דילוג לתוכן

למה סירבתי לקבל 250,000 ש"ח במתנה? 🎁🎀

שוק ההון והשקעות
6 6 481 7
  • תארו לעצמכם שאתם עומדים בפני הבחירה הבאה, ויש לכם בדיוק 10 שניות להחליט:

    • אפשרות א': לקבל במתנה, ישר לחשבון הבנק, 250,000 ש"ח במזומן. בלי תנאים, בלי אותיות קטנות. מתנה גמורה.
    • אפשרות ב': לקבל הלוואה של 1,000,000 ש"ח למשך 20 שנה. ללא ריבית, ללא הצמדה למדד, וללא תשלומים חודשיים. אתם פשוט מחזירים שקל בשקל, את כל המיליון, בבת אחת בעוד 20 שנה בדיוק.

    מה הייתם בוחרים?
    אם בחרתם במתנה של רבע מיליון ש"ח, ברכותיי – הרגע הפסדתם מרצון קרוב ל-140,000 ש"ח!!...

    איך זה הגיוני שהלוואה עדיפה על מתנה? התשובה טמונה בסוד הכלכלי הגדול ביותר שהבנקים לא רוצים שתבינו, והוא נקרא: שחיקת ערך הכסף.

    איך המתמטיקה הזו עובדת? (בלי להסתבך עם נוסחאות)
    בואו נתרגם את ה"מיליון שקל" האלה למוצר מוחשי – למשל, דירה קטנה או רכב יוקרה.

    תחשבו על זה ככה:
    • היום: אתם לוקחים את המיליון שקלים מההלוואה וקונים איתם דירה שלמה. אתם נהנים מהנכס, גרים בו או משכירים אותו במשך 20 שנה.
    • בעוד 20 שנה: הגיע הזמן להחזיר את המיליון שקלים. אבל בגלל שהמחירים במשק עלו לאורך השנים (בגלל האינפלציה), המיליון שקל האלה כבר לא קונים דירה. הם קונים אולי... חצי דירה (כוח הקנייה שלהם שווה רק כ-610 אלף ש"ח של היום).

    כאן קורה הקסם: אתם מחזירים לבנק סכום כסף ששווה ערך רק לחצי דירה, אבל אצלכם ביד נשארת דירה שלמה!
    הפער הזה – בין הדירה השלמה שקיבלתם לחצי הדירה שהחזרתם – הוא רווח נקי שלכם בשווי של כ-390,000 ש"ח.
    עכשיו תעשו את החשבון בעצמכם: מה עדיף? לקבל 250,000 ש"ח במתנה, או לתת לאינפלציה למחוק לכם חוב ולהרוויח 390,000 ש"ח?

    אז הבנתם נכון: הלוואה של מיליון ש"ח (בתנאים הנ"ל) עדיפה בהרבה ממתנה של רבע מיליון!
    בגלל ששני הכוחות הכי חזקים בכלכלה עובדים כאן יחד בשבילכם: שחיקת החוב מצד אחד, ופוטנציאל המינוף מצד שני.

    בזמן שהמתנה של ה-250,000 ש"ח הולכת ונשחקת בכל שנה בגלל עליות המחירים (האינפלציה), המיליון שקלים שקיבלתם מאפשרים לכם לקנות כבר היום נכס מניב, להשקיע אותו, וליהנות מהצמיחה שלו במשך 20 שנה – כשבסוף הדרך אתם מחזירים לבנק כסף "זול" וחלש בהרבה.


    💡 איך אתם מיישמים את זה בחיים האמיתיים שלכם?
    במציאות, אף בנק לא ייתן לכם מיליון ש"ח בלי ריבית. אבל ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם יכולים להפסיק להיות אלו שהאינפלציה "עוקצת" אותם, ולהפוך לאלו שמרוויחים ממנה.
    הנה 3 פעולות מעשיות שאתם חייבים לעשות כבר השבוע:

    1. המשכנתא: תקבעו את החוב שלכם!

    כשאתם לוקחים משכנתא במסלולים צמודים למדד, החוב שלכם גדל בכל פעם שהמחירים במשק עולים. המדד מנצח אתכם.

    • הצעד המעשי: כשאתם ממחזרים או לוקחים משכנתא, העדיפו [באם מתאפשר] מסלולים קבועים לא צמודים (קל"צ).
    ברגע שקיבעתם את ההחזר, ככל שהאינפלציה תעלה – השווי האמיתי של החוב שלכם לבנק יתכווץ, בדיוק כמו בחידה שלנו.

    1. העובר ושב: תפסיקו לתת לכסף לבנק שלכם.

    להשאיר כסף בחשבון העובר ושב, או בחיסכון בנקאי שמניב 0.5%, זו הדרך הבטוחה להפסיד כסף. האינפלציה אוכלת לכם את הכוח של השקל בכל יום מחדש.

    • הצעד המעשי: כסף שאינו מיועד לחירום (3-6 חודשי מחיה) חייב לצאת מהבנק. העבירו אותו לאפיקים שמנצחים את מדד המחירים לצרכן: קרן כספית, קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, או מדדי מניות עולמיים (כמו S&P 500). [הכל בכפוף לשיקול דעת, טווח, וכדו'. לא הולך להרחיב ע"ז כאן].

    1. חובות "רעים": לחסל מיד.

    החוק של שחיקת החוב עובד לטובתכם רק כשהריבית נמוכה מאוד או אפסית. הלוואות לכל מטרה, מינוסים בבנק או פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי מגיעים עם ריביות גבוהות ממש שגבוהות בהרבה מהאינפלציה.

    • הצעד המעשי: אל תחכו שהאינפלציה תשחק את החובות האלו. תרכזו מאמץ ותסגרו את המינוס וההלוואות הקטנות כמה שיותר מהר. הם ה"חורים בדלי" שלכם.


    📊 תוכנית פעולה: מאיפה מתחילים היום?
    כדי שלא תצאו מהמאמר הזה רק עם "חומר למחשבה", הנה המשימה שלכם ל-24 השעות הקרובות:

    1. שלב א': כנסו לדו"ח של החשבון שלכם בבנק. בדקו כמה כסף שוכב לכם בעובר ושב או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    2. שלב ב': בדקו את תיק המשכנתא או ההלוואות שלכם – האם הן צמודות למדד? (אם כן, שבו עם יועץ לבדוק כדאיות מיחזור).

    3. שלב ג': פתחו הוראת קבע קטנה, אפילו של 200 ש"ח בחודש, להשקעה מניבה. ההרגל חשוב יותר מהסכום הראשוני.

    האינפלציה היא לא גזירת גורל – היא פשוט חוק טבע כלכלי. מי שלא מכיר אותו משלם עליו, ומי שמבין אותו גורם לו לעבוד בשבילו.
    הבחירה בידיים שלכם.

    בשורה התחתונה: אל תתנו לכסף שלכם להיעלם!

    המרחק בין האנשים שמפסידים כסף בכל חודש לאלו שרק הולכים ומתעשרים, לא קשור למזל. תאמינו או לא, הוא לא קשור בכלל לסכום המשכורת החודשית! הוא קשור להבנת חוקי המשחק של הכסף. עכשיו, כשאתם מבינים איך האינפלציה עובדת, הבחירה היא שלכם: להמשיך לתת לבנקים וליוקר המחיה לשחוק לכם את העובר ושב, או להתחיל להשתמש בחוקים האלו לטובתכם.

    נחזור לרגע לחידה מהפתיחה. אתם בטח חושבים לעצמכם: "נו באמת, אף אחד לא באמת יציע לי הלוואה של מיליון שקלים בלי ריבית והצמדה". לא קרה כלום שטעיתי בבחירה השגויה.
    אז הנה האמת המטלטלת: אתם כבר קיבלתם את ההחלטה הזו בדיוק.
    בכל פעם שהשארתם כסף משמעותי בעובר ושב, בכל פעם שפתחתם תוכנית חיסכון בנקאית "בטוחה" בריבית אפסית, ובכל פעם שפחדתם להשקיע – אתם בחרתם מרצונכם החופשי באופציה של המתנה הקטנה שנשחקת. למעשה, עשיתם משהו גרוע יותר: נתתם לבנק את המיליון שקל שלכם במתנה, כדי שהוא ישחק אותם על הגב שלכם.
    הבנק לוקח את הכסף שאתם מפחדים לגעת בו, נותן אותו כהלוואות קבועות ומרוויח בדיוק מהשחיקה שאתם מפסידים. המשחק הזה קורה עכשיו, בכל שנייה, בחשבון שלכם. השאלה היחידה היא מתי תפסיקו לממן את הבנק, ותתחילו להרוויח מהחוקים שלו בעצמכם?


    ⏱️ השעון מתקתק (והוא עולה לכם כסף)!

    בזמן שלקח לכם לקרוא את המאמר הזה – בערך 4 דקות – הכסף ששוכב לכם בחשבון הבנק איבד עוד חלקיק מכוח הקנייה שלו. האינפלציה לא לוקחת הפסקות. היא לא מחכה שתהיו "מוכנים" או שיהיה לכם "זמן לעבור על החשבונות". היא מנוע שקט שעובד 24/7 ומכווץ לכם את השווי של השקל.
    אם תסגרו את המאמר הזה ותגידו "נטפל בהשקעות ובמשכנתא בשבוע הבא", אתם פשוט בוחרים להמשיך לדמם כסף. מי שלא נעזר באינפלציה כדי לצמוח, נרמס תחתיה.
    אל תחכו שהכסף שלכם יהיה שווה חצי. קחו שליטה עכשיו.

    כי בעולם הפיננסי אין "וואקום". מי שלא נמצא בצד המרוויח, נמצא בהכרח בצד המפסיד. האינפלציה היא המס הסמוי הכי גדול בהיסטוריה האנושית: היא לא דורשת אישור מהכנסת, היא לא שולחת מכתבים הביתה, אבל היא לוקחת מכם נתח מכל משכורת, מכל חיסכון ומכל שקל.
    החידה שראינו בהתחלה מוכיחה שהכללים שנראים לנו "בטוחים" (כמו לשנוא חובות ולאהוב מזומן בבנק) הם בדיוק הכללים שמשאירים אותנו מאחור. ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם כבר לא יכולים להמשיך לשחק כאילו אתם לא יודעים. הבחירה אם להיות הקורבן של המערכת או המנהל שלה – היא לגמרי שלכם.

    image_b07ea5b.png

  • מאמר מטורף!!!!!
    וואוו.

  • מאמר מעולה
    תמשיך עם עוד מאמרים כאלו מועילים

  • יפה מאד!
    אפשר להוסיף שאם ישקיעו את הכסף בהשקעה שמניבה בממוצע 7%, במתנה יהיה לו אחר ה20 שנה כמיליון ש"ח, ואילו בהלואה ישאר לו לאחר פירעון ההלואה כ- 3 מיליון ש"ח.

  • תארו לעצמכם שאתם עומדים בפני הבחירה הבאה, ויש לכם בדיוק 10 שניות להחליט:

    • אפשרות א': לקבל במתנה, ישר לחשבון הבנק, 250,000 ש"ח במזומן. בלי תנאים, בלי אותיות קטנות. מתנה גמורה.
    • אפשרות ב': לקבל הלוואה של 1,000,000 ש"ח למשך 20 שנה. ללא ריבית, ללא הצמדה למדד, וללא תשלומים חודשיים. אתם פשוט מחזירים שקל בשקל, את כל המיליון, בבת אחת בעוד 20 שנה בדיוק.

    מה הייתם בוחרים?
    אם בחרתם במתנה של רבע מיליון ש"ח, ברכותיי – הרגע הפסדתם מרצון קרוב ל-140,000 ש"ח!!...

    איך זה הגיוני שהלוואה עדיפה על מתנה? התשובה טמונה בסוד הכלכלי הגדול ביותר שהבנקים לא רוצים שתבינו, והוא נקרא: שחיקת ערך הכסף.

    איך המתמטיקה הזו עובדת? (בלי להסתבך עם נוסחאות)
    בואו נתרגם את ה"מיליון שקל" האלה למוצר מוחשי – למשל, דירה קטנה או רכב יוקרה.

    תחשבו על זה ככה:
    • היום: אתם לוקחים את המיליון שקלים מההלוואה וקונים איתם דירה שלמה. אתם נהנים מהנכס, גרים בו או משכירים אותו במשך 20 שנה.
    • בעוד 20 שנה: הגיע הזמן להחזיר את המיליון שקלים. אבל בגלל שהמחירים במשק עלו לאורך השנים (בגלל האינפלציה), המיליון שקל האלה כבר לא קונים דירה. הם קונים אולי... חצי דירה (כוח הקנייה שלהם שווה רק כ-610 אלף ש"ח של היום).

    כאן קורה הקסם: אתם מחזירים לבנק סכום כסף ששווה ערך רק לחצי דירה, אבל אצלכם ביד נשארת דירה שלמה!
    הפער הזה – בין הדירה השלמה שקיבלתם לחצי הדירה שהחזרתם – הוא רווח נקי שלכם בשווי של כ-390,000 ש"ח.
    עכשיו תעשו את החשבון בעצמכם: מה עדיף? לקבל 250,000 ש"ח במתנה, או לתת לאינפלציה למחוק לכם חוב ולהרוויח 390,000 ש"ח?

    אז הבנתם נכון: הלוואה של מיליון ש"ח (בתנאים הנ"ל) עדיפה בהרבה ממתנה של רבע מיליון!
    בגלל ששני הכוחות הכי חזקים בכלכלה עובדים כאן יחד בשבילכם: שחיקת החוב מצד אחד, ופוטנציאל המינוף מצד שני.

    בזמן שהמתנה של ה-250,000 ש"ח הולכת ונשחקת בכל שנה בגלל עליות המחירים (האינפלציה), המיליון שקלים שקיבלתם מאפשרים לכם לקנות כבר היום נכס מניב, להשקיע אותו, וליהנות מהצמיחה שלו במשך 20 שנה – כשבסוף הדרך אתם מחזירים לבנק כסף "זול" וחלש בהרבה.


    💡 איך אתם מיישמים את זה בחיים האמיתיים שלכם?
    במציאות, אף בנק לא ייתן לכם מיליון ש"ח בלי ריבית. אבל ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם יכולים להפסיק להיות אלו שהאינפלציה "עוקצת" אותם, ולהפוך לאלו שמרוויחים ממנה.
    הנה 3 פעולות מעשיות שאתם חייבים לעשות כבר השבוע:

    1. המשכנתא: תקבעו את החוב שלכם!

    כשאתם לוקחים משכנתא במסלולים צמודים למדד, החוב שלכם גדל בכל פעם שהמחירים במשק עולים. המדד מנצח אתכם.

    • הצעד המעשי: כשאתם ממחזרים או לוקחים משכנתא, העדיפו [באם מתאפשר] מסלולים קבועים לא צמודים (קל"צ).
    ברגע שקיבעתם את ההחזר, ככל שהאינפלציה תעלה – השווי האמיתי של החוב שלכם לבנק יתכווץ, בדיוק כמו בחידה שלנו.

    1. העובר ושב: תפסיקו לתת לכסף לבנק שלכם.

    להשאיר כסף בחשבון העובר ושב, או בחיסכון בנקאי שמניב 0.5%, זו הדרך הבטוחה להפסיד כסף. האינפלציה אוכלת לכם את הכוח של השקל בכל יום מחדש.

    • הצעד המעשי: כסף שאינו מיועד לחירום (3-6 חודשי מחיה) חייב לצאת מהבנק. העבירו אותו לאפיקים שמנצחים את מדד המחירים לצרכן: קרן כספית, קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, או מדדי מניות עולמיים (כמו S&P 500). [הכל בכפוף לשיקול דעת, טווח, וכדו'. לא הולך להרחיב ע"ז כאן].

    1. חובות "רעים": לחסל מיד.

    החוק של שחיקת החוב עובד לטובתכם רק כשהריבית נמוכה מאוד או אפסית. הלוואות לכל מטרה, מינוסים בבנק או פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי מגיעים עם ריביות גבוהות ממש שגבוהות בהרבה מהאינפלציה.

    • הצעד המעשי: אל תחכו שהאינפלציה תשחק את החובות האלו. תרכזו מאמץ ותסגרו את המינוס וההלוואות הקטנות כמה שיותר מהר. הם ה"חורים בדלי" שלכם.


    📊 תוכנית פעולה: מאיפה מתחילים היום?
    כדי שלא תצאו מהמאמר הזה רק עם "חומר למחשבה", הנה המשימה שלכם ל-24 השעות הקרובות:

    1. שלב א': כנסו לדו"ח של החשבון שלכם בבנק. בדקו כמה כסף שוכב לכם בעובר ושב או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    2. שלב ב': בדקו את תיק המשכנתא או ההלוואות שלכם – האם הן צמודות למדד? (אם כן, שבו עם יועץ לבדוק כדאיות מיחזור).

    3. שלב ג': פתחו הוראת קבע קטנה, אפילו של 200 ש"ח בחודש, להשקעה מניבה. ההרגל חשוב יותר מהסכום הראשוני.

    האינפלציה היא לא גזירת גורל – היא פשוט חוק טבע כלכלי. מי שלא מכיר אותו משלם עליו, ומי שמבין אותו גורם לו לעבוד בשבילו.
    הבחירה בידיים שלכם.

    בשורה התחתונה: אל תתנו לכסף שלכם להיעלם!

    המרחק בין האנשים שמפסידים כסף בכל חודש לאלו שרק הולכים ומתעשרים, לא קשור למזל. תאמינו או לא, הוא לא קשור בכלל לסכום המשכורת החודשית! הוא קשור להבנת חוקי המשחק של הכסף. עכשיו, כשאתם מבינים איך האינפלציה עובדת, הבחירה היא שלכם: להמשיך לתת לבנקים וליוקר המחיה לשחוק לכם את העובר ושב, או להתחיל להשתמש בחוקים האלו לטובתכם.

    נחזור לרגע לחידה מהפתיחה. אתם בטח חושבים לעצמכם: "נו באמת, אף אחד לא באמת יציע לי הלוואה של מיליון שקלים בלי ריבית והצמדה". לא קרה כלום שטעיתי בבחירה השגויה.
    אז הנה האמת המטלטלת: אתם כבר קיבלתם את ההחלטה הזו בדיוק.
    בכל פעם שהשארתם כסף משמעותי בעובר ושב, בכל פעם שפתחתם תוכנית חיסכון בנקאית "בטוחה" בריבית אפסית, ובכל פעם שפחדתם להשקיע – אתם בחרתם מרצונכם החופשי באופציה של המתנה הקטנה שנשחקת. למעשה, עשיתם משהו גרוע יותר: נתתם לבנק את המיליון שקל שלכם במתנה, כדי שהוא ישחק אותם על הגב שלכם.
    הבנק לוקח את הכסף שאתם מפחדים לגעת בו, נותן אותו כהלוואות קבועות ומרוויח בדיוק מהשחיקה שאתם מפסידים. המשחק הזה קורה עכשיו, בכל שנייה, בחשבון שלכם. השאלה היחידה היא מתי תפסיקו לממן את הבנק, ותתחילו להרוויח מהחוקים שלו בעצמכם?


    ⏱️ השעון מתקתק (והוא עולה לכם כסף)!

    בזמן שלקח לכם לקרוא את המאמר הזה – בערך 4 דקות – הכסף ששוכב לכם בחשבון הבנק איבד עוד חלקיק מכוח הקנייה שלו. האינפלציה לא לוקחת הפסקות. היא לא מחכה שתהיו "מוכנים" או שיהיה לכם "זמן לעבור על החשבונות". היא מנוע שקט שעובד 24/7 ומכווץ לכם את השווי של השקל.
    אם תסגרו את המאמר הזה ותגידו "נטפל בהשקעות ובמשכנתא בשבוע הבא", אתם פשוט בוחרים להמשיך לדמם כסף. מי שלא נעזר באינפלציה כדי לצמוח, נרמס תחתיה.
    אל תחכו שהכסף שלכם יהיה שווה חצי. קחו שליטה עכשיו.

    כי בעולם הפיננסי אין "וואקום". מי שלא נמצא בצד המרוויח, נמצא בהכרח בצד המפסיד. האינפלציה היא המס הסמוי הכי גדול בהיסטוריה האנושית: היא לא דורשת אישור מהכנסת, היא לא שולחת מכתבים הביתה, אבל היא לוקחת מכם נתח מכל משכורת, מכל חיסכון ומכל שקל.
    החידה שראינו בהתחלה מוכיחה שהכללים שנראים לנו "בטוחים" (כמו לשנוא חובות ולאהוב מזומן בבנק) הם בדיוק הכללים שמשאירים אותנו מאחור. ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם כבר לא יכולים להמשיך לשחק כאילו אתם לא יודעים. הבחירה אם להיות הקורבן של המערכת או המנהל שלה – היא לגמרי שלכם.

    image_b07ea5b.png

    @פלוס said:

    או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    בדר"כ פקדונות הם כן עם איזה תשואה כל שהיא.

  • מרתק
    תודה רבה

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    101 צפיות
    ד
    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות. העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש, מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן , מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט . כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים. במאמר היום נתחיל מהבסיס: ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם. במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות . השורשים בהיסטוריה. המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו . לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה: לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו. מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך? כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים . 1.שימושיות וסחירות בכל מקום. אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד. אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות. 2.עמידות פיזית. זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר. מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק. נדירות . בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב. לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב, וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת. לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו. חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב. זהב ואינפלציה. בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה: המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי. עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד. ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף, וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים, כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה . וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן. למה הזהב משמש ? כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים. כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים. והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים. למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" . נכס שלא מפרה את עצמו . זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה, בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל. הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח. השקעה במניות של חברה, לעומת זאת, היא שותפות בעסק פעיל: יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול. במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד . מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי. הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה. התנודתיות והתשואות בזהב. בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות, אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות. החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות. ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות. אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת: גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק. ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע . במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו . מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם??? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com אפשר גם במספר: 05331137800
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    210 צפיות
    ד
    [image: 5a35ca19-5144-4f1e-9c91-b409cb7892b6-image.jpeg]
  • 4 הצבעות
    7 פוסטים
    361 צפיות
    מ
    לא שומר. לוקח הלוואה בסיכון מחושב. מחשש עינא בישא מעדיף לא לפרט יותר אבל זה הרעיון. אשמח לפרט לך באישי אבל בינתיים רואה שאתה לא יכול
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    202 צפיות
    א
    @חופש-כלכלי בלי אחריות: נגיד שקנית משהו ב100 ש"ח, ומכרת אחרי כמה שנים ב150. בזמן הזה המדד עלה ב10%. אז מחשבים דבר ראשון כמה מתוך הרווח הוא רווח אינפלציוני, דהיינו אנחנו מחשיבים ש10% זה אמור לעלות גם בלי הביזנס שאתה עשית. דהיינו 110 ש"ח. והיתר, 40 ש"ח, זה רווח ריאלי.
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    ה
    @חלמיש-צור קראת בין השורות משהו שלא התכוונתי אליו, השורשים העמוקים בעיני נבעו מתפיסה שדירה הוא מוצר בסיסי וביטחון לחיי משפחה מה שכמובן נכון והיה אמור להיות, בתוספת שבית של תורה מצריך פחות טירדות, וסיבה שלישית פחות ידע על השקעות ומינופים נכונים להגדלת ההון. מה שהשתנה שהדבר שנכון אולי בהגיון יצא מההגיון המחירים בשמים, הידע נגיש, ולכן צריך לשקול מבט אחר של הגדלת הון ובהמשך לתת לרגש והרצון לקנות דירה שאתה גר בה מקום במציאות . כשכתבתי חסכנות לא הכוונה להיות דחוק אלא להיות מודע למציאות חייך ולבחירות שאתה מאמין בהם, ואיך זה מתכתב עם רצונות העתיד, מה שמחייב לדחות את קניית דירת חלומתיך בכמה שנים טובות מהחתונה.