דילוג לתוכן

אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים

נעול שוק ההון והשקעות
164 35 8.2k 34
  • @סומכוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    איך יתכן מניות בלי להסתמך על היתר עיסקא?

    היתר עיסקא נועד להלוואות כלומר לאג"חים,
    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    ואם החברה גם מנפיקה אג"ח,
    אז צריך שיהיה גם היתר עיסקא.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    אם מניות זה לא בעלות, אז ההחזר הכספי עם הריבית זקוק להיתר עיסקא, הלא כן?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    אם מניות זה לא בעלות, אז ההחזר הכספי עם הריבית זקוק להיתר עיסקא, הלא כן?

    @סומכוס
    לא הבנתי,
    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

  • @סומכוס
    לא הבנתי,
    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    ברור שאתה צודק.
    אני לא התכוונתי לריבית שהחברה מקבלת מההלואות שהיא נותנת,
    אלא לריבית שאני מקבל כאשר אני קונה את המניה בחזרה בסכום יותר גבוה,
    שזה בעצם "אגר נטר" על הכסף ששמתי בחברה במשך השנים.

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    ברור שאתה צודק.
    אני לא התכוונתי לריבית שהחברה מקבלת מההלואות שהיא נותנת,
    אלא לריבית שאני מקבל כאשר אני קונה את המניה בחזרה בסכום יותר גבוה,
    שזה בעצם "אגר נטר" על הכסף ששמתי בחברה במשך השנים.

    @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

  • @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

    @צמיחה סומכוס טוען טענה פשוטה,
    אם קניית מניה זה לא בעלות בחברה, אז בפשטות בהכרח זה הלואה למי שהוא בעל החברה, וממילא כשמושכים את המנייה עם תשואה, ז"א פרעון הלואה עם ריבית.

  • @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.

    זה נשמע מדבריך שקונים את המניה מאדם אחד שיש לו מניה ומוכרים אותה לאדם אחר שרוצה מניה.
    וא"כ מענין איך תמיד יש קונה תוך יומים?
    ואיך אפשר לקנות בסכום זעום שאין בו כדי לקנות מניה שלימה?
    וכן מההצד שזה לא כבעלות בחברה?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.

    זה נשמע מדבריך שקונים את המניה מאדם אחד שיש לו מניה ומוכרים אותה לאדם אחר שרוצה מניה.
    וא"כ מענין איך תמיד יש קונה תוך יומים?
    ואיך אפשר לקנות בסכום זעום שאין בו כדי לקנות מניה שלימה?
    וכן מההצד שזה לא כבעלות בחברה?

    @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    פוסט נמחק

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    @המבקר
    למעשה מבחינה הלכתית, כמדומני שמוסכם שההגדרה של קניית מניה היא קניה אמיתית של בעלות בחברה ולכן אין בזה ריבית. (אך כיון שאין יכולת להתערב בהחלטותיה יש לזה נפק"מ לגבי איסורים אחרים.) בשונה מקניית אג"ח שהיא באמת הלוואה גמורה.

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    @פייבל-אשרינו כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    בעיקרון הדרך היא בפתיחת קופת גמל להשקעה, ובחירה במסלול מחקה חדד
    אבל אפס הבנה בתחום זה ממש לא מומלץ למרות שאני משער שאם הגעת לכאן יש לך טיפה יותר מ0

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    @פייבל-אשרינו
    בדיוק בשביל זה יש את בנקל

  • פוסט נמחק

    @המבקר
    בלחיצה על ה-3 נקודות שבצד שמאל אתה יכול לערוך את ההודעה שלך

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

  • @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

    @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

  • @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

    @המבקר
    אני לא יודע בדיוק את המקורות המדוברים אבל באופן כללי עיקר הנידונים בין הפוסקים הם לעניין בעיות של חילולי שבת בחברה או איסורים אחרים שנעשים ע"י החברה. ולא לעצם העניין הנ"ל

  • @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.

    תודה על ההסבר!
    אלא שלדבריך, לפעמים צריך להמתין קצת בכדי למכור את המניות,
    האם אכן זו המציאות בשטח?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.

    תודה על ההסבר!
    אלא שלדבריך, לפעמים צריך להמתין קצת בכדי למכור את המניות,
    האם אכן זו המציאות בשטח?

  • @המבקר
    אני לא יודע בדיוק את המקורות המדוברים אבל באופן כללי עיקר הנידונים בין הפוסקים הם לעניין בעיות של חילולי שבת בחברה או איסורים אחרים שנעשים ע"י החברה. ולא לעצם העניין הנ"ל

    @כותב-רק-מה-שיודע
    הנידון של חילולי שבת ושאר איסורים מתחיל רק אחרי שנחליט שאתה הבעלים בחברה,
    וזה גופא הנידון בין הפוסקים האם זה נחשב בעלות.

  • @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

    @המבקר
    כנראה התכוונת לתייג את @כותב-רק-מה-שיודע
    עכ"פ אני לא יודע להגיד מה זה נקרא רוב הפוסקים,
    יש הרבה פוסקים גדולים שהתירו,
    ויש פוסקים שאסרו.
    גם דעת הגרי"ש אלישיב הייתה להתיר.

    בכל אופן עצם הדיון כמעט מיותר,
    כיון שאין עניין לקנות מניות בודדות, אלא בעיקר קרנות עוקבות מדדים,
    ואם זה סינטטי אז בד"כ אין שם החזקת מניות.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    235 צפיות
    מ
    לגופם של דברים: אני משער שהינך סומך על שיקול דעתך, כי הרי אם לא, מדוע שאלת -הרי גם התשובות שתקבל כאן יהיו נגועות, אל על כרחך שבדברים שבסברא, אתה בוחן אם הם מתקבלים על הדעת או לא, רוב הנידונים הם עניינים שבשיקול דעת, (אין אחד שיודע לחזות את העתיד). לגבי עובדות ניתן לברר בקלות יחסית. ומה שלא זה ולא זה, אכן אל תסמוך על אף אחד-כולל מי שלא נגוע, הרי מהיכן הינך יודע שהוא אכן מבין? אני מניח שרוב חברי הפורום (כולל אנוכי הקטן), אין להם שום אינטרס לא בזה ולא בזה, (אני אישית מושקע קצת בשוק הנדל"ן, והרבה פחות בשוק ההון, ועם זאת סבור שעדיפה בהרבה השקעה בשוק ההון). מרבית הממליצים משקיעים בעצמם באפיק שעליו הם ממליצים, כלומר הם מאמינים באמת בנכונות המלצתם. סתם שאלה, מה הינך עושה כשאתה צריך החלטה רפואית? סומך על הרופא הלא דתי עם אינטרסים ברורים? על העסקנים הרפואיים שגם להם בדר"כ יש אינטרסים, (חיוביים!! (לשמור על קשרים עם רופאים וכו')? אם שאלת למעשה (באמת?!), דבר ראשון פיזור- לא מניחים את כל הביצים בסל אחד, שנית- אם אכן לא הנדל"ן ולא שוק ההון- משכנעים אותך, ואתה חושש, ניתן להניח את הכסף בקרן כספית (עם הכשר!), אני מקוה שאתה לא חושד בי שיש לי בזה אינטרס כלשהוא . או כמובן בגמ"ח. מקווה שיישרנו את ההדורים!!
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    106 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • -3 הצבעות
    112 פוסטים
    2k צפיות
    ב
    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה: @יושב-בגנים למה ? לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי... וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה. לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים. אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם. ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם. אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    287 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028
  • 5 הצבעות
    59 פוסטים
    5k צפיות
    צ
    @אבי-ה-נערה תסתכל שם בלשונית החזקות שם כתוב באיזה דברים זה מושקע, גם Sַַ&P500, גם נאסד"ק 100, גם ת"א 90, ת"א 125, אופציות על ת"א 35.