דילוג לתוכן

אחיסמך בשערי עכו

נדל"ן
312 47 22.3k 43
  • @איש-קיש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @שששששש מה זה אומר תשלום רק על הריבית? כמה ממוצע החזר חודשי?
    אגב מהכתוב (שרוכש שלא משלם מעכב את כולם) נראה שזה קבוצת רכישה ולא כפי שדובר בכמה מקומות.

    את זה צריך לשאול את המומחים למשכנתאות

    @שששששש בגלל זה שאלתי פה בפורום... יש פה כמה כאלה
    @משכנתא-בקצב-שלך

  • מה הסכום המדובר?
    וכמה הריבית?

  • מה הסכום המדובר?
    וכמה הריבית?

    @אבי-ר. כמו כל משכנתא 75 אחוז מהנכס, נניח דירת 4 חדרים שזה אומר 900 אלש"ח והריבית? כמו במשכנתא.. עכשיו ירד בחצי אחוז נדמה לי שזה אומר 4.15 על הפריים

  • @אבי-ר. כמו כל משכנתא 75 אחוז מהנכס, נניח דירת 4 חדרים שזה אומר 900 אלש"ח והריבית? כמו במשכנתא.. עכשיו ירד בחצי אחוז נדמה לי שזה אומר 4.15 על הפריים

    @איש-קיש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    שזה אומר 4.15 על הפריים

    הפריים כרגע על 5.5% אא"כ יש מרווח מינוס.

    ולעצם העניין משכנתא של 900,000 ל30 שנה ההחזר כ4,700,
    ולעניין תשלום רק על הריבית אם אני מבין נכון שכוונתך לגרייס חלקי בסביבות 3.5 K.

  • @איש-קיש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    שזה אומר 4.15 על הפריים

    הפריים כרגע על 5.5% אא"כ יש מרווח מינוס.

    ולעצם העניין משכנתא של 900,000 ל30 שנה ההחזר כ4,700,
    ולעניין תשלום רק על הריבית אם אני מבין נכון שכוונתך לגרייס חלקי בסביבות 3.5 K.

    @אבי-ר. איני יודע מה הכוונה בדיוק, הם כתבו תשלום רק על הריבית ולכאורה אכן הכוונה לגרייס,
    תכלס ההחזר עדיין גבוה מאד למשלמי השכירות במקביל.

  • @אבי-ר. איני יודע מה הכוונה בדיוק, הם כתבו תשלום רק על הריבית ולכאורה אכן הכוונה לגרייס,
    תכלס ההחזר עדיין גבוה מאד למשלמי השכירות במקביל.

    @איש-קיש
    הגיוני, אני לא ראיתי במה מדובר.

  • כתב באחיסמך בשערי עכו:

    מכתב לרוכשים משכנתא ותשלומים.pdf

    @אבי-ר. כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @איש-קיש
    הגיוני, אני לא ראיתי במה מדובר.

    תוכל לראות למעלה

  • כתב באחיסמך בשערי עכו:

    מכתב לרוכשים משכנתא ותשלומים.pdf

    @אבי-ר. כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @איש-קיש
    הגיוני, אני לא ראיתי במה מדובר.

    תוכל לראות למעלה

    @שששששש
    עכשיו ראיתי, רק יש לדעת שיש לזה עלויות של כ27,000 בס"ה וכ150 ש"ח יותר בהחזר החודשי אח"כ, בהנחה שהגרייס הוא שנתיים.

  • אכן כמו שכבר כתב @אבי-ר.
    על 900 אלף משכנתא
    התשלומים בשנה הראשונה ע"ח הקרן בלבד יהיו קרוב ל-3,600 לחודש
    וכל חודש שמתקדם יהיה כמה שקלים פחות

  • @משכנתא-בקצב-שלך וכל שאר המומחים פה לגבי משכנתאות (אני לא יודע את מי לתזכר אבל מי שיוכל זה יעזור)
    מה אתם אומרים לגבי ההודעה ששלחו המשרד, האם זה הגיוני שזוצי"ם יצטרכו לשלם שכירות ומשכנתא במקביל, והאם יש פתרונות לזה, האם זה עוזר שיש רק בנק אחד שממנו אפשר לקחת משכנתא או מפריע
    תודה רבה

  • @משכנתא-בקצב-שלך וכל שאר המומחים פה לגבי משכנתאות (אני לא יודע את מי לתזכר אבל מי שיוכל זה יעזור)
    מה אתם אומרים לגבי ההודעה ששלחו המשרד, האם זה הגיוני שזוצי"ם יצטרכו לשלם שכירות ומשכנתא במקביל, והאם יש פתרונות לזה, האם זה עוזר שיש רק בנק אחד שממנו אפשר לקחת משכנתא או מפריע
    תודה רבה

    @שששששש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    האם זה הגיוני שזוצי"ם יצטרכו לשלם שכירות ומשכנתא במקביל?

    כל אחד וענינו.

    @שששששש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    והאם יש פתרונות לזה,

    גרייס חלקי או מלא, או אולי גם לקחת עוד משכנתא ואיתה להחזיר בינתיים את הראשונה.
    רק שיש לזה מחיר וכנ"ל, וכל אחד צריך לשקול באופן אישי.

    @שששששש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    האם זה עוזר שיש רק בנק אחד שממנו אפשר לקחת משכנתא או מפריע

    אני חושב שבד"כ זה מפריע, אלא שלמי שזה לא יפריע יתכן שזה יהיה לו ריווחי.

    @שששששש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    תודה רבה

    בבקשה.

  • @משכנתא-בקצב-שלך וכל שאר המומחים פה לגבי משכנתאות (אני לא יודע את מי לתזכר אבל מי שיוכל זה יעזור)
    מה אתם אומרים לגבי ההודעה ששלחו המשרד, האם זה הגיוני שזוצי"ם יצטרכו לשלם שכירות ומשכנתא במקביל, והאם יש פתרונות לזה, האם זה עוזר שיש רק בנק אחד שממנו אפשר לקחת משכנתא או מפריע
    תודה רבה

    @שששששש לגבי הפרויקט בעכו
    אני נכנסתי קצת לפרטים שם
    ויש שם משהו יחסית מורכב להרבה זוצי"ם, במיוחד מי שאין לו הכנסות גבוהות ומסודרות.
    הם בעצם רוצים לסגור עם בנק ספציפי שכולם יקחו ממנו והוא יהיה הבנק המלווה של הפרויקט.
    בנוסף, הם רוצים שכל לקוח יצטרך לחתום על משכנתא של 75% ממחיר החוזה על אף שללקוח יש הון עצמי של 50% שאותו הוא ישלם בהמשך.
    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.
    בפרט אם הם יסגרו עם בנקים שבהם לא מחשבים להכנסות כוללים שלא רשומים מסודר אז בכלל יהיו הרבה לקוחות שפשוט יתקעו עם הבעיה של יחס החזר נמוך מידיי.
    וכל זה עוד לפני שנכנסתי לנושא של שכירות ומשכנתא במקביל.
    בקיצור, זה נושא מורכב שאני מקווה שהאחראים עליו ישימו לב לכל הפרטים האלו, [ואם יש למישהו דרך להציף להם את הנושא, מוטב שיעשה את זה].
    בהצלחה

  • @שששששש לגבי הפרויקט בעכו
    אני נכנסתי קצת לפרטים שם
    ויש שם משהו יחסית מורכב להרבה זוצי"ם, במיוחד מי שאין לו הכנסות גבוהות ומסודרות.
    הם בעצם רוצים לסגור עם בנק ספציפי שכולם יקחו ממנו והוא יהיה הבנק המלווה של הפרויקט.
    בנוסף, הם רוצים שכל לקוח יצטרך לחתום על משכנתא של 75% ממחיר החוזה על אף שללקוח יש הון עצמי של 50% שאותו הוא ישלם בהמשך.
    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.
    בפרט אם הם יסגרו עם בנקים שבהם לא מחשבים להכנסות כוללים שלא רשומים מסודר אז בכלל יהיו הרבה לקוחות שפשוט יתקעו עם הבעיה של יחס החזר נמוך מידיי.
    וכל זה עוד לפני שנכנסתי לנושא של שכירות ומשכנתא במקביל.
    בקיצור, זה נושא מורכב שאני מקווה שהאחראים עליו ישימו לב לכל הפרטים האלו, [ואם יש למישהו דרך להציף להם את הנושא, מוטב שיעשה את זה].
    בהצלחה

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.

    על פניו זה לא אפשרי למי שלא מתכונן מראש.
    אבל אם יודעים מראש אפשר להוסיף הכנסות, גם אברך כולל יכול להוסיף כי בלא"ה אגריה מן שמיא....
    מי שקונה שם יודע מראש שצריך לעבוד יותר ולהכניס יותר הכנסות, דהא עבידתא דצורבא היא עבידתא רבא, ובוודאי דאגריה טובא הוא....וסמכינן על רישיה דצורבא דידיע ליה מאי למעבד.

  • @שששששש לגבי הפרויקט בעכו
    אני נכנסתי קצת לפרטים שם
    ויש שם משהו יחסית מורכב להרבה זוצי"ם, במיוחד מי שאין לו הכנסות גבוהות ומסודרות.
    הם בעצם רוצים לסגור עם בנק ספציפי שכולם יקחו ממנו והוא יהיה הבנק המלווה של הפרויקט.
    בנוסף, הם רוצים שכל לקוח יצטרך לחתום על משכנתא של 75% ממחיר החוזה על אף שללקוח יש הון עצמי של 50% שאותו הוא ישלם בהמשך.
    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.
    בפרט אם הם יסגרו עם בנקים שבהם לא מחשבים להכנסות כוללים שלא רשומים מסודר אז בכלל יהיו הרבה לקוחות שפשוט יתקעו עם הבעיה של יחס החזר נמוך מידיי.
    וכל זה עוד לפני שנכנסתי לנושא של שכירות ומשכנתא במקביל.
    בקיצור, זה נושא מורכב שאני מקווה שהאחראים עליו ישימו לב לכל הפרטים האלו, [ואם יש למישהו דרך להציף להם את הנושא, מוטב שיעשה את זה].
    בהצלחה

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.

    איפה ההגיון פה?
    אם אני במילא מחזיר חלק מה75% בתשלומים הראשונים

  • @משכנתא-בקצב-שלך כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.

    על פניו זה לא אפשרי למי שלא מתכונן מראש.
    אבל אם יודעים מראש אפשר להוסיף הכנסות, גם אברך כולל יכול להוסיף כי בלא"ה אגריה מן שמיא....
    מי שקונה שם יודע מראש שצריך לעבוד יותר ולהכניס יותר הכנסות, דהא עבידתא דצורבא היא עבידתא רבא, ובוודאי דאגריה טובא הוא....וסמכינן על רישיה דצורבא דידיע ליה מאי למעבד.

    @משהמשה הבעיה היא שהם לא יכולים לכתוב את זה במפורש
    ובמכתב שהם שלחו ללקוחות אולי אתה ואני נבין שזה מה שצריך לעשות
    אבל לא כל אברך יבין את זה.

  • @משכנתא-בקצב-שלך כתב באחיסמך בשערי עכו:

    ההשלכה היא שבעצם כולם יצטרכו להוכיח הכנסות על כל הסכום של 75% ולא לכולם זה אפשרי.

    איפה ההגיון פה?
    אם אני במילא מחזיר חלק מה75% בתשלומים הראשונים

    @שששששש בדיוק זה מה שכתבתי שאין בזה הרבה הגיון...

  • נכון מאוד, אני ממש תקוע עם זה
    ידוע לכם על פתרון כלשהו? אשמח לשמוע........

  • נכון מאוד, אני ממש תקוע עם זה
    ידוע לכם על פתרון כלשהו? אשמח לשמוע........

    @איש-פשוט
    תפנה במייל אישי ל @משכנתא-בקצב-שלך שנמצא בחתימה בכל פוסט שלו....
    הוא הסביר מקודם שיש אפשרויות...

  • @משהמשה הבעיה היא שהם לא יכולים לכתוב את זה במפורש
    ובמכתב שהם שלחו ללקוחות אולי אתה ואני נבין שזה מה שצריך לעשות
    אבל לא כל אברך יבין את זה.

    @משכנתא-בקצב-שלך

    כתב באחיסמך בשערי עכו:

    על פניו זה לא אפשרי למי שלא מתכונן מראש.
    אבל אם יודעים מראש אפשר להוסיף הכנסות, גם אברך כולל יכול להוסיף כי בלא"ה אגריה מן שמיא....
    מי שקונה שם יודע מראש שצריך לעבוד יותר ולהכניס יותר הכנסות, דהא עבידתא דצורבא היא עבידתא רבא, ובוודאי דאגריה טובא הוא....וסמכינן על רישיה דצורבא דידיע ליה מאי למעבד.

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @משהמשה הבעיה היא שהם לא יכולים לכתוב את זה במפורש
    ובמכתב שהם שלחו ללקוחות אולי אתה ואני נבין שזה מה שצריך לעשות
    אבל לא כל אברך יבין את זה.

    אגב שמעתי על יהודי שלצורך משכנתא לא הייתה לו ברירה והוא עזב את הכולל ועבר לתקופה להיות ראש ישיבה בישיבה כל שהיא עם הכנסה גבוהה...
    מה לעשות מסי"נ לתורה...
    במקום לקבל 2000 שח בחודש הוא קיבל משכורת של 24 אלף אבל כמובן מיד אחר כך חזר לכולל ללמוד תורה לשמה.... כמו שאמרו חזל כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה....
    @איש-פשוט
    אולי לצורך העניין לא תהיה כל כך פשוט לך תלבש איצטלא דרבנן תהיה ר"מ או ראש ישיבה או משיב בכמה ישיבות, לפחות תקופה ותגדיל את הכנסותיך ..... וסמכינן על רישיה דצורבא דידיע קמיה מאי קאמרו ליה....

  • @משכנתא-בקצב-שלך

    כתב באחיסמך בשערי עכו:

    על פניו זה לא אפשרי למי שלא מתכונן מראש.
    אבל אם יודעים מראש אפשר להוסיף הכנסות, גם אברך כולל יכול להוסיף כי בלא"ה אגריה מן שמיא....
    מי שקונה שם יודע מראש שצריך לעבוד יותר ולהכניס יותר הכנסות, דהא עבידתא דצורבא היא עבידתא רבא, ובוודאי דאגריה טובא הוא....וסמכינן על רישיה דצורבא דידיע ליה מאי למעבד.

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב באחיסמך בשערי עכו:

    @משהמשה הבעיה היא שהם לא יכולים לכתוב את זה במפורש
    ובמכתב שהם שלחו ללקוחות אולי אתה ואני נבין שזה מה שצריך לעשות
    אבל לא כל אברך יבין את זה.

    אגב שמעתי על יהודי שלצורך משכנתא לא הייתה לו ברירה והוא עזב את הכולל ועבר לתקופה להיות ראש ישיבה בישיבה כל שהיא עם הכנסה גבוהה...
    מה לעשות מסי"נ לתורה...
    במקום לקבל 2000 שח בחודש הוא קיבל משכורת של 24 אלף אבל כמובן מיד אחר כך חזר לכולל ללמוד תורה לשמה.... כמו שאמרו חזל כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה....
    @איש-פשוט
    אולי לצורך העניין לא תהיה כל כך פשוט לך תלבש איצטלא דרבנן תהיה ר"מ או ראש ישיבה או משיב בכמה ישיבות, לפחות תקופה ותגדיל את הכנסותיך ..... וסמכינן על רישיה דצורבא דידיע קמיה מאי קאמרו ליה....

    @משהמשה
    וזה עובד שאח"כ כבר לא מורידים את הפראק....😉

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    12 פוסטים
    284 צפיות
    ו
    א. ראשית יש להודות לארגון 'יד שמשון' ולעומד בראשו הרב אריה ליבוביץ שליט"א שלקח על עצמו להעלות למודעות הציבור את הפתרונות המצויינים שיש כיום לזוגות צעירים שאין ביכולתם לרכוש דירה במרכז. כחלק מהנגשת המידע נענה הרב ליבוביץ לבקשתנו ואף לקח על עצמו את עלויות העיצוב וההדפסה של החוברת שהוכחה כמועילה למתעניינים ברכישת דירה בפריפריה. ב. החוברת היא הרחבה של עמודי המידע ב'קובץ גליונות' שזכה לחשיפה חלקית, כשהחוברת המעודכנת והמורחבת הודפסה בצורה מסודרת ומכובדת. ג. לדעתי האישית ארגון 'יד שמשון' מוביל חשיבה חדשנית בשלל תחומים, ובזכותו משפחות רבות חיים עם קצת פחות התמודדות וקושי.
  • 1 הצבעות
    50 פוסטים
    766 צפיות
    חופש כלכליח
    @סמארט-הון כתב בהשכונות החדשות לציבור החרדי בקרית גת: בנווה יעקב זה לא יביא חילונים, בעיקר דתיים בסגנון אחר. דתיים זה סוג של חילונים אם בונים בניין של עשרים קומות ומגיע סוג אחר של הדתיים הסוג הנוסף של החילונים יגיע בקלות
  • 1 הצבעות
    14 פוסטים
    509 צפיות
    ה
    יש הרבה מה להרחיב בזה (הכסף שלנו מתגלגל בארץ ומשלמים מע"מ וגורמים לרווח ממיסים למדינה, משא"כ הציבור הכללי שלוקח את הכסף ומוציא אותו החוצה ומעשיר את מדינות חו"ל, ועוד שלל טענות שאין מה להשיב עליהם) רק נראה לי שאחנו כבר סוטים מהנושא אני רק דיברתי נקודתית לגבי האיום של החרדים שהוא לא נראה לי שהוא מאיים על מישהו כנ"ל
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    חופש כלכליח
    @משקיע-באופציות אתה מוזמן לסקור...
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    353 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.