבודה (טופס 161) או מוותרים על זכויות, חשוב להבין מה באמת מגיע לכם ומה המשמעות של כל החלטה על הפנסיה העתידית.

    לעיתים בדיקה קצרה לפני סיום העבודה או לפני משיכת כספי הפיצויים יכולה למנוע ויתור על זכויות ולחסוך טעויות שעלולות לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @רחל-עומסי said:

    אחת ההנחות הנפוצות אצל עובדים היא שפיצויי פיטורים מגיעים רק למי שפוטר.
    לכן, עובדים רבים שמתפטרים כלל לא בודקים האם הם זכאים לפיצויים.
    בפועל, במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.

    כאן נראה שבעצם לא כל מתפטר זכאי לפיצויים רק במקרים מסוימים, בו בזמן שמה שכבר הופרש בכל מקרה שלו , צריך להדגיש מיד שהנושא הוא התוספת

    @רחל-עומסי said:

    1. מה קורה לכספי הפיצויים שכבר הופקדו בקופה?

    גם כאן הרי חלק זה בכל מקרה ישאר שלו למעט מקרי מעילה , וזה מטעה

    @רחל-עומסי said:

    ומה קורה אם העובד התפטר?
    כאן כבר אי אפשר לענות במשפט אחד.
    יש התפטרות שלא מזכה בפיצויי פיטורים,

    לא נראה שמדובר על התוספת אלא על גם על חלק שכבר הופרש

    @רחל-עומסי said:

    מתי עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים?
    יש כמה מקרים נפוצים שבהם התפטרות יכולה להיחשב, מבחינת החוק, כהתפטרות שמזכה בפיצויי פיטורים

    כנ''ל

    @רחל-עומסי said:

    אז מה קורה לכסף שכבר נמצא בקופה?
    כאשר המעסיק הפריש במהלך השנים כספים לרכיב הפיצויים, הכספים האלו בדרך כלל כבר נמצאים בקופה על שם העובד

    צריך להדגיש שזה ישאר שלו בכל מקרה אפ' העובד התפטר

    @רחל-עומסי said:

    אבל השאלה האם העובד יקבל רק את מה שנצבר בקופה, או גם השלמה מהמעסיק, תלויה בכמה גורמים:

    רק כאן נזכרו לכתוב שכל הנושא הוא התוספת

    @רחל-עומסי said:

    לסיכום
    אם עובד התפטר, אי אפשר להסתפק באמירה כללית של "לא מגיעים לו פיצויים".

    כנ''ל להדגיש על תוספת

    @רחל-עומסי said:

    כמה כסף כבר הופקד בקופה,

    אני כשקראתי את המאמר לאורך כל הדרך היה נשמע שבמקרה פיטורין עצמית גם חלק שכבר הופקד לא בטוח ולכן לטעמי צריך לתקן וללהדגיש
    מודה מאוד על הכל

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי רחל עומסי
    #12

    תודה רבה על ההערה והחידוד!
    הדיוק במונחים חשוב מאוד. הסיבה שבחרתי להשתמש במונח הרחב "פיצויי פיטורים" ולא רק ב"השלמת פיצויים" נובעת מכך שבשטח פוגשים גם מצבים שבהם לא מדובר בהשלמה בלבד:
    תשלום פיצויים מלא מאפס (100%): למשל אצל עובדים צעירים מתחת לגיל חובת ההפקדה (20 לנשים / 21 לגברים), או במקרים שבהם המעסיק לא הפקיד כספים כלל. במצבים אלו הזכאות היא לכל סכום הפיצויים ישירות מהמעסיק.
    השלמת פיצויים: במקרים השכיחים שבהם הופקדו 6% בלבד, השאלה הנבחנת היא אכן הזכאות ל-2.33% הנותרים.

    כדי לתת מענה שלם גם למקרים הפחות שכיחים ולא להטעות עובדים, העדפתי להשתמש במונח הכולל. עם זאת, ההערה שלך לגבי הכספים שכבר נצברו בקרן חשובה מאוד ועושה סדר מצוין לקוראים!

    תיקנתי וחידדתי בכמה מקומות.

    מעריכה מאוד את הקריאה המעמיקה והדיון המפרה.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    ראיתי שיש עוד סיבה לקבלת פיצויים אפילו בהתפטרות מרצון, כגון שאם עובד מתפטר עקב מצב בריאותי של אחד מבני המשפחה הוא נחשב כמפוטר וזכאי להשלמת הפיצויים, ואין צורך שהמצב הבריאותי הלקוי ייגרם עקב העבודה אצל המעסיק, אלא די בכך שהמצב הבריאותי הלקוי מהווה את הסיבה שבגללה החליט העובד להתפטר. וכן אין צורך כי מצב הבריאות ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו, או שיכביד על עבודתו ועל בריאותו מעבר לרגיל. די בקיום קשר סיבתי בין מצב הבריאות של העובד או בן משפחתו ובין ההתפטרות ושהקשר הזה יהיה המניע להתפטרות או אחד המניעים העיקריים לה.

  • ראיתי שיש עוד סיבה לקבלת פיצויים אפילו בהתפטרות מרצון, כגון שאם עובד מתפטר עקב מצב בריאותי של אחד מבני המשפחה הוא נחשב כמפוטר וזכאי להשלמת הפיצויים, ואין צורך שהמצב הבריאותי הלקוי ייגרם עקב העבודה אצל המעסיק, אלא די בכך שהמצב הבריאותי הלקוי מהווה את הסיבה שבגללה החליט העובד להתפטר. וכן אין צורך כי מצב הבריאות ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו, או שיכביד על עבודתו ועל בריאותו מעבר לרגיל. די בקיום קשר סיבתי בין מצב הבריאות של העובד או בן משפחתו ובין ההתפטרות ושהקשר הזה יהיה המניע להתפטרות או אחד המניעים העיקריים לה.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @צביקה-גוטרמן
    אכן כך.
    מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה.
    נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    רחל עומסיר
     לחסוך לעתיד, גם לפני הפרישה עסקנו בעבר בהפקדות סוף שנה ובהטבות המס שאפשר לנצל באמצעות חיסכון פנסיוני וקרן השתלמות. אבל יש שאלה נוספת שכדאי לשאול לקראת סוף השנה: מה עושים עם כסף שאנחנו רוצים לחסוך, אבל לא בהכרח רוצים לנעול עד הפרישה? נניח שבמהלך השנה הצלחתם לחסוך סכום מסוים. אולי העסק הרוויח יותר מהצפוי, אולי קיבלתם בונוס, ואולי פשוט התנהלתם נכון והצלחתם להשאיר כסף בצד. עכשיו צריך להחליט מה לעשות איתו. אפשר להשאיר אותו בחשבון הבנק, להפקיד לחיסכון פנסיוני, להשקיע בשוק ההון או לבחור במוצר חיסכון אחר. אבל לפני שבוחרים, כדאי לשאול שאלה פשוטה: מתי נצטרך את הכסף הזה? לא כל כסף שאנחנו חוסכים מיועד לאותה מטרה יש כסף שאנחנו חוסכים לפרישה, בעוד עשרים או שלושים שנה. יש כסף שנרצה להשתמש בו בעוד כמה שנים, למשל לרכישה משמעותית או לעזרה לילדים. ויש כסף שחשוב לנו להשאיר זמין למקרה של הוצאה בלתי צפויה. לכל אחד מהצרכים האלה עשוי להתאים פתרון אחר. חיסכון פנסיוני מעניק יתרונות חשובים, אבל הכספים מיועדים בעיקר לפרישה, ומשיכה מוקדמת עלולה להיות כרוכה במס משמעותי ובפגיעה בחיסכון העתידי. לעומת זאת, קיימים גם אפיקי חיסכון שמאפשרים גמישות רבה יותר. קופת גמל להשקעה - חיסכון שלא חייבים לנעול עד הפרישה קופת גמל להשקעה מאפשרת להפקיד כסף באופן עצמאי, לבחור מסלול השקעה ולמשוך את הכספים בכל עת, בכפוף לתנאי המוצר. בשונה מחיסכון פנסיוני, ההפקדה עצמה אינה מעניקה ניכוי או זיכוי ממס. חשוב לדעת שקופת גמל להשקעה אינה תחליף לחיסכון פנסיוני. היא אינה כוללת כיסוי ביטוחי לנכות או למקרה פטירה (אם כי יתרת החיסכון מועברת למוטבים או ליורשים בהתאם לכללים). בנוסף ההפקדות אליה אינן נחשבות לצורך עמידה בחובת ההפקדה לפנסיה לעצמאים. לכן כדאי לראות בה אפשרות לחיסכון נוסף, ולא תחליף לקרן הפנסיה. כאשר מושכים את הכספים כסכום חד־פעמי, משלמים בדרך כלל מס רווחי הון על הרווח הריאלי שנצבר. אבל לקופת גמל להשקעה יש יתרון נוסף: מי שבוחר לאחר גיל 60 להעביר את הכספים לקופה משלמת לקצבה ולקבל אותם כקצבה, עשוי ליהנות מפטור ממס על הקצבה, בהתאם לתנאים הקבועים בדין. כך ניתן לשלב בין חיסכון גמיש במהלך השנים לבין אפשרות להכנסה נוספת בפרישה. ולמה כדאי לחשוב על זה דווקא בסוף השנה? לקופת גמל להשקעה קיימת תקרת הפקדה שנתית לכל אדם (83641 ש"ח נכון לשנת 2026). התקרה מתחדשת בכל שנת מס, ויתרה שלא נוצלה אינה מתווספת לתקרה של השנה הבאה. לכן, מי שמתכנן להפקיד סכום משמעותי לקופת גמל להשקעה, כדאי שיבחן את האפשרות עוד לפני סוף השנה. עם זאת, חשוב להדגיש: העובדה שקיימת תקרה שנתית אינה סיבה בפני עצמה להפקיד כסף. ומה לגבי הכסף שצריך להישאר זמין? גם קופת גמל להשקעה, למרות האפשרות למשוך ממנה כספים, היא מוצר השקעה שחשוף לתנודות בשוק ההון, בהתאם למסלול שנבחר. לכן, כסף שאנחנו עשויים להזדקק לו בזמן הקרוב לא בהכרח מתאים למסלול השקעה תנודתי. לעיתים נכון להשאיר חלק מהכסף באפיק סולידי ונזיל יותר, בהתאם למועד שבו נצטרך אותו. לפני שבוחרים היכן לחסוך, כדאי לבדוק שלושה דברים: מטרה: בשביל מה אנחנו חוסכים? טווח זמן: מתי נצטרך את הכסף? סיכון ונזילות: כמה תנודות אנחנו יכולים לספוג, וכמה חשוב לנו שהכסף יהיה זמין? התשובות לשאלות האלה חשובות לא פחות מהשאלה איזו תשואה השיג מסלול השקעה מסוים בשנה האחרונה. אז מה נכון לעשות עם הכסף הפנוי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. לפעמים נכון להגדיל את החיסכון הפנסיוני, לפעמים כדאי להפקיד לקרן השתלמות, ולעיתים דווקא חיסכון נזיל יותר יתאים למטרות שלנו. ואפשר בהחלט גם לשלב בין כמה אפיקים. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 7 הצבעות
    10 פוסטים
    517 צפיות
    רחל עומסיר
    אני לא מבינה על מה הדיון בכלל. בהודעה רשום עניין הכשרות. בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא.... וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים.... ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.
  • 3 הצבעות
    4 פוסטים
    406 צפיות
    ה
    @רחל-עומסי אפשר לדעת איזה חברות והאם בכל סוגי המסלולים?
  • 8 הצבעות
    4 פוסטים
    375 צפיות
    בנימין 26ב
    @בית-שמש כתב ב בדחיפות לעובדי הוראה: האם אתם מקבלים את קרן ההשתלמות המגיעה לכם?: איך עושים את זה? אפשר דרך ארגון בנקל
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    417 צפיות
    רחל עומסיר
    @שמואל ההמלצה לא למשוך פיצויים ולכן אם אתה לא קרוב לגיל פרישה אין בעיה בשינוי מסלול השקעה.