דילוג לתוכן

מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 18 1
  • לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה

    כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה.

    אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד.

    בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן.

    שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים.

    לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש.

    זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל.

    לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    6 פוסטים
    201 צפיות
    רחל עומסיר
    @בן-עליה נחשב זאת ביחד: בדמי ניהול של 0.9+0.15 מההפקדה יגבה 9 ש"ח לחודש, מהצבירה 19 ש"ח לחודש= 28 ש"ח בדמי ניהול של 1.5+0.05 מההפקדה 15 ש"ח מהצבירה 6= 21 ש"ח ולכן למשל בדוגמא כאן עדיף מהצבירה נמוך יותר. במיוחד שההפקדה כאן לא גבוהה רק 1000 ש"ח לחודש ולכן דמי הניהול על ההפקדה פחות משמעותיים.
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    114 צפיות
    חופש כלכליח
    [image: 1753737681524-d9c88055-04a1-466e-a5ad-131b461996b6-image.png] זה הגיוני?
  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    221 צפיות
    צ
    @סתם-אחד ברי ושמא ברי עדיף, ואין ספק מוציא מידי ודאי. אז לכאורה לא כדאי לממש רווחים. אבל אפשר לממש ולהביא קבלות על תרומות. או להתחיל ליצור קרן חירום ע"י הו"ק חדשה לקרן כספית.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    238 צפיות
    רחל עומסיר
    המדד האחרון שפורסם השבוע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא משאיר מקום לספק: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב 1.1% העליה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות. האינפלציה השנתית טיפסה ל  3.6% מעל גבול היעד של בנק ישראל. מדוע זה רלוונטי לנו? במילים פשוטות: הכסף שלנו קונה פחות ולא מדובר בתופעה חולפת, כי מדינה מתוקנת תשאף לשמור על אינפלציה מתונה לאורך זמן. ולכן אם הכסף שלכם "יושב בצד" באפיקים סולידיים מדי- או גרוע מכך, שוכב בעו"ש או פיקדון - הוא נשחק בשקט ובמהירות. כסף שלא עובד מאבד ערך! אז מה עושים? בודקים את מסלולי ההשקעה בחסכונות הקיימים (פנסיה, גמל, השתלמות ועוד) משאירים ביתרת העו"ש רק כספים שאנו צריכים לשימוש שוטף. מתאימים את רמת הסיכון למצב האישי- כדי לשמור על איזון בין יציבות לצמיחה שוקלים השקעה חכמה בשוק ההון דרך קופות מפוקחות. דוגמא אישית מהשבוע השבוע סיימתי ללוות זוג מקסים – האישה בשנות ה-30 לחייה, עובדת בשכר גבוה, עם הפרשות מסודרות לפנסיה כבר משנת 2012. כשעברתי על הנתונים כהכנה לפגישה, נתקלתי בפרט שכאב לי במיוחד: כל הכסף שהופרש עבור הפנסיה הושקע במסלול "אג"ח ממשלות"– עם תשואה ממוצעת שלילית של 0.37%- בחמש השנים האחרונות. כן, קראתם נכון – במקום לצבור רווחים, היא רק הפסידה ערך כל שנה. למרות התסכול, התעודדתי מהתחושה שזו בדיוק הסיבה שאני כאן – כדי להחזיר שליטה, ולתקן עיוותים שקטים כאלה. במהלך הפגישה עברנו יחד למסלול השקעה המתאים לגיל ולמצב הכלכלי שלהם – מסלול בסיכון גבוה יותר, שמאפשר שמירה על ערך הכסף לאורך זמן ואפילו צמיחה אמיתית. והם? הופתעו. אולי אפילו נבהלו לרגע – אבל הודו לי על כך שלא הנחתי להם להמשיך כרגיל מבלי לדעת. [image: 1747646026933-0a2663162a52a66d22bdb18e815985b2.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1747646229479-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    138 צפיות
    רחל עומסיר
    קצת היסטוריה... הרעיון של חיסכון פנסיוני הומצא לראשונה ב־1889 על ידי הקנצלר הגרמני אוטו פון ביסמרק. גיל הפרישה שנקבע אז היה 70. אבל שימו לב: תוחלת החיים באותה תקופה הייתה רק כ־45 שנים, כך שרוב האנשים כלל לא הגיעו לגיל שבו יקבלו קצבה. מאז, תוחלת החיים קפצה משמעותית, אך גיל הפרישה כמעט לא השתנה, והתוצאה: פערים כלכליים משמעותיים שדורשים מאיתנו תכנון אישי מדויק. מהי בכלל הפנסיה? פנסיה היא קצבה חודשית שמחליפה את ההכנסה מעבודה לאחר גיל פרישה. לאורך שנות העבודה, אנחנו מפרישים כספים לקרן פנסיה – והיא מצידה צוברת עבורנו חיסכון שישמש אותנו בפרישה. הרעיון פשוט: ליצור רצף הכנסה גם כשכבר לא עובדים. ומהו גיל הפרישה כיום? בישראל גיל הפרישה החוקי עומד על: גברים:67 נשים: 63 (ועולה בהדרגה ל-65) אבל שימו לב- ניתן לפורש גם לפני או אחרי, ולכן חשוב להבין איך ההחלטה תשפיע על גובה הקצבה שלכם. ולמה נשים פורשות מוקדם יותר? הפער בגיל הפרישה נובע משילוב סיבות היסטוריות: נשים עבדו פחות, השתכרו פחות, וחיו יותר – ולכן הוצע להן לפרוש מוקדם יותר. בנוסף, ההבדל המקובל בגיל בין בני זוג חיזק את התפיסה שנשים צריכות לפרוש מוקדם – כדי ששני בני הזוג יפרשו בסמוך. אך כיום, כשהמציאות השתנתה, חשוב להתאים את החיסכון למציאות הכלכלית של כל אחת ואחד מאיתנו. תכנון פנסיוני זה לא רק לחכות לגיל 67 זה להבין איך החיסכון שלך מתנהל, כמה יישאר לך ממנו, ואיך אפשר לשפר את התנאים כבר עכשיו. עולם הפנסיה משתנה, אבל האחריות שלנו לדאוג שנגיע לגיל פרישה עם חיסכון מספיק, מותאם אישית ויעיל ככל האפשר. [image: 1746691545710-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%90%D7%A4.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1746691574194-%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]