דילוג לתוכן

אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים

נעול שוק ההון והשקעות
164 35 8.4k 34
  • @סייעתא-דשמיא כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    ולמי שלא רוצה להסתמך על היתר עסקא – הראל הלכה (רק 75% מניות וללא מדד מסוים).

    איך יתכן מניות בלי להסתמך על היתר עיסקא?

    @סומכוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    איך יתכן מניות בלי להסתמך על היתר עיסקא?

    היתר עיסקא נועד להלוואות כלומר לאג"חים,
    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    ואם החברה גם מנפיקה אג"ח,
    אז צריך שיהיה גם היתר עיסקא.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

  • תודה לכם
    ובכן אשמח להדרכה איך להעביר את החיסכון לכל ילד להראל

    @סומכוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    תודה לכם
    ובכן אשמח להדרכה איך להעביר את החיסכון לכל ילד להראל

    תעיין בסוף הקובץ המצ"ב
    חסכון לכל ילד כל המידע.pdf

  • @סומכוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    איך יתכן מניות בלי להסתמך על היתר עיסקא?

    היתר עיסקא נועד להלוואות כלומר לאג"חים,
    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    ואם החברה גם מנפיקה אג"ח,
    אז צריך שיהיה גם היתר עיסקא.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    אם מניות זה לא בעלות, אז ההחזר הכספי עם הריבית זקוק להיתר עיסקא, הלא כן?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    מניות זה ענין אחר,
    שם הנידון האם רכישת מניות חשובה כבעלות בחברה ושותפות בכל האיסורים שהיא עוברת.
    אבל אם החברה אינה מוציאה אג"ח אז אין כאן ענין של היתר עיסקא.

    אם מניות זה לא בעלות, אז ההחזר הכספי עם הריבית זקוק להיתר עיסקא, הלא כן?

    @סומכוס
    לא הבנתי,
    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

  • @סומכוס
    לא הבנתי,
    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    ברור שאתה צודק.
    אני לא התכוונתי לריבית שהחברה מקבלת מההלואות שהיא נותנת,
    אלא לריבית שאני מקבל כאשר אני קונה את המניה בחזרה בסכום יותר גבוה,
    שזה בעצם "אגר נטר" על הכסף ששמתי בחברה במשך השנים.

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם החזקת מניות של חברה אינה נחשבת כבעלות בחברה,
    אז גם אם החברה הזאת מלווה בריבית,
    זה לא נחשב שאני נתתי הלוואה בריבית.

    ברור שאתה צודק.
    אני לא התכוונתי לריבית שהחברה מקבלת מההלואות שהיא נותנת,
    אלא לריבית שאני מקבל כאשר אני קונה את המניה בחזרה בסכום יותר גבוה,
    שזה בעצם "אגר נטר" על הכסף ששמתי בחברה במשך השנים.

    @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

  • @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

    @צמיחה סומכוס טוען טענה פשוטה,
    אם קניית מניה זה לא בעלות בחברה, אז בפשטות בהכרח זה הלואה למי שהוא בעל החברה, וממילא כשמושכים את המנייה עם תשואה, ז"א פרעון הלואה עם ריבית.

  • @סומכוס
    לא הבנתי למה אגר נטר,
    אם קנית דירה והמחיר שלה התייקר ומכרת אותה,
    האם גם כאן יש אגר נטר?
    זה אותו דבר בדיוק, קנית מנייה, כלומר קנית חלק בחברה,
    והמחיר של המניה עלה.

    יתירה מזאת,
    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.
    את הכסף שהבאת לו הוא לא מחזיר לך.
    אתה נשארת עם נכס ביד שקוראים לו מניה. יש לו מחיר.

    וכי אם אני קונה תפוחים ממך במחיר של 5 ש"ח לקילו.
    והמחיר התייקר,
    ואז אני מוכר את זה לבן אדם אחר ב-10 ש"ח לקילו.
    האם יש כאן אגר נטר?

    אני מקווה שעכשיו הדברים היו ברורים.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.

    זה נשמע מדבריך שקונים את המניה מאדם אחד שיש לו מניה ומוכרים אותה לאדם אחר שרוצה מניה.
    וא"כ מענין איך תמיד יש קונה תוך יומים?
    ואיך אפשר לקנות בסכום זעום שאין בו כדי לקנות מניה שלימה?
    וכן מההצד שזה לא כבעלות בחברה?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לא נתת הלוואה לאף אחד, אלא קנית ממישהו שהחזיק את המנייה.
    אין לך מושג מי זה המישהו הזה, ואתה לא צריך להכיר אותו.

    זה נשמע מדבריך שקונים את המניה מאדם אחד שיש לו מניה ומוכרים אותה לאדם אחר שרוצה מניה.
    וא"כ מענין איך תמיד יש קונה תוך יומים?
    ואיך אפשר לקנות בסכום זעום שאין בו כדי לקנות מניה שלימה?
    וכן מההצד שזה לא כבעלות בחברה?

    @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    פוסט נמחק

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    @המבקר
    למעשה מבחינה הלכתית, כמדומני שמוסכם שההגדרה של קניית מניה היא קניה אמיתית של בעלות בחברה ולכן אין בזה ריבית. (אך כיון שאין יכולת להתערב בהחלטותיה יש לזה נפק"מ לגבי איסורים אחרים.) בשונה מקניית אג"ח שהיא באמת הלוואה גמורה.

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    @פייבל-אשרינו כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    בעיקרון הדרך היא בפתיחת קופת גמל להשקעה, ובחירה במסלול מחקה חדד
    אבל אפס הבנה בתחום זה ממש לא מומלץ למרות שאני משער שאם הגעת לכאן יש לך טיפה יותר מ0

  • אם אני רוצה להתחיל היום להשקיע 1500 ש"ח בחודש
    איך אני עושה את זה בלי כאב ראש
    עם אפס הבנה בתחום
    ועם אפס צורך בהבנה בתחום
    תודה

    @פייבל-אשרינו
    בדיוק בשביל זה יש את בנקל

  • פוסט נמחק

    @המבקר
    בלחיצה על ה-3 נקודות שבצד שמאל אתה יכול לערוך את ההודעה שלך

  • @סומכוס זה יותר מזה
    צריך לפרק את המושג 'לקנות מניה' איך אנחנו דנים את זה בחו"מ.
    הרי אין כאן חפץ גשמי לקנות אותו, א"א להיות 'בעלים' על מושג מופשט, העובדה שבלשון העם קוראים לזה לקנות זה לא מספיק להחשיב את זה כ'מקח', ניקח כמשל קניית אגח שכל אחד מבין שזה הלואה למרות שקוראים לזה קנייה.
    זה מוכרח להיות או קניית חלקיק בחברה, או הלואה לבעלי החברה.

    @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

  • @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

    @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

  • @צמיחה יש מגדולי הפוסקים שדנו שהחזקת מניה אינה נחשבת כבעלות
    עי' אג"מ אהע"ז א ח קובץ תשובות ג קכד ומנח"י ח"ג א ח"ז כו - שפסקו שאין נחשב כבעלות
    וע"ע בספר תקנת הריבית להגר"י לנדו שהאריך בזה, ואין לי זמן כרגע לראות הכרעתו בדיוק, אבל כמדומני שעולה שם שהצידוד של רוב הפוסקים שבכל אופן זה נחשב כבעלות

    @המבקר
    אני לא יודע בדיוק את המקורות המדוברים אבל באופן כללי עיקר הנידונים בין הפוסקים הם לעניין בעיות של חילולי שבת בחברה או איסורים אחרים שנעשים ע"י החברה. ולא לעצם העניין הנ"ל

  • @המבקר
    @סומכוס
    אולי צריך להסביר את הבסיס איך עובד שוק ההון.
    בקצרה ממש,
    חברה שרוצה לגייס כספים בשביל לגדול, מנפיקה מניות בבורסה,
    כלומר היא בעצם מוכרת את עצמה לשותפים,
    כל מי שקונה מניה הוא שותף בחברה מבחינה משפטית וחוקית.
    עכשיו המניות הללו נסחרות בבורסה,
    אדם שקנה מניה מהחברה יכול למכור אותה לאדם אחר.
    כלומר הוא מוכר לו את השותפות שיש לו בחברה.
    החברה היא דבר גשמי.
    ודרך אגב, מניה יכולה לעלות כמה שקלים.
    פעולת הקנייה והסכמה על מחיר נעשית דרך מערכת המסחר.
    אפשר לראות באיזה מחיר אנשים מציעים למכור את המניה ובאיזה מחיר אנשים מציעים לקנות את המניה.
    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.
    אני מקווה שעכשיו יותר קל להבין למה זה לא הלוואה.

    @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.

    תודה על ההסבר!
    אלא שלדבריך, לפעמים צריך להמתין קצת בכדי למכור את המניות,
    האם אכן זו המציאות בשטח?

  • @צמיחה כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    כשיש התאמה בין המוכר לקונה על המחיר אפשר לבצע את הקנייה.

    תודה על ההסבר!
    אלא שלדבריך, לפעמים צריך להמתין קצת בכדי למכור את המניות,
    האם אכן זו המציאות בשטח?

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    58 צפיות
    ד
    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון. התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות. באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17. זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן, אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה: כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה? התחלתי לבדוק. ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון. כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים. לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב. ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון. היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי. אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר. המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר. אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל. התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה. אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת. רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר. היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי. הקשר לימי בין המצרים. הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה, ימי בין המצרים. לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש?? התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות. התורה מחנכת אותנו להפך הגמור: העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם. השחרור שבחוסר הוודאות. ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו . דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז. בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב. אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש. להבנה הזו יש משמעות כפולה. מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים. מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז. הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם. בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים, בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב. אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה. המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה, אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת. לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות, ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    108 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    372 צפיות
    צ
    @אנונימי2 א"א להמליץ לך בפורום על כזה דבר, אבל בהחלט הגישה נכונה שחברות AI הם העתיד [יותר נכון הווה, והעתיד זה בכלל אנרגיה]. מצד שני תמיד יש את החשש שרק כמה חברות מסויימות יצליחו לכבוש את השוק, וכל השאר... אם אתה עושה את זה כחלק מהפיזור שלך, אבל א"א להמליץ לך על איזה סכום וכמה אחוזים מהתיק. השאלה היא האם אתה מבין את הסיכונים, או שברור לך שרק AI ואין לך שום צד אחר בכלל. כי AI זה לא שום קוד להצלחה ועליית ערך המנייה.
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    561 צפיות
    ה. שלמהה
    @ברמיזא כתב באחרי מהפכת החיסכון לחתונות בישראל זה הגיע גם לארה"ב, (אולי עושים את זה יותר טוב מכאן): @רואה-את-הנולד זה יותר טוב מכאן כי יש הדרכה עד הסוף באופן נגיש וקל, גם לאיש הפשוט ביותר. כאן בארץ נתקלתי בהדרכה נגישה רק בתשלום לצערי. יש לך אזרחות ארה"ב? לגבי המינימום - זה מועיל מאוד להגדלת ראש.
  • 16 הצבעות
    7 פוסטים
    1k צפיות
    מתכנן פיננסימ
    @טריידר חזק ביותר!! אני תמיד טוען שהסיבה שבציבור האברכים יש יותר נפילות בהשקעות מפוקפקות, זה בגלל שהם מעולם לא עבדו על כסף, והם חושבים שיש כסף קל. מי שעובד יודע ש"בזעת אפך תאכל לחם" וכסף לא גודל על העצים. אגב- יש מקרה אחד שכן יש שמה כסף קל והוא: לשכנע אחרים שיש כסף קל.