דילוג לתוכן

מתי למכור? שלושה כללי יציאה שמגינים על הרווח

"צאו והתפרנסו" - הבית לעסק החרדי (בהרצה)
1 1 15 1
  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    רוב המאמרים בשוק ההון עוסקים בשאלה מתי לקנות. מי שמנהל תיק יודע שהשאלה הקשה יותר היא מתי למכור. קנייה היא החלטה אחת. יציאה היא סדרת החלטות, והיא זו שקובעת אם רווח על הנייר יהפוך לרווח בחשבון.

    בשיטה שאנחנו מלמדים ב-SPT היציאה מחולקת לשלושה חלקים, וכל חלק עונה על פחד אחר.

    כלל ראשון: מגינים על ההון לפני שחושבים על הרווח
    לפני הכניסה קובעים מחיר יציאה. הסיכון בעסקה בודדת מוגבל לאחוז אחד משווי התיק, וסטופ טכני שרחוק יותר מעשרה אחוזים מהקנייה פירושו שאין עסקה. מארק מינרביני, זוכה אליפות ההשקעות האמריקאית ב-1997, מתאר בספרו Think & Trade Like a Champion סדר עדיפויות ברור. כשמניה עולה ממחיר הקנייה בשיעור סביר, הוא עובר למצב של הגנה על הרווח:

    "Once a stock moves up a decent amount from my purchase price, I go into profit-protection mode. At the very least, I protect my breakeven point. The rule is never let a good-size gain turn into a loss."
    (מארק מינרביני, Think & Trade Like a Champion)

    בעברית: ברגע שהמניה עלתה סכום סביר מהמחיר שבו קניתי, אני עובר למצב של הגנה על הרווח. לכל הפחות אני מגן על נקודת האיזון. הכלל הוא לעולם לא לתת לרווח משמעותי להפוך להפסד.

    מינרביני נותן גם דוגמה פשוטה: קנייה ב-50 דולר, עלייה ל-65, והסטופ עולה לפחות ל-50. אם בכל זאת נעצרים שם, ההון נשאר שלם.

    כלל שני: מימוש חלקי
    השאלה "מתי לקחת רווח" מטרידה כמעט כל סוחר. מינרביני מציע פתרון שמטפל קודם כול בצד הנפשי:

    "Protect your psyche! Don't let yourself become consumed with regret or shackled with indecisiveness. Deploy the 'sell-half' rule."

    בעברית: הגן על הנפש שלך. אל תיתן לחרטה או להיסוס לשתק אותך. השתמש בכלל מכירת החצי.

    הוא מדגים עם מניה שעלתה 20 אחוז, פי שניים מהרווח הממוצע שלו של 10 אחוז. אם מוכרים חצי מהפוזיציה ברווח הזה, גם אם החצי השני יוחזר לנקודת איזון, העסקה עדיין מסתיימת ב-10 אחוז, בדיוק בממוצע. בשיטה שלנו מממשים בין שליש לחצי מהפוזיציה כשהרווח מגיע ל-15 עד 20 אחוז. הנתונים שמינרביני מביא הם הדוגמה שלו ולא הבטחה לתוצאה. הנקודה היא המבנה: החלק שמומש כבר סגור, והחלק שנשאר מקבל חופש לרוץ.

    כלל שלישי: את השאר מלווים עד שהמניה עצמה אומרת די
    על החלק שנשאר לא מנחשים פסגות. מעלים סטופ בהדרגה לפי הממוצע הנע האקספוננציאלי ל-21 יום. סגירה מתחתיו היא יציאה, בלי ויכוח. כך נמנעים משתי טעויות הפוכות: למכור מוקדם מדי מניה מובילה, ולהחזיק מניה שכבר נשברה בתקווה שתחזור.

    יש גם צד שני לרעיון. מינרביני מסביר שמכירת חלק מהמובילות היא לא ויתור, אלא הקצאה מחדש:

    "You can sell a portion of the strong performers, take some profits, and reinvest in another promising name. The remainder of your original position, meanwhile, is allowed to keep growing."

    בעברית: אפשר למכור חלק מהמניות החזקות, לממש חלק מהרווח ולהשקיע בשם מבטיח אחר, בזמן שהיתרה מהפוזיציה המקורית ממשיכה לצמוח.

    ועוד כלל אחד שאין עליו משא ומתן: אין ממצעים כלפי מטה. הוספה להפסד הופכת טעות קטנה לגדולה.

    למה זה עובד
    כי הכללים נכתבו מראש. ברגע האמת, כשהרווח על המסך והלב מתחיל לדבר, אין צורך להחליט מחדש. מי שהחליט מראש בשקט, מבצע. אין כאן הבטחה לרווח. כל עסקה יכולה להסתיים בהפסד, ולכן שלושת הכללים האלה קודמים לכל השאר.

    את שיטת היציאה המלאה, עם דוגמאות גרפים אמיתיות והסבר צעד אחר צעד בעברית, אפשר ללמוד בקורס SPT: https://spt-trading.com

    למגיעים דרך פורום בנקל: החודש הראשון בקהילה חינם

נושאים מוצעים