דילוג לתוכן

אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים

נעול שוק ההון והשקעות
164 35 14.6k 34
  • @סומכוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    איך יתכן מניות בלי להסתמך על היתר עיסקא?

    היתר עיסקא נועד להלוואות כלומר לאג"חים,
    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    ואם החברה גם מנפיקה אג"ח,
    אז צריך שיהיה גם היתר עיסקא.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    אם מניות זה לא בעלות, אז ההחזר הכספי עם הריבית זקוק להיתר עיסקא, הלא כן?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    אם מניות זה לא בעלות, אז ההחזר הכספי עם הריבית זקוק להיתר עיסקא, הלא כן?

    @סומכוס
    לא הבנתי,
    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

  • @סומכוס
    לא הבנתי,
    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    ברור שאתה צודק.
    אני לא התכוונתי לריבית שהחברה מקבלת מההלואות שהיא נותנת,
    אלא לריבית שאני מקבל כאשר אני קונה את המניה בחזרה בסכום יותר גבוה,
    שזה בעצם "אגר נטר" על הכסף ששמתי בחברה במשך השנים.

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    ברור שאתה צודק.
    אני לא התכוונתי לריבית שהחברה מקבלת מההלואות שהיא נותנת,
    אלא לריבית שאני מקבל כאשר אני קונה את המניה בחזרה בסכום יותר גבוה,
    שזה בעצם "אגר נטר" על הכסף ששמתי בחברה במשך השנים.

    @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

  • @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

    @צמיחה סומכוס טוען טענה פשוטה,
    אם קניית מניה זה לא בעלות בחברה, אז בפשטות בהכרח זה הלואה למי שהוא בעל החברה, וממילא כשמושכים את המנייה עם תשואה, ז"א פרעון הלואה עם ריבית.

  • @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.

    זה נשמע מדבריך שקונים את המניה מאדם אחד שיש לו מניה ומוכרים אותה לאדם אחר שרוצה מניה.
    וא"כ מענין איך תמיד יש קונה תוך יומים?
    ואיך אפשר לקנות בסכום זעום שאין בו כדי לקנות מניה שלימה?
    וכן מההצד שזה לא כבעלות בחברה?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.

    זה נשמע מדבריך שקונים את המניה מאדם אחד שיש לו מניה ומוכרים אותה לאדם אחר שרוצה מניה.
    וא"כ מענין איך תמיד יש קונה תוך יומים?
    ואיך אפשר לקנות בסכום זעום שאין בו כדי לקנות מניה שלימה?
    וכן מההצד שזה לא כבעלות בחברה?

    @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    פוסט נמחק

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    @המבקר
    למעשה מבחינה הלכתית, כמדומני שמוסכם שההגדרה של קניית מניה היא קניה אמיתית של בעלות בחברה ולכן אין בזה ריבית. (אך כיון שאין יכולת להתערב בהחלטותיה יש לזה נפק"מ לגבי איסורים אחרים.) בשונה מקניית אג"ח שהיא באמת הלוואה גמורה.

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    @פייבל-אשרינו כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    בעיקרון הדרך היא בפתיחת קופת גמל להשקעה, ובחירה במסלול מחקה חדד
    אבל אפס הבנה בתחום זה ממש לא מומלץ למרות שאני משער שאם הגעת לכאן יש לך טיפה יותר מ0

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    @פייבל-אשרינו
    בדיוק בשביל זה יש את בנקל

  • פוסט נמחק

    @המבקר
    בלחיצה על ה-3 נקודות שבצד שמאל אתה יכול לערוך את ההודעה שלך

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

  • @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

    @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

  • @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

    @המבקר
    אני לא יודע בדיוק את המקורות המדוברים אבל באופן כללי עיקר הנידונים בין הפוסקים הם לעניין בעיות של חילולי שבת בחברה או איסורים אחרים שנעשים ע"י החברה. ולא לעצם העניין הנ"ל

  • @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.

    תודה על ההסבר!
    אלא שלדבריך, לפעמים צריך להמתין קצת בכדי למכור את המניות,
    האם אכן זו המציאות בשטח?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.

    תודה על ההסבר!
    אלא שלדבריך, לפעמים צריך להמתין קצת בכדי למכור את המניות,
    האם אכן זו המציאות בשטח?

  • @המבקר
    אני לא יודע בדיוק את המקורות המדוברים אבל באופן כללי עיקר הנידונים בין הפוסקים הם לעניין בעיות של חילולי שבת בחברה או איסורים אחרים שנעשים ע"י החברה. ולא לעצם העניין הנ"ל

    @כותב-רק-מה-שיודע
    הנידון של חילולי שבת ושאר איסורים מתחיל רק אחרי שנחליט שאתה הבעלים בחברה,
    וזה גופא הנידון בין הפוסקים האם זה נחשב בעלות.

  • @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

    @המבקר
    כנראה התכוונת לתייג את @כותב-רק-מה-שיודע
    עכ"פ אני לא יודע להגיד מה זה נקרא רוב הפוסקים,
    יש הרבה פוסקים גדולים שהתירו,
    ויש פוסקים שאסרו.
    גם דעת הגרי"ש אלישיב הייתה להתיר.

    בכל אופן עצם הדיון כמעט מיותר,
    כיון שאין עניין לקנות מניות בודדות, אלא בעיקר קרנות עוקבות מדדים,
    ואם זה סינטטי אז בד"כ אין שם החזקת מניות.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    25 פוסטים
    427 צפיות
    ב
    @המסתפק לגבי ההצעה השניה תקרא את סוף ההודעה הזו היא פורסמה בפורום של איחוד בני הישיבות ️ אזהרה חמורה לאברכים: הונאת "הכולל החדש" וסכנת הלבנת ההון ️ בימים האחרונים מופצת הצעת פיתוי מסוכנת לאברכים בקהילות החרדיות מאות אברכים כבר נחשפו להצעה, עשרות מהם כבר נפלו בפח. חשוב להכיר את העובדות כדי לא להסתבך בפלילים ובחובות עתק. מה הסיפור? פרסומות חגיגיות מבשרות על פתיחת כולל אחה"צ חדש, תחת אישיות תורנית מוכרת שתשמש כראש הכולל המציע מלגה חריגה וגבוהה של 2,000 ש"ח לחודש. ההצעה קוסמת לאברכים רבים שמתמודדים עם מצוקת הכוללים, והרישום התמלא במהירות. מה דרשו והציעו לאברכים? דרישות תמוהות: כתנאי לקבלה, האברכים נדרשים לספק צילום תעודת זהות, אישור ניהול חשבון ובאופן מחשיד, גם צילום דרכון. פתיחת תיק ברשויות המס: אברכים שמתקבלים מוזמנים לפגישה שבה מופעל עליהם לחץ חזק לפתוח על המקום "עוסק מורשה" (ולא עוסק פטור!) על שמם, ולפתוח חשבון בנק ייעודי. סיפור הכיסוי: המארגנים מספרים ש"תורם עשיר ורואה חשבון מתל אביב" (משתמשים בשם משה אשרף) רוצה לממן את הכולל, אך כדי "לדפוק את המדינה" ולקבל החזרי מס, הוא רוצה לגלגל מיליונים ולהלבין הון דרך התיקים של האברכים, ובתמורה ישלם להם 2,000 ש"ח במזומן. האמת מאחורי הכיסוי: רואה החשבון משה אשרף (מיישוב קדימה), ששמו שורבב לפרשה, הבהיר חד-משמעית כי אין לו שום קשר למיזם ושמו נוצל לרעה. המארגנים עצמם מסרבים לתת את שמו או מספר הטלפון של רואה החשבון שעומד מאחוריהם. מה הסיכונים המשפטיים והכלכליים? הסכנה כאן אינה רק הפסד כספי, אלא סיבוך פלילי חמור: אחריות אישית ובלעדית: ברגע שפתחתם "עוסק מורשה" או חברה על שמכם, אתם האחראים הישירים והבלעדיים לכל פעילות פיננסית שמתבצעת בו. חובות עצומים לרשויות: אם העסק מפיק חשבוניות אך אינו משלם את המע"מ, מס החברות או מס דיבידנד החוב כולו נופל עליכם אישית. רשות המיסים תגבה את הכסף מכם. ויכולה גן לקחת לכם את דירת המגורים שלכם ️ עבירה פלילית (חשבוניות פיקטיביות): שימוש בחשבון כדי להעביר כספים ולהנפיק חשבוניות ללא פעילות עסקית אמיתית נחשב להפצת "חשבוניות פיקטיביות". זוהי עבירה פלילית חמורה של העלמת מס והלבנת הון, שעלולה להסתיים בחקירות, בכתבי אישום ובמאסר. הבהרה חשובה לגבי רבני הכוללים: רבנים וראשי כוללים תמימים שורבבו לפרשה ושימשו כ"פלטפורמה" מבלי שהבינו את העוקץ. כל הידוע לנו ברגע שנודעו למנהלי הכוללים הסיכונים הכרוכים בדבר, הם סגרו מיד את הרישום, גנזו את כל המסמכים וניתקו קשר עם היוזמים. אני מזהיר אתכם: אל תתפתו לכסף קל. בשום פנים ואופן אין למסור צילומי דרכון לאנשים זרים, ובוודאי שאין לפתוח עוסק מורשה או חשבון בנק עבור אדם אחר! העבירו הלאה והזהירו את חבריכם כדי למנוע מאברכים נוספים להרוס את חייהם. זה הודעה שפרסמתי בפלטפורמות שפונות לציבור החרדי, ואתם בטח חושבים איזה טיפשים החרדים שנופלים בזה, אז תנו לי לספר לכם שיש לי קבוצת וואטסאפ מלאה באנשים חילונים "חכמים ומשכילים" שנפלו בהונאה דומה ושם פיתו אותם בשותפות בעסק מאוד רווחי שכמובן התברר כעוקץ. מסקנה: כולם בסיכון לעקוץ חשוב לפתח עירנות.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    123 צפיות
    ד
    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון. התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות. באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17. זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן, אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה: כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה? התחלתי לבדוק. ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון. כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים. לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב. ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון. היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי. אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר. המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר. אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל. התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה. אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת. רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר. היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי. הקשר לימי בין המצרים. הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה, ימי בין המצרים. לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש?? התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות. התורה מחנכת אותנו להפך הגמור: העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם. השחרור שבחוסר הוודאות. ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו . דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז. בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב. אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש. להבנה הזו יש משמעות כפולה. מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים. מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז. הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם. בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים, בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב. אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה. המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה, אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת. לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות, ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    444 צפיות
    ב
    באותו עניין דרך סוכן לא הייתה מסתבך וגם דרך החברה לא הייתה מסתבך
  • 1 הצבעות
    42 פוסטים
    3k צפיות
    יוסף מינצברגי
    מאמר חדש בנושא
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    לגבי המינוף זה תלוי אם אתה משקיע בקרן ישראלית או חו"ל בישראליות הסיכון גבוה יותר כיוון שהמינוף הוא חודשי ככה זכור לי שכתבו במקום אחר