דילוג לתוכן

נורמות בציבור החרדי - לטוב ולמוטב

שוק ההון והשקעות
2 2 267 3
  • חוסר בפיזור סיכונים
    בהרצאה ששמעתי מפי יועץ פיננסי חרדי מארה"ב, הוא ציין כי הפער הבולט והקיצוני ביותר בין לקוחות חרדים לבין לקוחות שאינם יהודים – הוא היעדר הפיזור הכספי בקרב הציבור החרדי, עד לרמות קיצוניות של ריכוז. מדובר בתופעה שאינה מתקבלת כלל בקרב מעמד הביניים בציבור הכללי.

    העדפה מובהקת לנדל"ן
    הציבור החרדי נוטה להעדיף באופן מובהק את שוק הנדל"ן על פני שוק ההון – היפוכו של המצב בציבור הכללי, שבו קיימת העדפה ברורה להשקעות בשוק ההון.

    רכישת דירה בגיל צעיר מאוד
    בקרב הציבור החרדי בישראל, רכישת דירה מתבצעת לרוב בגיל צעיר מאוד. שכירות, לעומת זאת, נתפסת כמעט תמיד כשריפת כסף מזומן, ואף כדבר שלילי בהרבה. זאת בשונה מהתפיסה הרווחת בציבור הכללי, שבו שכירות נתפסת כפתרון ריאלי, לגיטימי ואף נוח במקרים רבים.

    עסקאות שאין בכוח להשלים
    לאחרונה רווחת בציבור החרדי התופעה של רכישת דירות להשקעה במסלולים של 10/90 ודומיהם – כאשר בפועל אין לרוכשים את היכולת הכלכלית להשלים את העסקה, והכוונה היא למכור את הנכס לפני קבלת המפתח.
    אמנם תופעה זו קיימת במידה מסוימת גם בציבורים אחרים, אך בציבור החרדי היא כבר הפכה לנורמה – בעוד שבציבור הכללי, ככל הידוע לי, הנורמה היא דווקא להשלים את העסקה.

    רתיעה מתשלום על ייעוץ
    בציבור החרדי קיימת התנגדות ניכרת לתשלום בעבור ייעוץ השקעות, גם כאשר מדובר בסכומים סבירים או מוצדקים. רבים מעדיפים לפעול על דעת עצמם, או להיעזר בידיד, קרוב או "מאכער".
    לעומת זאת, בציבור הכללי, תשלום עבור ייעוץ מקצועי הוא עניין מקובל ונפוץ.

    נכונות להתחייבויות חריגות
    הציבור החרדי מגלה נכונות גבוהה במיוחד להתחייב להחזרי משכנתא כבדים, במיוחד לטווח ארוך.
    החזר חודשי גבוה מאוד, גם בגובה חצי ויותר מההכנסה למשך שלושים שנה, אינו נחשב לבלתי סביר.
    בציבור הכללי, גישה כזו נחשבת למופרזת ולעיתים אף בלתי מתקבלת על הדעת.

    'חברא חברא אית ליה'
    בשל האופי הקהילתי המאוד מגובש של הציבור החרדי, קל הרבה יותר לקבל המלצות, הפניות וסיוע בייעוץ וליווי כלכלי.
    לעומת זאת, בציבור הכללי, שבו אין תחושת שייכות קהילתית דומה, קשה יותר לאתר יועצים אמינים או לקבל חוות דעת מוסמכת.

    פיקוח רבני על מיזמים ציבוריים
    בציבור החרדי נהנים היוזמות הכלכליות הציבוריות (באופן כללי) מסוג מסוים של פיקוח והכוונה מצד גדולי הדור. פיקוח זה מסייע להנחלת רעיונות כלכליים חיוביים ומועילים בקרב הציבור הרחב.
    הציבור הכללי, לעומת זאת, חסר גורם סמכותי כולל שיכול להנחותו בקנה מידה רחב.

    שימוש בשם רבנים – לטוב ולרע
    בשל ההקשבה הרבה לרבנים ולתקשורת המשקפת את רוח הציבור החרדי, נוכלים מסוימים מצליחים לרכוש אהדה ציבורית רבה ולגייס כספים – רק בזכות הצגת עצמם כמי שזוכים לתמיכת רבנים מוכרים (ולו באמצעות תמונה).
    תופעה כזו אינה נפוצה בציבור הכללי, שבו אין כוח השפעה דומה לדמויות בודדות מסוימים.

    חסינות מהונאות דיגיטליות
    בקרב הציבור החרדי, שנמנע ברובו מהשתתפות פעילה בקבוצות חברתיות דיגיטליות, נדירים עד כמעט בלתי קיימים מקרים של פישינג והונאה מקוונת – בין אם דרך קישורים מזויפים בהודעות מסרון או וואצאפ, ובין אם דרך הצעות "משתלמות במיוחד" בסגנון "רק הקלק כאן...".
    ההתרחקות מהזירה הדיגיטלית מעניקה לציבור החרדי שכבת הגנה ייחודית מהונאות מסוג זה.

    .

    מוזמנים להוסיף

  • חוסר בפיזור סיכונים
    בהרצאה ששמעתי מפי יועץ פיננסי חרדי מארה"ב, הוא ציין כי הפער הבולט והקיצוני ביותר בין לקוחות חרדים לבין לקוחות שאינם יהודים – הוא היעדר הפיזור הכספי בקרב הציבור החרדי, עד לרמות קיצוניות של ריכוז. מדובר בתופעה שאינה מתקבלת כלל בקרב מעמד הביניים בציבור הכללי.

    העדפה מובהקת לנדל"ן
    הציבור החרדי נוטה להעדיף באופן מובהק את שוק הנדל"ן על פני שוק ההון – היפוכו של המצב בציבור הכללי, שבו קיימת העדפה ברורה להשקעות בשוק ההון.

    רכישת דירה בגיל צעיר מאוד
    בקרב הציבור החרדי בישראל, רכישת דירה מתבצעת לרוב בגיל צעיר מאוד. שכירות, לעומת זאת, נתפסת כמעט תמיד כשריפת כסף מזומן, ואף כדבר שלילי בהרבה. זאת בשונה מהתפיסה הרווחת בציבור הכללי, שבו שכירות נתפסת כפתרון ריאלי, לגיטימי ואף נוח במקרים רבים.

    עסקאות שאין בכוח להשלים
    לאחרונה רווחת בציבור החרדי התופעה של רכישת דירות להשקעה במסלולים של 10/90 ודומיהם – כאשר בפועל אין לרוכשים את היכולת הכלכלית להשלים את העסקה, והכוונה היא למכור את הנכס לפני קבלת המפתח.
    אמנם תופעה זו קיימת במידה מסוימת גם בציבורים אחרים, אך בציבור החרדי היא כבר הפכה לנורמה – בעוד שבציבור הכללי, ככל הידוע לי, הנורמה היא דווקא להשלים את העסקה.

    רתיעה מתשלום על ייעוץ
    בציבור החרדי קיימת התנגדות ניכרת לתשלום בעבור ייעוץ השקעות, גם כאשר מדובר בסכומים סבירים או מוצדקים. רבים מעדיפים לפעול על דעת עצמם, או להיעזר בידיד, קרוב או "מאכער".
    לעומת זאת, בציבור הכללי, תשלום עבור ייעוץ מקצועי הוא עניין מקובל ונפוץ.

    נכונות להתחייבויות חריגות
    הציבור החרדי מגלה נכונות גבוהה במיוחד להתחייב להחזרי משכנתא כבדים, במיוחד לטווח ארוך.
    החזר חודשי גבוה מאוד, גם בגובה חצי ויותר מההכנסה למשך שלושים שנה, אינו נחשב לבלתי סביר.
    בציבור הכללי, גישה כזו נחשבת למופרזת ולעיתים אף בלתי מתקבלת על הדעת.

    'חברא חברא אית ליה'
    בשל האופי הקהילתי המאוד מגובש של הציבור החרדי, קל הרבה יותר לקבל המלצות, הפניות וסיוע בייעוץ וליווי כלכלי.
    לעומת זאת, בציבור הכללי, שבו אין תחושת שייכות קהילתית דומה, קשה יותר לאתר יועצים אמינים או לקבל חוות דעת מוסמכת.

    פיקוח רבני על מיזמים ציבוריים
    בציבור החרדי נהנים היוזמות הכלכליות הציבוריות (באופן כללי) מסוג מסוים של פיקוח והכוונה מצד גדולי הדור. פיקוח זה מסייע להנחלת רעיונות כלכליים חיוביים ומועילים בקרב הציבור הרחב.
    הציבור הכללי, לעומת זאת, חסר גורם סמכותי כולל שיכול להנחותו בקנה מידה רחב.

    שימוש בשם רבנים – לטוב ולרע
    בשל ההקשבה הרבה לרבנים ולתקשורת המשקפת את רוח הציבור החרדי, נוכלים מסוימים מצליחים לרכוש אהדה ציבורית רבה ולגייס כספים – רק בזכות הצגת עצמם כמי שזוכים לתמיכת רבנים מוכרים (ולו באמצעות תמונה).
    תופעה כזו אינה נפוצה בציבור הכללי, שבו אין כוח השפעה דומה לדמויות בודדות מסוימים.

    חסינות מהונאות דיגיטליות
    בקרב הציבור החרדי, שנמנע ברובו מהשתתפות פעילה בקבוצות חברתיות דיגיטליות, נדירים עד כמעט בלתי קיימים מקרים של פישינג והונאה מקוונת – בין אם דרך קישורים מזויפים בהודעות מסרון או וואצאפ, ובין אם דרך הצעות "משתלמות במיוחד" בסגנון "רק הקלק כאן...".
    ההתרחקות מהזירה הדיגיטלית מעניקה לציבור החרדי שכבת הגנה ייחודית מהונאות מסוג זה.

    .

    מוזמנים להוסיף

    @טריידר כתב בנורמות בציבור החרדי - לטוב ולמוטב:

    הציבור החרדי נוטה להעדיף באופן מובהק את שוק הנדל"ן על פני שוק ההון – היפוכו של המצב בציבור הכללי, שבו קיימת העדפה ברורה להשקעות בשוק ההון.

    לא נכון.
    בשנים האחרונות יש מגמה של השקעה בשוק ההון על פני נדל"ן.
    ועדיין רוב הציבור הכללי לא כך.
    כלך לך אצל פורמים כלכלה ששוברים את הראש להבין למה ה'ישראלי המצוי' מעדיף קורת גג על פני השקעה.

נושאים מוצעים


  • 15 הצבעות
    36 פוסטים
    865 צפיות
    ל
    @יהודה-לה כל קרן (לא מניה) שנסחרת בבורסת תל אביב יש לה מספר קרן. לקרנות סל יש גם טיקר שאף אחד לא משתמש בו וקשה להגיע אליו, לקרנות נאמנות אין בכלל טיקר. במצב הנוכחי אי אפשר לחפש קרנות בקו כי השמות של הקרנות מסובכים מידי. רוב הציבור משקיע בקרנות - השקעה פאסיבית.
  • -2 הצבעות
    30 פוסטים
    433 צפיות
    פ
    @הקול-השפוי כתב בהאם הציבור החרדי זנח את הנדל"ן לטובת שוק ההון?: אני חושב שרוב האנשים חושבים שיש אפשריות נהדרות בנדל"ן, בעיקר למתווכים והמשווקים...
  • 10 הצבעות
    9 פוסטים
    442 צפיות
    מ
    @טריידר כתב במשקיעים ! אבל שקועים בלימוד !!!!: ג] יש קצת "באג" בהפיכת העיסוק לערכי עבור "חתנין רבנן", מאחר (ולפי התרשמותי) ככל שאברך יותר רואה בעסק ענין רוחני, או אפילו קיום "חובת השתדלות שבתיירה", זה אוטומטית מוריד חלק ניכר מתחושת האחריות הכספית, וכמו שכתבת במקו"א שחונכנו לכסף קל וסייעתא דשמיא מופלגת, לכן ככל שהעסק יותר קשור להקב"ה, כך מובטחת יותר יביא סייעתא דשמיא, ובבחינת "אם נגזר עלי לחתן בכבוד, זו עסקה עם פוטנציאל מפסיקה לטשטש את הנס, ולהיכנס לפרטי פרטים ולבדוק כל האפשרויות והבטוחות זה כבר בגדר ספיקות בביטחון וכו'"... אדרבה לסוג אברך כזה זה יעזור לבדוק את העיסקה מכל כיוון, כי מקובלנו מרבותינו בעלי המוסר שרק בגשמיות יש גבול להשתדלות. אבל ברוחניות צריך לשאוף להגיע למקסימום ולעשות כל מאמץ ואין גבול להשתדלות, וככל שמתאמצים יותר הקב"ה נותן יותר. בגדר "הרחב פיך ואמלאהו". ואברך שמשוכנע [או שמשכנע את עצמו - כמוני], שכל העיסוק בהשקעות הוא נטו השתדלות לרוחניות, מובטח לנו שלא יחסוך כל מאמץ בזה, כי ברוחניות זו העבודה של האדם ולא של הקב"ה. והוא באמת יקבל סייעתא דשמיא יותר.... כמו שאמר ר' שלום שבדרון 2 אנשים סוללים את אותו הכביש, אחד עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל, והשני עובד במע"צ - הגלגול הקודם של "נתיבי ישראל". הכל תלוי בכוונה.... [image: 1755623079861-865d5034-19e5-4478-8613-28d19baafeb2-image.png] אוצר החכמה_-_ ברכת אברהם - מאמרים והדרכות תורה א - ארלנגר, אברהם בן שמשון רפאל__ 248_249.pdf [image: 1755622759758-a95beb2a-bf52-41d6-ac43-d4ba7ac0b103-image.png]
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    179 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    494 צפיות
    ש
    @טריידר כל הכבוד על היושרה שלך.. ועל הכתיבה היפה של האברך.