דילוג לתוכן

נוכלים על מלא 👺 - לדמותו של חלום 😇

שוק ההון והשקעות
5 4 831 5
  • לדמותו של חלום

    .
    באדיבות הסופר המוכשר - שווה קריאה במיוחד

    שעריי שמים פתח, כמידי בוקר רוטט לו הפלאפון בניגון מרטיט סמוך לעיניו הטרוטות של אברימי.

    זוכרים את אברימי? אברך מרוט, עייף, מתוסכל? הגיע הזמן שתשכחו,
    התקדמו נא לשנת ה'תשפ"ט, הגיע הזמן להכיר את ר' אברהם.

    ר' אברהם משתיק את השעון המעורר וקם בזריזות, יום עמוס מחכה. הפועלים עצלים ובעל הבית דוחק.
    פיזור ילדים, שחרית והגעה בשעה 9:00 לכולל לפניו, ר' אברהם לא מאחר לכולל אף פעם.

    ר' אברהם מארגן את הילדים בזריזות וממהר למרפסת הסוכה המקורה, הבינה המלאכותית מזהה
    אותו והגג נפתח מאיליו. ר' אברהם מעמיס את הילדים לרכב המעופף, מחבר את הנטו ווייז ומגדיר
    מסלול פיזור. הרחפת האוטונומית תעשה את כל השאר.

    ר' אברהם עצמו יוצא מהווילה המפוארת אי שם במערב גוש דן עילית (שכונת מגדים למי שמתעניין)
    ופוסע לבית הכנסת הסמוך ברגל, הוא מקפיד על שכר פסיעות ועל אווירא דארץ ישראל. נכנס לבית
    הכנסת בצעד מתון, וזוכה לקבלת פנים נלהבת מהגבאי, בכל זאת התורם של המבנה. ר' אברהם מגיב
    בחביבות, העושר לא עלה לו לראש, הוא נשאר חד מן חבריא.

    אחר התפילה מזמן ר' אברהם את הרחפת, הוא צריך להגיע לכולל שהוא עומד בראשו, מאתיים
    אברכים יושבים שם. ר' אברהם מחזיק אותם מהמעשרות, את החומש הוא מעביר לסניף השני שלו,
    הממוקם בעיר התורה במקסיקו.

    בנסיעה הקצרה מתעדכן ר' אברהם בנעשה במכרות הזהב שלו אי שם באתיופיה, מתברר כי גם
    החודש הם הניבו עשרה אחוז תשואה, עורקי הזהב העשירים שם ממשיכים לצמוח, סייעתא דשמיא
    עצומה. ר' אברהם ממשיך בדילוג הווירטואלי סביב העולם, בבית האבות בלונדון, בדירות בקפריסין,
    בביטוחים בארה"ב, במלון באיטליה. נראה טוב ב"ה, הכל עולה ומתעלה.

    הגיע הזמן שהעקרת תעזוב את העבודה מהרהר ר' אברהם בפעם האלף. נכון, היא עובדת רק שש
    שעות ביום ומרוויחה ,₪ 32,000 אבל עם כל הכבוד ל"אתרא" הוא מרוויח את הסכום הזה בשעתיים
    של הכנסה פסיבית. העקרת כרגע מסרבת, "אתרא זה משפחה, זה לא הכסף זו הנשמה."

    הסלולארי הכשר מצלצל, ר' אברהם הוא נשיא ארגון אשרינו, אין לו "דומיו" וכ"ש אייפון ח"ו. על
    הקו נמצא העוזר האחראי על מכונות הקפה, מתברר שמכונות הקפה שלו הפזורות בכל רחבי הארץ
    מרוויחות יותר מידי כסף, הוא חוצה שוב ושוב כל תקרת מס. אין מה לעשות נאנח ר' אברהם "צרות
    של עשירים."

    רגע לפני שר' אברהם סוגר את האימייל ויורד מהרחפת ליום של שטייגען בתענית דיבור נכנסת הודעה חדשה,
    מתברר כי נסיך ניגרי מעוניין להוריש לו את כל הונו. ר' אברהם מאשר כמובן, ככה זה אצל העשירים
    "כסף הולך לכסף." אין מה לומר, שעה רגילה בחייו של ה"תורה וגדולה" ר' אברהם שליט"א.

    ר' אברהם מפליג במחשבתו למצבו שש שנים קודם לכן, חבריו עדיין באותו מצב נאנקים תחת
    משכנתא בדירה דלוחה בפריפריה ירושלמית, אך ר' אברהם, או כפי שנקרא אז אברימי, שבר את
    הגלגל, יצא ממעגל העוני. בעזרת כשרונו המבריק וחושיו החדים שחודדו בעמל של שנים על הבנתה
    של סברא דקה ובעזרתו של הבורא יתברך זכה אברימי שתורה וגדולה יתאחדו על שולחנו.

    בראשית הייתה דירה. כל מי שמבין משהו יודע שדירה זו השקעה גרועה. הכסף שוכב בקירות, %3
    תשואה שנתית, עדיף לקבור את הכסף ולקוות שיצמח עץ של דולרים, יש סיכוי גדול יותר להתעשר
    כך. מי שלא מעז לא מחתן ילדים.

    אז אברימי גייס את האינטלקט המבריק שלו יחד עם שנות לימודיו, מכר את דירתו, וקבע לעצמו
    רשימת כללים להשקעה.

    .1 הכנסה פסיבית, בלי עבודה, בלי מאמץ.
    .2 תשואה של לפחות חמישה אחוזי ריבית חודשית.
    .3 תשואה מובטחת.
    .4 להשקיע אצל אנ"ש בלבד.
    .5 רק השקעה שאנשים מכובדים ממליצים עליה.
    .6 לפצל את ההשקעה.

    אחרי שקובעים כללים הכל קל יותר. ברור שדירה עם 3% תשואה שנתית היא לא משהו מעניין.
    גם שוק ההון לא מועיל, סיכונים מוגברים, מקסימום 7% תשואה שנתית וגם זה על פני שנים רבות.
    הוא רוצה להרוויח.

    אברימי הרגיש אבוד, אבל אז הגיעה ההשקעה המיוחלת, אברימי עשה מנוי לעיתון! מתברר שהאוצר
    נמצא מתחת לגשר, אברימי מצא עשרות הזדמנויות השקעה נפלאות. הנה תראו אותו היום, במקום
    דירה עלובה אי שם, אברימי מחזיק בווילה במערב גוש דן, רכב מעופף (בצבע לבן, לא לנקר עיניים,)
    מאות סוכנים שעובדים תחתיו בכמה עשרות פירמידות, מאות עסקים בקניון וירטואלי, מכרות זהב,
    יהלומי דמים, מלונות באירופה, שדה נפט ישראלי, קרקעות בירח ובפרדס חנה כרכור. והצדקה?
    בהתאם, מאות אברכים, אלפי נזקקים. וכמובן, קורסים בכלכלה נבונה לכל דורש, חינם אין כסף.

    נשמע דמיוני? קבלו סקופ, זה באמת דמיוני!! זה לא דמיוני בגלל שאין כסף קל, האמת היא שיש
    כסף קל. תפרסם על קרקעות חקלאיות בכרמי רוממה, תצטלם עם ערבי בכפיה ותספר שהוא בן של
    מלך ירדן והנה עשית כסף קל. זו הצורה היחידה, כל צורה אחרת היא הונאה.

    נשאלת השאלה איך אנשים נבונים וחכמים, אנשים שהשווער השקיע בהם חצי מיליון ₪ מאמינים
    בהזיות, מה הסוד? מה הפרופיל הפסיכולוגי? למה אברכים מסוגלים להשקיע כסף שאין להם בהשקעה
    שאין לה היתכנות?

    אנסה להעלות פה כמה נקודות בתקווה למצוא הסבר.

    א. טיפשות: אחד הדברים העצובים בטיפשות היא העובדה שמי שטיפש אינו יודע שהוא טיפש
    בדרך כלל. למעשה ככל שאדם טיפש יותר כך הוא משוכנע בהיותו חכם. אם הייתי ממש חכם יכולתי
    לכתוב נוסחא מתמטית ולחשב כמה אדם הוא טיפש לפי מידת הביטחון שלו בחכמתו. כשטיפשות
    ויהירות נפגשים התוצאה היא שילוב מושלם של סכל הבטוח שהוא וורן באפט. למעשה יש נוסחא
    כזו, חפשו את אפקט דאנינג קרוגר. לחרדים יש "מעלה" נוספת, יתכן והם פקחים ביחס לסביבתם,
    בתחומי העניין שלהם. אולי הם מבינים בלימוד ומשוכנעים שזו עילה להבנה בכל. הבעיה היא שגם
    העוקצים מבינים בלימוד, לא רק הנעקצים. מוחות גדולים חושבים באופן דומה, לכן כל כך קל לעבוד
    עליהם.

    ב. טיפשות של אחרים: כאשר אדם קונה מניות של טבע למשל הוא מחשב שני אפיקי רווח,
    דיבידנד, כלומר, החברה תרוויח בשנה הקרובה סכום מסוים ותחלק אותו לכל הבעלים, כך שאם היא
    תרוויח עשרה אחוזים מערכה הוא יקבל סכום נאה בסוף השנה (המכפיל של החברה,) וכמובן עליית
    ערך החברה, אם הצפי של רווחי החברה יעלה הרי שערך החברה יעלה כי אנשים ירצו את הרווח,
    כתוצאה מזה ערך המניה שלו יהיה שווה יותר. אם כן, כל ההשקעה שלו מבוססת על כמה החברה
    תרוויח, אבל הרווח שלו מתבטא בשני אפיקים.

    יש מקרים מסוימים בהם החברה לא תרוויח את ערכה כמעט בוודאות, חברת טסלה למשל הייתה
    שווה בתקופות מסוימות סכום שייקח לה מאות שנים להרוויח. הסיבה שאנשים השקיעו בה היא בגלל
    הסברא שמחיר המניה ימשיך ויעלה. כלומר, כולם בנו על זה שהם יצאו מהחברה ברגע הנכון וטמבל
    אחר ייתקע עם המניות.

    כך גם כאן, אותו אברך שקונה קרקע חקלאית או רכב מעופף, שומע מהמוכרים כמה ערך הקרקע
    כבר עלה, הוא לא חושב להחזיק בקרקע עשרים שנה ואז לשכור קבלן ולבנות שם בית, הוא מתכנן
    למכור אותה עוד שלש שנים אחרי שערך הקרקע יכפיל את עצמו לטמבל אחד שייתקע עם הקרקע.
    מי אמר שערך הקרקע יוכפל? עובדה, הוא כבר הוכפל. בעלי הקרקע מוכרים יחידות קרקע במחיר
    כפול מאשר לפני שנה, מה שעבד פעם אחת יעבוד לעולם.

    כמובן שהמחשבה לקוות להעלות בחכה מישהו אחר, כשבשוק מסתובבים יזמים ממולחים עם
    רשתות, היא מחשבה נאיבית וגרוע מכך.

    ג. חלום: לחלום זה אנושי, כולם חולמים. כולם רוצים חיים טובים, רגועים ושלווים. אם תיקח אדם
    שמרוויח יחד עם הרבנית ,₪ 10,000 יש לו ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות, הוא אמור לחתן את
    כולם בעשרים שנה הקרובות ואין לו מושג כמה ילדים ייוולדו לו עד אז, על מה הוא יכול לחלום?
    שמורות יתחילו להרוויח ₪ 50,000 בחודש? שמחירי הדירות ירדו מתחת לאחוז החסימה? הוא חייב
    לחלום על דברים מסוג זה. איך הוא שם ₪ 200,000 ועוד כמה שנים הוא מיליונר, אין אפיק אחר
    לחלומות שלו (מלבד החלום על איך הוא יבכה בכותל וגביר ידפוק לו על הכתף ויושיט לו צ'ק פתוח,
    המעלה בחלום הזה שרכבת לכותל עולה ששה שקלים בלבד.)

    ד. פחד: הפחד מהחמצת הזדמנויות, לכל אחד יש את השווער שכמעט קנה את קרית ספר, הסבא
    שהחזיק מניות באפל, הדוד שרצה להשקיע בביטקווין והתחרט ברגע האחרון. הוא לא רוצה להיראות
    כמוהם, מרירים, עצבניים, מדברים כל היום על הפספוס של חייהם. כמובן שאותו אברך לא שמע
    מעולם על העסקה ברומניה שהציעו לשווער שלו ועשרות האברכים שפשטו שם רגל, על מניות
    הבנקים שחברים של סבא שלו נהפכו בגללם לפושטי יד.

    הוא שמע רק על אותה הזדמנות שדמתה לכל ההזדמנויות האחרות אבל היא הייתה האמיתית,
    רק שעל כל אחת כזו יש מאה שהם עושק ומאה אנשים שהפסידו את הונם וכבודם.

    אך המחמיצים הם הבעיה הקטנה, עיקר הבעיה היא המצליחנים. כולם רוצים ללמוד ממצליחים, אף
    אחד לא לומד מלוזרים. אם עשרה אנשים השקיעו בהשקעה שיש לה 10% סיכוי, תשעה יישארו בלי
    כלום ואחד יתעשר. אף אחד לא הולך לשאול את הלוזרים, כולם שואלים את היחיד שהצליח איך
    זה קרה. כך אנשים בטוחים שהחכמה היא להמר ולהעז ולא להקשיב לכל השמרנים שמניאים אותך
    מהשקעה ולעולם לא יהיה להם כסף.

    נקודה נוספת על עניין ה"אונזערעס," אנחנו אוהבים לסמוך על אנ"ש, על כאלו שהם חלק ממנו,
    שתורמים למוסדות שלנו, שמפרסמים אצלינו. רק שאנחנו שוכחים שגם אם 99% מהציבור ישר כמו
    סרגל ובחיים לא ייטול אסימון שאינו שלו, יש אחוז אחד קטן שמסתובב עם שטריימל ובעקיטשע
    והוא פשוט נוכל. אין צורך שרוב היהודים יהיו גנבים, די בכך ש"רוב גנבי ישראל." אותו האחוז מכיר
    היטב את נקודות התורפה של הציבור החרדי, יודע לנצל את האמון שרוחשים לו, לכן עובדת היותו
    חרדי אינה נקודת זכות בעניין. את השלישי שהוא מקבל בבית המדרש הוא מממן מהכסף שלך. את
    המקווה שהוא תרם, אתה תרמת. הוא מקבל את הכבוד, אתה קונה את זה.

    אם אתם שואלים את עצמכם, העושקים ניחא, אבל כולם משתפים איתם פעולה? העיתונים? אנשי
    המקצוע? אנשים מכובדים ששימשו בתפקידים בכירים יושבים אצלם בחברות, איך אפשר לומר
    שכל העסק הוא לופט גישעפט?

    כדי לענות על זה אצטרך לחשוף סוד אפל. אתם יודעים למה אני כותב נגדם ולא בעדם? מה הסיבה
    שאיני תומך בחברות אלו? פשוט מאוד! הן לא משלמות לי. אם חברה הייתה פונה אליי ומציעה
    לי מספיק כסף כדי לכתוב בשבילה, הייתי מבין עד כמה היא שווה ואמינה. הייתי מבין באמת, לא
    כבדיחה, הייתי משכנע את עצמי עד הסוף, (תלוי בסכום כמובן.)

    אין לי תלונה על אנשים שמקבלים משכורת ו"מבינים" כמה כדאי להשקיע בבית אבות באנגליה
    או בחברת מחשבים שתחלק עשרות אלפים למתכנתות חסרות ניסיון אם הן רק תשלמנה סכום כסף
    התחלתי. התלונות שלי על אותם אנשים שנדרשים לשלם כסף ובכל זאת משתכנעים, מה התירוץ
    שלכם?

    נהניתם? כועסים? אל תסבלו לבד!!
    אשמח לשמוע!!!
    לכל הערה
    uhcle9876@gmail.com

  • לדמותו של חלום

    .
    באדיבות הסופר המוכשר - שווה קריאה במיוחד

    שעריי שמים פתח, כמידי בוקר רוטט לו הפלאפון בניגון מרטיט סמוך לעיניו הטרוטות של אברימי.

    זוכרים את אברימי? אברך מרוט, עייף, מתוסכל? הגיע הזמן שתשכחו,
    התקדמו נא לשנת ה'תשפ"ט, הגיע הזמן להכיר את ר' אברהם.

    ר' אברהם משתיק את השעון המעורר וקם בזריזות, יום עמוס מחכה. הפועלים עצלים ובעל הבית דוחק.
    פיזור ילדים, שחרית והגעה בשעה 9:00 לכולל לפניו, ר' אברהם לא מאחר לכולל אף פעם.

    ר' אברהם מארגן את הילדים בזריזות וממהר למרפסת הסוכה המקורה, הבינה המלאכותית מזהה
    אותו והגג נפתח מאיליו. ר' אברהם מעמיס את הילדים לרכב המעופף, מחבר את הנטו ווייז ומגדיר
    מסלול פיזור. הרחפת האוטונומית תעשה את כל השאר.

    ר' אברהם עצמו יוצא מהווילה המפוארת אי שם במערב גוש דן עילית (שכונת מגדים למי שמתעניין)
    ופוסע לבית הכנסת הסמוך ברגל, הוא מקפיד על שכר פסיעות ועל אווירא דארץ ישראל. נכנס לבית
    הכנסת בצעד מתון, וזוכה לקבלת פנים נלהבת מהגבאי, בכל זאת התורם של המבנה. ר' אברהם מגיב
    בחביבות, העושר לא עלה לו לראש, הוא נשאר חד מן חבריא.

    אחר התפילה מזמן ר' אברהם את הרחפת, הוא צריך להגיע לכולל שהוא עומד בראשו, מאתיים
    אברכים יושבים שם. ר' אברהם מחזיק אותם מהמעשרות, את החומש הוא מעביר לסניף השני שלו,
    הממוקם בעיר התורה במקסיקו.

    בנסיעה הקצרה מתעדכן ר' אברהם בנעשה במכרות הזהב שלו אי שם באתיופיה, מתברר כי גם
    החודש הם הניבו עשרה אחוז תשואה, עורקי הזהב העשירים שם ממשיכים לצמוח, סייעתא דשמיא
    עצומה. ר' אברהם ממשיך בדילוג הווירטואלי סביב העולם, בבית האבות בלונדון, בדירות בקפריסין,
    בביטוחים בארה"ב, במלון באיטליה. נראה טוב ב"ה, הכל עולה ומתעלה.

    הגיע הזמן שהעקרת תעזוב את העבודה מהרהר ר' אברהם בפעם האלף. נכון, היא עובדת רק שש
    שעות ביום ומרוויחה ,₪ 32,000 אבל עם כל הכבוד ל"אתרא" הוא מרוויח את הסכום הזה בשעתיים
    של הכנסה פסיבית. העקרת כרגע מסרבת, "אתרא זה משפחה, זה לא הכסף זו הנשמה."

    הסלולארי הכשר מצלצל, ר' אברהם הוא נשיא ארגון אשרינו, אין לו "דומיו" וכ"ש אייפון ח"ו. על
    הקו נמצא העוזר האחראי על מכונות הקפה, מתברר שמכונות הקפה שלו הפזורות בכל רחבי הארץ
    מרוויחות יותר מידי כסף, הוא חוצה שוב ושוב כל תקרת מס. אין מה לעשות נאנח ר' אברהם "צרות
    של עשירים."

    רגע לפני שר' אברהם סוגר את האימייל ויורד מהרחפת ליום של שטייגען בתענית דיבור נכנסת הודעה חדשה,
    מתברר כי נסיך ניגרי מעוניין להוריש לו את כל הונו. ר' אברהם מאשר כמובן, ככה זה אצל העשירים
    "כסף הולך לכסף." אין מה לומר, שעה רגילה בחייו של ה"תורה וגדולה" ר' אברהם שליט"א.

    ר' אברהם מפליג במחשבתו למצבו שש שנים קודם לכן, חבריו עדיין באותו מצב נאנקים תחת
    משכנתא בדירה דלוחה בפריפריה ירושלמית, אך ר' אברהם, או כפי שנקרא אז אברימי, שבר את
    הגלגל, יצא ממעגל העוני. בעזרת כשרונו המבריק וחושיו החדים שחודדו בעמל של שנים על הבנתה
    של סברא דקה ובעזרתו של הבורא יתברך זכה אברימי שתורה וגדולה יתאחדו על שולחנו.

    בראשית הייתה דירה. כל מי שמבין משהו יודע שדירה זו השקעה גרועה. הכסף שוכב בקירות, %3
    תשואה שנתית, עדיף לקבור את הכסף ולקוות שיצמח עץ של דולרים, יש סיכוי גדול יותר להתעשר
    כך. מי שלא מעז לא מחתן ילדים.

    אז אברימי גייס את האינטלקט המבריק שלו יחד עם שנות לימודיו, מכר את דירתו, וקבע לעצמו
    רשימת כללים להשקעה.

    .1 הכנסה פסיבית, בלי עבודה, בלי מאמץ.
    .2 תשואה של לפחות חמישה אחוזי ריבית חודשית.
    .3 תשואה מובטחת.
    .4 להשקיע אצל אנ"ש בלבד.
    .5 רק השקעה שאנשים מכובדים ממליצים עליה.
    .6 לפצל את ההשקעה.

    אחרי שקובעים כללים הכל קל יותר. ברור שדירה עם 3% תשואה שנתית היא לא משהו מעניין.
    גם שוק ההון לא מועיל, סיכונים מוגברים, מקסימום 7% תשואה שנתית וגם זה על פני שנים רבות.
    הוא רוצה להרוויח.

    אברימי הרגיש אבוד, אבל אז הגיעה ההשקעה המיוחלת, אברימי עשה מנוי לעיתון! מתברר שהאוצר
    נמצא מתחת לגשר, אברימי מצא עשרות הזדמנויות השקעה נפלאות. הנה תראו אותו היום, במקום
    דירה עלובה אי שם, אברימי מחזיק בווילה במערב גוש דן, רכב מעופף (בצבע לבן, לא לנקר עיניים,)
    מאות סוכנים שעובדים תחתיו בכמה עשרות פירמידות, מאות עסקים בקניון וירטואלי, מכרות זהב,
    יהלומי דמים, מלונות באירופה, שדה נפט ישראלי, קרקעות בירח ובפרדס חנה כרכור. והצדקה?
    בהתאם, מאות אברכים, אלפי נזקקים. וכמובן, קורסים בכלכלה נבונה לכל דורש, חינם אין כסף.

    נשמע דמיוני? קבלו סקופ, זה באמת דמיוני!! זה לא דמיוני בגלל שאין כסף קל, האמת היא שיש
    כסף קל. תפרסם על קרקעות חקלאיות בכרמי רוממה, תצטלם עם ערבי בכפיה ותספר שהוא בן של
    מלך ירדן והנה עשית כסף קל. זו הצורה היחידה, כל צורה אחרת היא הונאה.

    נשאלת השאלה איך אנשים נבונים וחכמים, אנשים שהשווער השקיע בהם חצי מיליון ₪ מאמינים
    בהזיות, מה הסוד? מה הפרופיל הפסיכולוגי? למה אברכים מסוגלים להשקיע כסף שאין להם בהשקעה
    שאין לה היתכנות?

    אנסה להעלות פה כמה נקודות בתקווה למצוא הסבר.

    א. טיפשות: אחד הדברים העצובים בטיפשות היא העובדה שמי שטיפש אינו יודע שהוא טיפש
    בדרך כלל. למעשה ככל שאדם טיפש יותר כך הוא משוכנע בהיותו חכם. אם הייתי ממש חכם יכולתי
    לכתוב נוסחא מתמטית ולחשב כמה אדם הוא טיפש לפי מידת הביטחון שלו בחכמתו. כשטיפשות
    ויהירות נפגשים התוצאה היא שילוב מושלם של סכל הבטוח שהוא וורן באפט. למעשה יש נוסחא
    כזו, חפשו את אפקט דאנינג קרוגר. לחרדים יש "מעלה" נוספת, יתכן והם פקחים ביחס לסביבתם,
    בתחומי העניין שלהם. אולי הם מבינים בלימוד ומשוכנעים שזו עילה להבנה בכל. הבעיה היא שגם
    העוקצים מבינים בלימוד, לא רק הנעקצים. מוחות גדולים חושבים באופן דומה, לכן כל כך קל לעבוד
    עליהם.

    ב. טיפשות של אחרים: כאשר אדם קונה מניות של טבע למשל הוא מחשב שני אפיקי רווח,
    דיבידנד, כלומר, החברה תרוויח בשנה הקרובה סכום מסוים ותחלק אותו לכל הבעלים, כך שאם היא
    תרוויח עשרה אחוזים מערכה הוא יקבל סכום נאה בסוף השנה (המכפיל של החברה,) וכמובן עליית
    ערך החברה, אם הצפי של רווחי החברה יעלה הרי שערך החברה יעלה כי אנשים ירצו את הרווח,
    כתוצאה מזה ערך המניה שלו יהיה שווה יותר. אם כן, כל ההשקעה שלו מבוססת על כמה החברה
    תרוויח, אבל הרווח שלו מתבטא בשני אפיקים.

    יש מקרים מסוימים בהם החברה לא תרוויח את ערכה כמעט בוודאות, חברת טסלה למשל הייתה
    שווה בתקופות מסוימות סכום שייקח לה מאות שנים להרוויח. הסיבה שאנשים השקיעו בה היא בגלל
    הסברא שמחיר המניה ימשיך ויעלה. כלומר, כולם בנו על זה שהם יצאו מהחברה ברגע הנכון וטמבל
    אחר ייתקע עם המניות.

    כך גם כאן, אותו אברך שקונה קרקע חקלאית או רכב מעופף, שומע מהמוכרים כמה ערך הקרקע
    כבר עלה, הוא לא חושב להחזיק בקרקע עשרים שנה ואז לשכור קבלן ולבנות שם בית, הוא מתכנן
    למכור אותה עוד שלש שנים אחרי שערך הקרקע יכפיל את עצמו לטמבל אחד שייתקע עם הקרקע.
    מי אמר שערך הקרקע יוכפל? עובדה, הוא כבר הוכפל. בעלי הקרקע מוכרים יחידות קרקע במחיר
    כפול מאשר לפני שנה, מה שעבד פעם אחת יעבוד לעולם.

    כמובן שהמחשבה לקוות להעלות בחכה מישהו אחר, כשבשוק מסתובבים יזמים ממולחים עם
    רשתות, היא מחשבה נאיבית וגרוע מכך.

    ג. חלום: לחלום זה אנושי, כולם חולמים. כולם רוצים חיים טובים, רגועים ושלווים. אם תיקח אדם
    שמרוויח יחד עם הרבנית ,₪ 10,000 יש לו ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות, הוא אמור לחתן את
    כולם בעשרים שנה הקרובות ואין לו מושג כמה ילדים ייוולדו לו עד אז, על מה הוא יכול לחלום?
    שמורות יתחילו להרוויח ₪ 50,000 בחודש? שמחירי הדירות ירדו מתחת לאחוז החסימה? הוא חייב
    לחלום על דברים מסוג זה. איך הוא שם ₪ 200,000 ועוד כמה שנים הוא מיליונר, אין אפיק אחר
    לחלומות שלו (מלבד החלום על איך הוא יבכה בכותל וגביר ידפוק לו על הכתף ויושיט לו צ'ק פתוח,
    המעלה בחלום הזה שרכבת לכותל עולה ששה שקלים בלבד.)

    ד. פחד: הפחד מהחמצת הזדמנויות, לכל אחד יש את השווער שכמעט קנה את קרית ספר, הסבא
    שהחזיק מניות באפל, הדוד שרצה להשקיע בביטקווין והתחרט ברגע האחרון. הוא לא רוצה להיראות
    כמוהם, מרירים, עצבניים, מדברים כל היום על הפספוס של חייהם. כמובן שאותו אברך לא שמע
    מעולם על העסקה ברומניה שהציעו לשווער שלו ועשרות האברכים שפשטו שם רגל, על מניות
    הבנקים שחברים של סבא שלו נהפכו בגללם לפושטי יד.

    הוא שמע רק על אותה הזדמנות שדמתה לכל ההזדמנויות האחרות אבל היא הייתה האמיתית,
    רק שעל כל אחת כזו יש מאה שהם עושק ומאה אנשים שהפסידו את הונם וכבודם.

    אך המחמיצים הם הבעיה הקטנה, עיקר הבעיה היא המצליחנים. כולם רוצים ללמוד ממצליחים, אף
    אחד לא לומד מלוזרים. אם עשרה אנשים השקיעו בהשקעה שיש לה 10% סיכוי, תשעה יישארו בלי
    כלום ואחד יתעשר. אף אחד לא הולך לשאול את הלוזרים, כולם שואלים את היחיד שהצליח איך
    זה קרה. כך אנשים בטוחים שהחכמה היא להמר ולהעז ולא להקשיב לכל השמרנים שמניאים אותך
    מהשקעה ולעולם לא יהיה להם כסף.

    נקודה נוספת על עניין ה"אונזערעס," אנחנו אוהבים לסמוך על אנ"ש, על כאלו שהם חלק ממנו,
    שתורמים למוסדות שלנו, שמפרסמים אצלינו. רק שאנחנו שוכחים שגם אם 99% מהציבור ישר כמו
    סרגל ובחיים לא ייטול אסימון שאינו שלו, יש אחוז אחד קטן שמסתובב עם שטריימל ובעקיטשע
    והוא פשוט נוכל. אין צורך שרוב היהודים יהיו גנבים, די בכך ש"רוב גנבי ישראל." אותו האחוז מכיר
    היטב את נקודות התורפה של הציבור החרדי, יודע לנצל את האמון שרוחשים לו, לכן עובדת היותו
    חרדי אינה נקודת זכות בעניין. את השלישי שהוא מקבל בבית המדרש הוא מממן מהכסף שלך. את
    המקווה שהוא תרם, אתה תרמת. הוא מקבל את הכבוד, אתה קונה את זה.

    אם אתם שואלים את עצמכם, העושקים ניחא, אבל כולם משתפים איתם פעולה? העיתונים? אנשי
    המקצוע? אנשים מכובדים ששימשו בתפקידים בכירים יושבים אצלם בחברות, איך אפשר לומר
    שכל העסק הוא לופט גישעפט?

    כדי לענות על זה אצטרך לחשוף סוד אפל. אתם יודעים למה אני כותב נגדם ולא בעדם? מה הסיבה
    שאיני תומך בחברות אלו? פשוט מאוד! הן לא משלמות לי. אם חברה הייתה פונה אליי ומציעה
    לי מספיק כסף כדי לכתוב בשבילה, הייתי מבין עד כמה היא שווה ואמינה. הייתי מבין באמת, לא
    כבדיחה, הייתי משכנע את עצמי עד הסוף, (תלוי בסכום כמובן.)

    אין לי תלונה על אנשים שמקבלים משכורת ו"מבינים" כמה כדאי להשקיע בבית אבות באנגליה
    או בחברת מחשבים שתחלק עשרות אלפים למתכנתות חסרות ניסיון אם הן רק תשלמנה סכום כסף
    התחלתי. התלונות שלי על אותם אנשים שנדרשים לשלם כסף ובכל זאת משתכנעים, מה התירוץ
    שלכם?

    נהניתם? כועסים? אל תסבלו לבד!!
    אשמח לשמוע!!!
    לכל הערה
    uhcle9876@gmail.com

    @טריידר
    כתבת מדהים!!! אין לי מילה אחרת.
    מדהים!
    אתה יודע להעביר את המסר בצורה חדה, עם לא מעט הומור... וגם... גם הייתי אומר, עם לא מעט עקיצות על חברות מפורסמות בנוכלותם (רכב מעופף 😉), אהבתי מאוד!!
    תמשיך עם הכתיבה המדהימה שלך!!
    🙏🏻🙏🏻🎀🎀

  • @טריידר
    כתבת מדהים!!! אין לי מילה אחרת.
    מדהים!
    אתה יודע להעביר את המסר בצורה חדה, עם לא מעט הומור... וגם... גם הייתי אומר, עם לא מעט עקיצות על חברות מפורסמות בנוכלותם (רכב מעופף 😉), אהבתי מאוד!!
    תמשיך עם הכתיבה המדהימה שלך!!
    🙏🏻🙏🏻🎀🎀

    @פלוס כתב בנוכלים על מלא 👺 - לדמותו של חלום 😇:

    כתבת מדהים!!! אין לי מילה אחרת.

    זה לא אני כתבתי - באמת !

    מדובר באברך ת"ח, שאגב גם סופר מוכשר במיוחד, החפץ בעילום שמו,
    תגובות ניתן להשאיר כאן, אשלח לו קישור לאשכול,
    ניתן לפנות אליו גם דרך המייל הנ"ל.

  • @פלוס כתב בנוכלים על מלא 👺 - לדמותו של חלום 😇:

    כתבת מדהים!!! אין לי מילה אחרת.

    זה לא אני כתבתי - באמת !

    מדובר באברך ת"ח, שאגב גם סופר מוכשר במיוחד, החפץ בעילום שמו,
    תגובות ניתן להשאיר כאן, אשלח לו קישור לאשכול,
    ניתן לפנות אליו גם דרך המייל הנ"ל.

    @טריידר
    כל הכבוד על היושרה שלך..
    ועל הכתיבה היפה של האברך.

  • @טריידר זה של דוד ה.?
    אגב,
    ראיתי שמישהו כתב
    שהוא כבר לא יתפלא אם מישהו ישכנע אברכים תמימים
    להשקיע במדד הפיצה
    שבשבועות האחרונים הראה זינוק של אלפי אחוזים!

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    8 פוסטים
    307 צפיות
    ש
    @אבי-ר. מן הסתם כבודו לא שם לבו לכך שהכתבה התפרסמה בשב"ק .....
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    494 צפיות
    בוטח בה'ב
    @ברמיזא כן זה קורס החינמי
  • 7 הצבעות
    44 פוסטים
    1k צפיות
    ה. שלמהה
    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: @ה.-שלמה @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות. לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק? מדובר בקרנות פאסיביות, הוי אומר בנכסים שמכניסים דיבידנדים לפחות ב50% מהקרן. אג"חים מכניסים תשלומי ריבית, שנחשבים אף הם דיבידנדים.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    211 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028
  • היתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?

    תורני היתר עיסקא השקעות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    544 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @צמיחה כתב בהיתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?: @מתעניין-1 יכול להיות שהגזמתי, ונכון שכך הוא כתב לבנקל. אבל תשמע את השיעור שלו בקול הלשון שיעור כא - היתר עיסקא ומחקה מדד S&P500 - הרב יעקב לנדו - טו' שבט, תשפ'ד37353077 מדקה 30:00 ואילך, זה שיעור גם על היתר עיסקא, וגם על מחקי מדד, וגם האם להחמיר לא להסתמך על היתר עיסקא בכל מצב, או שזה יוהרא. האם יש לך להעלות את זה כתוב?